חולשה היקפית של עצב הפנים (Facialis)

ראשי
מניעה וטיפול

תאור

שכיחות המחלה היא כ-25 מקרים לכל 100,000 איש בשנה.
סיבת החולשה היא פגיעה בתפקוד עצב הפנים (העצב הגולגולתי השביעי) המביאה להפרעה בעצבוב שרירי הפנים השטחיים המשתתפים ביצירת מבע הפנים. הפגיעה עשויה להיות לכל אורך מסלולו של העצב למן גרעינו (צבר של גופי תאי העצב המהווים את מקורו של העצב), ולאורך שלוחותיהם של אותם תאי עצב (סיבוני העצב, המכונים האקסונים של התאים, כאשר הם מתאגדים לאלומה נוצר עצב הפנים ההיקפי). כאב עמום מאחורי אפרכסת האוזן עשוי להקדים את החולשה ביום עד יומיים.
כ-80% מהלוקים במחלה מחלימים ממנה בתוך שבועות ספורים עד מספר חודשים.
הגורם לחולשת הפנים ההיקפית אינו מזוהה בוודאות (מחלה אידיופתית). ידוע על קשר לנוכחותו של נגיף ההרפס סימפלקס מסוג 1, אולם, לא ברור תפקידו המדויק בהיווצרות המחלה.
ד"ר זאב ניצן

סימפטומים


המחלה מתבטאת בתסמינים של חולשת השרירים במחצית הפנים (הימנית או השמאלית). החולשה מופיעה באורח פתאומי (מופיעה בשכיחות רבה יותר במהלך הלילה, עם התוודעות למחלה לראשונה בעת ההתבוננות במראה בבוקר), פיזור החולשה הוא על פני כל מחצית הפנים הפגועה: מן המצח ועד גבול הפנים התחתון. החולשה מגיעה לשיאה לאחר כ-48 שעות ממועד הופעתה לראשונה.

תסמינים נוספים העשויים ללוות את חולשת שרירי הפנים הם: הפחתה עד היעדרות של תחושת הטעם בשני השלישים הקדמיים של מחצית הלשון (בצד התואם למחצית הפנים הפגועה), וזאת בשל פגיעה בתפקוד של סיבוני העצב של שלוחות עצב הפנים המוליכים את תחושת הטעם מפקעיות הטעם על פני הלשון אל אזור בגזע המוח, האזור שמרכז מידע אודות תחושת הטעם (מכונה הגרעין הסוליטרי); שמיעת-יתר (היפראקוזיס - מצב שבו רעשים נשמעים בעוצמה גבוהה מהרגיל), בשל פגיעה בסיבוני עצב המבצעים "הנחתה" (הפחתה) של גל הרטט הנוצר בתופית (עור התוף) בהשראת קול; והפחתה בליחלוח העין על ידי הדמעות בשל פגיעה בהפרשת הדמעות על ידי בלוטת הדמעות המעוצבבת באמצעות סיבונים של עצב הפנים.

מצבי מחלה נוספים העשויים להתבטא בחולשה של מחצית הפנים הם: אירוע מוח איסכמי או דימומי (מצב המכונה חולשה מרכזית של עצב הפנים, פציאליס מרכזי, ומתבטא בחולשה הממוקמת רק בחלק התחתון של מחצית הפנים הפגועה. שרירי המצח לא נפגעים); תסמונת רמזי הנט המתבטאת כתפרחת שלפוחיות בתעלת השמע החיצונית של האוזן (לעיתים קרובות נפגעת גם השמיעה) עם חולשת מחצית הפנים.

סיבות וגורמי סיכון

מחולל המחלה הוא הנגיף הרפס זוסטר; חולשה דו-צדדית של שתי המחציות של הפנים תיתכן בתסמונת ג'יליאן ברה, כמו כן מחלה דלקתית כגון מחלת הסרקואידוזיס דמיאלינטיבית (הכרוכה בפגיעה במעטפת המיאלין של סיבוני העצב, כמו טרשת נפוצה) ולעיתים נדירות גם תהליך גידולי (כמו גידול המכונה נירומה אקוסטית שמקורו במעטפת העצב הגולגולתי השמיני, אך עלול להשפיע גם על העצב השביעי בשל סמיכות מיקומם). הפרעה לתפקוד העצב (המכונה נירופתיה) שתוצאתה חולשת מחצית הפנים תיתכן כסיבוך של מחלת הסוכרת.

טיפולים ותרופות

הטיפול בחולשת פנים היקפית תלוי בשיקולים הנגזרים ממצב הבריאות של החולה. לרוב מקובל לטפל באמצעות סטרואידים במתן פומי (שכיח טיפול בטבלית פרדניזון הניתנת בדרך פומית) ובמתן טבלית של תרופה נוגדת נגיפים המאטה את התרבותם (שכיח טיפול בטבליות תרופה המכונה אציקלוביר). נמצא שהטיפול המשולב מחיש את קצב ההחלמה ברוב המקרים.
בשל ההפחתה בכמות הדמעות המלחלחות את העין מקובל להניח פד על העין במחצית הפנים הפגועה ולכסותה במהלך שנת הלילה, למניעת התכייבות הקרנית בשל יובש.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!