דלקת כרונית בסינוסים (Chronic sinusitis)

ראשי

תאור

דלקת של חללי האף והסינוסים הנמשכת מעל ל-3-2 חודשים. דלקת הסינוסים הכרונית מתפתחת כתוצאה מאי-טיפול בדלקת סינוסים חדה או עקב טיפול חלקי. הנזק במקרים אלו בלתי הפיך ומתבטא בפגיעה בריריות הסינוסים בפגיעה בתפקוד הריסים, ובשכבת הריר שכאשר אינה נמצאת בתנועה מזדהמת בקלות, אלא אם תתוקן בניתוח המערכת המנקזת והמאווררת החסומה. המחלה יכולה להתבטא בצורה קלה לאורך זמן או להתלקח מדי פעם באופן חד. תלונות החולה במחלה בצורתה הכרונית יכולות להיות נזלת וליחה מוגלתיים, כאבי ראש ופנים, שיעול עם ליחה וחסימת האף. התסמינים יכולים להיות אחד מאלו שתוארו או מישלב של מספר תלונות. המחלה בצורתה הכרונית אינה מלווה בחום.
גורמים מעודדים דלקת סינוסים כרונית: נזלת אלרגית, פוליפים אפיים, הפרעות הקשורות לתפקוד תאי השערה - Immotile Cillia, לייפת כיסתית (ציסטיק פיברוזיס) בילדים, הפרעה בניקוז האף בגין הגדלה של האדנואידים והשקדים, מחיצת אף עקומה וקונכייה תיכונה היפרטרופית. בארוטראומה (על רקע שינויי לחץ), דלקת בשורשי שיניים שמקורן בסינוס המקסילרי, פגיעות במערכת החיסונית. יש שגורסים שלרפלוקס קיבתי תפקיד חשוב בהתפתחות דלקת סינוסים כרונית.
המנתח של אף אוזן וגרון מתבסס על טומוגרפיה מחשבית בהחלטתו על הצורך בניתוח וכמפת דרכים היכן לנתח ובבטחה. בתמונה 1 מוצגת טומוגרפיה מחשבית של הסינוסים בחתכים קורוניים. משמאל הצללה מלאה של הסינוסים המקסילרי והאתמואידיים. מימין מכלול של דלקת מצח וסינוסים אתמואידיים מוצללים.
חיידקים אופייניים בדלקת סינוסים כרונית הם חיידקים אנאירוביים וחיידקים גרם-שליליים. במקרים נדירים יותר יכולות פטריות להיות גורם מזהם כרוני, כמו Fungal ball, Allergic fungal sinusitis.
ד"ר אפרים אביתר

תופעות נלוות וסיבוכים

הסיבוכים של דלקת סינוסים כרונית מסווגים לשלוש קבוצות: סיבוכים מקומיים, סיבוכים בגלגל העין וסיבוכים במוח.
הסיבוכים המקומיים כוללים מוקוצלה או פיומוקוצלה (כיסה עם תוכן רירי או מוגלתי המתפתחת בתוך הסינוס), וכן דלקת של העצם. סיבוכים בגלגל העין כוללים בצקת דלקתית של העפעפיים, בצקת דלקתית של רקמת השומן בתוך ארובת העין, מורסה סב-פריאוסטלית, מורסה אורביטלית ו-Cavernous sinus thrombosis. הסיבוכים בתוך-המוח כוללים דלקת מעטפות המוח, מורסה אפידורלית, מורסה סבדורלית ומורסה במוח.
הסיבוכים הללו מחייבים אשפוז, טיפול אנטיביוטי רחב טווח או בהתאם לתרביות, בהזלפה לתוך הווריד. רוב המקרים מחייבים גם ניתוח בגישה אנדוסקופית תוך-אפית, או בגישה חיצונית.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

בבדיקה הגופנית ייתכן שלא תהיה רגישות מעל הסינוסים בלחי, במצח ובזווית העין הפנימית, בבדיקה אנדוסקופית של חלל האף ניתן להדגים נזלת מוגלתית במיאטוס התיכון או העליון, פוליפים, סטיית המחיצה וקונכיות היפרטרופיות. בבדיקת הלוע עלולה להימצא ליחה רירית, מוגלתית.
בדיקת רנטגן של האף והסינוסים מתבצעת לרוב באמצעות טומוגרפיה מחשבית של הסינוסים, כדי להדגים את מידת מעורבות הסינוסים, הרס גרמי, פוליפים, מחיצת אף עקומה, קונכיות בולוסיות.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

הטיפול באמצעות אנטיביוטיקה בהתאם לרגישות החיידקים שנמצאו בתרביות שהותקנו מהאף, או על פי שכיחותם הסטטיסטית. האנטיביוטיקה המומלצת היא אוגמנטין (Amoxicillin Clavulanate), צפורוקסים (Cefuroxime) (זינט). הוספת מטרונידזול או קלינדמיצין משפרת את הטיפול. הטיפול מתבצע לרוב במתן פומי ולעיתים רחוקות בהזלפה לתוך הווריד ובאשפוז. בדרך כלל בתוך 72-48 שעות מתחילת הטיפול באנטיביוטיקה חל שיפור במצבו של החולה. גם בדלקת כרונית ניתן לטפל בתרופות מכווצות ריריות בטיפות אף או בטבליות. תרופות נוגדות אלרגיה מומלצות אם קיימת אלרגיה של ריריות האף. סטרואידים, בדרך פומית או בזריקה לתוך השריר, בעלי טווח פעולה ארוך, ניתנים לשם כיווץ ריריות כדי לשפר את הניקוז והאיוורור ולספוג ספיגה מוחלטת של פוליפים הממלאים את האף והסינוסים. אולם, יצוין כי לפוליפים יש יכולת להתפתח בשנית ולמלא את חלל האף והסינוסים, לאחר חודשים ספורים.
אם דלקת הסינוסים מקסילרית ומלווה בכאב עז שאינו מגיב לטיפול יש אפשרות להחדיר מחדר-מחט עבה וארוך לסינוסים, באילחוש מקומי, לשאיבת תוכן מוגלתי שיישלח למעבדה לאיתור החיידקים ולשטיפת הסינוס.
הגישה הטיפולית המרכזית בדלקת סינוסים כרונית היא באמצעות ניתוח אנדוסקופי תוך-אפי. מטרתו לשפר את הניקוז והאיוורור של הסינוסים המעורבים, לכרות את הפוליפים ולכרות מכשולים אנטומיים המפריעים לתפקוד תקין של הסינוסים. הניתוח האנדוסקופי שהתפתח במרוצת 25 השנים האחרונות מחליף את גישות הניתוח החיצוני שהיו מקובלות לאותה מטרה. יתרונות הגישה האנדוסקופית הם השבת התפקוד הנורמלי של האף והסינוסים ללא צלקות חיצוניות, תחלואה נמוכה יותר, אשפוז קצר יותר ועלויות כספיות נמוכות יותר.





פורומים, צרידות ומיתרי הקול

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
קלינאית תקשורת לאדם בוגר יוסף 08/11/2019 00:48
  • יש לי ס׳ שורקת לא ברמה חמורה מדי אבל עדין זה מפריע לי השאלה האם בגיל 29 יש טעם לנסות לטפל אמל קלינאית תקשורת או שזה גיל מאוחר? והאם קלינאית תקשורת יכולה לפתור בעיה כזאת? תודה

  • + הוסף תגובה
תוצאות בדיקת אולטרה סאונד צוואר טוביק 31/10/2019 22:10
  • שלום ד"ר. אני אישה בת 55 . נשלחתי לבצע בדיקת אולטרה סאונד של הצוואר בעקבות צרידות קלה לפעמים. בבדיקת האולטרה סאונד של הצוואר התקבלו התוצאות הבאות: צרידות בלוטת מגן: שתי אונות בלוטת המגן והאיסטמוס תקינים בגודל באונה ימין – קשורית היפואקוגנית בקוטר 0.2 ס"מ באונה שמאל – קשרית היפואקוגינית נוזלית בקוטר 0.4 ס"מ בלוטת רוק תת לסתיות: בלוטות רוק תת לסתיות מימין ומשמאל בגודל ומבנה תקין. בלוטות הפרוטיס: בלוטות הפרוטיס מימין ומשמאל בגודל ומבנה תקינים. לאורך הצוואר משני הצדדים הודגמו קשרי לימפה מוגדלים בגודל מירבי 1.7* 0.6 ס"מ כולם במראה סונוגרפי שפיר. משמאל: TIRADS2 מימין: TIRADS2 שאלתי היא : מה המשמעות של תוצאות הבדיקה ? האם יש סיבה לדאגה ? האם צריך לבצע בדיקות אחרות נוספות ? בתודה מראש המודאגת

  • + הוסף תגובה
צרידות והמלצה לניתוח יגאל אלפסי 22/10/2019 00:42
  • שלום דר אני בן 43 מזה כשנתיים צרידות בבדיקה סיב אופטי יש נגעים לבנים בגרון סביב מתרי הקול הומלץ לי לעבור ניתוח לביופסיה ואני לא מעשן האים חייב לעבור ניתוח או דיי במעקב היות ואני סכרתי וסובל גם מעודף משקל ויש סיכון בהרדמה כללית וכו אשמח לקבל תשובה אני מטופל במחלקה אצלכם ברמבם השאלה ניתוח בכל זאת או מעקב מספיק בשלב זה

  • + הוסף תגובה
צרידות והמלצה לניתוח ד"ר יקי כהן 22/10/2019 11:01
  • גאל שלום , ראשית כאשר יש עדות לסימנים לבנים והרופא רשם שיש התרשמות ללויקופלקיה - מומלץ לקחת ביופסיה ולשלוח דגימה לפתולוגיה. מכיוון וציינת כי ישנם גורמי סיכון אז לרוב עוקבים אחר הנגעים למשך שלושה חודשים מאז הם נצפו בפעם הראשונה ובמידה ואין הטבה אז מסירים אותם. לא יודע אצל מי נבדקת אתה מוזמן לבוא ולקבל חוות דעת שנייה אצלי שנראה שהנגעים האלו הם באמת לויקופלקיים ולא בעצם פציעות מתמשכות מצרבות

  • + הוסף תגובה
צרידות ונגע במתרי הקול יגאל 23/10/2019 01:25

הצטרפו לאינדקס הרופאים!