חסר אדנוזין דהאמינזה (Adenosine deaminase deficiency)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

לאנזים אדנוזין דהאמינזה (אד"ה) תפקיד מפתח במסלול של פירוק ויצירה מחדש של אבני הבניין הבסיסיות של חומצות הגרעין. הוא אחראי להפיכת אחת מאבני בניין אלה - האדנוזין - לתוצר ביניים, הנקרא אינוזין. האינוזין, יכול להתפרק הלאה ולהיות מופרש בשתן כחומצת שתן (אורית), או להיות מנוצל לבנייה מחודשת של חומצות גרעין חדשות. האנזים נמצא בכל תאי הגוף, אך במצב של חסר בו, נפגעים בעיקר תאי דם לבנים, מסוג לימפוציטים.
הסיבה לכך היא שחסר באנזים זה, גורם להצטברות ניכרת של חומרי ביניים כמו אדנוזין, 2-דאוקסי אדנוזין. חומרים אלה, נחשבים רעילים לתאי דם לבנים, מסוג לימפוציטים ולכן, תאים אלה מתים. כל סוגי הלימפוציטים רגישים לחומרים אלה, ובמיוחד הלימפוציטים מטיפוס T.

חסר בלימפוציטים, המהווים זרוע עיקרית של המערכת החיסונית התאית, הוא הסיבה לחסר החיסוני הקשה האופייני למחלה זו. הגן לאדנוזין דהאמינזה, נמצא על הזרוע הארוכה של כרומוזום 20, פגם בו אחראי לכ-15% מכלל החולים הלוקים בצורה החמורה של חסר חיסוני ראשוני בתינוקות וילדים. מכאן הכינוי, "ילדי הבועה" - טרם פיתוח אפשרויות הטיפול השונות, הילדים נאלצו לחיות במשך כל חייהם בבועת פלסטיק שנועדה להגן עליהם מזיהומים.

חסר אדנוזין דהאמינזה קשור לציון דרך היסטורי בעולם הרפואה. זוהי המחלה הראשונה בה נוסה ריפוי גני בבני אדם. הניסיונות הראשונים שנעשו בשנת 1990/1 נחלו כישלונות, אך לאחרונה יש הצלחות מבטיחות בתחום זה. העיקרון העומד מאחורי שיטה זו הוא הוצאת התאים הפגומים של החולה, "תיקונם" במעבדה על ידי החדרת הגן הבריא לתוכם והזרקתם לחולה. בעיות טכנולוגיות, כספיות ומוסריות רבות שעדיין לא מצאו את פתרונן, מונעות לעת עתה, הפיכת סוג ריפוי זה, למעשה שבשגרה.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


התסמינים הקליניים תלויים במידת החסר האנזימי. אצל רוב החולים יש חסר מוחלט של האנזים. החסר, גורם למחלה סוערת המתבטאת בזיהומים חמורים מסכני חיים, מגיל מספר חודשים. הזיהומים נגרמים על ידי מחוללים חיידקיים, נגיפיים ופטרייתיים שונים. ללא טיפול מהיר ימותו החולים תוך מספר חודשים מזיהום כללי. בחלק קטן מהחולים (20%-10%) החסר אינו מוחלט, לכן, יהיו הזיהומים פחות חמורים ויופיעו בגיל מבוגר יותר. כחצי מכלל החולים ילקו גם במעורבות של השלד הגרמי במיוחד בצלעות ובחוליות עמוד השדרה. ניתן לאבחן זאת על ידי צילומי רנטגן מתאימים.

אבחון ובדיקות

אבחון המחלה נקבע על סמך תבחיני מעבדה מתאימים. כאמור, ממצא אופייני לחולים אלה, הוא מספר קטן מאוד של לימפוציטים בדם היקפי (פחות מ-500/ממ"ק), וחסר כמעט מוחלט של תאי T. אבחנה סופית נקבעת על ידי מדידת רמת האנזים בכדוריות דם אדומות, או לבנות.

טיפולים ותרופות

הטיפול המועדף בחולים הוא השתלת לשד (מוח) עצם. החדרת תאי לשד עצם, אמורה להחליף את התאים הפגומים של החולה שאינם מסוגלים להפריש את האנזים החסר. התאים החדשים ייצרו את האנזים, ורמת החומרים הרעילים בגוף תרד לרמה תקינה. שיעור ההצלחה של השתלת לשד עצם עולה ככל שמידת ההתאמה בין התורם למקבל השתל עולה, לכן, תרומה מאח, או אחות עם סיווג רקמות זהה, עדיפה. טיפול נוסף המתאים לחלק מהחולים הוא הזרקה שבועית של תחליף אנזים המופק מבקר. שיטה זו, אינה מומלצת אם יש תורם מתאים במשפחה.




פורומים, המטולוגיה ואונקולוגיה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
עלייה במספר הטסיות אמא דואגת 14/07/2019 09:02
  • שלום, בתי בת ארבע. בבדיקת דם שנערכה לה ב-17 בפברואר נמצא: wbc-15.6 plt-601 בבדיקה חוזרת ב-13 ביוני נמצא: wbc - 17.6 plt - 582 וגם Eos - 2.8 (בבדיקה בחודש פברואר היה תקין). שאר הערכים היו תקינים. הבדיקה הראשונה נעשתה לאחר שהילדה הפגינה עייפות מאוד גדולה במשך תקופה, אבל בחודשים האחרונים (ובזמן הבדיקה החוזרת) היא חיונית ומלאת מרץ והתחזקה מאוד. 1. על מה הערכים האלה יכולים להצביע? ממה יכולה העלייה לנבוע אם שאר הערכים תקינים והיא נראית ומתפקדת בסדר? 2. האם יתכן קשר בין ה-wbc וה-plt ל-eos? (בדיקות צואה שנערכו בשבועיים האחרונים היו תקינות) 2. אנחנו אמורים לעשות בדיקת דם נוספת מחר, אבל היא מצוננת. האם כדאי לדחות את הבדיקה בכמה ימים? האם צינון יכול להשפיע על התוצאות? 3. אנחנו אמורים לטוס לחו"ל בחודש הבא. אם המספרים לא ירדו בבדיקה הקרובה, האם זה אמור להשפיע על הנסיעה שלנו? האם זה בעייתי מבחינת ביטוח רפואי? 4. במידה והמספרים לא ירדו, כדאי לקבוע תור באופן פרטי להמטולוג ילדים (הרופאה של הבת שלי בחופש ואני לא רוצה להמתין עם זה). תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
קרישיות יתר וטיפול בסרטן השחלות דורית 13/07/2019 01:06
  • אני סובלת מקרישיות יתר מאוד מורכבת - הטרוזיגוטית למוטציה פרוטרומבין 20210, הטרוזיגוטית למוטציה פקטור V ליידן, הומוזיגוטית ל- MTHFRA 1298C, ביתא גליקורפוטאיון IGM 27, ואנטי קרדיוליפין IGM 30. שאר הבירור רמת פרוטאין C, S, אנטי טרומבין תקינות. וכן מתסמונת APLA. לצערי, חליתי כעת בסרטן השחלות, ואני אחרי ניתוח שבו הוצאו השחלות, החצוצרות, הרחם, צוואר הרחם, האומנטום, הצפק נוקה, אולם נשארו מספר גרגורים על גבי המעי, שיטופלו בכימותרפיה. בעניין ההמטולוגי: עד לניתוח קבלתי במשך כארבע שנים קרטיה 100. לפני הניתוח, עברתי להזרקת קלקסן, ונאמר לי במחלקה האונקולוגית , שעלי לקחת אותם לפחות חודש אחרי הניתוח. לדברי אחד ההמטולוגים בקופ"ח יתכן שהוא ירצה שאתחיל לקחת קסרלטו (אבל לא עברתי מעולם שום אירוע, לא פרפור עליות, לא תסחיף ריאתי). בשבוע הבא אני מתעתדת להתחיל טיפול של 6 טיפולים של קרבופלטין, וטקסול. היום הייתי אצל רופאה נוספת לצורך חוו"ד נוספת, והיא אמרה לי שלצורך תכנון הטיפול בי, עלי לברר מהבחינה ההמטולוגית, אם אני יכולה לקבל : א. אווסטין - אותו נהוג לשלב עם התרופות הכימותרפיות. ב. תרופות אימונותרפיות (כדוגמת קיטרודה) ג. תרופות ביולוגיות (מעכבי PARP כדוגמת OLAPARIB/LYNPARZA אין לי את מי לשאול ואיפה לברר, ואני מאוד מוטרדת. במחלקה שבה אני מטופלת הם לא התייעצו עם המטולוג, ואני מאוד מוטרדת מהכל. ושאלה נוספת: את הטיפול של הקרבופלטין והטקסול, ניתן לקבל כטיפול אחד כל שלושה שבועות, ואפשר לחלק את המנה כטיפול שבועי - ואז אקבל 1/3 מנה כל שבוע , כך שסך כל כמות החומר שאקבל תהיה בסופו של דבר אותה כמות. האם מבחינה המטולוגית עדיפה החלוקה של המנה למנות חד שבועיות במקום פעם בשלושה חודשים? סליחה על אורך השאלה, אבל אני ממש אובדת עצות, ודואגת . אודה על כל אינפורמציה בנושא.

  • + הוסף תגובה
קרישיות יתר ד"ר דרור לוין 13/07/2019 22:01
  • שלום רב הפורום כאן (המטולוגיה ילדים) אינו הכתובת לשאלות כאילו. אני חש את המצוקה ואני בחרתי לענות לך. ראשית לאחל לך החלמה מהירה מהממאירות שנית לגבי השאלה הספציפית יש סיכון מוגבר לפקקת לאור המחלה האונקולוגית הפעילה ואף עקב הטיפול הכימי ולכן תוספת של טיפול אנטיקואגולנטי מניעתי כמו קלקסן או קסרלטו היא אפשרות סבירה מאד את חייבת לפנות בהקדם להמטולוג - רצוי שקרוב לתחום הקרישה בכדי לקבל יעוץ אישית המותאם לכל הנתונים שלך. רפואה שלמה דרור

  • + הוסף תגובה
יעוץ לגבי ביופסיות בקיבה חוסיין 07/07/2019 14:40
  • שלום לך ד"ר עשיתי לפני חודשיים בדקית גסטרוסקופיה ממצא הבדיקה , שתפי דם/אודם וקוו z לא סדיר , ולקח 3 ביופסיות 2 תקינים ואחת יצא samll bowel mucosa with mildly increased IEL's and normal villi עכשיו שאלתי ד"ר התשובה שבאנגלית האם לימפוציטים T זה לא נותן חישבות לעקוב אחרי זה? או יתן להגברת תהליך סרטני ? שמחייב רצינות ? בשנת 2012 היה לי CELIAC SCREEN גבוה 74.4 ב2014 CELIAC חזר תקין 13 ואחרי חודשיים היה 7 אבל באותו השנה 2014 היה IGA גבוה היה 411 אז ביקשו ב2015 לעשות בדיקות האלה אציין לך בשנת 2015 היו בדיקות דם שלי ANTI CARDIOLIPIN IgA היה גבוה 45 FREE LIGHT CH.-KAPA היה גבוה 30 FREE LIGHT CH-LAMBDA זה היה תקין 20.20 Free Kappa/Free Lamb זה היה תקין גם 1.38 הבדיקות בשיטת מעבדת קופ"ח כללית לאחרונה CRB יוצא גבוה מעט מהנורמה בכל 6 חודש לבדיקות דם,.. אה ולציין לך שהייתי בבית חולים בחודש 12 היה אצלי פריטין (בדם) היה 418 גבוה CRP היה 3.9 גבוה מודה לך מאוד ד"ר

  • + הוסף תגובה
פורום גסטרו מבוגרים ד"ר דרור לוין 07/07/2019 21:46
  • שלום המקרה מורכב , נדמה לי שאין משהו מסוכן אבל חסר לי הרבה נתונים פנה לפורום גסטרו מבוגרים הרבה בריאות דרור

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!