אנפילקסיס (Anaphylaxis)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול

תאור

אנפילקסיס הוא הסתמנות קלינית של תגובת רגישות-יתר לגורם זר בדרגת חומרה קשה. אנפילקסיס טיפוסי מתאפיין בהתפתחות פתאומית של תגובה רב-מערכתית בעלת תסמינים מסכני חיים בעקבות חשיפה לגורם זר, שחשיפות קודמות אליו לא גרמו לשום תגובה חריגה.

המונח אנפילקסיס הוטבע לראשונה ב-1902 על ידי החוקרים פורטיאר וריכט. השניים הזריקו מספר פעמים, בהפרשי זמן, ארס לכלבים, בכמות קטנה שאין בה כדי להרוג. באחת הפעמים גרמו החוקרים למותם הפתאומי של הכלבים, שלא כתוצאה מהפעילות הרעלנית של הארס. מאחר שמטרתם הראשונית היתה ליצור פרופילקסיס (ביוונית: פרו - בעד, פילקסיס - הגנה), אצל הכלבים, הרי שלמצב ההפוך של חוסר הגנה ניתן המונח אנפילקסיס (ביוונית: אנא - ללא). למעשה, החוקרים גרמו ליצירת ריגוש אימונולוגי אצל הכלבים עקב ההזרקות הנישנות ובסופו של דבר, הזרקה נוספת גרמה לתגובה הקשה שהסתיימה במוות.

אנפילקסיס טיפוסי מופיע כתגובה קיצונית של הגוף להיקשרות שבין האנטיגן, הגורם הזר, לנוגדן מסוג IgE המצוי על תאי הפיטום והבזופילים. ההיקשרות גורמת לשחרור מיידי של חומרים כימיים שונים מתאים אלה. חומרים אלה, שהעיקרי שבהם הוא היסטמין, גורמים בהמשך להופעת התסמינים הללו, זמן קצר לאחר החשיפה לאנטיגן.

אנפילקסיס, Anaphylaxis


כאשר ההיחשפות לאנטיגן היא דרך מערכת הדם, לדוגמה במתן תרופה בעירוי, האנפילקסיס יכול להופיע תוך  שניות. כאשר מערכת העיכול נחשפת ראשונה לאלרגן, לדוגמה באכילת מזון, האנפילקסיס, עלול להופיע גם אחרי מספר שעות, בשל הזמן הנדרש לספיגת המזון מתוך המעי לדם.

אנפילקסיס טיפוסי המערב נוגדני IgE קיים בתגובות רגישות-יתר למזון (סוגי המזון ששכיח ביותר שמעוררים תגובה כזאת הם חלב, ביצה, בוטנים, שומשום, אגוזים, דגים ופירות ים), תרופות (פניצילין) ועקיצות דבורים וצרעות. קיימות גם תגובות רגישות-יתר בעלות הסתמנות קלינית דמוית אנפילקסיס ש-IgE אינו מעורב במנגנון היווצרותן.

תגובות אלה, מכונות "אנפילקטואידיות" (דמוי אנפילקסיס). הגורמים השכיחים להן כוללים חומרי ניגוד המוזרקים בצילומי רנטגן, תרופות (אספירין, אופטלגין), תוספי מזון כימיים (סולפיט, מונוסודיום-גלוטמט) ועירויי דם ותוצריו.

ההבדל העיקרי בין שני סוגי התגובות הוא שבאנפילקסיס טיפוסי ניתן לבצע תבחיני עור או בדיקת דם שיאפשרו זיהוי הגורם לאנפילקסיס, בעוד שבתגובות האנפילקטואידיות, בדיקות אלה, חסרות ערך ולכן לא נעשה בהן שימוש. קיימים גם גורמים נוספים לאנפילקסיס שלא בעקבות חשיפה לחומר זר, אלא לגורם פיזיקלי, כמו קור, חום או מאמץ.

האנציקלופדיה הישראלית  לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


התסמינים יכולים לכלול אחת או יותר ממערכות הגוף:

בעור - תפרחת, אודם, נפיחות, בצקת, תחושת חום וגרד.
בריריות - נזלת, התעטשויות, גרד בעיניים, חך ואף, אודם בלחמיות, גודש אפי.
בדרכי הנשימה - שיעול, ליחה, קשיי נשימה, צפצופים, צרידות, מחנק.
במערכת העיכול - כאבי בטן, שלשולים, הקאות, בחילות.
במערכת דרכי המין - כאבי בטן תחתונה.
במערכת כלי הדם - חולשה, סחרחורת, ירידת לחץ-דם, הפרעות קצב בלב, אובדן הכרה.
במערכת העצבים - כאבי ראש, פרכוסים.
תסמינים חמורים באחת המערכות החיוניות עלולים לגרום למוות.

אבחון ובדיקות

אבחון הגורם לתגובת רגישות-היתר ייעשה באמצעות תבחיני העור, או בדיקת דם במקרים בהם הגורם הוא IgE. בתגובות האנפילקטואידיות תקבע האבחנה על ידי תבחין תגר, בו חושפים את האדם לגורם החשוד בצורה איטית והדרגתית, על מנת לראות אם אכן מופיעה תגובת רגישות-היתר.

טיפולים ותרופות

הטיפול התרופתי המיידי באנפילקסיס הוא הזרקת אדרנלין. קיימים מזרקי אדרנלין חד-פעמיים לטיפול עצמי (הזרקה אוטומטית), בהם יצויד כל אדם העלול לפתח תגובה שכזאת. שימוש בהם ייעשה בעקבות חשיפת האדם לגורם האלרגני, אם אכן מתחילים להופיע תסמיני האנפילקסיס.

נשיאת מזרק זה, חשובה מאוד משום שחשיפה לגורמים שונים, עלולה להיות בלתי צפויה ופתאומית, כמו בעקיצת דבורה או אכילת המזון הבעייתי מבלי שהאדם מודע לכך שמרכיב זה קיים בצלחת שלפניו.

בתגובות רגישות-יתר קלות יותר עם תסמינים שאינם מסכני חיים, די יהיה בשלב ראשון בנטילת תרופה אנטי-היסטמינית.

הטיפול העיקרי לטווח ארוך הוא הימנעות מוחלטת מחשיפה לגורם האלרגני לאחר שיזוהה כהלכה. בכל בדיקת רופא חשוב לציין את הגורם האלרגי כדי למנוע חשיפה בטעות לגורם אלרגי דומה, שעל אף שלא גרם בעבר ישירות לאנפילקסיס, עלול לגרום לתגובה דומה בשל הדמיון שבינו לבין הגורם שגרם לתגובה כזאת בעבר. כך לדוגמה, אדם שפיתח אנפילקסיס לפניצילין, סיכוייו לפתח תגובה דומה לתרופות אנטיביוטיות דומות, כמו מוקסיפן, או אוגמנטין - גדולים מאוד.




פורומים, אורטיקריה (סרפדת)

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אורטיקריה יפתח 07/07/2019 11:49
  • הי לפני ארבע שנים עברתי תאונת עבודה נשפך עליי חומר כימי במקום העבודה.כתוצאה מזה לאחר שבועיים נחשפתי לשלפוחיות גירודים וכאבים בשרירים ובעצב.הגעתי למומחים עור שטענו שזו אורטיקריה כרונית וזה לא קשור לתאונה.יש לציין שלפני הייתי בלי כלום.כרגע ביטוח לאומי טוען שאין קשר ישיר רק עקיף אם בכלל.אני מקבל טלפסט וזריקה בפעם בחודש זוליר וזה עוזר עד לפעם הבאה. הגוף שלי עבר טראומה אני אשמח לדעת איך אפשר להוכיח שיש קשר בין התאונה למה שיש לי .תודה

  • + הוסף תגובה
אורטיקריה ד"ר רמית מעוז-סגל 07/07/2019 15:13
  • אתה זקוק לייעוץ משפטי . במידה ואתה מעוניין בטיפול בבעייה אתה מוזמן לתאם מועד לייעוץ במרפאה. בברכה

  • + הוסף תגובה
פריחה חוזרת בשלישית שבשני שלבקת חוגרת משה ד 03/07/2019 01:06
  • שלום אני בן 60 והפניה דעתך אם לקחת טיפול שקבלתי שלא יכול לגרום להתפרצות חוזרת של שלבקת חוגרת . בפברואר חדר שבב דק לאצבע יד שמאל וחוויתי מספר מחזורים של נפיחות . ב 16/3 התפרצה פריחה ברגל ימין כ 3-4 ס"מ אדומה ועם שלפוחית נפיחות חוזרת באצבע פריחה בחזה בעיקר בצד שמאל וקצת בימין , לא פניתי לרופא משחה פשוטה של כביות ועבר לאחר 4-5 . ב 8/4 הכול התפרץ שוב ועם גרת ופצעים קטנים בגב עליון ,מרופא עור משחה Fucicort, לאחר שלושה ימים התפרצה לי שלבקת חוגרת וקבלתי זובירק ב 12/4 , ולשמחתי עבר לי הכול אחרי כחודש וחצי . ב 30/6 שוב התפרץ הפריחה כמו בפעם הראשונה ,רופא עור לאחר שעדכנתי שלקחתי ב 29/6 איבופן 600 ובמהלך השבוע 4 אתופן 500 הסביר שזו דגובה אלרגית לסוג זה של כדורים ואני חייב להימנע מהם . הטיפול כדורי פרדניסון 20 במינון 1.5 לשלושה ימים וירידה לאחד ולחצי ובנוסף משחה פרדנסולון 5 לשלושים יום. בדקתי זו תרופה של קורטיזון שמחליש את מערכת החיסון וקראתי שי הערה מחמירה לא לקחת אם יש רקע של לשבקת חוגרת . האמת אני מפחד לקחת את התרופה שאולי יכולה לאפשר חזרה של השלבקת . מבקש דעתך האם נכון לקחת את התרופה או חלקה או לתת לגוף להתאושש לבד . בנוסף אך אפשר לאמת למה אני רגיש זו פעם שלישת והרופים שוללים שהסיבה של חדירת שבב לאצבע שתמיד משתתף בחגיה אינו גורם שיכול לדעתם לגרום לבעיות כאלה .אני לא זוכר שבשני הפעמים הראשונות לקחת מי מהתרופות של איבופן ואו אתופן . אודה לך לדעתך משה

  • + הוסף תגובה
שלבקת חוזרת דר רמית מעוז סגל 03/07/2019 09:23
  • זה אינו הנושא של פורום זה. נא לפנות לייעוץ זיהומולוג

  • + הוסף תגובה
אורטיקריה לטיפול הקנאביס מירי לימונצ'יק 28/06/2019 22:40
  • אני מטופלת ב תסמונת כאב הקנאביס לוקחת סטרואידים 30 שנים לאחר שקיבלתי לאורטיקריה לפני 30 שנה לא הפסיקו בזמן ודיכו לי את בלוטות האדרנלין היה שקט במשך שנים ובשנה האחרונה בטיפול בקאנבי נוצרו החצרות באורטקריה הפעם שניה שהיא מתפרצת באופן קשה האם יש קסם שהאורטיקריה מחמירה מהקנאביס

  • + הוסף תגובה
קנאביס דר רמית מעוז סגל 30/06/2019 13:55


הצטרפו לאינדקס הרופאים!