סרטן הנרתיק (Vaginal carcinoma)

ראשי
שאלות ותשובות

תאור

סרטן הנרתיק מהווה כ-2%-1% מכלל מחלות הסרטן באיברי המין של האישה, ושכיחותו כ-0.2 חולות חדשות בשנה על כל 100,000 נשים, בכל הגילים. הסוג ההיסטולוגי השכיח ביותר הוא סרטן תא-קשקש (Squamous cell carcinoma) (95%-90%). הסוג השני בשכיחותו, בשלושת העשורים האחרונים, הוא סרטן בלוטני מסוג תאים בהירים (Clear cell adenocarcinoma) (10%-5%). סוגים נדירים יותר הם מלנומה ממארת (1%) וסרקומות (1%).
סרטן תא-קשקש של הנרתיק: מקורו באפיתל הקשקשי הרב-שורתי של רירית הנרתיק. בראשית, השאת היא תוך-אפיתלית, טרום-פולשנית (Vaginal Intraepithelial Neoplasia - VAIN). אצל מיעוט החולות פורצת השאת התוך-אפיתלית את הקרומית הבסיסית המפרידה בין שכבת האפיתל לרקמת החיבור שמתחתיה, פולשת למשתית הדופן של הנרתיק, והופכת לשאת פולשנית (Invasive carcinoma).
א. שאת תוך-אפיתלית טרום-פולשנית:
קיימות שלוש דרגות חומרה:
- השאת מוגבלת לשליש תחתון של שכבת האפיתל (VAIN I);
- השאת כוללת את שני השלישים התחתונים של שכבת האפיתל (VAIN II);
- השאת כוללת את כל עובי שכבת האפיתל (VAIN III, Carcinoma-in-situ או Stage 0).
עם עליית דרגת החומרה גובר הסיכון לפריצת הקרומית הבסיסית והפיכת השאת לשאת פולשנית. נשים לוקות בשאת תוך-אפיתלית טרום-פולשנית, על פי רוב הן אי-תסמיניות והגילוי תלוי במודעות הרופא ובחשד שמתעורר אצלו.
טיפול: באמצעות: 1. משיחת תרופה ציטוטוקסית מקומית לרירית הנרתיק; 2. קרן לייזר; 3. הקפאה מקומית; 4. צריבה חשמלית; 5. כריתה מקומית של האזור הנגוע או כריתת נרתיק, חלקית או מלאה; 6. קרינה פנימית תוך-נרתיקית.
ב. סרטן תא-קשקש זעיר-פולשני של הנרתיק (Vaginal microinvasive carcinoma): הסרטן פורץ את הקרומית הבסיסית וחודר למשתית הדופן של הנרתיק, לעומק שאינו עולה על 3 מ"מ, ללא חדירה לכלי לימפה ודם.
טיפול: הבחירה היא ניתוח לשם כריתה חלקית או שלמה של הנרתיק. חולות שמצבן אינו מתאים לניתוח, מטופלות באמצעות קרינה פנימית תוך-נרתיקית, ללא תוספת קרינה חיצונית לאגן.
ג. סרטן תא-קשקש פולשני של הנרתיק (Vaginal invasive carcinoma): הסרטן מתקדם וחודר למשתית הדופן של הנרתיק לעומק שעולה על 3 מ"מ. תסמין מייצג שכיח הוא דמם נרתיקי. סרטן הנרתיק סווג לשלבים כפי שנקבע על ידי הארגון הבינלאומי לגינקולוגיה ומיילדות (FIGO) (טבלה 1).
טיפול: הבחירה, למעט בחולות נבחרות בשלב I, היא באמצעות קרינה, טיפול המורכב מקרינה חיצונית ומקרינה פנימית. קרינה פנימית יכולה להתבצע ממקורות קרינה המונחים בחלל הנרתיק, או ממקורות קרינה המוחדרים ישירות לרקמת השאת. חיסרון הטיפול בקרינה הוא לייפת (פיברוזיס) הגורמת לחסימת הנרתיק ולאובדן התפקוד כאיבר לקיום יחסי מין.
הניתוח מוגבל לחולות כדלקמן: 1. נשים שלקו בסרטן תא-קשקש זעיר-פולשני של הנרתיק (שלב IA). בנשים אלו ניתן לטפל באמצעות כריתה חלקית או שלמה של הנרתיק; 2. נשים צעירות שלקו בסרטן פולשני של הנרתיק שלב IB, או חולות נבחרות מאוד בשלב IIA. בנשים אלו ניתן לבצע ניתוח לכריתה נרחבת שתקיף את הנרתיק, הרחם על צווארו וקישריות הלימפה האגניות, וכן ליצירת נרתיק חדש באמצעות שתל שריר-עור. כימותרפיה ניתנת בשלבים מתקדמים וכשמתרחשת הישנות. שיעור התגובה לכימותרפיה הוא יחסית נמוך ומשך התגובה קצר. שיעור ההיוותרות בחיים לאחר 5 שנים של חולות בכל השלבים הוא כ-50%.
סרטן בלוטני מסוג תאים בהירים של הנרתיק: בשנות ה-70 התגלה קשר בין חשיפה ל-Diethylstilbestrol - DES בתוך הרחם, לבין התהוות סרטן בלוטני מסוג תאים בהירים בנרתיק ובצוואר הרחם בקרב נשים צעירות. החל משנות ה-50 הופסק הטיפול באמצעות DES, וצפוי, על כן, שסרטן בלוטני מסוג תאים בהירים של הנרתיק לא יישנה אלא בשכיחות נמוכה ביותר, כפי שהיה לפני עידן ה-DES.
מלנומה ממארת של הנרתיק: שאת נדירה, מהווה פחות מ-1% מכל המלנומות בנשים ו-1% לערך ממחלות הסרטן בנרתיק. המהלך הקליני סוער והתחזית גרועה.
טיפול: הבחירה בשאת מוגבלת לדופן הנרתיק היא כריתה מקומית נרחבת מלווה בהקרנות חיצוניות ופנימיות.
טבלה 1: סרטן הנרתיק, סיווג לשלבים על פי הארגון הבינלאומי לגינקולוגיה ומיילדות (FIGO)
שלב    מידת ההתפשטות
0    שאת תוך-אפיתלית טרום-פולשנית (VAIN III, carcinoma-in-situ)
I    שאת פולשנית מוגבלת לדופן הנרתיק
IA    פלישה למשתית שאינה עולה על 3 מ"מ, ללא פלישה לכלי לימפה ודם (שאת זעיר-פולשנית)
IB    עומק הפלישה 3 מ"מ ויותר או קיימת פלישה לכלי לימפה ודם
II    קיימת מעורבות הרקמה החוץ-נרתיקית, אך אין התפשטות לדופן האגן
IIA    קיימת מעורבות מיקטית של הרקמה החוץ-נרתיקית סמוך לדופן הנרתיק
IIB    קיימת התפשטות עמוקה ברקמה החוץ-נרתיקית
III    השאת התפשטה לדופן האגן
IV    השאת התפשטה מעבר לאגן הקטן, או מעורבים רירית שלפוחית השתן או רירית הרקטום
IVA    התפשטות לאיברים סמוכים (שלפוחית השתן או רקטום)
IVB    התפשטות לאיברים מרוחקים
פרופ' בנימין פיורה




פורומים, טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה בסרטן ריאה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מוטציה A1k רבקה 15/07/2019 09:26
  • הי, יש לי סרטן ריאה עם מוטצית Alk. קראתי על טיפולים ביולוגיים שונים לAlk,תוכלי להסביר איזה טיפול טוב יותר? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
Alk- טיפולים ביולוגיים דר' אליזבטה דודניק 15/07/2019 09:44
  • שלום, יש כבר 3 דורות של תכשירים העובדים על מוטציה מסוג Alk. כאשר דורות חדשים של תכשירים (אלקטיניב, בריגטיניב, לורלטיניב, אנסרטיניב) הם בדרך כלל מקנים שליטה ארוכה יותר במחלה ומתאפיינים בשליטה טובה מוחית ומניעת הופעת גרורות במוח. לא עבור כל התכשירים שציינתי יש תוצאות בשלות ממחקרים קליניים, אך הם בדרך. בחירת התרופה נעשית גם בהתאם לאיזה תרופות החולה קיבל בעבר וגם בהתאם לזמינות התרופה (לא כל התכשירים זמינים דרך הסל, יש כאלה שניתנים דרך תוכניות חמלה. אנו בתקווה שזמינות תרופות אלו תשתפר בשנה הבאה אם הסל יורחב).

  • + הוסף תגובה
קיטרודה נופר 16/06/2019 09:58
  • שלום, אבא שלי עם סרטן ריאה מקבל טיפול בקיטרודה מזה 4 חודשים. הגוש בריאה הצטמצם. אבל אבא סובל מגרד וכאבים בפרקים. האם זה קשור לטיפול? מה עושים? נכון שאפשר להתרפא עם קייטרודה? תודה על תשובתך.

  • + הוסף תגובה
תופעות לוואי של קייטרודה, שליטה ארוכת טווח במחלה עם קייטרודה דר' אליזבטה דודניק 18/06/2019 09:06
  • אכן, סביר שמדובר בתופעות לוואי של הטיפול. יחד עם זאת, גידור וכאבים קלים בפרקים ניתנים לרוב לשליטה עם טיפול בתרופות אנטיהיסטמיניות (כגון, אהיסטון, טלפסט- כנגד גירוד) ותרופות אנטידלקתיות מסוג non-steroidal anti inflammatory drugs (כגון, נקסין- כנגד כאבים), ולא מהווים סיבה להפסקת הטיפול. שכן בזכות הטיפול ניתן להגיע לשליטה ארוכת טווח במחלה. כך, על פי תוצאות מחקרים אחרונים, כ15-25%מחולי סרטן ריאה מקבלי קייטרודה שורדים יותר מ5 שנים. ובקרב מטופלים עם ביטוי גבוה של PDL1 אף 30-50% מהמטופלים חיים 5 שנים ויותר.

  • + הוסף תגובה
אפשר לייצור איתך קשר ? רחל 10/07/2019 21:55
יצירת קשר דר' אליזבטה דודניק 11/07/2019 20:46
  • שלום, פרטי הקשר שלי מצויים בדף האישי שלי באתר אינפומד. לגבי התייעצויות קצרות- עדיף להעלות את השאלה בפורום- כך ששאר המשתתפים יוכלו ליהנות מהמלצות בנושא הנדרש.

  • + הוסף תגובה
טיפול בטגריסו עליזה 07/07/2019 19:13
  • אחותי עם סרטן ראות גרורתי (עצמות, אגן תחתון, עמוד שדרה..) התגלתה מוטציית efgr ומטופלת בטגריסו כחודשיים. בהנחה והטיפול יהיה יעיל לאורך זמן, אני מנסה להבין את המונח "המחלה תהפוך לכרונית". ניתן להחלים מהסרטן? הגרורות יכולות להיעלם לגמרי? מבחינת תוחלת חיים מה הסטטיסטיקה אומרת? כמה זמן באמת ניתן להאריך חיים?

  • + הוסף תגובה
EGFR Tagrisso דר' אליזבטה דודניק 08/07/2019 11:46
  • שלום רב, אכן סבירות שמחלה תגיב לטיפול בטאגריסו, התרופה מהדור החדש של תכשירים מסוג זה, היא גבוהה. כך, ב-80% מהחולים מחלה תצטמצם משמעותית וב17% תיעצר כתוצאה מהטיפול. היעלמות של גרורות במהלך טאגריסו היא תופעה נדירה (ב-3% בערך). הטיפול הביולוגי הוא טיפול מדכא משמעותית את תאי הסרטן אך לצערי לא מביא לריפוי מוחלט. כך, במרבית החולים המחלה תיעצר למשך 19 חודש ולאחר מכן תגדל שוב. חשוב לציין, שגם בשלב בו תרופה תפסיק לפעול, ישנם טיפולים יעילים (ראי פוסט קודם הנקרא EGFR- טיפולים חדישים). שרצף טיפולי זה מביא לשליטה במחלה למשך שנים, ותוחלת החיים של חולי סרטן ריאה עם מוטציה בEGFR עומדת כיום על כ5 שנים בממוצע. בתקווה שעם פיתוחים נוספים בתחום (והם בדרך!) ניתן יהיה לשפר את התוצאות עוד. מאחלת הצלחה רבה בטיפול!

  • + הוסף תגובה


הצטרפו לאינדקס הרופאים!