//

ריפלוקס קיבתי-ושטי (Gastro esophangeal reflux disorder)

ראשי

תאור

ריפלוקס הינה מחלה שכיחה מאוד בעולם כולו ובישראל ופוגעת בכ-15% מהאוכלוסייה הבוגרת של ארה"ב. מחלת ריפלוקס גורמת לירידה משמעותית באיכות החיים ולצריכה מתמדת של שירותי רפואה ומהווה מעמסה כלכלית כבדה על תקציבי הבריאות.
לרוב מבדילים בין מחלת ריפלוקס קלה (תלונות המופיעות כפעמיים בשבוע), מחלה בינונית (יותר מפעמיים בשבוע) ומחלה קשה (כאשר הסימנים מופיעים מדי יום).

אם מופיעים סימנים מדאיגים, כגון הפרעות בבליעה, ירידה במשקל, דמם או חוסר דם יש לפנות מייד לרופא.

ד"ר טיומני אליזה

האנציקלופדיה הישראלית לרפואה
הוצאת ידיעות ספרים 2007

סימפטומים


התסמינים הטיפוסיים לריפלוקס כוללים צרבת הגוברת לאחר הארוחות והעלאת מזון (רגורגיטציה). יכולים להופיע גם סימנים לא טיפוסיים כאשר יש מעורבות של מערכות אחרות. לדוגמה, גנחת סימפונות (אסתמה), שיעול כרוני, כאבי חזה, כאבי גרון, ריבוי ליחה וכיוצא באלו.

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

לאבחון ריפלוקס אין צורך בביצוע צילום רנטגן, אלא בבדיקה אנדוסקופית, רצוי תוך מספר חודשים מאז הופעת התלונה. בבדיקה זו, ניתן לקבוע את חומרת המחלה אשר מדורגת מ D-A ובמקרים מיוחדים אפשרי להתקין ביופסיה.

לאחרונה, הוכנס תבחין טיפולי בו החולה מקבל לתקופה של שבועיים מינון גבוה של תרופה לריפלוקס, ונבדקת התגובה הקלינית.

כ-15% מחולי ריפלוקס עוברים בדיקות מתוחכמות יותר, בהן נבדקת תנועתיות הוושט - מנומטריה של הוושט, נבדק הלחץ בשני סוגרי הוושט ותפקוד גוף הוושט.

בבדיקת ניטור חומציות הוושט נקבעים כמות הריפלוקס, הקשר בין תלונות החולה והופעת אירועים של רפלוקס ברישום.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

בשלב הראשון של הטיפול בריפלוקס מומלץ להקפיד על שינוי אורח החיים, הפסקת עישון, ירידה במשקל והימנעות מאכילת מאכלים שומניים, מטוגנים, פרי הדר, שוקולד, מאכלים חריפים, שתיית קפה ותה חזק.

יש להקפיד על סיום אכילה ושתייה (פרט למים) כארבע שעות לפני השינה. רצוי לישון כך שהחלק העליון של הגוף ימצא בזווית של כ-30 מעלות.

לחלק מהחולים בריפלוקס, לא יספיק רק השינוי באורח החיים והם יזדקקו לתוספת תרופות, המדכאות את יצירת החומציות בקיבה. נהוג היום לטפל בהדרגה - בהתחלה במינון גבוה ולאחר 8-4 שבועות יורדים במינון. התרופות היעילות הן מקבוצת (PPI חוסמי תעלות הפרוטונים) וכוללות אומפראזול, לאנזופראזול, וקונטרולוק. תרופות אלה, גורמות לדיכוי יצירת חומצה בקיבה במשך כ-70%-60% מהיממה. בהמשך, ניתן להפחית את המינון בהתאם לתגובה הקלינית.

חלק קטן מהחולים, במיוחד אלו שסבלו מדלקת ושט קשה יותר בתחילה, יזדקקו להמשך טיפול אחזקה לתקופות שונות. מטרתו של טיפול זה להגיע למינון מינימלי של התרופות שיאפשר איכות טובה של חיי החולה. אפשר לתת את הטיפול פעם-פעמיים ביום או פעם ביומיים.

לאחרונה נפוצה השיטה בה החולה עצמו הוא המתמרן את מינון התרופה לפי תחושותיו הקליניות. בשיטה זו, ניתן להפחית בשני שליש את מינון התרופות שהחולה צורך.

תרופות נוספות לטיפול בריפלוקס כוללות חוסמי קולטנים להיסטמין (ראניטידין, גסטרו וסימיטג). אלה למעשה אינן נרשמות היום לריפלוקס אזופגיטיס וניטלות רק על ידי קבוצה קטנה של חולי ריפלוקס שהפרשת החומצה אצלם גבוהה בשעות הלילה ואשר ייהנו מתוספת התרופות הללו.

בשלב זה אין תרופות המשפרות את תנועתיות הוושט פרט למוטיליום שהשפעתה קטנה.

קבוצה נוספת של חולים, אשר זוכה להתייחסות רבה בספרות רפואית בשנים האחרונות, היא הלוקים בריפלוקס שהאנדוסקופיה לא מדגימה (ליקויי NERD). לחולים אלה, יש תסמינים של ריפלוקס ללא עדות אנדוסקופית לפגיעה ברירית הוושט. גם הם, זקוקים לטיפול תרופתי לעיתים, ואף במינון גבוה.

קיימת אפשרות לניתוח (פונדופליקציה) שמתבצע בצורה לפרוסקופית.

בשיעור קטן של החולים, ייתכנו סיבוכים מסוג היצרות הוושט או הופעת שינויים מיוחדים (רירית ברט) ברירית הוושט, אשר ידרשו מעקב צמוד אצל גסטרואנטרולוג. הופעת רירית ברט, קשורה לחשיפה של רירית הוושט במשך זמן ארוך לתוכן קיבה אשר מכיל בתוכו חומצה, מרה ואנזימים של מערכת העיכול העליונה. החולים הללו זקוקים למעקב רפואי צמוד עם ביופסיות חוזרות.





פורומים גסטרו ומחלות כבד

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
צרבת כרונית יוסי 11/08/2020 07:55
  • שלום אני סובל תקופה ארוכה מצרבת. בחודשים האחרונים הבעיה התגברה ואני מתעורר בבוקר עם תחושה של שריפה בגרון,ובהמשך היום תחושה של גוש בגרון. בבדיקת גסטרוסקופיה נמצאו: בקע בסרעפת באורך 3 ס"מ, לשוניות רירית ורודה לגובה 5 ס"מ, ארוזיות זעירות באנטרום. טופלתי עם כדור אומפראזול וגם קונטרולוק ולא עזרו. האם במקרה שלי מומלץ ניתוח לתיקון הבקע?

  • + הוסף תגובה
צרבת עמידה לטיפול ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:28
  • שלום יוסי, צרבת היא בהחלט בעיה הפוגעת באיכות החיים. לרוב הטיפול בתרופות שהזכרת ממשפחת חוסמי תעלות המימן יעיל ומקל באופן משמעותי על התסמינים. הטיפול מפחית את הפרשת החומצה בקיבה וכך, גם כשיש ריפלוקס (עליה של תוכן הקיבה לושט), יש פחות תחושת צריבה. יכולות להיות מספר סיבות ליעילות פחותה של הטיפול התרופתי, למשל: - נטילה לא נכונה של הטיפול התרופתי - לעיתים תחושת הצריבה קשורה לריפלוקס לא חומצי (תוכן קיבה ללא חומצה שעולה לושט), או לתחושות אחרות. - לעיתים תחושת הצריבה אינה קשורה לריפלוקס כלל - הפרעה בתנועתיות הושט ניתן גם לעזור לטיפול התרופתי לטפל בריפלוקס על ידי הפחתת גורמי סיכון כמו: עישון, השמנת יתר ומאכלים מסויימים המגבירים ריפלוקס. לפני הפניה לניתוח יש לשקול את כל הסיבות לעיל. במידה ואכן יש צרבת עמידה לטיפול תרופתי והסיבות לעיל נבדקות, יש אכן יעילות לטיפול תרופתי. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
מידע נוסף לרופא יוסי 11/08/2020 09:11
  • את התרופות לקחתי לפי הנחיית הרופא ובמשך מס' חודשים כל אחת. אני מקפיד שנים על תזונה שלא מגבירה את הצרבת,לא מעשן ובמשקל 70 ק"ג. איך בודקים אם יש הפרעה בתנועתיות הושט? האם הממצאים שפרטתי מקודם מצדיקים ניתוח לתיקון הבקע? תודה

  • + הוסף תגובה
המשך תשובה ד"ר אייל הירש 11/08/2020 15:17
  • שלום יוסי, תרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן יש ליטול בעיתוי הנכון ביחס למזון, במינון המתאים. בהמשך יש צורך לברר אם התחושות שלך באמת קשורות לצרבת על ידי ביצוע בדיקת PH (רמת חומציות) בושט, משם יש להמשיך לפי התוצאות. אם כל הממצאים יעידו על צרבת עמידה לטיפול תרופתי יש מקום לניתוח. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה
תודה יוסי 11/08/2020 16:40
ערכי GGTגבוהים מירי 11/08/2020 13:52
  • שלום, אני מירי בת 39. ערכי ה- GGT שלי גבוהים מאוד 200. ׁ(בדקנו גם 8 שנים אחורה- וגם שם זה היה גבוה מאוד!! בערך אותם ערכים) שלחו אותי לפיברוסקן- שיצא תקין (אין שחמת או כבד שומני) וכן US בטן עליונה שיצא תקין. איך אני ממשיכה מכאן? איך מורידים ערכים אלה? אני מבינה שזה יכול להעיד על כשל לבבי? מחלות כיס המרה? מה צריך לבדוק עכשיו?? אשמח לעזרה והכוונה בנושא...

  • + הוסף תגובה
נטילת אומפרדקס 20 מג ר 10/08/2020 22:41
  • היי אבא שלי בן 73 דמנטי לאחר אירוע מוחי וניתוח מעקפים לפני 4 וחצי שנים. בזמנו משום שקיבל אספירין ניתן לו לוסק להגנה על הקיבה במינון 20 מ"ג ביום. בהמשך הפסיק לקבל אספירין והתחיל לקבל אליקויס. ובאותו זמן אנחנו קראנו על מחקר לגבי קשר אפשרי בין לוסק לנזקים מוחיים. אבא עשה אז גם סיטי חזה (סוף 2016) שהדגים בקע סרעפתי קטן. בייעוץ שקיבלנו בזמנו הגסטרואנטרולוג אמר שבמאזן עלות מול תועלת במניעת דימום מדרכי העיכול אצל חולה עם בקע סרעפתי אל מול פרופיל תופעות הלוואי של התרופה הוא בעד המשך נטילת הלוסק. היום אנחנו כבר 4 שנים אחרי, ובייעוץ שקיבלנו מפנימאי שמטפל בו כעת וכנל יעוץ רוקחי הומלץ על הפסקת הלוסק כמו גם מספר תרופות נוספות שלטענת הרופא מהוות עומס תרופתי מיותר בגילו ומצבו של אבי ובעלות מגוון רחב של תופעות לוואי שיכולות להסביר שינויים כאלה ואחרים במצבו. מה דעתך? האם להפסיק עם הלוסק או שהסכנה בדימום ממערכת העיכול בהנתן בקע סרעפתי גדולה מספיק כדי להמשיך בנטילת התרופה? (אציין שללא קשר לאבא גם בקע משפעתי ענק שחלק גדול מדרכי העיכול שלו נמצאות בו...) תודה

  • + הוסף תגובה
נזק מאומפרדקס ועומס תרופתי ד"ר אייל הירש 11/08/2020 08:20
  • שלום, בשנים האחרונות מתפרסמים מאמרים רבים הקושרים את האומפרדקס ומשפחת התרופות (מעכבי משאבות מימן) לנזקים משניים כמו שטיון (דמנציה), פגיעה בתפקודי הכליות ואף ממאירות קיבה. מדובר בתרופות מאוד יעילות המשמשות לטיפול בצרבת ודיספפסיה ולמרות פרסום המידע הנ"ל נחשבות מאוד בטוחות לאור נסיון ארוך שנים איתן (כ30 שנה). ישנם מאמרים סותרים בנושא עם מידע רב שמצביע על בטיחות התרופות הללו, וכפי שהמליץ הגסטרואנטרולוג אלו תרופות חשובות ובטוחות במטופלים שאכן זקוקים לטיפול בצרבת, כיב קיבה או דיספפסיה. במטופלים שלא זקוקים לטיפול, ולצערנו הרבה מטופלים נוטים להמשיך בטיפול למרות שהצורך בו חלף, יש להפסיקו. בקע סרעפתי אינו גורם סיכון לדימום ממערכת העיכול ובטח שלא בקע סרעפתי קטן (גם בקע מפשעתי לא), הוא יכול בהחלט לגרום לצרבות. לבסוף, בגיל המבוגר יש סיכון בנטילת מספר רב של תרופות בשל השפעות צולבות ותופעות לוואי. אכן כדאי להתייעץ עם רוקח קליני וגריאטר ולבחון אילו תרופות נחוצות ועל אילו אפשר לוותר על מנת לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסיכון לתופעות לוואי. השיקולים הנ"ל צריכים להלקח בחשבון כשתחליטו עם הרופא המטפל, שמכיר את כל מכלול המחלות של אביך ואת כל ההסטוריה הרפואית שלו, אם להפסיק או להמשיך את הטיפול. בריאות שלמה, אייל הירש

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!