בדיקת מיפוי לב ( SPECT PET , Heart Perfusion Scan, Blood Pool Scan, MUGA Scan ) 

סיכון: אין נתונים   |  

תיאור

מיפוי לב הוא משפחה של בדיקות לא-חודרנית של תפקוד הלב ואספקת הדם שלו. הלב מקבל את הדם מהעורקים הכליליים, והיצרות שלהם נקראת מחלת לב כלילית. 

הבדיקות מבוצעת באמצעות הזרקת סמן רדיואקטיבי הפולט כמות נמוכה של קרינת מסוג גמא. מדידת זרימת הדם ללב (Perfusion) נעשית ע"י הזרקת חומרים ("סמנים") המתרכזים בשריר לב תקין (לרוב תליום או טכנציום). 

שריר בריא יקלוט את הסמן, אולם שריר שעבר אוטם והפך לרקמת חיבור שאינה מתכווצת לא יקלוט אותו. מדידת תפקוד הלב (Blood Pool) נעשית באמצעות סימון כמות קטנה של כדוריות דם אדומות של החולה בחומר רדיואקטיבי. 

הכדוריות עוברות בלב, ופולטות קרינה, וע"י מדידת כמות הקרינה על פני הזמן ניתן להעריך את יכולת ההתכווצות. מצלמה מיוחדת מאפשרת לצלם את הלב מזוויות שונות וכך לזהות אזורים בהם הסמן לא נקלט. 

לפעמים בנוסף לבדיקת מיפוי לב מבצעים בדיקת CT של הלב, המאפשרת זיהוי מדויק יותר של אזורים אלו.


אוכלוסיות בסיכון

בדיקת מיפוי לב כרוכה בחשיפה מסוימת לקרינה. הקרינה הנפלטת מהחומר המוזרק היא נמוכה למדי, במיוחד בהשוואה לצילומי רנטגן. 

אם במהלך הבדיקה מבוצעת גם בדיקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת), החשיפה מעט גבוהה יותר. סיכון נוסף נובע מהמאמץ או מהתרופות המחקות אותו המוזרקות, היכולים לגרום לתחושת עילפון ודפיקות לב. 

הסיכון להתקף לב כתוצאה ממאמץ או התרופות הוא קטן מאוד, אולם גבוה יותר בקבוצות סיכון. במקרה שבו הרופא מעריך שהסיכון אצל אדם מסוים הוא גבוה מעבר למקובל, יתכן שימליץ לבצע במקום צנתור אבחנתי של עורקי הלב.

מחלות קשורות

מחלת לב כלילית (CAD), תעוקת חזה (Angina Pectoris), אוטם בשריר הלב או התקף לב (Myocardial Infarction), אי ספיקת לב, מום לבבי מולד (Congenital Heart Disease).

מתי עושים את הבדיקה?

·             לצורך בירור תלונות על כאבים בחזה או קוצר נשימה, בעיקר אם מבחן מאמץ אינו חד-משמעי או שלא ניתן לבצעו.

·            
לצורך הערכת יכולת ההתכווצות של הלב וגודל הלב.

·            
הערכת חומרת הפגיעה במצבים בהם ידוע על היצרות עורקים כלילית גבולית, על מנת לסייע בהחלטה על טיפול אפשרי.

·            
הערכת הצלחת פתיחת חסימה בעורקים הכליליים באמצעות טרומבוליזה (פעולה של הזרקת חומר המפרק קרישי דם)

·            
הערכת תלונות על כאבים בחזה או קוצר נשימה לאחר צנתור טיפולי

·            
הערכה טרום ניתוחית של אנשים ללא תלונות, אך עם גורמי סיכון למחלת לב כלילית, המתבצעת לפני ניתוחים גדולים.

·            
הערכת הסיכון לאוטם נוסף לאחר אוטם שריר הלב

·            
אבחון והערכת מומי לב מולדים אצל ילדים ותינוקות

איך להתכונן לבדיקה
?

לפני בדיקת מיפוי לב עליכם לדווח לרופא האם:

·             אתם נוטלים תרופות, ובמיוחד תרופות לטיפול בבעיות זקפה, מכיוון שיתכן שתצטרכו לקבל ניטרוגליצרין בזמן הבדיקה, שבנוכחות תרופות אלו עלול לגרום לירידה מסוכנת בלחץ הדם.

·            
אתם אלרגיים לתרופות כלשהן או לחומרי הרדמה

·            
את בהיריון או עשויה להיות בהיריון

·            
האם את מיניקה (יש לזרוק את החלב ביומיים שאחרי הבדיקה, בשל מעבר של חומר הסימון הרדיואקטיבי לחלב)

·            
אין לאכול 3 שעות טרם הבדיקה.

·            
רצוי להימנע משתיית משקאות אלכוהוליים או משקאות המכילים קפאין ב-24 שעות שלפני הבדיקה.

·            
אם המבחן מבוצע במאמץ, הגיעו עם בגדים נוחים.


אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת מיפוי לב מבוצעת במכון לב או במכון לרפואה גרעינית.

עירוי יורכב על אחת מידכם. עירוי זה ישמש להזרקת החומר המסמן, תתבקשו לשכב במיטה, מסביב למיטה יש מצלמה או מספר מצלמות גמא – אלה נראים כצלחות גדולות. המצלמות יכולות להסתובב סביב גופכם.

בזמן שתשכבו יחוברו לכם אלקטרודות של אק"ג, החומר המסמן יוזרק לכם ותתבקשו להשאר ללא תנועה בזמן שהמצלמות יסרקו את הלב

לאחר מכן יתכן שתתבקשו לבצע מאמץ על מסילה או שיוזרק לכם חומר שיחקה מאמץ, ע"י כך שיגרום להגברה בפעילות הלב. לאחר מכן יתכן שיוזרק לכם חומר מסמן נוסף.

יתכן שתתבקשו לשכב ללא תנועה זמן מה בזמן ביצוע סריקת ההמשך. כמו כן, קיימים מכונים בהם המטופל מתבקש לחזור אחרי 24 שעות לסריקה נוספת, בתלות בחומר המסמן בו משתמשים.

אחרי הבדיקה

תוכלו לחזור לפעילות הרגילה ולתפריט הרגיל, בהתאם להנחיות הרופא במכון. 

תופעות המחייבות התייחסות מיוחדת אחרי בדיקת מיפוי לב:

·             כאבים בחזה
·             קשיי נשימה

במצב זה יש לפנות לקבלת עזרה רפואית דחופה!
 





פיענוח תוצאות



הרופא המבצע את בדיקת מיפוי לביכתוב פענוח על סמך התבוננות בתמונות שהפיקה המצלמה.

ללא פגמי קליטה – הסמן נקלט היטב בכל שריר הלב. משמעות הדבר היא ששריר הלב תקין.

פגם קליטה קבוע – הסמן לא נקלט כלל באזור מסוים בשריר הלב. איזור זה קרוב לוודאי אינו מכיל שריר לב, אלא רקמת צלקת שנוצרה לאחר אוטם באיזור.

פגם קליטה שהופיע לאחר מאמץ או הזרקת חומר מדמה מאמץ (אדנוזין, דיפירדמול או דובוטמין) – קיים איזור בשריר הלב הסובל מאספקת דם לקויה, קרוב לודאי בשל עורק מוצר המוביל אליו. אם מדובר באזור גדול, יתכן שהרופא ימליץ על ביצוע צנתור או ניתוח לפתיחת העורק.

גודל הלב – הגדלה של הלב יכולה להגרם מסיבות שונות, ביניהן מחלות במסתמי הלב

התכווצות הלב – איזור של שריר לב אליהם מגיעה אספקת דם לקויה מתכווצים בצורה לקויה, הם יכולים להתכווץ פחות (היפו-קינזיס), לא להתכווץ כלל (א-קינזיס) או לנוע באופן מנוגד לשאר הלב (דיס-קינזיס – מצב המעיד לרוב על אוטם).

המאמר נכתב על ידי ד"ר שי אופיר











מאמרים לפי נושא מיפוי לב

מאמרים נוספים בתחום
הרופא המטפל בך מודיע לך כי מקורם של הכאבים בבית החזה שלך (תעוקת לב)הוא בחסימה באחד מכלי הדם העורקיים של הלב וכי עליך לטפל בחסימה זו. מהן האפשרויות אשר עומדות בפניך? ראשית, חשוב מאוד לקבוע מהו ...
ההמלצה לקחת אספירין כדי למנוע מחלות לב נכונה רק לחלק מסוים של האוכלוסייה: לאנשים שכבר עברו אירוע לב או שבץ מוחי, או לסובלים מטרשת עורקים. ומה לגבי אנשים בריאים? עבורם יש סיכון שצריך לחשב, כי במקרים מס...

שאלות ותשובות לפי נושא מיפוי לב

שאלות נוספות בתחום
התשובה היא לא תמיד. מובן כי כאשר ניתן, מעדיפים להימנע מביצוע ניתוח מעקפים לבבי, אשר כרוך בתחלואה ותמותה רבים יותר, ומטפלים בחסימות עורקיות בעזרת צנתור ותרופות. אמנם במקרים מסוימים אין כלל אינדיק...
לאחר צנתור לבבי טיפולי שנעשה בעקבות אירוע של אוטם חריף של שריר הלב, נדרש המשך טיפול שמרני, הכולל בראש וראשונה שמירה על אורח חיים בריא. מומלצת הקפדה על פעילות גופנית מתונה ושמירה על תזונה נכונה, ול...

הצטרפו לאינדקס הרופאים!