מהי רעלת עופרת, ממה היא נגרמת, מהו הטיפול ומהם הסימנים ? האם הסימנים של הרעלת עופרת דומים לסימני מחלת הפורפיריה ?

הרעלת עופרת נגרמת מחשיפת יתר לעופרת. במבוגר - בעיקר על רקע עבודה הכוללת עיסוק בעופרת, ובילד - מחשיפה לצינורות עשויים עופרת, צבע קיר המכיל עופרת ואכילת חפצים מכילי עופרת. הנפגעים העיקריים מהרעלת עופרת הם ילדים שסיכון החשיפה שלהם גבוה יותר ועמידותם בפניה נמוכה. כיוון שהעופרת רעילה למוח, בעיקר בילדים, התסמינים נעים מקלים - עצבנות, ישנוניות וכאבי ראש, ועד קשים - קשיי למידה בלתי הפיכים, פרכוסים וירידה במצב ההכרה. בנוסף ייתכנו כאבי בטן, אנמיה אופיינית ופגיעה כלייתית. במבוגרים התסמינים עשויים להיות קלים יותר, דוגמת ישנוניות יתר, דיכאון, התנהגות אגרסיבית, ספירת זרע נמוכה בגברים ומשקל יילוד נמוך ועליה בשיעור הפלות בנשים. אומנם יש בתסמינים הקבלה מסוימת לפורפיריה - כאבי בטן ואנמיה, וכן בכך שבשתי המחלות יש פגיעה במנגנון ההמוגלובין, אך קל להבדיל ביניהן על פי בדיקות דם ושתן לפורפיריה וע"י בדיקת רמת עופרת בדם. לקריאה על שתי המחלות- http://www.emedicine.com/emerg/topic293.htm

שיחקתי כדורגל כ 3 שעות רצופות - ואפשר לומר שהתאמצתי לא מעט, בלשון המעטה. ביצעתי מתיחות רבות לפני ואחרי המשחק - ואכן שריריי כמעט ולא כואבים, אך האזור שליד המפשעה ברגל שמאל כואב ביותר בכל פעם שאני מנסה להזיז רגל זו. אני חושד שיש לי דלקת בגיד (שלא לכתוב קריעה ...) על סמך מה שקראתי באתרכם הנפלא. האם נשמע כי באמת מדובר בגיד סורר, או שיש מקום לספקות ? מה לעשות,אם כן ?

בהחלט ייתכן כי מדובר בגיד סורר, אבל קיימות מספר אופציות נוספות. אני מציעה לך לפנות אל רופא המשפחה שלך, או אל אורתופד כדי להיבדק. אם אכן מדובר בתהליך דלקתי, הרי שתרופות מקבוצת נוגדי הדלקת שאינם ממשפחת הסטרואידים, כמו אתופאן (אתודולאק), אביטרן (דיקלופנאק) ועוד - יוכלו להקל עליך. לא מומלץ לקחת את התרופות לפני שאתה נבדק ע"י רופא.

רמת האנזימים בכבד אצלי גבוהה מאד. אני אחרי אשפוז. ככל שניתן לשפוט, זה נובע משימוש בטגרטול. אני מקבל גם פריזיום. כעת אני מטופל בלמיקטל ופריזיום ורמתם יורדת במקביל לירידת רמת הבילירובין. שקיעת הדם שלי היא 27. מה זה אומר? יש סיבה לדאגה? גם רמת טסיות הדם (PLT) עלתה לאחר החלפת התרופות. מה המשמעות של זה?

תוכל לקרוא על שקיעת דם ועל המצבים אשר עלולים לגרום לשקיעת דם מוחשת כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36

נתקלתי באחד המאמרים בנושא השמנה והרזיה שיש תרופות הניתנות לעידוד הירידה במשקל. נתקלתי באחד המאמרים בנושא השמנה והרזיה שיש תרופות הניתנות לעידוד הירידה במשקל. 1. האם התרופות האנזימיות שמקבלים לפירוק השומנים יכולות לעזור? 2. האם יש תרופה המפרקת שומן או פחמימות ?

עודף משקל הוא בעיה הנובעת משילוב של כמה גורמים, ועל כן גם הטיפול בבעיה צריך לשלב מספר גישות. תורשה, הרגלי חיים, וליקוי בחילוף החומרים הם רק חלק מהגורמים התורמים לעלייה במשקל. באנשים עם עודף משקל ניכר או באנשים עם עודף משקל בינוני וגורמי סיכון למחלת לב (סוכרת, לחץ דם גבוה, וכדומה) מומלץ לשלב תזונה מתאימה (דיאטה), טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי או התנהגותי, ולעיתים גם תרופות המסייעות לירידה במשקל. תרופות המסייעות לירידה במשקל מדכאות תיאבון, או שמונעות ספיגה של חלק מהשומן מהמעי. חלק גדול מהתרופות לדיכוי תיאבון הוצאו משימוש כיוון שהסתבר כי הן עלולות לגרום למחלה במסתמי הלב (לדוגמה, פנפלוראמין - פונדרקס), אך כיום נמצאות בפיתוח ובבדיקה תרופות חדישות יותר לדיכוי תיאבון. תרופות אחרות, כמו orlistat (קסניקאל), מונעות ספיגה של חלק מהשומן מהמעי ומסייעות בכך להפחית את צריכת הקלוריות. תרופות אנזימתיות המפרקות שומנים אינן מסייעות להפחתת משקל. [17/09/2000]

אינפומד
תרופות
פודופילוטוקסין

פודופילוטוקסין

נוגדי נגיפים | Podophyllotoxin

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים

שמות מסחריים

קונדילוקס Condylox

המומחים של Infomed מסבירים:

פודופילוטוקסין הינו חומר שמקורו בתמצית צמחית. הוא משמש לטיפול חיצוני מקומי ביבלות (קונדילומה אקומינטה) הנגרמות ע"י נגיף הפפילומה האנושי (HPV), באיזור אברי המין במבוגרים. מנגנון פעילותו הוא במניעת התרבות תאי הוירוס כך שלבסוף התאים הנגועים מתים ובמקומם גדלה ריקמה בריאה. התכשיר משמש לטיפול חיצוני בלבד ורק לאיזור אברי המין, יש להימנע ממגע התכשיר עם עור בריא, ריריות והעיניים. כמו כן יש להימנע ממריחת התרופה על שטחים נרחבים ועל פצעים פתוחים שעברו טיפול כירורגי. יבלות באברי המין הן מדבקות, לכן יש להבטיח שבן/בת הזוג יבדקו ע"י הרופא. תופעות הלוואי הנפוצות הן תגובות עור מקומיות כגון: עקצוץ, גירוד, צריבה, כאב מקומי, אדמומיות ונפיחות.

מידע על התרופה

אופן נטילת התרופה
תמיסה לשימוש חיצוני.
תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום, במשך שלושה ימים רצופים. הטיפול יכול להתחדש מדי שבוע עד למקסימום של 4 שבועות רצופים (שבוע הטיפול מורכב מ 3- ימי טיפול ו 4- ימי מנוחה).
טווח המינון
ראה תדירות וזמן נטילה. יש למרוח את החומר באמצעות המקלון המצורף במדוייק, נקודתית על היבלת. לאחר המריחה יש לתת לחומר להתייבש לפי הנחיות הרופא ולאחר מכן, יש לשטוף את האיזור הנגוע במים וסבון. אין להשתמש באותו מקלון יותר מפעם אחת. על-מנת למנוע גירוי בעור שמסביב ליבלת, כתוצאה מהשימוש בחומר, רצוי למרוח שכבה דקה של משחה כמו וזלין מסביב ליבלת ולהגן על העור.
תחילת ההשפעה
משתנה בין מטופל למטופל.
משך ההשפעה
משתנה בין מטופל למטופל.
מנה שנשכחה
אם נשכחה מנה במועד הרצוי יש לקחתה מייד כשנזכרים ולאחר מכן להמשיך את הטיפול כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
יש להשלים את הטיפול שהומלץ על ידי הרופא. גם אם חל שיפור במצב הבריאותי אין להפסיק את הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא.
מינון עודף
מריחת כמויות עודפות של החומר על היבלות, בפרט על שטחים נרחבים, עלולה לגרום לתופעות לוואי סיסטמיות כתוצאה מספיגת החומר למחזור הדם. הן יכולות להתבטא בחולשה, סחרחורת, שלשול, בחילה, שינויים בלחץ הדם, בדופק ואף בקצב הנשימה. במצב כזה (שהוא נדיר) - יש להפסיק מייד הטיפול ולפנות לקבלת עזרה רפואית.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
מומלץ להגביל את כמות השתייה, אלכוהול עלול להגביר את תופעות הלוואי של תרופה זו.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה.
הריון
במבחנים בבע"ח נראו תופעות לא רצויות אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)
הנקה
לא רלבנטי.
תינוקות וילדים
לא מומלץ בילדים מתחת לגיל 12, אלא בהמלצה רפואית.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- אלרגיה
- הנקה
- הריון
- סוכרת
- הפרעות בכלי הדם
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי

התופעות הנפוצות ביותר בשימוש עם תמיסת פודופילוטוקסין הן תגובות עור מקומיות כגון: עקצוץ, גירוד, צריבה, כאב מקומי, אדמומיות ונפיחות. תופעות אלו חולפות בדרך-כלל תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
לא ידוע.
השפעת שימוש ממושך
משך השימוש נקבע ע"י הרופא, בהתאם לתגובת היבלת לטיפול ובהתאם לסבילות הטיפול ע"י המטופל.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

נפרולוגיה

ד"ר אלי קפלן

קראו עליי עוד

כירורגיה

ד"ר עמנואל סגייה

5.0

( 8 חוות דעת )

"dr sagiya was sensitive to the child's age, medical history and needed treatment. she explained treatment and surgery to a good understanding. most important for me as a mother is to say: i was confident that i leave my daughter in trustworthy and capable hands"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

יילוד וגינקולוגיה, רפואת נשים

ד"ר נסיה לנג פרנקו

4.9

( 43 חוות דעת )

"ד"ר נסיה לנג היא רופאה מדהימה, מקצועית ומלאת רגישות. אני נוסעת אליה מרחוק כי אין כמוהה- שילוב של מקצועיות שיא ואנושיות מדהימה. תודה על האפשרות להיות מטופלת שלה."

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: מהי רעלת עופרת, ממה היא נגרמת, מהו הטיפול ומהם הסימנים ? האם הסימנים של הרעלת עופרת דומים לסימני מחלת הפורפיריה ?

תשובה: הרעלת עופרת נגרמת מחשיפת יתר לעופרת. במבוגר - בעיקר על רקע עבודה הכוללת עיסוק בעופרת, ובילד - מחשיפה לצינורות עשויים עופרת, צבע קיר המכיל עופרת ואכילת חפצים מכילי עופרת. הנפגעים העיקריים מהרעלת עופרת הם ילדים שסיכון החשיפה שלהם גבוה יותר ועמידותם בפניה נמוכה. כיוון שהעופרת רעילה למוח, בעיקר בילדים, התסמינים נעים מקלים - עצבנות, ישנוניות וכאבי ראש, ועד קשים - קשיי למידה בלתי הפיכים, פרכוסים וירידה במצב ההכרה. בנוסף ייתכנו כאבי בטן, אנמיה אופיינית ופגיעה כלייתית. במבוגרים התסמינים עשויים להיות קלים יותר, דוגמת ישנוניות יתר, דיכאון, התנהגות אגרסיבית, ספירת זרע נמוכה בגברים ומשקל יילוד נמוך ועליה בשיעור הפלות בנשים. אומנם יש בתסמינים הקבלה מסוימת לפורפיריה - כאבי בטן ואנמיה, וכן בכך שבשתי המחלות יש פגיעה במנגנון ההמוגלובין, אך קל להבדיל ביניהן על פי בדיקות דם ושתן לפורפיריה וע"י בדיקת רמת עופרת בדם. לקריאה על שתי המחלות- http://www.emedicine.com/emerg/topic293.htm
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: שיחקתי כדורגל כ 3 שעות רצופות - ואפשר לומר שהתאמצתי לא מעט, בלשון המעטה. ביצעתי מתיחות רבות לפני ואחרי המשחק - ואכן שריריי כמעט ולא כואבים, אך האזור שליד המפשעה ברגל שמאל כואב ביותר בכל פעם שאני מנסה להזיז רגל זו. אני חושד שיש לי דלקת בגיד (שלא לכתוב קריעה ...) על סמך מה שקראתי באתרכם הנפלא. האם נשמע כי באמת מדובר בגיד סורר, או שיש מקום לספקות ? מה לעשות,אם כן ?

תשובה: בהחלט ייתכן כי מדובר בגיד סורר, אבל קיימות מספר אופציות נוספות. אני מציעה לך לפנות אל רופא המשפחה שלך, או אל אורתופד כדי להיבדק. אם אכן מדובר בתהליך דלקתי, הרי שתרופות מקבוצת נוגדי הדלקת שאינם ממשפחת הסטרואידים, כמו אתופאן (אתודולאק), אביטרן (דיקלופנאק) ועוד - יוכלו להקל עליך. לא מומלץ לקחת את התרופות לפני שאתה נבדק ע"י רופא.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: רמת האנזימים בכבד אצלי גבוהה מאד. אני אחרי אשפוז. ככל שניתן לשפוט, זה נובע משימוש בטגרטול. אני מקבל גם פריזיום. כעת אני מטופל בלמיקטל ופריזיום ורמתם יורדת במקביל לירידת רמת הבילירובין. שקיעת הדם שלי היא 27. מה זה אומר? יש סיבה לדאגה? גם רמת טסיות הדם (PLT) עלתה לאחר החלפת התרופות. מה המשמעות של זה?

תשובה: תוכל לקרוא על שקיעת דם ועל המצבים אשר עלולים לגרום לשקיעת דם מוחשת כאן: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=36
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: נתקלתי באחד המאמרים בנושא השמנה והרזיה שיש תרופות הניתנות לעידוד הירידה במשקל. נתקלתי באחד המאמרים בנושא השמנה והרזיה שיש תרופות הניתנות לעידוד הירידה במשקל. 1. האם התרופות האנזימיות שמקבלים לפירוק השומנים יכולות לעזור? 2. האם יש תרופה המפרקת שומן או פחמימות ?

תשובה: עודף משקל הוא בעיה הנובעת משילוב של כמה גורמים, ועל כן גם הטיפול בבעיה צריך לשלב מספר גישות. תורשה, הרגלי חיים, וליקוי בחילוף החומרים הם רק חלק מהגורמים התורמים לעלייה במשקל. באנשים עם עודף משקל ניכר או באנשים עם עודף משקל בינוני וגורמי סיכון למחלת לב (סוכרת, לחץ דם גבוה, וכדומה) מומלץ לשלב תזונה מתאימה (דיאטה), טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי או התנהגותי, ולעיתים גם תרופות המסייעות לירידה במשקל. תרופות המסייעות לירידה במשקל מדכאות תיאבון, או שמונעות ספיגה של חלק מהשומן מהמעי. חלק גדול מהתרופות לדיכוי תיאבון הוצאו משימוש כיוון שהסתבר כי הן עלולות לגרום למחלה במסתמי הלב (לדוגמה, פנפלוראמין - פונדרקס), אך כיום נמצאות בפיתוח ובבדיקה תרופות חדישות יותר לדיכוי תיאבון. תרופות אחרות, כמו orlistat (קסניקאל), מונעות ספיגה של חלק מהשומן מהמעי ומסייעות בכך להפחית את צריכת הקלוריות. תרופות אנזימתיות המפרקות שומנים אינן מסייעות להפחתת משקל. [17/09/2000]
לפתיחה בעמוד חדש >