פקקת עורקים (Arterial thrombosis)

ראשי
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

פקקת עורקים היא תופעה קלינית הנובעת ממכלול סיבות שהמכנה המשותף שלהן הוא היווצרות של קרישי דם בעורקי הגוף השונים.
מערכת העורקים בגוף מתאפיינת על ידי דם הזורם במהירות גבוהה ובלחץ גבוה. בניגוד למערכת הוורידית שנפח הדם בה גדול והזרימה איטית, המנגנון העיקרי התומך ביצירת קרישים בעורקים השונים הוא טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס). המכנה המשותף לגורמים השונים המובילים לטרשת עורקים הוא היווצרותו של הרובד הטרשתי: רבדים של כולסטרול חוץ-תאי המצטבר תחת האפיתל הוואסקולרי, ומוביל בסופו של עניין ללייפת-הצטלקות (פיברוזיס), ולארגון של הרובד הטרשתי עם הופעת דלקת בתוכו וצמיחת כלי דם חדשים אליו. התהליך הסופי מתרחש כאשר קיים נזק מקומי אל תוך הרובד הטרשתי, כאשר הוא נקרע, ומרכיבי דופן העורק נחשפים לתאי הדם ולמרכיבי הדם השונים.

חשיפה זו מביאה באופן מיידי לאיגור טסיות על הרובד הקרוע עם ההפעלה של מערכת הקרישה במקום זה, אשר גורמת בסופו של התהליך להיווצרות של קריש דם מקומי. קריש דם זה חוסם את זרימת הדם וגורם תוך זמן קצר לפגיעה של חוסר חמצן לרקמה (אנוקסיה) ולמוות של הרקמה.

לרוב נוצר קריש הדם העורקי במנגנון המתואר אך במיעוט המקרים תיתכן יצירה של קריש דם לאחר נזק חיצוני. זו מתרחשת לאחר טראומה לכלי דם, לאחר דיקור העורק לצורך צנתור, החדרת צנתר עורקי או פעולה פולשנית אחרת לעורק, מיפרצת (אניריזמה) של העורק, או על פני שתל כלי דם מלאכותי.

סימפטומים


התסמינים המופיעים לאחר פקקת בעורקים הם תסמינים של חסימת העורק, וסימני הנזק ברקמות הנלווה לחסימה זו. הם תלויים במערכת העורקים הנפגעת, בחומרת החסימה ובמידת החיוניות של הרקמה. ברוב המקרים תיגרם חסימה מלאה של העורק והנזק לרקמות יהיה מלא. וכך חסימה שלמה בעורקי הלב תביא להתפתחות אוטם בשריר הלב על כל תסמיניו, בעוד שחסימה בעורק לגף תביא ליצירת נזק בגף עד כדי נמק, וצורך בקטיעה במקרים לא מטופלים. התסמין העיקרי יהיה כאבים עזים הנובעים ממחסור באספקת חמצן לרקמה, בין אם כאבים עזים בבית החזה, או "לחץ" בבית החזה בחולים עם אוטם בשריר הלב, ועד כאבים עזים, המלווים בתחושת קור וחיוורון אם התהווה קריש דם באחד הגפיים. לעומת זאת, במקרים שכיחים פחות של חסימה לא מלאה תישמר זרימת דם מסוימת לרקמה, אך עלול להיווצר חוסר חמצן לרקמה בזמן מאמץ או פעילות מוגברת. גם במקרים אלה התסמין השכיח הוא כאב מפאת חוסר חמצן בזמן פעילות מוגברת (כמו תעוקת בית חזה - Angina pectoris בקרב חולי לב בזמן מאמץ, או כאבי רגליים בהליכה אצל חולים הלוקים במחלת כלי דם ברגליים).

סיבות וגורמי סיכון

גורמי הסיכון החשובים הקשורים לפקקת (תרומבוזיס) עורקית הם אלה המביאים ליצירת טרשת עורקים בכלי הדם העורקיים כמו עישון, סוכרת, לחץ-דם גבוה, עודף משקל והיעדר פעילות גופנית. עם זאת, במספר מחקרים נבדק בשנים האחרונות הקשר בין חלבונים שונים במערכת הקרישה לבין הסיכון להתפתחות של פקקת בעורקים. הממצאים העיקריים של מחקרים אלה איששו קשר מסוים לרמות גבוהות של פיברינוגן ולרמות גבוהות של חומצת האמינו הומוציסטאין. נמצא כי גורמי התרומבופיליה ה"קלאסיים" (המוטציה של גן לפקטור V ליידן, המוטציה בגן לפרותרומבין, והמוטציה בגן לאנזים MTHFR) השפעתם על רמת הסיכון נמוכה ביותר, (בחולים צעירים בלבד) אם בכלל.

טיפולים ותרופות

הטיפול המיידי בחסימה חדה של העורק הוא פתיחת החסימה. זו יכולה להיעשות על ידי טיפול בתרופות או בניתוח דחוף. טיפול זה חייב להינתן בדחיפות שכן עיכוב הטיפול (אף למשך מספר שעות) יביא בסופו של דבר להיווצרות נזק בלתי הפיך לרקמות. הטיפול באמצעות תרופות מבוסס על הזלפה מתמשכת של תרופות לשם המסת קריש הדם (סטרפטוקינאזה, אורוקינאזה או t-PA) עד לפתיחתו המלאה של העורק, עם טיפול ממושך יותר בהזלפה לתוך הווריד של תרופות נוגדות קרישה (אנטיקואגולנטיות) אשר תפקידן לפעול למניעת הישנות הקריש. בחלק לא מבוטל מן המקרים יש צורך בניתוח חירום לשליפת הקריש החוסם. ברוב המקרים מוחדר צנתר מיוחד המיועד לשליפת הקריש מתוך כלי הדם, וגם אז יש להמשיך בהזלפה של תרופות נוגדות קרישה למניעת הישנות הקריש לאחר הניתוח. בטווח הארוך ניתן בדרך כלל טיפול ממושך באמצעות תרופות המונעות יצירת קרישי דם, וביניהן תרופות נוגדות פעילות טסיות ותרופות נוגדות קרישה.

הטיפול הנכון ביותר הוא מניעת התהליך הטרשתי בכלי הדם. כלומר, להימנע מעישון, להקפיד על משקל נכון, לשמור על רמות סוכר ושומני דם ועל פעילות גופנית הולמת.




פורומים, מחלות לב נשים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בעקבות בדיקת הולטר - קצב מירית 17/07/2019 19:53
  • בת 68.7 מקבלת דיובאן 80x2 ביום לאיזון לחץ דם. בדרך כלל דופק נמוך. מרגישה לעיתים קרובות את הלב פועם. ביצעתי הולטר לב וקיבלתי את הפענוח היום. רופאת המשפחה שלי לא נמצאת ואשמח לקבל בינתיים את חוות דעתך. תודה מראש. הפענוח: קצב בסיסי: סינוס. קצב לב מינמלי: 40 קצב לב מכסימלי: 115 ממוצע:60. הפרעות קצב חדריות: PVC`S: 23. הפרעות קצב על חדריות: PAC`S 9375 בפיזור שווה מתוכם 830 זוגות, שלשה אחת וגם ברצף של 5 פעימות.הפרעות הולכה: לא. שינויי ST לא.

  • + הוסף תגובה
הולטר טלי פורטר 17/07/2019 21:38
  • בהולטר פעימות מוקדמות ממקור עליה - בעיקרון לא מדובר נ ממצא מסוכן - את ההקשר לתלונות ופירוט עמוק יותר יש לקבל מהרופא ששלח אותך לבדיקה

  • + הוסף תגובה
הפסקת מדללי דם לפני עקירת שן אביטל 13/07/2019 21:38
  • לפני חצי שנה עברתי התקף לב וניתוח מעקפים. לוקחת ברילנטה 90 פעמיים ביום במקום אספרין(עקב רגישות).צריכה לעבור עקירה בשן. רופא השיניים חושש מדימום יתר. בביקורת לפני כשבועיים הקרדיולוג אמר לי לא להפסיק את הברילנטה אף יום. רופא המשפחה אומר להפסיק ל5 ימים. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה
שינים טלי פורטר 14/07/2019 06:56
  • א. עליך לפנות שוב לקרידולוג שלך ולברר מדוע ב. בדכ לאחר כחצי שנה ניתן לעשות הפסקה של כ5 ימים לטובת הטיפול הנל ברם.. רק הקרדיולוג יודע את כל הפרטים ויתכן שיש סיבות שאיני ערה אליהן!! אז לפנו לקרידולוג ולברר מהי הסיבה בעטיה חצי שנה לאחר התקף לב לא ניתן לדעתו להפסיק ברילינטה לטובת הטיפול

  • + הוסף תגובה
הפסקת מדללי דם לפני עקירת שן אביטל 13/07/2019 21:34
  • לפני חצי שנה עברתי התקף לב וניתוח מעקפים. לוקחת ברילנטה 90 פעמיים ביום במקום אספרין(עקב רגישות).צריכה לעבור עקירה בשן. רופא השיניים חושש מדימום יתר. בביקורת לפני כשבועיים הקרדיולוג אמר לי לא להפסיק את הברילנטה אף יום. רופא המשפחה אומר להפסיק ל5 ימים. מה לעשות?

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!