בדיקת תפקודי כבד ( Liver Function Test ) 

סיכון: אין נתונים   |  

תיאור

בדיקת תפקודי כבד נעשית באמצעות נטילת דגימת דם פשוטה. היא נסרקת במעבדה לשם מדידת מרכיבים המעידים על מצבי דלקת או נזק לכבד.

קראו עוד: פענוח בדיקות דם - תפקודי כבד


בדיקות דם - תפקודי כבד

קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם


תאי הכבד ודרכי המרה התוך כבדיות מכילים באופן תקין חלבונים פונקציונלים (אנזימים) ספציפיים. במידה ונגרם נזק לתאי הכבד, חלבונים אלו משתחררים מן התאים ונספגים אל זרם הדם, לפיכך עולה רמתם בדם. 

מבין אנזימים רבים אלו אנו בודקים לרוב כמה עיקריים:

ALT- Alanine aminotransferase (נקרא גם SGPT )

AST – Aspartate aminotransferase (נקרא גם SGOT)

ALP – Alkaline phosphatase (נקרא גם ALK phos) ועוד.

בנוסף לבדיקת רמות האנזימים, ישנה חשיבות אף לרמת תוצרי המטבוליזם (חילוף החומרים) הכבדי: רמת החלבון (total protein)- אלבומין וגלובולין, וכן גורמי הקרישה (שרמתם מוערכת ע"י בדיקות קרישה ספציפיות). לרוב רמות תקינות של הללו מעידים על פעילות תקינה של רקמת הכבד. 

רמות חלבון נמוכות או זמן קרישה נמוך, יכולות להעיד על בעיה של הכבד לבצע את עבודתו, ומחייבות המשך בירור.



אוכלוסיות בסיכון

על נבדקים שיודעים כי הם נגועים במחלות זיהומיות המועברות דרך הדם, כגון צהבת (הפטיטיס) B,C או סוגים נוספים, HIV וכו' ליידע על כך את הצוות הרפואי לפני הבדיקה. מחלות זיהומיות אינן מהוות תוויית נגד לביצוע בדיקת תפקודי כבד, אולם על הצוות הרפואי לנקוט באמצעי זהירות למניעת הדבקות. 


מחלות קשורות

זיהומים נגיפיים של הכבד (הפטיטיס B, הפטיטיס C), מחלות אוטואימוניות (שחמת של דרכי המרה), שחמת הכבד מסיבות שונות (אלכוהול, כבד שומני וכו'), פגיעה כבדית עקב מחלות דלקתיות של המעי (הצטלקות של דרכי המרה), גידולי כבד (הפטומה, אדנומה), דלקת כבד חריפה עקב תרופות/ רעלנים ועוד.

מתי עושים את הבדיקה
?

לרוב שולחים לבדיקת תפקודי כבד כחלק מבדיקת דם שגרתית, על מנת לאבחן מצבי מחלה נסתרים, כגון: דלקות, זיהומים, נזק תרופתי או טוקסי לכבד ועוד, ושטרם גרמו לסימפטומים וסימנים אצל הנבדק. 

בנוסף, בדיקת תפקודי כבד נעשית לצורך אבחון ספציפי, כאשר ישנו חשד לבעיה כבדית- למשל עקב סימנים לפגיעה כבדית בבדיקה גופנית (למשל הופעת צהבת או חום בלתי מוסבר) , וכן בבדיקות הדמיה. 

אינדיקציה נוספת לבדיקת תפקודי כבד היא לצורך מעקב אחר תפקוד הכבד בעקבות נטילת תרופות מסוימות, הידועות כי עשויות לגרום לנזק כבדי בשימוש מתמשך.

איך להתכונן לבדיקה?

לרוב אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת בדיקת תפקודי כבד. במידה ונלקחת בו זמנית בדיקת דם כללית למרכיבים אחרים, כגון רמת סוכר או כולסטרול, יש לשמור על צום של 12 שעות לפני הבדיקה, בהתאם להוראת רופא.


אופן ביצוע הבדיקה

איך להתכונן לבדיקה?

לרוב אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת בדיקת תפקודי כבד. במידה ונלקחת בו זמנית בדיקת דם כללית למרכיבים אחרים, כגון רמת סוכר או כולסטרול, יש לשמור על צום של 12 שעות לפני הבדיקה, בהתאם להוראת רופא.

אופן ביצוע בדיקת תפקודי כבד

בדיקת תפקודי כבד מבוצעת כאשר זרוע הנבדק מושטת הפוכה על גבי משטח ישר או שולחן. הבודק מהדק רצועת גומי סביב החלק העליון של הזרוע, על מנת לעצור באופן זמני את זרימת הדם ביד, בכדי למנוע דליפה מוגברת של דם מאזור הדקירה. לאחר מכן, הנבדק מתבקש לכווץ את כף היד לאגרוף, פעולה שמסייעת לבודק במציאת כלי דם טוב ללקיחת הדגימה, לרוב וריד באזור המרפק או האמה. לעיתים לוקחים את הדגימה מאזור גב כף היד. 

כאשר מאתרים וריד שנראה מתאים בגודלו, מחטאים את האזור ע"י מטלית ספוגה באלכוהול ודוקרים את הוריד ע"י מחט דקה, שמחוברת למבחנה, למזרק או ל"פרפרית" בדיקה. הפעולה מעט לא נעימה וגורמת לכאב קל בשל הדקירה. בהמשך הבודק שואב את כמות הדם הרצויה, בהתאם למס' מבחנות הבדיקה. בסיום השאיבה, מוצאת המחט בזריזות מן הוריד, ויש ללחוץ מייד על אזור הדקירה ע"י מטלית (מניעת היווצרות שטף דם). 

אחרי הבדיקה

ניתן להפסיק ללחוץ על אזור הבדיקה לאחר כ-2-3 דק' או כאשר פוסק הדימום. לרוב מתפתח שטף דם קל באזור הדקירה, שחולף תוך מס' ימים ואינו דורש טיפול. לעיתים נדירות עלול להתפתח שטף דם משמעותי, כואב ונפוח באזור הדקירה, ויש לדווח על כך לרופא, על מנת לשלול זיהום באזור הוריד (פלביטיס), אשר דורש טיפול.





פיענוח תוצאות



תוצאות בדיקת תפקודי כבד מגיעות לרוב לאחר כיום-יומיים בצורה של רשימה. הטופס מכיל בכל שורה את הערך שנבדק אצל החולה, לעומת הערכים בתחום הנורמה, וכך ניתן להשוות. ערכים שחורגים מהתקין לרוב מודגשים. לעיתים נדרשת חזרה על הבדיקה לצורך אימות ומניעה מטעויות מעבדה. 

רמות אנזימים תקינות (מתוקנן לכל מעבדה בנפרד):

ALT- 4-36 יח'/ליטר.

AST- 8-35 יח' /ליטר

רמת AST או ALT מוגברת מאד (מאות עד אלפים), יכולה להצביע על בעיה חריפה בכבד ,כגון זיהום חריף (הפטיטיס נגיפי), דלקת חריפה עקב תופעות לוואי של תרופות, רעלנים וכד'. 

רמת AST או ALT מוגברת במידה קלה (עשרות עד מאות), יכולה להצביע על זיהום וירלי חולף, נזק עקב צריכת אלכוהול מוגברת, כבד שומני - הצטברות משקעי שומן בכבד (fatty liver), שחמת כבד (צירוזיס) או פגיעה כרונית על ידי גידולים.

ALP – 30-126 יח'/ליטר במבוגרים, 30-300 יח'/ליטר בילדים.

רמת ALP גבוהה מאד יכולה להיגרם עקב בעיה חריפה בכבד (זיהומית - הפטיטיס נגיפי), עקב תרופות, רעלנים וכד'. 

כיוון ש-ALP משתחרר מתאי מערכת המרה שבתוך הכבד, עלייה של רמתו בדם, ללא עלית האנזימים האחרים, יכולה להצביע על בעיה ממוקדת בדרכי המרה התוך כבדיות, כגון: חסימה של צינורות המרה, אבנים וכו'. ALP הוא אינו אנזים ספציפי לרקמת הכבד ורמתו בדם יכולה לעלות גם במגוון מחלות אחרות, למשל מחלות עצם וגידולים שונים.

רמות חלבון תקינות:

סה"כ חלבון (total serum protein)- 5.5- 9 גרם/ד"ל

אלבומין- 3.5-5.5 ג'/ד"ל

גלובולין- 2-3.5 ג'/ד"ל

רמות חלבון מוגברות שמתגלות בעת בדיקת תפקודי כבד, יכולות להצביע על התייבשות חריפה, ועל מחלות שונות של הדם כגון סרטן הדם (לויקמיה) והלימפה (לימפומה). גם מחלות חיסון עצמי כגון: סרקואידוזיס, הפטיטיס אוטואימונית וזאבת (לופוס) יכולות לגרום לרמת חלבון מוגברת בדם. 

רמות חלבון נמוכות שמתגלות בעת בדיקת תפקודי כבד, יכולות להצביע על בעיה בספיגת החלבון במעי (עקב תת תזונה או דלקות), בעיה בייצור החלבון בכבד (זיהומים, דלקות כבד ועד אי ספיקת כבד), או הפרשה מוגברת של חלבון בשתן עקב בעיה כלייתית.


המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון











מאמרים לפי נושא תפקודי כבד

מאמרים נוספים בתחום
מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) אישר בימים אלו את התרופה סוטנט (Sutent) של חברת פייזר כטיפול תרופתי אנטי-סרטני מוכוון מטרה חדש, לטיפול בחולים עם Gastrointestinal stromal tumors (GIST) - סרטן...
משרד הבריאות העניק היתר שיווק לתרופה Sutent (Sunitinib malate) של חברת פייזר לטיפול בסרטן כליות גרורתי (mRCC) ובסרטן מתקדם של רקמות חיבור במערכת העיכול (GIST). זהו טיפול אונקולוגי הניתן דרך הפה ונמנ...

שאלות ותשובות לפי נושא תפקודי כבד

שאלות נוספות בתחום
לפני נטילת טרבינאפין (תרופה נוגדת פטריות) נוהגים לבצע בדיקת דם של תפקודי הכבד, הואיל ותרופה זו, כמו תרופות אחרות, עלולה לפגוע בכבד. ממשיכים לבצע את הבדיקות גם במשך הטיפול עצמו, שבדרך כלל נמשך כמה ...
הרמה של ALT אצלך כלל אינה גבוהה. יכול להיות שערך הנורמה במעבדה שבה עשית את הבדיקה מוגדר אחרת, אבל בכל מקרה, הערך כלל אינו מעיד על צהבת. באופן תיאורטי, יכולה להיות צהבת נגיפית מסוג C גם עם ערכים כא...

הצטרפו לאינדקס הרופאים!