בדיקת ספירת דם (Complete Blood Count, CBC)
הדם מורכב ממים שבהם מומסים חומרים שונים ומתאים. התאים בדם מחולקים ל-3 קבוצות: תאי דם אדומים האחראיים להעברת החמצן מהריאות לרקמות, תאי דם לבנים שהם חלק ממערכת החיסון הנלחמת במזיקים החודרים לגופנו והטסיות, שלהן תפקיד חשוב במערכת הקרישה. ספירת הדם היא בדיקת דם שגרתית הבודקת את הכמות והמאפיינים של שלושת סוגי הקבוצות.
אוכלוסיות בסיכון
סיכון נמוך מאוד כמו בכל בדיקת דם רגילה.
מחלות קשורות
אנמיה (חסר דם), פוליציטמיה (עודף דם), לויקוציטוזיס (עלייה בתאי דם לבנים), לויקופניה (חסר בתאי דם לבנים), תרומבוציטופניה (חסר בטסיות), תרומבוציטוזיס (עלייה בטסיות).
מתי עושים את הבדיקה?
- בדיקת ספירת דם נחשבת לחלק מבדיקות שגרתיות.
- להערכת מצבים של חסר דם (אנמיה) או עודף דם (פוליציטמיה). למעשה אין מדובר בחסר או עודף של הדם עצמו אלא בחסר או עודף של תאי הדם האדומים ובמרכיב העיקרי שלהם – המוגלובין.
- בכל חשד לדלקת או זיהום, אז נראה עליה בכמות תאי הדם הלבנים
- ביחד עם בדיקות נוספות להערכת תפקוד מערכת הקרישה כדי לבדוק אם קיים חסר בטסיות (תרומבוציטופניה) או עודף בטסיות (תרומבוציטוזיס).
- להערכת מצבים של חסר חיסוני, שיכול להיגרם ע"י ירידה במספר תאי הדם הלבנים או בסוג מסוים שלהם.
- להערכת סרטנים של מערכת הדם כמו לויקמיה או לימפומה
- לפני ניתוחים כבדיקה רוטינית
איך להתכונן לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת.
אופן ביצוע הבדיקה
ספירת דם היא בדיקת דם שגרתית מדם ורידי.
אחרי הבדיקה
יש ללחוץ על איזור הדקירה מספר דקות. מלבד זאת אין הנחיות מיוחדות.
פענוח תוצאות
ספירת דם מכילה מספר מרכיבים
תאי דם אדומים (RBC, Erythrocytes)
המוגלובין (Hemoglobin): תאי הדם האדומים הם המרכיב התאי העיקרי בדם, והמרכיב העיקרי בהם הוא המוגלובין.
- ערכים תקינים: 38.8-46.4% בגברים; 35.4-44.4% בנשים. ערכים נמוכים מתאימים לאנמיה. ערכים גבוהים מתאימים לפוליציטמיה. לשני המצבים יתכנו סיבות רבות.
המטוקריט (Hematocrit): ערך זה ברוב המקרים נמצא בהתאמה ישירה להמוגלובין. הוא מתאר את החלק היחסי של תאי הדם האדומים מתוך נפח שאר הדם.
MCV (Mean Corpuscular Volume): ערכים תקינים: 79-93.3 fL. כאשר יש ירידה ברמת ההמוגלובין (אנמיה), ערך זה יכול לכוון לסיבה לאנמיה. ערכים נמוכים יכולים להתאים לחסר ברזל (שיכול להיגרם מתזונה ענייה בברזל או מאובדן דם מוגבר) או טלסמיה. ערכים תקינים יכולים להתאים לאנמיה הנלווית למחלות כרוניות. ערכים גבוהים יכולים להתאים לחסר בוויטמין B12 או בחומצה פולית.
MCH (Mean Corpuscular Hemoglobin): ערכים תקינים: 26.7-31.9 pg/cell. פחות שימושי ב-MCV.
MHCH (Mean Corpuscular Hemoglobin Concentration): ערכים תקינים: 32-35.9 גר'/ד"ל. פחות שימושי מ-MCV. עולה רק במחלה אחת: Hereditary Spherocytosis. כמו כן גבוה באופן תקין בילודים.
RDW (Red Cell Distribution Width): ערכים תקינים: פחות מ-14.5%. עולה במצבים שונים דוגמת אנמיה מחסר ברזל.
Reticulocyte Count: מספר הרטיקולוציטים בדם. רטיקולוציטים הם תאי דם צעירים. כאשר מספר הרטיקולוציטים עולה הדבר מעיד על פעילות מוגברת של יצור תאי דם אדומים.
מדד זה משמש להערכת האנמיה. על מנת לקבוע אם המדד תקין או לא יש צורך לחשב אינדקס רטיקולוציטים ע"פ רמת ההמוגלובין, מכיוון שבזמן אנמיה יצורם עולה באופן תקין.
תאי דם לבנים (Leukocytes, WBC)
מחולקים למספר קבוצות: נייטרופילים ולימפוציטים הם שני הסוגים העיקריים. היחס ביניהם משתנה בזמן זיהומים שונים. תאים לבנים נוספים בעלי חשיבות פחותה יותר הם אאוזינופילים, שרמתם עולה בזמן אלרגיות ובזיהום עם פרזיטים, מונוציטים ובאזופילים.
WBC – תאי דם לבנים: ערכים תקינים: 4-11. מוגבר בזמן זיהומים, מצבי דלקת שונים, לאחר נטילת סטרואידים ובסוגים מסויימים של סרטן. נמוך בזמן זיהומים או מצבי דיכוי חיסוני (כגון לאחר כימותרפיה).
Neu – נייטרופילים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 40-70%. מספר אבסולוטי: 1.5-8
LYM – לימפוציטים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 20-50%. מספר אבסולוטי: 1.5-4.8
MONO – מונוציטים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 0-13%. מספר אבסולוטי: 0.1-0.6
EOS – אאוזינופילים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 0-6%. מספר אבסולוטי: 1.5-4.8
רמות הגבוהות מ-350 תאים/ממ"ק של אאוזינופילים בדם נקרא אאוזינופיליה.
BASO – באזופילים. ערכים תקינים: חלק יחסי: 0-2%
BANDS – תאים לבנים צעירים. ערכים תקינים: עד 5%
טסיות (Platelets, thrombocytes, PLT): הטסיות מסייעות במערכת הקרישה ומספר תקין חיוני למניעת דימום. מספרi עולה בזמן מצבי דלקת וסטרס ולפעמים גם ללא סיבה נראית לעין (Essential Thrombocytosis). מספרם יורד במצבים של הרס ע"י מערכת החיסון או בשל צריכה מוגברת עקב דימום. ערך תקין: 150-450.
המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- בעקבות הרגשת חום מוגזמת לאחרונה אצל של בני (בן 22), המלווה באפיזודות של שינה מרובה המתחלפת בנדודי שינה, החלטתי לבדוק את קצב פעימות הלב. הקצב שמדדתי הוא 100-95 פעימות לדקה. היות שזה קצב מהיר יחסית, ביקשתי מרופאת המשפחה לבצע בדיקות דם. בבדיקות נמצאו מח
- מה מגדיל את רמת הסיכון של הילד שלי לחלות בפטרת הפה והגרון?
- אני בחורה בת 19, ובשנה האחרונה סבלתי מדלקות אוזניים חוזרות ונשנות ומצינון ונפיחות בגרון. יש לציין שכל חודשיים בממוצע אני לוקה באחד מהתסמינים האלה, שלעיתים גם מלווים בבחילות. לאחרונה עלו בי שאלות אם הדבר תקין, ואולי קשור לאי-תקינות בפעילות המערכת הח
- אני בטיפולי IVF. יומיים לאחר ההחזרה הופיע הרפס באיבר המין שלי. הוא נעלם כעבור יומיים, ולאחר מכן הופיע אחר במקומו. האם יש בכך כדי להשפיע על הצלחת הטיפול או על ההתפתחות התקינה של העוברים שהוחזרו?
- אני בת 27 וסובלת מגיל קטן מתולעים בפי הטבעת. אני מטופלת בוורמוקס, אבל זה חוזר לי שוב ושוב. לצערי, בזמן האחרון צצו לי גם תולעים בפות. מה ניתן לעשות חוץ מלקחת כדורי וורמוקס?
- הילדה שלי, בת 5, עברה בדיקת שקיעת דם. וב- amylae urine התקבלה התוצאה 293. אני מבינה שהתוצאה לא טובה. האם זה חזרת או משהו אחר? כמו כן, הם רצו לבדוק גם CBC אבל הם ציינו שאין מספיק דם. מה זה CBC?
- לאבי הוצא גידול מהכליה - papillary renal cell carcinoma . בממצא הפתולוגי נכתב: רוב הגידול מוקף קופסית פיברוטית עדינה. נראו שני מוקדים נוספים של הגידול, אחד מחוץ לקופסית הפיברוטית וצמוד אליה, והשני בתוך הפרנכימה הכלייתית. שני המוקדים משיקים בגבול הכיר
- אני בת 17 וסובלת מכאבי בטן נוראיים. לפעמים אני מקיאה ולפעמים אין לי תיאבון. אני מרגישה חולשה כל הזמן. הרופא שלח אותי לעשות אנדוסקופיה - עשיתי, והבדיקות הראו שהכל בסדר אבל יש חשש לחיידק. הרופא שעשה לי את הבדיקה אמר שהכל בסדר ושאין מה לדאוג. כאבי הבטן
- על מה יכול להעיד ערך גבוה של ESR בבדיקת דם, 24, כאשר שאר המדדים תקינים בבדיקת דם? והאם כאשר יש סרטן במעי הגס מופיעים ערכים חריגים בבדיקות דם?
- אני בת 25. אני נוטלת גלולות למניעת הריון זה כ-5 שנים, גובהי 1.67 מטר ומשקלי כ-55 ק"ג. בשנתיים האחרונות התגלתה בדמי רמת טריגליצרידים גבוהה. לפני שנתיים היתה רמתם 240 והחודש היא 256. על הבדיקה לפני שנתיים אף אחד לא הודיע לי שמשהו לא תקין. אני צ
מאמרים בנושא ספירת דם
האם באמת חשוב לבצע בדיקות דם שגרתיות לפחות כל שנה, מה המטרה של בדיקות דם ולמה צריך לצום לפני? התשובות אלו ואחרות תו... לכתבה המלאה
מחלות מיאלופרוליפרטיביות הן קבוצת מחלות הפוגמות בתאי האב במח העצם וגורמות לשינויים בייצור תאי הדם השונים. פוליציטמי... לכתבה המלאה