הפרעות שינה ילדים, הפרעות שינה בילדים (Sleep Disorders in Children)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

הפרעות שינה בילדים ובתינוקות הן תופעה נפוצה. קיימים סוגים רבים ומגוונים.
פארסומניות: שכיחות מאוד וכל אחד כמעט חווה אותן. אלו תופעות גופניות מוטוריות ונפשיות אשר מתרחשות בזמן שינה ושאינן במקומן, כגון דיבור וצעקות מתוך שינה, הליכה בשינה, תנועות רגליים פתאומיות, התכווצויות שרירים, ביעותי לילה וחלומות רעים. ההליכה בשינה היא תופעה שפירה ויכולה להתבטא ביציאה מהמיטה ובשיטוט בבית לרבות אכילה ושתייה ואף יציאה מהבית, כל זאת מתוך שינה. התופעה שכיחה ומופיעה בקרב 15% מהילדים בעיקר מגיל 4. ברוב המקרים התופעה חולפת מעצמה עם הגיל והמשמעות העיקרית היא הסיכון לחבלות מנפילות או מהיתקלות בחפצים חדים, בדלתות, ובזכוכית. סכנות אלו מחייבות לעיתים נקיטת אמצעי זהירות מיוחדים בבית.
דיבור בשינה, תופעה שכיחה אשר מתרחשת בקרב 10% מהילדים ונוטה לחלוף עם הזמן.
ביעותי לילה הם סוג של פארסומניה שכיחה. הילד פורץ בצעקות או בבכי מתוך שינה עמוקה, מבלי שהוא מודע לכך, ללא קשר עם הסביבה, קשה להרגיעו ואף אינו זוכר בבוקר את האירוע. תופעה דומה מבחינת הביטוי שלה אך שונה מבחינת התהליך במוח והמשמעות היא התעוררות מחלומות רעים ומעוררי פחד אשר כן מגיעים להכרה, הילד זוכר אותם וניתן לשחזרם בבוקר. מאחר שמדובר בהתעוררות משינה הילד מודע לסביבה.
רוב התופעות הללו (פארסומניות בילדים) חולפות עם הגיל ללא טיפול, ורק במיעוט המקרים יש צורך בטיפול בתרופות.
דיסומניות: הפרעות בכמות השינה ובכלל זה קושי בהירדמות וביכולת לישון רצוף, או להיפך - ישנוניות-יתר/עייפות. דוגמה למצב קיצוני של ישנוניות היא הנרקולפסיה, מצב של נפילה פתאומית ובלתי נשלטת לשינה לזמן קצר או למספר שעות.
הגוף מתפקד על פי שעון ביולוגי אשר מותאם לשעות האור והחושך. השעון הביולוגי הפנימי עלול לקבל הסטה כמו לאחר טיסה טרנסאטלנטית (תחושה המכונה יעפת או ג'ט לג). הסטה מתרחשת גם אצל עובדי משמרות לילה. אלו מצבים תקינים וחולפים. אך, קיימת הפרעת שינה שבה השעון מוסט מעצמו. לדוגמה, ילדים שבשבילם שעה אחת או שתיים לפנות בוקר היא כמו תשע בערב והם אינם יכולים להירדם לפני השעות הקטנות. קשה להעיר את הילדים הללו, מפני שאצלם השכמה ב-7:00 בבוקר מקבילה ל-4:00 בבוקר אצל ילד אחר. המצב ההפוך נדיר בילדים ושכיח יותר במבוגרים: הליכה לישון מוקדם מאוד, בסביבות 7:00-6:00 בערב, והשכמה ב-5:00-4:00 בבוקר. במקרים אלה, השעון הביולוגי מוסט לכיוון הקדמה. בתופעת ההסטה של השעון הביולוגי, ניתן לטפל במספר דרכים. הדרך העיקרית לסנכרן את השעון הביולוגי היא על ידי חשיפה יומיומית לאור חזק בשעת בוקר קבועה (למשל 07:00) למשך כחצי שעה. מאחר ולא קל ליישם טיפול זה נעזרים לעיתים גם במתן הורמון המלטונין.
הפרעות נשימה בשינה: בגלל שינויים פיזיולוגיים בגוף, השינה מועדת לאירועים של נשימה מופחתת עד כדי דום נשימה. קיימים 2 סוגים עיקריים:
- הפסקות נשימה מרכזיות - עצירת הנשימה מבלי לנסות לנשום. שכיחות יחסית בקרב תינוקות ונלוות למחלות מסוימות. ההפסקות קצרות בדרך כלל וחסרות משמעות, ורק לעיתים רחוקות עלולה להיגרם בעיה משמעותית.
- תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה - שכיחה בעיקר בגיל 7-3. הגורם העיקרי הוא חסימה של מעבר האוויר באזור האף האחורי והלוע על ידי שקדים ואדנואידים מוגדלים ("שקד שלישי", "פוליפ"). התופעה קיימת גם בקרב תינוקות, בעיקר באלו שבהם קיים ליקוי כלשהו במבנה פניהם. בקבוצות הסיכון לדום נשימה בשינה נכללים גם ילדים עם הפרעות נירולוגיות, עם מתח שרירים נמוך, וכן ילדים הלוקים בהשמנה. השמנת-יתר, שהיא הגורם העיקרי לדום נשימה בשינה במבוגרים, הולכת ותופסת מקום גם בילדים בעיקר מגיל 10 שנים וזאת כחלק מה"מגיפה" של השמנת-יתר בילדים בעולם המערבי בשנים האחרונות.
התוצאות המיידיות של התסמונת כוללות: א. ירידה לסירוגין (אינטרמיטנטית) של רמת החמצן בדם, אשר גורמת לחוסר חמצן לאיברים ולמוח באופן לא רציף. ב. ירידה באיוורור הריאות, דהיינו בכמות האוויר אשר מגיעה אל הריאות, ומתבטאת בצבירת דו-תחמוצת הפחמן. ג. שיבוש מבנה השינה. חלק משלבי השינה התקינים מצטמצם אל מתחת למינימום ההכרחי לשינה בריאה ואף נעלם. יעילות השינה של ילדים עם דום נשימה, פגומה, וכך ייתכן שהילד ישן 10 שעות, בעוד שלמעשה ישן רק 5 שעות ובשאר הזמן שנתו היתה בדרגה שטחית עם יקיצות מרובות מבלי שהוא מודע להן (יקיצות - התעוררויות משינה עמוקה לשינה שטחית אך לא עד מצב של הכרה ולכן לא מודעים לכך). התוצאה היא מיעוט שינה.
ילדים הלוקים בתסמונת זו מרבים לנחור. אולם, לא כל ילד נוחר לוקה בדום נשימה בשינה. 10%-8% מהילדים הבריאים נוחרים אבל רק 3%-2% לוקים בתסמונת דום נשימה חסימתי. חשוב להבחין בין נחירות "נורמליות" - כלומר שאינן מזיקות - לבין נחירות שמבטאות חסימה של דרכי הנשימה בשינה ודום נשימה שלהן פוטנציאל להזיק.
הביטוי הקליני של דום נשימה בשינה בנוסף לנחירות, כולל: שינה בפה פתוח, נשימה דרך-הפה, נשימה מאומצת בשינה, ועצירת נשימה. בצורה הקשה הילד מתאמץ לנשום ומזיע מן המאמץ, נוטה לזוז ולהתנועע מתוך שינה, ישן בתנוחות חריגות, מתעורר לעיתים תכופות, והשינה אינה מהווה לגביו מנוחה.
שינה מקוטעת ולא יעילה ובמיוחד אם היא מלווה בירידות לסרוגין של רמת החמצן בדם עלולה להשפיע על התפקוד במשך היום. עייפות מאפיינת בדרך כלל מבוגרים. בשנים האחרונות התברר שאצל ילדים הלוקים בתסמונת זו תיתכנה השפעות משמעותיות על התנהגותם, על ההישגיות ועל יכולת הביצוע. אם היא ממושכת ואינה מטופלת, עלולים להיגרם נזקים, ובכללם: הפרעה בריכוז, פגיעה ביכולת הקשב, אי-שקט, פגיעה בזיכרון, ציונים נמוכים במבחני אינטליגנציה, הישגים נמוכים בלימודים וכן הפרעות התנהגות הדומות לאלו שבילדים הלוקים בתסמונת הפרעת למידה וקשב, עם או ללא היפראקטיביות, והכוללות התנהגות היפראקטיבית, אימפולסיביות, קושי בקשרים חברתיים, התנהגות תוקפנית ומגוון של לקויות למידה.
בילדים קטנים ובתינוקות תסמונת דום נשימה חסימתי בשינה עלולה לגרום להפרעה בגדילה ובהתפתחות ובמקרים קיצוניים - נזק ללב.
פרופ' יעקב סיון


סובלים מהפרעות שינה? התייעצו בפורום טיפול בהפרעות שינה בעזרת נוירופידבק >

אבחון ובדיקות

בבדיקה במרפאת הרופא קשה מאוד לאבחן שהילד אכן לוקה בתסמונת. עצם היותו נוחר בשינה אינו סימן מספיק. אמצעי עזר באבחון הוא בדיקה במעבדת שינה אשר מסייעת לאישוש התסמונת וגם להערכת חומרתה, כדי לכוון לטיפול הנכון. הטיפול כולל ניתוח, ובמקרים שבהם הניתוח אינו עוזר, תוספת חמצן בשינה ושימוש במכשירים (CPAP - סיפאפ). בשנים האחרונות התפתחו מכונים ייעודיים המתמחים בהפרעות שינה בילדים והכוללים מעבדות שינה משוכללות, צוות רב-תחומי המיומן באבחון ובטיפול. מומלץ לבדוק ילדים עם הפרעות שינה במעבדת שינה שהיא ייעודית לילדים ואשר מותאמת לגיל זה.

טיפולים ותרופות

הטיפול העיקרי הוא בניתוח. כריתת שקדים ואדנואידים הוא אומנם ניתוח פשוט, אבל אינו נעדר סיכונים. לכן, ההחלטה האם לנתח ילד מחייבת שיקול דעת מעמיק וממצאים ברורים. הבעיה העיקרית באבחון התסמונת היא שבזמן ערות הילדים נראים בריאים לחלוטין.




פורומים, אף וסינוסים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
strep npn group A. אורית 17/07/2019 17:18
  • שלום וברכה, עשיתי משטח גרון והתוצאה שהתקבלה: strep npn group A. לא חשתי כלל כאבי גרון, אלא, כאבים באגן והגפיים וכאבי ראש מאוד חזקים שמפחיתים מעט את הכאבים. רופא מהמוקד נתן לי מוקסיפן 500 ולאחר 2 כדורים עדיין יש כאבי ראש, כאבים באגן, הגפיים וחולשה. האם יש לחכות, או יש צורך בטיפול אחר/ נוסף? תודה

  • + הוסף תגובה
strep npn group A. אורית 17/07/2019 17:15
  • שלום וברכה, עשיתי משטח גרון והתוצאה שהתקבלה: strep npn group A. לא חשתי כלל כאבי גרון, אלא, כאבים באגן והגפיים וכאבי ראש מאוד חזקים שמפחיתים מעט את הכאבים. רופא מהמוקד נתן לי מוקסיפן 500 ולאחר 2 כדורים עדיין יש כאבי ראש, כאבים באגן, הגפיים וחולשה. האם יש לחכות, או יש צורך בטיפול אחר/ נוסף? תודה

  • + הוסף תגובה
נזלת אחורית, ליחה ולחץ דם סובל מהאף 28/06/2019 08:06
  • שלום. אני בן 39, וסובל בשנתיים האחרונות מהפרשות בלתי פוסקות מהאף, כחכוחים, ליחה שנדבקת לגרון ולא מרפה, עד כדי הרגשה של רצון להקיא בבוקר בצחצוח השיניים. לפני שנה וחצי עברתי ישור מחיצות באף יחד עם כריתה חלקית של הטורבינות. זה לא הביא לשינוי במצב, למרות שלטענת המנתח הניתוח היה מושלם. מה לא ניסיתי מאז? משאפים סטרואידים, אנטיהיסטמינים, שטיפות מלח ואפילו זריקות סטרואידים. זה לא עוזר. עכשיו נוספה לי צרה נוספת: פיתחתי לחץ דם גבוה ואסור לי גם לקחת עכשיו פסאודואפדרינים כי זה נוגד את התרופות להורדת לחץ דם. אשמח לכל עצה ותובנה. חיי אינם חיים. תודה

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!