רטינופתיה סוכרתית (Diabetic retinopathy)

ראשי
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך של כלי דם קטנים של רשתית העין, האופייני למחלות סוכרת מסוג 1 וסוכרת מסוג 2 כאחד. שכיחות הרטינופתיה קשורה למשך הסוכרת. לאחר 20 שנה מאז לקו בסוכרת, כל החולים (כמעט) עם סוכרת מסוג 1, ובלמעלה מ-60% עם סוכרת מסוג 2, תתפתח רטינופתיה בדרגה זו או אחרת.


קראו עוד:  בדיקת סוכר בדם ופענוח תוצאותיה


רטינופתיה סוכרתית מהווה סכנה לכושר הראייה. בקרב חולים שלקו בסוכרת מסוג 1, ניתן היה לשייך 86% ממקרי העיוורון לרטינופתיה סוכרתית, בעוד שבקרב החולים שלקו בסוכרת מסוג 2, שבה שכיחות גם מחלות עיניים אחרות, רק שליש ממקרי העיוורון היו תוצאה של רטינופתיה סוכרתית. ככלל רטינופתיה סוכרתית נחשבת לגורם השכיח ביותר למקרי עיוורון חדשים בקרב גילאי 47-24.

רטינופתיה מסכנת ראייה איננה מופיעה כמעט אצל חולי סוכרת מסוג 1 ב-5-3 השנים הראשונות של המחלה, ואף לא לפני גיל ההתבגרות. משך שני העשורים שלאחר מכן, כמעט כל החולים בסוכרת מסוג 1 לוקים ברטינופתיה.

לאחרונה נמצא כי כ-20% מהחולים שלקו בסוכרת מסוג 2 לוקים ברטינופתיה בזמן האבחון הראשוני של הסוכרת, ואצל רובם מופיעה רטינופתיה בדרגה כלשהי בעשורים שלאחריו.

לרטינופתיה תחילה מהלך מתקדם של חסימת כלי דם, ובהמשך חדירה מוגברת של דופנות כלי דם לסביבה ולבסוף שגשוג של תאים וצמיחת כלי דם חדשים ברשתית ועל פני השטח האחורי של הזגוגית. הריון, גיל ההתבגרות וניתוח ירוד, מאיצים שינויים אלה.

אובדן ראייה מישני לרטינופתיה סוכרתית הוא תוצאה של מספר מנגנונים. הפרעות לראייה המרכזית עלולות להופיע בשל בצקת במקולה (אזור הראייה ברשתית). כלי הדם החדשים עלולים לדמם, ובכך להוסיף סיבוך של דמם בזגוגית, או הצטלקות והיפרדות הרשתית.

טיפולים ותרופות

קיימות דרכי טיפול העשויות למנוע או לעכב את הופעתה של הרטינופתיה בסוכרת, וכן למנוע את אובדן הראייה בקרב מספר גדול של חולי סוכרת. טיפול נמרץ בסוכרת, כדי להשיג שליטה טובה ככל האפשר ברמת הסוכר, עשוי למנוע ולעכב התקדמות של רטינופתיה סוכרתית. טיפול מוקדם בפוטוקואגולציה באמצעות לייזר יכול גם הוא למנוע את אובדן הראייה בקרב מספר גדול של חולים.

לעיתים, לחולים עם פתולוגיות המסכנות את הראייה, אין תסמינים, ולכן חשוב להיבדק שגרתית לאבחון הרטינופתיה. צילומי קרקעית העין הם בעלי פוטנציאל טוב יותר לגילוי רטינופתיה מאשר בדיקה קלינית. זאת למרות שבדיקה קלינית עדיפה לעיתים לצורך גילוי התעבות הרשתית הקשורה לבצקת מקולרית, וניתן בעזרתה לזהות ביתר קלות את צמיחת כלי הדם החדשים העדינים בדיסקה, או במקום אחר ברשתית.

המלצות להערכה ראשונית אופתלמולוגית של רופא עיניים, או מעקב אחר חולי סוכרת:

- מומלץ לחולים שלקו בסוכרת מסוג 1, בגילאי 10 ומעלה, לעבור בדיקת עיניים מקיפה, באישונים מורחבים, על ידי רופא עיניים או אופטומטריסט, 5-3 שנים לאחר אבחון הסוכרת. על חולים שלקו בסוכרת מסוג 2 להיבדק בבדיקת עיניים ראשונית ומקיפה, באישונים מורחבים על ידי רופא עיניים או אופטומטריסט, זמן קצר לאחר אבחון הסוכרת.

- חולים שלקו בסוכרת מסוגים 1 ו-2, צריכים לחזור על בדיקת עיניים מדי שנה, אצל רופא עיניים או אופטומטריסט בעל ידע וניסיון באיתור רטינופתיה סוכרתית. אם הרטינופתיה מתקדמת, יש לחזור על הבדיקה לעיתים קרובות יותר.

- נשים שלקו בסוכרת ומתכננות הריון צריכות להיבדק בבדיקת עיניים מקיפה ולקבל ייעוץ לגבי הסיכון להתפתחות/התקדמות רטינופתיה סוכרתית. נשים הרות חולות סוכרת צריכות להיבדק בבדיקת עיניים מקיפה בשליש הראשון להריונן, ולהימצא במעקב צמוד לאורך ההריון.

- חולים שלקו בדרגה כלשהי של בצקת מקולרית, או בצמיחת כלי דם חדשים, זקוקים לטיפול מיידי של רופא עיניים בעל ידע וניסיון בתחום הרטינופתיה הסוכרתית. טיפול בלייזר בשלב זה יכול לסייע בהפחתה של כ-50% מן הסיכון לאובדן ראייה קשה.

- חולים שאיבדו את ראייתם בשל סוכרת, זקוקים לשיקום הראייה בעזרת רופא עיניים או אופטומטריסט, בעלי הכשרה וניסיון בתחום הטיפול בראייה חלשה.




פורומים, 

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה




הצטרפו לאינדקס הרופאים!