בדיקת מי שפיר ( AMNIOCENTESIS ) 

סיכון: אין נתונים   |  

תיאור

בדיקת מי שפיר (דיקור מי שפיר) הנה בדיקה הנעשית במהלך הריון. הבדיקה נותנת תשובה מוחלטת לשאלה: האם לעובר יש תסמונת דאון? (ועוד מספר מחלות נלוות).

בדיקת מי שפיר הומצאה במקור ע"י מדענים ישראלים בכדי לסייע בקביעת מין העובר, אך מאז המצאתה ועד היום חלו מספר שינויים שהובילו לכך שבדיקה זו חיונית בהריונות בהם מתעורר חשש לתסמונת דאון אצל העובר.




מי שפיר הינם מים בהם העובר "צף" לאורך כל ההיריון. תפקידם העיקרי של המים הוא להוות מעין בולם זעזועים לעובר. מקור המים הינו למעשה הפרשת השתן של העובר. 

כיוון שהעובר צף במים אלו תקופה ארוכה ניתן למצוא בהם תאים שהעובר משיל ובתוכם פיסות מהחומר הגנטי של העובר (ד.נ.א), חומר תורשתי זה מאורגן במקטעים הנקראים כרומוזומים.
אצל רוב בני האדם ניתן למצוא 23 כרומוזומים שמקורם באם ו 23 שמקורם באב.

סה"כ אצל עובר בריא נצפה לראות 46 כרומוזומים. בעת בדיקת מי שפיר שואבים מעט ממי השפיר ותחת מיקרוסקופ מיוחד מחפשים וסופרים את מספר הכרומוזומים. 

כל תוצאה שתהיה שונה מ 46 מעידה על בעיה גנטית כלשהיא. 

הבעיה השכיחה בעבורה מבצעים בדיקת מי שפיר הינה תסמונת דאון. התסמונת באה לידי ביטוי בפיגור שכלי חמור ובעיות בריאותיות נלוות נוספות. הסיכוי לעובר הנושא תסמונת דאון עולה משמעותית ככל שגיל האם גבוה יותר. (ראו בהמשך) בדיקת מי שפיר לעובר הנושא תסמונת דאון מגלה שיש לו 47 כרומוזומים, במקום 46. 

כיוון שביצוע בדיקה זו מחייב החדרת מחט לתוך שק מי השפיר, קיים סיכון כלשהוא בבדיקה זו, ואחת מתוך 350 בדיקות לערך מסתיימת בהפלה (כמובן שהדבר תלוי בין השאר במקצועיות וניסיון הרופא המבצע את הבדיקה).



אוכלוסיות בסיכון

כיוון שהסיכוי לעובר עם תסמונת דאון עולה ככל שגיל האם עולה (ללא קשר לגיל האב), וכיוון שקיים סיכון כלשהוא בבדיקה זו, המלצת משרד הבריאות היא לבצע דיקור מי שפיר לכל הנשים בהריון החל מגיל 35.
לצורך המחשה: שכיחות תסמונת דאון בקרב נשים, בתחילת שנות ה 20 היא אחת ל 1400 לידות, בעוד שהשכיחות בקרב נשים בנות 35 הוא אחת ל 400 לידות.

תסמונת דאון אינה מחלה תורשתית ולכן אם קיים במשפחה ילד החולה במחלה אין הדבר משפיע על סיכויי הילד הבא בתור להיות חולה,ולהפך.

מחלות/מצבים קשורים

דיקור מי שפיר נעשית,כמובן, לנשים בהריון בלבד והחל מהשבוע ה14 להריון.

מתי עושים את הבדיקה?

כיוון שבמהלך דיקור מי שפיר מוחדרת מחט לתוך הרחם ומעט מי שפיר נשאבים למזרק, יש לוודא שיש מספיק מי שפיר ושהעובר מאפשר מקום להחדרת המחט. בשל שתי העובדות הנ"ל הבדיקה מתבצעת החל מהשבועות 14-16 להריון ובד"כ בין שבועות 17-18 להריון. בפרק דמן זה יש מספיק מי שפיר אך העובר עדיין אינו גדול ומאפשר את החדרת המחט בבטחה.

כמו כן, במהלך בדיקות ההיריון השגרתיות מתבצעת בדיקת דם הנקראת חלבון עוברי. בדיקה זו מנבאת באמצעים סטטיסטיים את הסיכוי להולדת ילד עם תסמונת דאון. התוצאה מסייעת בקבלת ההחלטה באם לבצע דיקור מי שפיר או לא.

חשוב לזכור כי דיקור מי שפיר הינה הבדיקה היחידה הקובעת באופן מוחלט וודאי אם לעובר יש תסמונת דאון או לא.

איך להתכונן לבדיקה?

לפני בדיקת מי שפיר אין צורך בהכנות מיוחדות, אך יש לשים לב כי לאחר הבדיקה יש להיות במנוחה מוחלטת במשך 48 שעות ולכן יש להיערך בהתאם.


אופן ביצוע הבדיקה

בשלב הראשון תתבקשי לשכב על מיטת הבדיקה ולחשוף את הבטן, לאחר חיטוי איזור הדקירה בבטן, הרופא יתבונן באמצעות אולטרא סאונד בעובר, בשילייה ובמי השפיר. 

לאחר מכן ותוך כדי התבוננות באולטראסאונד הרופא יחדיר מחט דקה דרך דופן הבטן (דקירה שאינה כואבת יותר מבדיקת דם) ואל תוך הרחם. ברגע שהמחט נמצאת בתוך חלל הרחם יישאבו מעט מי שפיר לתוך מבחנות, כמות המים הנשאבת הינה קטנה, ואינה מסכנת את שלום העובר.

כיוון שלאורך כל בדיקת מי שפיר הרופא צופה באולטרא סאונד סיכויי הפגיעה בעובר קרובים לאפס.

אחרי שהבדיקה הסתיימה. תידרשי להיות במנוחה מוחלטת ולהמתין בסבלנות, התשובות יגיעו תוך מספר שבועות.

לאחר הבדיקה

בתום בדיקת מי שפיר יש להמתין במנוחה במשך כשעה במשרד הרופא בכדי לוודא שאין סיבוכים מיידיים ושהאישה חשה בטוב, בנוסף כיוון שבמהלך הבדיקה עברה המחט דרך שרירי הבטן והרחם,

יש לאפשר החלמה תקינה ומהירה ולכן על האישה לנוח מנוחה מוחלטת בביתה (פרט לשירותים ומקלחת כמובן) במשך 48 שעות.

במקרה של עליית חום, דימום מהנרתיק או מיעוט בתנועות עובר יש לגשת לרופא המטפל.





פיענוח תוצאות



התוצאות מגיעות לרוב לאחר שבועיים עד שלושה, ובהן מדווח באם יש לעובר תסמונת דאון או לא לצד עוד כמה מחלות שכיחות פחות. 

בנוסף, בטופס התוצאה מצוין מין היילוד (גם אותו ניתן לקבוע על סמך הכרומוזומים). 

במקרה ונמצא כי לעובר תסמונת דאון עומדת בפני ההורים קבלת ההחלטה באם להמשיך הריון זה או לסיימו.

המאמר נכתב על ידי ד"ר צחי לנדא











מאמרים לפי נושא בדיקת מי שפיר

מאמרים נוספים בתחום
נשים בהריון מגיעות לחדר לידה, לא אחת עוד בטרם הלידה עצמה. הסיבות לכך רבות ותפורטנה בהמשך. על מנת להכין אותך היולדת למפגש עם המיילדת, מוצגת סקירה על מה שאת צפוייה לחוות בעת הבדיקה. בין המקרים הנ...
כל אישה יודעת שברגע שהיא נכנסת להיריון, היא נכנסת למסדרון ארוך שכולל אינספור בדיקות. מטרתן לבדוק את מצב העובר, ולאבחן בעיות שונות, אם הן קיימות. זאת על מנת שיהיה ניתן להתמודד איתן בזמן, עד הרגע בו העו...

שאלות ותשובות לפי נושא בדיקת מי שפיר

שאלות נוספות בתחום
הפס שאת מתארת, שבשפה הרפואית נקרא Linea Nigra (קו שחור), הוא תופעה נפוצה, בעיקר בנשים בהריון. קו כזה יכול להופיע גם בנשים שאינן בהריון, והוא כנראה קשור לשינויים הורמונליים (מה שמסביר את היותו נפוץ...
העובר ברחם מוקף בנוזל מי השפיר. מי השפיר מספקים חומרים הנחוצים להתפתחות תקינה של העובר ומספקים לעובר הגנה פיזית. מיעוט מי שפיר (oligohydramnion) הוא מצב של מחסור בנוזל ברחם. מיעוט במי שפיר נגרם או...

הצטרפו לאינדקס הרופאים!