שברי מאמץ (Stress fracture)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

פגיעה מפעילות ספורטיבית, שתוארה לראשונה ב-1855, מהווה כ-30% מכלל הפגיעות מפעילות מוגברת. שבר מאמץ מוגדר, לפי ההסתדרות הרפואית בארצות הברית, כשבר מלא או חלקי הנגרם מחוסר איזון בין עומס נישנה המוטל על העצם לבין יכולת העצם להסתגל לעומס זה. פגיעה מסוג זה אופיינית לאוכלוסיות שנדרשות לפעילות מוגברת והיא תוארה הן בבני אדם, והן בסוסי מירוץ ובכלבי מירוץ.
שכיחות שברי מאמץ בקרב העוסקים באתלטיקה קלה ובריצה הוא 16%-4%. שיעור שברי המאמץ בקרב חיילים הוא 10%-5%. שיעור הפגיעה בקרב ספורטאיות גבוה במעט מאשר בספורטאים, וכך בהשוואה לחיילים שיעור הפגיעה בקרב חיילות הוא פי שלושה גבוה יותר.
השבר השכיח אצל אתלטים הוא בעצם השוק (כ-50% מהשברים), פגיעה בעצם השוקית מתוארת ב-15% מהפגיעות ובעצם הירך ב-7% לערך. שברים בעצמות המסרק מתוארים ב-20% מהשברים לערך. בקרב חיילים, השבר השכיח ביותר הוא שבר מאמץ בשוק (70%-60%), כ-30% מהשברים בירך ו-10%-5% בעצמות המסרק. שברי מאמץ בשוקית מופיעים בשיעור נמוך מאוד. ההבדלים בין שתי האוכלוסיות, בשיעורי השברים וסוגיהם מקורם באופי הפעילות השונה בשתי הקבוצות. האתלטיקה מאופיינת בריבוי תנועה (ריצה, קפיצה), ואילו בצבא הפעילות המוגברת קשורה בנשיאת ציוד, ובעיקר בהליכה ממושכת. אצל כ-10% מהנפגעים יופיע השבר בשתי הרגליים.
הגורם השכיח והבולט ביותר בהתפתחות שבר מאמץ הוא הטלת עומס נישנה מבלי שניתנה לעצם האפשרות לשוב להיבנות ולהתחזק. קרוב לוודאי כי קיים גם רקע גנטי להיארעות שברי מאמץ אך ההוכחות לכך עדיין אינן מובהקות. גזע ומין משפיעים על רמת הסיכון להתפתחות שברי מאמץ. נשים חשופות יותר לפגיעה, אפריקאים פגיעים פחות מאשר לבנים וכו'. כושר גופני ירוד והיבטים ביומכניים (מבנה נעל) מהווים אף הם גורמי סיכון להתפתחות שבר מאמץ.
שבר מאמץ מתבטא בכאב שאינו אופייני או בכאב מוסווה. נכון בעיקר בשברים "העמוקים" יותר (השברים באגן או בעצם הירך). הכאב משתנה ותלוי במיקום השבר, בחומרתו ובדרגת הפעילות. לאצנים מוכר הביטוי "הקרצ'נדו של שבר המאמץ": בתחילה מופיע כאב זמן מה אחרי תחילת הריצה, ונעלם עם הפסקת הריצה. מאוחר יותר יופיע כאב מייד בתחילת הריצה והוא עשוי להיעלם רק לאחר שעבר זמן מה מהפסקת הריצה. בשלב השלישי יופיע הכאב גם בחיי היומיום ואף במנוחה. יש הטוענים כי לא כל שבר מלווה בכאב, או שדווקא בפעילות יתבטא הכאב פחות בשל הפרשת האנדורפינים (משככי הכאב הטבעיים שהגוף מפריש בזמן מאמץ).
פגיעות מפעילות מוגברת מתבטאות בדרך כלל בכאב אך ללא נזק קבוע. שבר מאמץ, לעומת זאת, עשוי להפוך לשבר מלא, ולכן חשוב לאבחן מוקדם ככל שניתן מייד עם התעוררות החשד.
ד"ר גדעון מן
ד"ר שי שבת
ד"ר נעמה קונסטנטיני

אבחון ובדיקות

האבחון מבוצע בדרך כלל באמצעות מיפוי עצמות, שהוא האמצעי המיושם ביותר כ"בדיקת הבחירה" (דרוג השברים המקובל כיום נעשה לפי מיפוי העצמות) (תמונה 1). לעיתים מסתייעים גם בצילום רנטגן, בטומוגרפיה מחשבית (CT), בבדיקת העל-שמע (אולטרסאונד) ובתהודה המגנטית, המסתמן היום כאמצעי האבחנה המובחר בשל רמת הדיוק, הרגישות, יכולתו לאתר את השבר בשלב מוקדם מאוד, מיעוט אבחנת-יתר, והיותו לא כרוך בקרינה מייננת.

טיפולים ותרופות

שבר המאמץ מחלים בדרך כלל מעצמו, בתנאי מנוחה, ללא הטלת מאמץ נוסף על העצם הפגועה. כך מנגנוני הריפוי (פעילות אוסטאובלסטית) יפצו על היחלשות העצם שנגרמה על ידי פעילות מנגנוני הספיגה (פעילות אוסטאוקלסטית) שהופעלו בעת המאמץ הגופני. לכן, מתבסס הטיפול על מנוחה יחסית, על הורדת עומס האימון והעומס המוטל על העצם. משך המנוחה הדרוש להחלמה תלוי בדרגת השבר ובמיקומו. מיעוט השברים (10%-5%) לא יתאחו, ובמקרים בודדים תחול היפרדות השבר ויתחייב ניתוח, כמו גם בשברים שהאיחוי בהם מתעכב.

מניעה

תוכנית מאוזנת של פעילות גופנית היא ערובה למניעת שברי מאמץ. את תוכנית האימון יש לבסס על סרגל מאמצים מדורג. יש לאפשר כמות שעות סבירה לשינה ולמנוחה בין האימונים. מאחר שחשוב לאפשר למנגנוני בניית העצם לפצות על מנגנוני ספיגת העצם, נהוג היה להוריד את העומס באימון בכל שבוע שלישי. שימור כוח השרירים והכושר האירובי מהווים גורם חשוב במניעת שברים שכן הביומכניקה הנכונה של ההליכה מבוססת על שרירים תקינים הבולמים את העומס המוטל על מערכת השלד ומורידים את העומס מהעצמות.




פורומים, פציעות ספורט

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאב כתף והמשך היד אופיר 17/07/2019 19:05
  • היי , המצב שלי כזה , לפני שנה וחצי הייתי מאמן באופן רציף במכון כושר , לאט לאט החל כאב ב2 שורשי כפות היד שאחרי מספר ימים התחיל להיות רציני ולמנוע ממני להתאמן . לאחר כשבוע של מנוחה , הופיעו כאבים ב2 הכתפיים גם כן. הייתי בהמון בירורים וכן טיפולים כמו פיזותרפיה והזרקת קורטיזון שלא עזרו . הכאב משפיע עלי לרוב כאשר אני עושה איזשהי פעולה עם האיזורים הכואבים או אם אני נשען עליהם או נשאר בתנוחה שגורמת לכאב. בכף היד הכאב החל להיות משמעותי גם כאשר אני רק מקפל את היד כלפי פנים , בנוסף בעת שימוש במכשיר הנייד או סתם כתיבה , יכול מאוד להשפיע. הייתי אצל מומחי כתף שגם שלחו אותי לMRI בכתף אחת ומצאו קרע זעיר בגיד סופרה ספינטוס שלדעתם לא אמור לעשות את ההשפעות שאני מתלונן עליהן. מצבי הנוכחי לאחר שנה וחצי מתחילת הכאבים כבר לא מתאמן בכלל ורק מנסה לטפל במצב ללא הצלחה . אשמח לדעה או לעצה לגבי המצב , תודה רבה .

  • + הוסף תגובה
כאבים בכתף וביד. ד"ר נועם רשף 17/07/2019 19:38
  • שלום אופיר. ממה שאתה כותב - אני מבין שעיקר הבעיה היא הכתף ולא שורש היד. נראה שביצעת בירור מסודר לכתף אבל לא לשורש היד. אם בדיקת MRI הדגימה קרע קטן בסופרספינאטוס, ולא נראה שזו הבעיה, הייתי מציע MRI ארטרו - כלומר הזרקה של חומר ניגוד לתוך המפרק. במקרים רבים, פגיעה בלברום - טבעת סחוסית בתוך הכתף - או בגיד הביספס - גורמת כאבים. לגבי שורש היד - יש לפנות למומחה כף יד ולבצע MRI שורש היד. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
שבר מאמץ בפנים הירך סיגל 12/07/2019 16:51
  • שלום דר רשף מזה כחודש אני סובלת מכאבים בקרבת המפשעה שהרגישו כמו דלקת בשריר. אני רצה חובבת שבחודש האחרון עבדתי בעצימות גבוהה. פניתי לאורטופד שחושד בשבר מאמץ הפנה אותי למיפוי עצמות אחרי צילום אגן. האם בינתיים כדאי להמשיך לרוץ בעצימות נמוכה? ללכת רק? כמה זמן זה מחלים? תודה!!!

  • + הוסף תגובה
כאבי מפשעה. ד"ר נועם רשף 12/07/2019 18:03
  • שלום סיגל. קשה לומר רק מהתאור האם יש או אין שבר מאמץ, אך החשד סביר. האם בוצע צילום אגן? מיפוי עצמות SPECT מבוצע כדי להדגים שברי מאמץ, אך אולי שווה לבצע MRI שידגים ממצאים אחרים כמו דלקות גידים או קרעים בגידים, פגיעה במפרק עצמו וכדומה. זאת כמובן מעבר לחיסכון בקרינה. לגבי ההתייחסות הספורטיבית - אם יש חשד לשבר מאמץ הפעולה צריכה להיות מנוחה! מלאה ! לפחות 3-6 שבועות. לא ריצה ולא הליכה ספורטיבית הליכה לא מאומצת. אם ישנו חשד לשבר מאמץ בצוואר הירך שיוכח ב MRI יש צורך לקבע את השבר מניעתית. שוב - אני מכוון לגרוע כיוון שלא בדקתי אותך בדיקה פיסיקלית ואין לי הערכה לגבי מהות הפגיעה האמתית. אני מציע להתייעץ שנית עם האורטופד שלך או לפנות ל אורטופד ספורט להערכה נוספת. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
כאבי מפשעה סיגל 12/07/2019 18:12
נקע בקרסול אבנר 02/07/2019 15:38
  • אהלן שלום לכולם לפני כחודש וחצי נקעתי את הקרסול- אובחן קרע חלקי ברצועות CFL וATFL. נכון להיום עדיין יש נפיחות בחלקה העליון של הרגל, וכאבים בהפעלת עומסים על הרגל- בריצה שכוללת דריכה חזקה על הרגל, בטווחי תנועה על מדרגה, בכיפוף הברך מול קיר וכו'. איך אני מתקדם בתהליך ההחלמה? מרגיש תקוע כבר תקופה ללא שינוי מהותי במצב.. האם עליי לטפל בנפיחות? בטווחי תנועה? מדוע חודש וחצי לאחר הפציעה עדיין יש נפיחות וכאב שלא נראה שמשתפר? תודה לעוזרים!

  • + הוסף תגובה
נקע בקרסול ד"ר נועם רשף 02/07/2019 16:02
  • שלום אבנר. חשוב לדעת האם אתה מטפל בקרסול בטיפולי פיזיותרפיה. המתנה לבדה לא תמיד מספיקה. אם לא - זה הזמן להתחיל. אם כן - ולמרות הטיפולים אין שיפור יש צורך ב MRI של הקרסול כדי להעריך את מידת הפגיעה האמיתית ברצועות והאם ישנו נזק לסחוס או מבנים נוספים. כתלות בחומרת הפציעה שיקום מנקע קרסול אורך מספר שבועות קצר ועד אפילו חצי שנה. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
נקע בקרסול אבנר 02/07/2019 16:48
  • תודה על תשובתך אני מבצע פיזיותרפיה כבר מעל לחודש, בעיקר תרגילי יציבה ותרגילים עם רצועה, ועיסויים לבד ואצל פיזיותרפיסט מומחה פציעות ספורט. התרגילים קידמו אותי אבל כמו שאמרתי נותר אזור ספציפי שלא מחלים להרגשתי. הפיזיותרפיסט שלי המליץ לבצע תרגילים להגדלת התנועה כדי לטפל באזור הבעייתי אבל אני רוצה לשמוע חוות דעת נוספות. האבחנה הראשונית בוצעה ע"י אולטרסאונד, האם בדיקה זו לא מספיקה? תודה!

  • + הוסף תגובה
נקע בקרסול ד"ר נועם רשף 03/07/2019 16:24
  • שלום אבנר. אם אין שיפור - אתה צריך לבצע MRI ולהבדק שנית.

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!