אי פריון (Infertility)

ראשי
אבחון ובדיקות
מניעה וטיפול
שאלות ותשובות

תאור

אי-פריון, עקרות, היא מחלה של מערכת הרבייה באדם. כ-15%-10% מהזוגות בגיל 45-18 לוקים באי-פריון. זוג מוגדר כלוקה באי-פריון במידה שלא הצליח להשיג הריון תקין במשך שנה בה קיים יחסי מין סדירים ללא אמצעי מניעה. מרבית הזוגות עם אי-פריון צפויים להשיג הריון תקין וילד בריא בעזרת הטיפולים החדשניים והטכנולוגיות המצויים כיום.
בירור רפואי: במקרים הבאים מומלץ לא לחכות שנה ולפנות לרופא מומחה בהקדם או לאחר כשישה חודשים של ניסיונות להרות: א. מחזור וסת לא סדיר. ב. חשד לבדיקת זרע בלתי תקינה. ג. חשד למחלה או זיהום או ניתוח ברחם, בחצוצרות או בשחלות. ד. גיל האישה מעל 35.
נכתב ע"י ד"ר אילן טור-כספא

 

סיבות וגורמי סיכון

הריון מתחיל ממפגש מוצלח של ביצית שהגיעה לחצוצרה עם תא זרע שנע לאחר פליטתו בנרתיק, דרך הרחם, אל החצוצרה. לאחר חדירה מוצלחת של הזרעון לביצית והפרייתה, העובר נע אל הרחם ולאחר השרשה מוצלחת לתוך הרירית, מתפתח ההריון. כל הפרעה לתהליך המורכב הזה עלולה לגרום לאי-פריון.
הסיבות לאי-פריון ב-40% מהמקרים מקורן באישה, ב-40% מהמקרים מקורן בגבר, וב-20% הנותרים הסיבה אינה ברורה. ב-30%-20% מהזוגות יש מספר סיבות לאי-פריון, בדרך כלל קיים מישלב של סיבות שמקורן באישה ובגבר.
הסיבות השכיחות לאי-פריון בנשים הן חסימה בחצוצרות (35%), הפרעות בביוץ (35%-25%), בלתי ברורות (20%) ואחרות. חסימת חצוצרות בסמוך לשחלה נגרמת בעיקר על ידי הידבקויות מחוץ לחצוצרה, בגלל דלקת, ניתוח באגן או אנדומטריוזיס. לעומת זאת, הסיבה השכיחה לחסימת החצוצרה בסמוך לרחם היא פקק רירי בתוך החצוצרה. לגיל האישה תרומה מהותית לאי-פריון ולהפרעות בביוץ. מעבר לגיל 35 יש ירידה קבועה בסיכוי להריון שמחמירה מאוד מעבר לגיל 40-38. במקביל, גם הסיכוי להפרעה כרומוזומית תורשתית בביצית ובעובר עולה משמעותית עם הגיל.
אי-פריון הגבר נגרם בעיקר מהפרעה בלתי מוסברת, ייתכן תורשתית עם או ללא השפעות סביבתיות, בייצור תאי הזרע, ירידה משמעותית במספרם, ביכולת התנועה שלהם ובצורתם התקינה. אין-אונות, הפרעה ביכולת לפליטת זרע או קיום יחסים תקינים, או חסימה בצינורות המובילים זרע - גורמים גם הם לאי-פריון. מתח נפשי וחרדות עלולים לתרום לאי-פריון בזוג, וכאשר הסיבה אינה ברורה התסכול אף עלול להתגבר.

אבחון ובדיקות

על שני בני הזוג להיבדק במקביל. נוסף להיסטוריה ובדיקה רפואית, כולל הבירור הראשוני בדיקת זרע (ריכוז, תנועתיות והצורה של תאי הזרע), בדיקות להערכת הביוץ (מעקב חום, בדיקת ביוץ עצמית, או בדיקות הורמוניות ועל-שמע), הרחם והחצוצרות (צילום רחם או דימות בעל-שמע עם הזרקת חומר ניגוד). במידת הצורך, נערכות בדיקות נוספות, כגון בדיקת מעבר תאי זרע בריר צוואר הרחם, או בדיקות פולשניות יותר כמו הסתכלות לחלל הבטן (לפרוסקופיה).

טיפולים ותרופות

הטיפול באי-פריון מותאם לבני הזוג. תזמון נכון של יחסי מין או קיומם מדי יום, או אפילו פעמיים ביום בזמן הביוץ (ולא מדי יומיים), עשויים להשיג לעיתים הריון. במידה שיש חסימה בדרכי הזרע או בחצוצרות, ניתן לעקוף את החסימה, או לנסות במקרים מסוימים לפתוח אותה. כאשר החצוצרות חסומות מהידבקויות בחלל הבטן, ניתן לעקוף את הבעיה ולבצע הפריה חוץ-גופית (IVF), או לנסות לשקם אותן על ידי לפרוסקופיה בניתוח. כאשר החסימה בחצוצרה, היא בקרבת הרחם, הטיפול היעיל ביותר הוא צינתור חצוצרות.
ביוץ מסדירים על ידי תרופות, כמו כלומיפן ציטרט (איקקלומין), או בזריקות של הורמונים גונדוטרופינים (FSH או LH), אשר מרביתן מיוצרות כיום על ידי הנדסה גנטית. מישלב של טיפול תרופתי עם הזרעה תוך-רחמית משפרים את הסיכוי להשגת הריון. הסיבוך העיקרי בטיפולים הורמוניים ומ-IVF הוא הריון מרובה עוברים.
הפריה חוץ-גופית (IVF), עם או ללא מיקרומניפולציה והזרקת הזרע לתוך הביצית (ICSI), הוא טיפול שכיח כיום ומאוד מוצלח לאי-פריון האישה והגבר. למעלה ממיליון ילדים נולדו בעולם מ-IVF. עם זאת, עדיין יש מעקב אחרי ילדים אלו, כדי להבטיח שטיפול זה יהיה בטוח לחלוטין. טכנולוגיית רבייה חדישה זו מאפשרת הריון גם במצבים בהם נדרשת הוצאת זרעונים בודדים מהאשכים, תרומת ביציות או זרע, פונדקאות, או אבחון גנטי טרום-השרשתי (PGD). מאחר ש-60%-30% מהביציות והעוברים אינם תקינים גנטית (תלוי בעיקר בגיל האישה), האבחון הגנטי מאפשר החזרת עוברים תקינים ומניעת מומים תורשתיים והפלות.
בעתיד ייתכן כי שילוב של אבחון גנטי (PGD) והחזרת עובר אחד בלבד לרחם ימנע סיבוך של הריון מרובה עוברים ויאפשר לרוב הזוגות להשיג הריון וילד בריא.




פורומים, הריון בסיכון גבוה - אולטרה סאונד וסקירות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
לחץ דם ואולטרה סאונד יעל 02/07/2019 10:39
  • הי, אני בהריון שני, בת 37, סובלת מיתר לחץ דם ולכן נמצאת במעקב הריון בסיכון גבוה. הרופא הציע אולטרה סאונד כל שבועיים, "לראות שהכל בסדר". האם לדעתך יש הצדקה לכך בגלל לחץ הדם שלי?? יעל

  • + הוסף תגובה
מעקב סונר בהריון עם יתר לחץ דם דר' יפעת גדות 02/07/2019 16:05
  • שלום רב. בתחילת ההריון אין צורך בביצוע אולטרה סאונד כל שבועיים. מספיק מעקב כל 4 שבועות. בטרימסטר ה3 החל משבוע 28 מומלץ מעקב כל שבועיים והחל משבוע 34 מומלץ אולטרה סאונד ומוניטור כל שבוע. בדרך כלל ההמלצה היא ליילד בשב 38+3 ( במידה ויש תנאים צוואריים טובים או שמדובר בלידה חוזרת) והכי מאוחר בשב 40+0. בברכה ד"ר יפעת גדות

  • + הוסף תגובה
מי שפיר בכל מקרה אורית 23/06/2019 09:08
  • שלום, האם יש טעם בבדיקת שקיפות עורפית כאשר בכל מקרה מתכננת לבצע מי שפיר, מפני שבהריון קודם הייתי צריכה לבצע בהוראת רופא, בשל הריון בסיכון. מציינת שאני בת 25 וזהו הריוני השני. תודה

  • + הוסף תגובה
מומלץ לבצע את כל בדיקות הסקר על אף שמבצעת דיקור מי שפיר דר' יפעת גדות 23/06/2019 23:33
  • שלום רב. מומלץ לבצע את כל בדיקות הסקר (שקיפות עורפית, סקר שליש ראשון, תבחין משולש(סקר שליש שני)) למרות שאת מתכננת לבצע דיקור מי שפיר מכיוון שהבדיקות הללו נותנות לנו מידע נוסף מעבר למידע בנוגע לסיכון הגנטי. שקיפות עורפית מעובה מעלה את הסיכון לבעיות גנטיות אבל גם למחלות לב ובעיות נוספות, סקר שליש ראשון וסקר שליש שני נותנים לנו מידע לגבי תפקוד השליה והסיכון לבעיות גדילה של העובר ורעלת הריון. את הסקר שליש השני מומלץ לבצע לפני הדיקור עצמו מכיוון שהפעולה החודרנית עלולה להשפיע על תוצאות בדיקת הסקר. בברכה ד"ר יפעת גדות

  • + הוסף תגובה
cmv רעות 16/06/2019 10:54
  • שלום רב, אני גננת, בתחילת הריוני, חוששת מאוד מהידבקות ב- CMV. מה אוכל לעשות כדי להימנע מהדבקה ובמידה ונדבקתי מהי רמת הסיכון לעובר? אודה לתשובתך, רעות

  • + הוסף תגובה
Cmv דר' יפעת גדות 18/06/2019 22:30
  • שלום רב. מניעת הדבקה על ידי שטיפת ידיים ולא להתקרב יתר על המידה לילדים מנוזלים עם חום. להמנע מנשיקות של אדם החולה בוירוס. במידה ולא נדבקת בעבר בוירוס cmv כלומר igg cmv neg הסיכוי להדבקה של העובר והסיכוי לנזק הרבה יותר גבוה משמעותית בהשוואה לנשים שחלו בעבר בcmv כלומר igg cmv pos. הסיכוי לנזק לעובר במידה והוא נדבק היא הכי גבוהה בשליש הראשון. בברכה ד"ר יפעת גדות

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!