שכיחות מאוד: זיהום בדרכי השתן בקרב נשים.
תופעות לוואי שכיחות: אף סתום או נזלת וכאב גרון, שלשול, בחילה או הקאה, גזים, אי נוחות בבטן, קשיי עיכול, חולשה, כאב ראש, זיהום בדרכי נשימה עליונות, מתן שתן מוגבר (השתנת יתר, תכיפות במתן והשתנה לילית), הפרעה ברמת השומנים בדם, כאבי מפרקים, צמא (כולל צימאון יתר), זיהומים בדרכי שתן בקרב גברים, עלייה ברמת הכולסטרול LDL בדם, עלייה ברמת ההמטוקריט בדם
תופעות לוואי שאינן שכיחות: ירידה בלחץ הדם, תת לחץ דם, תת-נפח הדם (היפוולמיה), היצרות עורלה.
במקרים מסויימים בהם תופעות הלוואי חמורות, וכתלות בדרגת חומרתן, תידרש הפסקת התרופה. בכל מקרה מהבאים יש לפנות לקבלת טיפול וייעוץ רפואי:
חמצת לקטית, נדיר אך חמור. תסמינים אפשריים: חולשה או עייפות, כאבי שרירים יוצאי דופן, קשיי נשימה, ישנוניות, כאבי בטן, בחילות או הקאות. תחושות קור, במיוחד בכפות ידיים או בכפות רגליים, סחרחורת, האטה בקצב לב או קצב לב לא סדיר. זהו מצב חירום רפואי המחייב טיפול בבית חולים.
חמצת קטוטית- רמות מוגברות של קטונים בדם או בשתן: חמצת קטוטית. תסמינים אפשריים: בחילות ,הקאות ,כאבי בטן, עייפות וקושי בנשימה. הופיעה באנשים עם סוכרת מסוג 1 או 2 בזמן שהיו חולים או בזמן שעברו ניתוח במהלך טיפול באמפגליפלוזין, שהוא אחד המרכיבים בתרופה זו (גם אם רמת הסוכר נמוכה מ-250 מ"ג/ד"ל). זהו מצב חירום רפואי המחייב טיפול בבית חולים.
התייבשות- (לא שכיח), בשל נטילת התרופה. איבוד נוזלים רב, אובדן נוזלי גוף ומלח. תסמינים אפשריים: סחרחורת, עילפון או חולשה, במיוחד במעבר לעמידה, לחץ דם נמוך בעמידה. תיתכן החמרה פתאומית בתפקודי כליות. התייבשות עלולה להעלות את הסיכון לתת לחץ דם. הסיכון להתייבשות גבוה יותר במקרים של בעיות כליה, גיל 65 ומעלה, דיאטה דלת נתרן (מלח), בנטילת תרופות להורדת לחץ דם, כולל תרופות משתנות. יש להתייעץ עם הרופא לגבי כמות השתייה הנדרשת. בעת שינוי תזונתי (עקב מחלה, הקאות, שלשולים או שהייה ארוכה מדי בשמש)- יש להתייעץ עם הרופא.
זיהומים חמורים בדרכי השתן. תסמינים אפשריים: צריבה במתן שתן, תכיפות ודחיפות במתן שתן, כאב בחלק התחתון של הבטן, או דם בשתן. לפעמים גם חום, כאב גב, בחילות או הקאות.
רמות סוכר נמוכות בדם, היפוגליקמיה (שכיח מאוד). תסמינים של סוכר נמוך בדם יכולים להיות: כאב ראש, נמנום, חולשה, רגזנות, רעב, דופק מהיר, בלבול, רעד ותחושת עצבנות, סחרחורת והזעה. יש לקבל הנחיות מהרופא כיצד לפעול במצב היפוגליקמיה. ייתכן שיהיה צורך בהתאמות מינון של תרופות הטיפול בסכרת.
זיהום חמור באיזור הגניטלי, עד פי הטבעת. תסמינים אפשריים: חום, חולשה, עייפות, חוסר מנוחה. בנוסף, באזור שבין פי הטבעת לאיברי המין ומסביבם: כאב או רגישות, נפיחות, אדמומיות העור. חשוב לפנות לעזרה רפואית במהירות.
זיהום פטרייתי בנרתיק (שכיח). סימנים כוללים ריח, הפרשה לבנה-צהבהבה, גרד בנרתיק. יש להתייעץ עם הרופא לגבי אופן הטיפול.
זיהום פטרייתי בפין (שכיח). סימנים כוללים אדמומיות, גרד או נפיחות של הפין, פריחה בפין, הפרשה עם ריח רע מהפין או כאב בעור שמסביב לפין. יש להתייעץ עם הרופא לגבי אופן הטיפול.
תגובות אלרגיות, רגישות יתר. תסמינים אפשריים: התנפחות, קושי בבליעה או נשימה, נגעי עור בולטים ואדומים.
רמה נמוכה של ויטמין B12 (שכיח). שימוש במטפורמין לפרקי זמן ממושכים עלול לגרום לירידה ברמות ויטמין זה בדם. ייתכן שהרופא יבצע בדיקות לבחינת רמת הויטמין.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רוקח/רופא באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם ותוספי תזונה. בייחוד התרופות:
תרופות המעכבות את האנזים קרבוניק אנהידראז (כמו טופירמאט, זוניסמיד, אצטזולמיד או דיכלורופנמיד)- שימוש משולב עלול להגביר את הסיכון לחמצת לקטית.
תרופות המפחיתות את הפינוי של מטפורמין (כמו רנולאזין, ונדטניב, דולוטגרביר וסימטידין)- עלולות להעלות את רמות המטפורמין בדם ולהגביר את הסיכון לחמצת לקטית.
תרופה המשמשת להפרשת נוזלים מהגוף: תרופות משתנות. שימוש משולב עלול להביא לעלייה בנפח השתן ובתדירות ההתרוקנויות,ולהגביר את הסיכון להתייבשות.
תרופות אחרות להורדת רמות הסוכר בדם, כמו אינסולין או סולפונילאוריאה. שימוש משולב עלול להגביר את הסיכון לרמות סוכר נמוכות בדם: היפוגליקמיה. ייתכן שיהיה צורך במינון נמוך יותר של תרופות להורדת כמות הסוכר בדם.
תרופות העלולות לגרום לעלייה ברמות הסוכר בדם: תיאזידים ומשתנים אחרים, קורטיקוסטרואידים, פנותיאזינים, תרופות לטיפול בבלוטת התריס, אסטרוגנים, גלולות למניעת היריון, פניטואין, חומצה ניקוטינית, תרופות סימפטומימטיות, חסמי תעלות סידן ואיזוניאזיד.
ליתיום- טיפול משולב עם ליתיום עלול להוריד את ריכוז הליתיום בסרום. הרופא יעקוב אחר הריכוז של הליתיום בסרום בתדירות גבוהה יותר לאחר תחילת הטיפול ובעת שינויים במינון.
השפעת שימוש ממושך
נדרש מעקב תקופתי אחר התגובה לטיפול: בדיקת סוכרבדם ובשתן. . כמו כן, נדרש מעקב תפקודי כליות טרם הטיפול ובמהלכו. בדיקות שתן. חשוב להקפיד על בדיקה תקופתית קבועה של כפות הרגליים, לבחינת רגל סוכרתית. ייתכנו בדיקות נוספות כדוגמת B12.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ג'ארדיאנס דואו JARDIANCE DUO
בדיקת אינסולין 
הורמון HMG 
