דלג לתוכן

בדיקת תפקודי כבד (Liver Function Test)

ערוץ רפואה משלימה
4 דקות קריאה

בדיקת תפקודי כבד נעשית באמצעות נטילת דגימת דם פשוטה. היא נסרקת במעבדה לשם מדידת מרכיבים המעידים על מצבי דלקת או נזק לכבד.

קראו עוד: פענוח בדיקות דם - תפקודי כבד

 

קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם


תאי הכבד ודרכי המרה התוך כבדיות מכילים באופן תקין חלבונים פונקציונלים (אנזימים) ספציפיים. במידה ונגרם נזק לתאי הכבד, חלבונים אלו משתחררים מן התאים ונספגים אל זרם הדם, לפיכך עולה רמתם בדם. 

 

מבין אנזימים רבים אלו אנו בודקים לרוב כמה עיקריים:

ALT- Alanine aminotransferase (נקרא גם SGPT )

AST – Aspartate aminotransferase (נקרא גם SGOT)

ALP – Alkaline phosphatase (נקרא גם ALK phos) ועוד.

בנוסף לבדיקת רמות האנזימים, ישנה חשיבות אף לרמת תוצרי המטבוליזם (חילוף החומרים) הכבדי: רמת החלבון (total protein)- אלבומין וגלובולין, וכן גורמי הקרישה (שרמתם מוערכת ע"י בדיקות קרישה ספציפיות). לרוב רמות תקינות של הללו מעידים על פעילות תקינה של רקמת הכבד. 

רמות חלבון נמוכות או זמן קרישה נמוך, יכולות להעיד על בעיה של הכבד לבצע את עבודתו, ומחייבות המשך בירור.

אוכלוסיות בסיכון

על נבדקים שיודעים כי הם נגועים במחלות זיהומיות המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס) B,C או סוגים נוספים, HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות תוויית נגד לביצוע בדיקת תפקודי כבד, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות. 

 

מחלות קשורות

זיהומים נגיפיים של הכבד (הפטיטיס B, הפטיטיס C), מחלות אוטואימוניות (שחמת של דרכי המרה), שחמת הכבד מסיבות שונות (אלכוהול, כבד שומני וכו'), פגיעה כבדית עקב מחלות דלקתיות של המעי (הצטלקות של דרכי המרה), גידולי כבד (הפטומה, אדנומה), דלקת כבד חריפה עקב תרופות/ רעלנים ועוד.

מתי עושים את הבדיקה?

לרוב שולחים לבדיקת תפקודי כבד כחלק מבדיקת דם שגרתית, על מנת לאבחן מצבי מחלה נסתרים, כגון: דלקות, זיהומים, נזק תרופתי או טוקסי לכבד ועוד, ושטרם גרמו לסימפטומים וסימנים אצל הנבדק. 

בנוסף, בדיקת תפקודי כבד נעשית לצורך אבחון ספציפי, כאשר ישנו חשד לבעיה כבדית- למשל עקב סימנים לפגיעה כבדית בבדיקה גופנית (למשל הופעת צהבת או חום בלתי מוסבר) , וכן בבדיקות הדמיה. 

אינדיקציה נוספת לבדיקת תפקודי כבד היא לצורך מעקב אחר תפקוד הכבד בעקבות נטילת תרופות מסוימות, הידועות כי עשויות לגרום לנזק כבדי בשימוש מתמשך.


אופן ביצוע הבדיקה

איך להתכונן לבדיקה?

לרוב אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת בדיקת תפקודי כבד. במידה ונלקחת בו זמנית בדיקת דם כללית למרכיבים אחרים, כגון רמת סוכר או כולסטרול, יש לשמור על צום של 12 שעות לפני הבדיקה, בהתאם להוראת רופא.

אופן ביצוע בדיקת תפקודי כבד

בדיקת תפקודי כבד מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור באופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד לאגרוף, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. 

כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה. בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה ע"י מטלית (מניעת היווצרות שטף דם). 

אחרי הבדיקה

ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול.

פענוח תוצאות

תוצאות בדיקת תפקודי כבד מגיעות לרוב לאחר כיום-יומיים בצורה של רשימה. הטופס מכיל בכל שורה את הערך שנבדק אצל החולה, לעומת הערכים בתחום הנורמה, וכך ניתן להשוות. ערכים שחורגים מהתקין לרוב מודגשים. לעיתים נדרשת חזרה על הבדיקה לצורך אימות ומניעה מטעויות מעבדה. 

רמות אנזימים תקינות (מתוקנן לכל מעבדה בנפרד):

ALT- 4-36 יח'/ליטר.

AST- 8-35 יח' /ליטר

רמת AST או ALT מוגברת מאד (מאות עד אלפים), יכולה להצביע על בעיה חריפה בכבד ,כגון זיהום חריף (הפטיטיס נגיפי), דלקת חריפה עקב תופעות לוואי של תרופות, רעלנים וכד'. 

רמת AST או ALT מוגברת במידה קלה (עשרות עד מאות), יכולה להצביע על זיהום וירלי חולף, נזק עקב צריכת אלכוהול מוגברת, כבד שומני - הצטברות משקעי שומן בכבד (fatty liver), שחמת כבד (צירוזיס) או פגיעה כרונית על ידי גידולים.

ALP – 30-126 יח'/ליטר במבוגרים, 30-300 יח'/ליטר בילדים.

רמת ALP גבוהה מאד יכולה להיגרם עקב בעיה חריפה בכבד (זיהומית - הפטיטיס נגיפי), עקב תרופות, רעלנים וכד'. 

כיוון ש-ALP משתחרר מתאי מערכת המרה שבתוך הכבד, עלייה של רמתו בדם, ללא עלית האנזימים האחרים, יכולה להצביע על בעיה ממוקדת בדרכי המרה התוך כבדיות, כגון: חסימה של צינורות המרה, אבנים וכו'. ALP הוא אינו אנזים ספציפי לרקמת הכבד ורמתו בדם יכולה לעלות גם במגוון מחלות אחרות, למשל מחלות עצם וגידולים שונים.

רמות חלבון תקינות:

סה"כ חלבון (total serum protein)- 5.5- 9 גרם/ד"ל

אלבומין- 3.5-5.5 ג'/ד"ל

גלובולין- 2-3.5 ג'/ד"ל

רמות חלבון מוגברות שמתגלות בעת בדיקת תפקודי כבד, יכולות להצביע על התייבשות חריפה, ועל מחלות שונות של הדם כגון סרטן הדם (לויקמיה) והלימפה (לימפומה). גם מחלות חיסון עצמי כגון: סרקואידוזיס, הפטיטיס אוטואימונית וזאבת (לופוס) יכולות לגרום לרמת חלבון מוגברת בדם. 

רמות חלבון נמוכות שמתגלות בעת בדיקת תפקודי כבד, יכולות להצביע על בעיה בספיגת החלבון במעי (עקב תת תזונה או דלקות), בעיה בייצור החלבון בכבד (זיהומים, דלקות כבד ועד אי ספיקת כבד), או הפרשה מוגברת של חלבון בשתן עקב בעיה כלייתית.

 

המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון

רמת סיכון:

אין נתונים
רופאים בתחום
ד"ר עודד שינברג
ד"ר עודד שינברג ראומטולוגיה
מומחה לראומטולוגיה ולרפואה פנימית
ד"ר פרדי אביב
ד"ר פרדי אביב המטולוגיה
המטולוג בכיר במרפאה המטו-אונקולוגית בבית החולים איכילוב
ד"ר חורחה פפר
ד"ר חורחה פפר גסטרואנטרולוגיה
מומחה בגסטרואנטרולוגיה וברפואה פנימית.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות ותשובות

מאמרים בנושא תפקודי כבד

ניקוי רעלים: האם זה עובד?
ניקוי רעלים: האם זה עובד?
מערכת אינפומד מאת: מערכת אינפומד 28/04/2010

ישנן תוכניות אלטרנטיביות המציעות עזרה בניקוי רעלים מהגוף לצורך שיפור תפקודו. האם ניקוי רעלים באמת עוזר והאם זה בטוח... לכתבה המלאה

מאריכה ומשפרת את איכות החיים: הכל על השתלת כליה
מאריכה ומשפרת את איכות החיים: הכל על השתלת כליה
פרופ' עוזי גפטר, ערוץ הרופאים מאת: פרופ' עוזי גפטר, ערוץ הרופאים 08/05/2018

מחלת כליות היא מחלה כרונית חשוכת מרפא. הכליות ניזוקות באופן איטי ומתמשך, תפקודן הולך ונפגע, עד שבשלב מסוים הן מפסיק... לכתבה המלאה

שאלות מתוך פורום מחלות לב נשים

בניהולו של ד"ר אביטל פורטר
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו