דיכאון (Depression)

ראשי

תאור

המושג "דיכאון" הידוע בספרות הרפואית מזה אלפי שנים, אינו בהכרח מתאר שינויים במצב הרוח הנגרמים בעקבות אירועים קשים או טראומטיים, אלא מתייחס להסתמנות קלינית מגוונת יותר ששולטים בה עצבות ודיכאון. 

לפעמים מופיע הדיכאון הקליני בעקבות אירועים כמו אֶבֶל ופרידה, אך הוא עמוק ומשתק יותר מהמאורע שהתחיל את התהליך עצמו.

תיאורים מדויקים של מצבי דיכאון הופיעו עוד בתקופה היוונית בכתביו של היפוקרטס, הרופא היווני שכינה את הדיכאון בשם "מלנכוליה". היפוקרטס תיאר מקרים שאופיינו במצב רוח ירוד, בקשיים בשינה, בירידה בתיאבון ובאי-שקט נפשי וגופני.

מחלת הדיכאון שכיחה ביותר. ממחקרים רבים עולה שהמחלה מופיעה כיום בגילים צעירים יותר מבעבר ותוקפת שיעור גדול יותר באוכלוסייה. הצפי של ארגון הבריאות העולמי הוא שבשנת 2020 מחלת הדיכאון תתפוס את המקום השני בתחלואה האנושית, לאחר מחלות לב וכלי דם. לא ברור מקורה של מגמה זו המשותפת לחברות מזרחיות ומערביות.

שינויים תורשתיים, השפעת סמים ואלכוהול, גורמים סביבתיים (כגון שינוי במבנה המשפחה, עלייה בשיעור הגירושים, עלייה בתוחלת החיים ובשיעור המחלות הכרוניות), נחשבים כולם כסיבות אפשריות הגורמות לעלייה בשיעור חולי הדיכאון.

אישה בדיכאון יושבת בחדר חשוך

עובדות מרכזיות המתייחסות למחלת הדיכאון:

1. דיכאון מופיע בקרב 20%-15% מהאוכלוסייה, לפחות פעם אחת בחיים;

2. מחלת הדיכאון יכולה לתקוף בכל גיל, החל בילדים וכלה באנשים בגיל הזהב;

3. נשים לוקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר באופן משמעותי מגברים;

4. כמחצית מהפונים לטיפול במחלת הדיכאון מקבלים טיפול שאינו מספק;

5. כ-30% מהמטופלים אינם מגיבים לטיפול הראשוני;

6. כ-15%-10% ממצבי הדיכאון עלולים להיות כרוניים בטבעם;

7. קיימת נטייה משפחתית ללקות במחלת הדיכאון;

8. התאבדות היא תמיד סכנה מאיימת במצבי דיכאון בינוני וקשה.

למול הנתונים המדאיגים הללו, יש גם נתונים מעודדים. מאז הוכנסה בשנת 1987 התרופה האנטי-דיכאונית פרוזאק, פותחו כשבע קבוצות של תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות שמשפיעות על מגוון רחב יותר של מנגנונים ביוכימיים במוח, וגורמות לפחות תופעות לוואי. נוסף לכך, בעשור האחרון ניכרת התקדמות רבה בתחומי המחקר והידע של מדעי המוח. קרוב לוודאי שבשנים הקרובות יוכנסו לטיפול קבוצות נוספות של תרופות שהן פרי התקדמות זו. שני גורמים אלה מבטיחים תחזית אופטימית יותר לגבי הטיפול בדיכאון בעתיד.

שני מצבי דיכאון מרכזיים הם דיכאון קליני ודיכאון דיסטימי

בדיכאון קליני (נקרא גם דיכאון רבא או דיכאון מאז'ורי), האדם מדווח על מצב רוח ירוד במיוחד ועל חוסר הנאה מרוב הדברים שהוא עושה, נוסף למספר לא מבוטל של תסמינים.

בדיכאון דיסטימי האדם מתלונן על דיכאון בינוני שנמשך שנתיים או יותר ואינו מרפה כמעט. התסמינים הנוספים קלים יותר, אך על פי רוב כוללים הפרעה מסוימת בתפקוד הבין-אישי, קשיים בשינה וברמת האנרגיה ותפיסה קוגנטיבית שלילית הן כלפי עצמו והן כלפי החיים בכלל.

בשני מצבי דיכאון אלו, מומלץ טיפול בתרופות.

סימפטומים


ההגדרות של דיכאון משתפרות והולכות במהלך השנים, וכיום ברור שאבחון המחלה צריך להתבסס על הימצאותם של תסמינים ספציפיים. יש לציין שדיכאון יכול להשתרע על קשת רחבה של חומרה, מדיכאון קל עד לקשה ביותר, החל בדיכאון שמופיע פעם בחיים וכלה בדיכאון שתוקף לעיתים קרובות. אין ספק, שמצבי הרוח של האדם מושפעים מאוד ממצבו הפסיכולוגי. החיים בימינו מורכבים ואנו עדים להשפעות נרחבות, בהן קשיים כלכליים, אי-ביטחון מדיני, אלימות במשפחה וחוסר תמיכה, התמכרות לאלכוהול ונטילת סמים; וכן שינוי בערכים הלאומיים, כולל העומס הנפשי הניכר של המלחמות והתקפות הטרור. כל אלה גורמים לא פעם לתחושות של מצב רוח ירוד, לחוסר ביטחון ולחרדה בקרב אזרחי מדינות שחשופות לאלו.

תסמינים הכרחיים לאבחון דיכאון כוללים מצב רוח ירוד: ברוב שעות היום, כמעט מדי יום, לתקופה הנמשכת שבועיים לפחות; וירידה משמעותית בעניין או בהנאה ממרבית הפעילויות רוב היום, מדי יום, למשך שבועיים לפחות. מדד הזמן נועד לסייע לרופא להבחין בין ירידה במצב הרוח שהיא מישנית לאירועים בחייו של האדם, לבין ירידה במצב הרוח שהיא עמידה יותר, ומאפיינת את מחלת הדיכאון.

דיכאון הוא מצב קליני אשר אינו מתחשב בגיל, במצב הכלכלי או החברתי של הלוקים בו. ניתן לאבחן דיכאון, החל מגיל הילדות ועד לגיל זיקנה, גם בילדים וגם בקרב קשישים מעל גיל 90, אך יש לקחת בחשבון שהביטוי ההתנהגותי של הדיכאון שונה בכל גיל.

תסמיני דיכאון כוללים:

  • איבוד עניין בפעילויות יומיומיות שגרתיות
  • הרגשת עצבות ודכדוך
  • הרגשה של חוסר תקווה
  • התקפי בכי ללא סיבה נראית לעין
  • בעיות בשינה
  • קשיים בריכוז ובהתמקדות
  • קשיים בקבלת החלטות
  • עליה או ירידה במשקל שלא מתוך כוונה
  • רגזנות
  • חוסר מנוחה
  • רגישות יתר
  • תחושה של עייפות או חולשה
  • תחושה שאתה חסר ערך
  • איבוד עניין במין
  • מחשבות אובדניות או ניסיונות התאבדות
  • בעיות גופניות לא מוסברות, כמו כאבים בגב או כאבי ראש

תסמיני דיכאון שונים ומגוונים, משום שהוא מתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. לדוגמא אצל אדם בן 25 שיש לו דיכאון יופיעו תסמינים שונים מאלו שיופיעו אצל אדם בן 70. אצל חלק מהאנשים תסמיני המחלה חמורים עד כדי כך שברור שמשהו אינו כשורה. אחרים חשים מסכנים באופן כללי, או פשוט אינם מאושרים ואינם יודעים מדוע.

סיבות וגורמי סיכון

לא ידוע מהו הגורם המדויק להופעת דיכאון. 

כמו במחלות נפש רבות אחרות, הסברה היא שמגוון גורמים ביוכימיים, גנטיים וסביבתיים עלולים להיות הגורם למחלה, ביניהם:

גורמים ביוכימיים. מחקרים שעשו שימוש בהדמיה בטכנולוגיה מתקדמת, מעידים שאצל אנשים הלוקים במצב של דכאון מתרחשים שינויים פיזיים במוח. עדיין לא ברור בדיוק מה הם השינויים ומה חשיבותם, אך יתכן שבירור העניין יסייע בסופו של דבר בהגדרת הגורמים למחלה. יתכן שחומרים כימיים אלו הנמצאים באופן טבעי במוח – הם מכונים מעבירים עצביים וקשורים למצב הרוח, משחקים תפקיד בגרימת דיכאון. חוסר איזון הורמונלי יכול אף הוא להוות סיבה להופעה של דיכאון.

גורמים גנטיים. מחקרים מסוימים מראים שהופעת דיכאון נפוצה יותר בקרב אנשים שיש להם קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במחלה. החוקרים מנסים למצוא את הגנים הקשורים בגרימת דיכאון.

גורמים סביבתיים. גם הסביבה נחשבת במידה מסוימת כגורמת דיכאון. גורמים סביבתיים הם מצבים בחיים שקשה להתמודד איתם, כמו אובדן של אדם אהוב, בעיות כלכליות ומתח ברמה גבוהה.

אמנם אין נתונים סטטיסטים מדויקים, אך דכאון נחשב למחלה נפוצה למדי. דיכאון חוצה גבולות גזעיים, אתניים וסוציו אקונומיים – אף אחד אינו מחוסן מפני מצב של דכאון.

בדרך כלל דיכאון מתחיל בשנות ה- 20 המאוחרות לחיים, אך הוא עלול להופיע בכל גיל ולפגוע בכל אחד, החל מילדים צעירים ועד מבוגרים קשישים. נשים מאובחנות כחולות דיכאון פי שניים יותר מגברים, אולם יתכן שהסיבה לכך נעוצה בחלקה בעובדה שנשים נוטות יותר לחפש טיפול נגד דיכאון.

הסיבה המדויקת להופעת דיכאון אמנם אינה ידועה, אך החוקרים מצביעים על מספר גורמים שכפי הנראה מעלים את הסיכון להתפתחות המחלה, או גורמים להתפרצותה, בהם:

  • קיומם של קרובי משפחה ביולוגיים הלוקים במצב של דכאון.
  • היסטוריה של התאבדויות במשפחה
  • אירועים הגורמים ללחץ בחיים, כמו מוות של אדם אהוב.
  • מצב רוח דיכאוני בתקופת הנעורים.
  • מחלות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר או איידס.
  • שימוש ארוך טווח בתרופות מסוימות, דוגמת תרופות מסוג מסוים לטיפול בלחץ דם גבוה, 
  • כדורי שינה ובמקרים מסוימים גלולות למניעת היריון.

תופעות נלוות וסיבוכים

דיכאון הוא מחלה רצינית שעלולה להכביד מאד על יחידים ועל משפחות. דיכאון שאינו מטופל עלול להתדרדר ולהגיע למצבים של נכות, תלותיות והתאבדות. דיכאון עלול להוביל לבעיות רגשיות, התנהגותיות, בריאותיות ואפילו משפטיות וכלכליות קשות, המשפיעות על כל תחומי החיים. 

הסיבוכים של דיכאון עלול לגרום או להיות קשור בהם כוללים:

  • התאבדות
  • התמכרות לאלכוהול
  • התמכרות לחומרים
  • חרדה
  • מחלות לב ומחלות אחרות
  • בעיות בעבודה או בלימודים
  • עימותים בתוך המשפחה
  • קשיים במערכות יחסים, בידוד חברתי

אבחון ובדיקות

אבחון ובדיקות

אבחון דיכאון מתבצע על ידי תשאול של רופא / מטפל לגבי מצב הרוח והמחשבות, במהלך פגישות רפואיות שגרתיות. לעתים הנבדק מתבקש למלא שאלון שיסייע במציאת תסמינים של דיכאון.

כאשר הרופאים חושדים שהמטופל לוקה בדיכאון, הם מבצעים סדרת בדיקות רפואיות ופסיכולוגיות. בדיקות אלו מסייעות בשלילת קיומן של מחלות אחרות שעלולות להיות הסיבה לתסמינים, הן עוזרות בקביעת אבחנה ובמציאת סיבוכים אחרים הקשורים למצב. 

בדיקות אלו כוללות בדרך כלל:

  • בדיקה גופנית
  • בדיקות מעבדה
  • הערכה פסיכולוגית

קריטריונים לאבחון של דכאון

קיימות מחלות רבות שאחד מהתסמינים שלהן הוא דיכאון. הערכת הרופא או המטפל הנפשי מסייעת לקבוע האם מדובר במחלת דיכאון קשה, או באחת מאותן מחלות אחרות שמזכירות לפעמים דיכאון קשה, בהן:

  • הפרעת הסתגלות. הפרעת הסתגלות היא תגובה רגשית חריפה לאירוע קשה בחיים. זוהי מחלת נפש הקשורה למתח נפשי ועלולה להשפיע על הרגשות, המחשבות וההתנהגות.
  • מאניה דיפרסיה. סוג זה של דיכאון מתאפיין במצבי רוח משתנים מקצה אל קצה.
  • ציקלותימיה. ציקלותימיה, או הפרעה ציקלותימית היא סוג של מאניה דיפרסיה קלה.
  • דיסתימיה. דיסתימיה היא מחלה פחות קשה, אך יותר כרונית מדיכאון.
  • דיכאון שלאחר הלידה. דיכאון שמופיע אצל אמהות חדשות, בדרך כלל חודש לאחר הלידה.
  • דיכאון פסיכוטי. דיכאון קשה המלווה בתופעות פסיכוטית כמו הזיות.
  • הפרעה סכיזואפקטיבית. הפרעה סכיזואפקטיבית היא מחלה הכוללת מאפיינים של סכיזופרניה (שסעת, פיצול אישיות) ושל הפרעת מצב רוח.
  • דיכאון חורף. סוג זה של דיכאון קשור לחילופי העונות ולחשיפה בלתי מספקת לאור השמש.
  • דיכאון קשה נבדל מהמחלות המפורטות לעיל בתסמינים ובחומרתם.

מניעה וטיפול

טיפולים ותרופות

קיימים סוגים רבים לטיפול במצב של דיכאון. 

שיטות הטיפול המקובלות ביותר כוללות:


קיימים גם טיפולים נוספים עבור דיכאון, שנחקרו פחות מהטיפולים המקובלים, ביניהם:

  • גירוי מוחי
  • טיפולים משלימים ואלטרנטיביים
במקרים מסוימים רופא המשפחה יכול לטפל בעצמו במצב של דיכאון. במקרים אחרים יש צורך להיעזר בטיפול של מטפל נפשי מוסמך, כגון פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי.

חשוב שהחולה ייקח חלק פעיל בטיפול במחלה . בעבודה משותפת, הרופא או המטפל והמטופל יכולים להחליט ביחד מהו סוג הטיפול הטוב ביותר במצבו של המטופל, זאת תוך התייחסות לתסמינים וחומרתם, להעדפותיו האישיות של המטופל, לכיסוי הביטוחי, ליכולת לעמוד בעלות הטיפול, לתופעות הלוואי של הטיפול ולגורמים אחרים. אולם יש מקרים בהם דיכאון הוא קשה עד כדי כך שרופא, אדם קרוב, או משגיח צריך להשגיח על הטיפול עד שהחולה יתאושש ויגיע למצב בו הוא יכול לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטות.

להלן תיאור מפורט יותר של סוגי הטיפול במצב של דכאון.

תרופות

קיימות בשוק עשרות תרופות לטיפול נגד דיכאון. רוב האנשים מצליחים להשיג הקלה בתסמינים של דיכאון באמצעות שילוב בין תרופות וטיפול נפשי.

רוב התרופות נגד דיכאון יעילות באותה מידה. אך חלק מהן עלולות לגרום תופעות לוואי חמורות ביותר. 

להלן השלבים המקובלים בהמלצה על תרופות נגד דיכאון:

בחירה ראשונה טיפוסית. רופאים רבים מתחילים את הטיפול עם תרופות נוגדות דיכאון המוכרות בשם - מעכבי ספיגת סרוטונין בררניים (SSRI) בחירה שניה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי דיכאון טריציקלים (TCA).

בחירה אחרונה טיפוסית. קבוצה של נוגדי דיכאון המכונה נוגדי מונואמין ואוקסידאז (MAOI).

תופעות לוואי של תרופות נוגדות דיכאון

לכל התרופות נוגדות דיכאון עלולות להיות תופעות לוואי בלתי רצויות. תופעות הלוואי מופיעות ברמות שונות של חומרה אצל המטופלים השונים. לעתים תופעות הלוואי הן קלות עד כדי כך שאין צורך להפסיק את הטיפול בתרופה. כמו כן, קיימות שיטות להתמודדות עם תופעות הלוואי. יתרה מזאת, לעתים קרובות תופעות הלוואי נעלמות או מתמעטות תוך שבועות ספורים מתחילת הטיפול בתרופה נוגדת דכאון.

טיפול נפשי

לעתים קרובות נעשה שימוש בטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי. טיפול נפשי הוא שם כולל לטיפול נגד דיכאון באמצעות שיחות על המצב ועל עניינים הקשורים בו עם מטפל נפשי. טיפול נפשי מכונה גם טיפול, טיפול באמצעות שיחה, יעוץ או טיפול פסיכוסוציאלי.

טיפול בנזעי חשמל

בטיפול בנזעי חשמל (ECT), מעבירים זרמי חשמל דרך המוח, על מנת לעורר התפרצות.

אשפוז

לעתים רחוקות דכאון חמור עד כדי כך שהוא דורש אשפוז במחלקה פסיכיאטרית. גם במקרים של דיכאון חמור לא תמיד קל להחליט שאשפוז הוא הטיפול ההולם. במידה וניתן לטפל בחולה באותה מידה של יעילות, או אפילו באופן יעיל יותר, מחוץ לכותלי בית החולים, סביר להניח שהרופא לא ימליץ על אשפוז.

אשפוז במחלקה פסיכיאטרית, מומלץ בדרך כלל רק במקרים שהחולה אינו מסוגל לטפל בעצמו כיאות, או כשיש חשש ממשי שהוא עלול לפגוע בעצמו או במישהו אחר.

מניעה

אין דרך למנוע דיכאון. אולם נקיטת צעדים לשליטה במתחים, להעלאת רמת העליזות ורמת ההערכה העצמית עשויה לעזור. תמיכה מצד חברים וידידים, במיוחד בתקופות משבר עשויה לסייע בהתגברות על המצב. בנוסף, אם מטפלים בבעיה מיד כשמופיע הסימן הראשון, יש אפשרות למנוע את החמרתה של דיכאון. טיפולי תחזוקה ארוכי טווח יכולים אף הם למנוע הישנות של תסמיני דכאון.

טיפולים אלטרנטיביים

יש אנשים המבקשים להקל על תסמיני דיכאון באמצעות שיטות של רפואה משלימה או אלטרנטיבית. שיטות אלה כוללות שימוש בתוספי מזון וטכניקות גוף-נפש. 
להלן פירוט של מספר תוספי מזון נפוצים לטיפול במחלת דכאון:

  • היפריקום פרפוראטום. מוכר גם בכינוי סיינט ג'ונס וורט.
  • SAM-e.
  • חומצות שומן אומגה 3.

טכניקות של גוף-נפש שנעשה בהן שימוש להקלה על תסמיני דיכאון כוללות:

  • דיקור
  • יוגה
  • מדיטציה
  • דמיון מודרך
  • טיפול באמצעות עיסוי






פורומים חרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חרדה שאני מלוכלכת בזמן המקלחת . דניאל 05/07/2020 00:42
  • אני מתקלחת המון זמן ( שעה וחצי ) ואני כל הזמן מנסה לזכור שהתקלחתי ולהרגיע עצמי שניקיתי את עצמי היטב . אני במערכתציחסים 17 שנים של אלימות מילולית . האם יש קשר לזמן המקלחות ולהרגשות שלי לאלימות המילולית שאני חווה ?

  • + הוסף תגובה
החרדות חזרו ויקו 03/07/2020 17:10
  • שלום דר״ אני בן 70 , השתמשתי בעבר בציפראלקס במשך כ 8 שנים בגלל חרדה ודיכאון . הפסקתי לפני כ 5 שנים בתאום עם הפסיכיאטר כי הרגשתי טוב . לאחרונה כשהתחילה הקורונה חזרו אלי כל התסמינים שהיו לי פעם ( לחצים בחזה, זרמים בכל הגוף ולחץ בראש שגורם לי מאין סחרחורת ) נסעתי לחזור לציפראלקס בתאום עם הרופא, אבל לצערי זה צלח מפני שהציפרלקס גרם לי אחרי כשבועיים לתופעות לוואי קשות בעיקר בחילות והקאות. בינתיים אני צורך ואבן 10 מג ליום, אבל כנראה זה לא עוזר מספיק. היום אני מתחיל עם ציפראמיל 10 מג ולאחר שבוע 20 מג השאלה שלי מה ההבדל בין ציפרלקס לציפרמיל והאם הטריגר לחזרה של התסמיני החרדה היא הקורונה או שאין קשר. מה ההבדל בין סחרחורת שהכל מסתובב סביבך (מה שאין לי) לסחרחורת שיש לי ( אני יציב מסוגל אפילו לרכוב על אופניים אבל ברגע שאני יושב עומד ואו שוכב אני חש לחצים בראש בעיקר בעורף שגורמים לי מאין סחרור. אשמח לקבל ממך עצה תודה

  • + הוסף תגובה
החרדות חזרו ד"ר יששכר הרמן 04/07/2020 11:47
  • ההבדל בין ציפרלקס לציפרמיל: בביוכימיה מוכרת היטב תופעה שבה מולקולות המכילות בדיוק את אותם האטומים יכולות להסתדר במרחב בשתי צורות שהן אחת תמונת מראה של השנייה. בדומה להבדל בין כף יד ימין לכף יד שמאל. לכאורה מדובר באותו דבר, אבל הרבה פעמים ההבדל הזה גורם לכך שתצורה אחת (ימין למשל) פעילה הרבה יותר מהתצורה השנייה (השמאל). וזה אכן המצב במולקולות של ציפרמיל. תרופה זו (ציפרמיל) מכילה את החומר הפעיל בתערובת של ימין + שמאל. מתברר שתצורה אחת היא פעילה מאד, ואילו התצורה השניה אינה פעילה, ואף מחלישה את הפעילות. כאשר הפרידו בין התצורות, והשתמשו בתצורה הפעילה יותר גילו שהתרופה למעשה חזקה יותר. התצורה היותר פעילה היא הציפרלקס. חרדה היא הפרעה כרונית, הנוטה להתלקחויות חוזרות. מכאן שהחרדה שלך צפויה לחזור שוב ושוב. לפעמים זה חוזר בגלל אירוע חיצוני, הרבה פעמים זה פשוט חוזר, והנפגע המנסה לחפש סיבה חיצונית או הסבר לכך מוצא משהו חיצוני שלדעתו מסביר את זה. מכאן שיתכן שהסגר והמגפה היו טריגר, יתכן שפשוט החרדה חזרה כי כך המהלך הטבעי של העניינים. למעשה זה כלל לא חשוב. מה שחשוב הוא שהחרדה חזרה, גורמת לסבל ויש לטפל בזה. תחושת סחרחורת היא תופעה מוכרת היטב עקב חרדה, ולא קשורנ לפגיעה בשווי המשקל, אלא יותר לנשימה מואצת. נסה לנשום עמוק ובמהירות כמה פעמים ותראה שאתה חש סחרחורת. הסיבה לכך היא מאחר וכשנושמים יותר מדי הגוף מאבד יותר מדי CO2, והאיזון של רמתו בדם מתערער. נשימה כמה פעמים לתוך שקית תפסיק את זה מהר מאד.

  • + הוסף תגובה
פריזמה ללי 29/06/2020 17:24
  • שלום רב ד"ר הרמן אני נוטלת פריזמה 20 מג כבר 5 חודשים עקב חרדות קשות ומחשבות טורדניות.לקח 3 חודשים עד שהגעתי להטבה מלאה ובשבועיים האחרונים עקב סטרס אני חשה נסיגה וחזרה למצב הקודם טרום טיפול. אציין שאני בת 46 אמא ל4 ילדים ובעבר לפני 20 שנה לקחתי סרוקסט למשך 8 חודשים שעזר והפסקתי כי עליתי במשקל המון ולפני 4 שנים לקחתי סימבלטה 60 מג במשך 3 שנים שעזרה אך גם שמנתי מאוד. הפסיכיאטרית המליצה על פריזמה מכיוון שהיא פחות מעלה במשקל. אכן לא עליתי במשקל אך החרדות הקשות חזרו. בחודשיים הראשונים כשעדיין לא הייתה התיצבות והרגשתי מאוד רע המליצה הרופאה שאעלה את המינון של הפריזמה ל30 אך זה עשה לי כאבי ראש חזקים והחמרה בחרדות ולכן הפסקתי. מה היית ממליץ לעשות? להעלות מינון ? תודה על תשובתך מראש.

  • + הוסף תגובה
פריזמה ד"ר יששכר הרמן 30/06/2020 11:48
  • ע"פ מה שאת מתארת אכן כדאי להעלות מינון. כאבי הראש הם תופעה נפוצה, שחולפת עם המשך הטיפול. ניתן להתגבר עליה עם טיפול באקמול או תרופה אחרת שאת רגילה לקחת נגד כאבים.

  • + הוסף תגובה
פריזמה ללי 01/07/2020 13:46
  • תודה על תשובתך , ברשותך יש לי עוד,שאלה: תוך כמה זמן הגדלת המינון אמורה להחזיר את ההטבה שחשתי בחודשיים האחרונים במינון 20 מג? והאם יתכן שהכדור לא מתאים לי לכן יש לי עדיין נפילות? אציין כי הפריזמה לא עשתה לי תופעות לוואי מלבד כאבי ראש בשינוי מינון . ממש מקווה שאני בכיוון הנכון ורוצה לחזור לעצמי , במקביל משלבת טיפול פסיכולוגי אך כל נפילה מלחיצה אותי ביחוד שאני תחת טיפול ועדייי סובלת. תודה מראש על תשובתך

  • + הוסף תגובה
פריזמה ד"ר יששכר הרמן 01/07/2020 14:46
  • השיפור צפוי רק לאחר 6-9 שבועות טיפול רציף במינון המוגבר. נסיגות זמניות ותנודות הן חלק מהתהליך התקין.

  • + הוסף תגובה
פריזמה ללי 01/07/2020 18:28
  • אז אני יכולה להסיק מתשובתך ולהירגע בידיעה שהכדור מתאים לי רק צריך סבלנות עד לאיזון מלא?

  • + הוסף תגובה
נכון ד"ר יששכר הרמן 02/07/2020 14:59
פריזמה ללי 02/07/2020 23:05
  • ניתן ליטול יום אחד 20 ויום אחד 40? אין מינון של 30 מג וחציית הכדור בעייתית.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!