בדיקת בדיקות סיקור גנטיות (Genetic screening)
בדיקות סיקור גנטיות (Genetic screening) גינקולוגיה
בדיקות סיקור למחלות גנטיות (תורשתיות), הן בדיקות המתבצעות באוכלוסייה כללית כאשר המטרות יכולות להיות:
1. גילוי מוקדם של מחלה לפני הופעת הסימנים הקליניים.
2. מניעת לידת ילד פגוע במחלה.
בדיקות לגילוי מוקדם של מחלה לפני הופעת הסימנים הקליניים
קיימות מחלות תורשתיות ספורות שבהן אבחון מוקדם מאפשר טיפול ומניעת סימני המחלה. הדוגמה העיקרית היא מחלת הפנילקטונוריה, הגורמת לפיגור חמור כתוצאה מחוסר יכולת לנצל פנילאלאנין, כאחד מאבני המזון. גילוי מוקדם וטיפול המבוסס על דיאטה מונע את סימני המחלה ומאפשר התפתחות תקינה של החולה וחיים רגילים. עובדות אלו, הן הבסיס לבדיקות סיקור של כל הילודים למחלת הפנילקטונוריה בישראל וברוב העולם. קיימות מספר מחלות תורשתיות נוספות (לדוגמה, גלקטוזמיה או לייפת כיסתית), שבהן טיפול מוקדם, משפר את מהלך המחלה. מחלות אלה נבדקות ביילודים בחלק ממדינות העולם על פי שיקולים שונים.
ניתן לצפות, כי בשנים הקרובות, ובמקביל להתקדמות בהבנת הבסיס הגנטי של המחלות השכיחות, אפשר יהיה להציע טיפול מונע, וכי סקירת האוכלוסייה בסיכון, תביא לגילוי אנשים בסיכון ובניית תוכנית למניעת התפתחות סימני המחלה.
בדיקות סיקור למניעת לידת ילד פגוע במחלה
במחלות התורשתיות האוטוזומיות הרצסיביות, רק כאשר שני בני הזוג הם נשאים של אותו גן פגום, קיים סיכון של 25% לילד חולה. במחלות אלה, המניעה יכולה להיות על פי החלטת הזוג:
לא להינשא, או להינשא ולבצע בירור על מנת לסיים הריונות של עוברים חולים.
מרבית המחלות התורשתיות הן נדירות, לכן לרוב, יהיה הגילוי של זוג בסיכון לאחר לידת ילד חולה.
באוכלוסיות מסוימות, שבהן ידועות מחלות גנטיות שכיחות, עורכים תוכניות לבדיקות סיקור.
בדיקות סיקור למחלות תורשתיות למניעת ילד חולה יתבצעו בתנאי שכל אמות המידה מתקיימות:
- המחלה שכיחה באוכלוסיית היעד.
- קיימת בדיקה יעילה לגילוי זוגות בסיכון ועוברים חולים.
- המחלה חמורה מספיק כדי להצדיק את מניעתה.
הזמן המתאים לביצוע הבדיקות נקבע על פי בחירה של הזוג. הבדיקות יכולות להתבצע לפני הנישואים ולסייע בהחלטה. דוגמה לסיקור מסוג זה היא תוכנית "דור ישרים", המיועדת לאוכלוסייה החרדית. במקרה זה, הבדיקות מתבצעות לפני השידוך ומשמשות כבסיס ראשוני להמשך התהליך.
באוכלוסייה הכללית, רוב הזוגות עוברים בדיקות בתחילת ההריון כאשר עולות שאלות לגבי בריאות העובר, אף שזמן זה, מתאים פחות לביצוען ורצוי לקיימן לפני ההריון הראשון.
קיימות גם מחלות עם דרך הורשה אחרת המתאימות לאמות מידה אלו. מחלות אלו, מועברות רק על ידי אחד מבני הזוג, כך שבדיקות לפני נישואים עשויות לגרום לכך שאותו אדם לא יינשא.
בדיקות סיקור בישראל
המחלה הראשונה, שבעבורה בוצעה סיקור של אוכלוסייה היא מחלת טאי-זקס. מדובר במחלה ניוונית של המוח. המחלה גורמת לעצירת התפתחות המוח ולמוות בגיל צעיר, ללא כל טיפול יעיל.
כאשר התגלה הפגם הבסיסי של המחלה התפתחו בדיקות לגילוי חולים ונשאים בריאים. מאחר שהמחלה שכיחה מאוד בקרב יהודים אשכנזים, הוחלט בסוף שנות ה-60 בארצות הברית ובהמשך גם בישראל, להציע בדיקת סיקור לאוכלוסייה יהודית אשכנזית. מאז, רוב הזוגות עוברים בירור, לפני או אחרי הנישואים והמחלה כמעט נעלמה באוכלוסייה זו. יש מקום להדגיש כי למרות שהמחלה נעלמה, שכיחות הנשאים באוכלוסיית יהודים אשכנזים - עדיין גבוהה מאוד.
ביתא תלסמיה הנה מחלה נוספת שבעבורה בוצע סיקור.
המחלה, בצורתה החמורה גורמת לחוסר דם חמור והחולה נזקק לעירוי דם לעיתים דחופות. כתוצאה מהמחלה וקבלת עירויי דם רבים מתפתחים סיבוכים כרוניים. המחלה שכיחה בכל אגן הים התיכון ובישראל - במיוחד בקרב ערבים, יהודים ממוצא כורדיסטאן, ויהודים ממדינות אסיאתיות של ברית המועצות לשעבר.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הגנטיקה, גילו את הבסיס של מחלות גנטיות רבות הנמצאות בשכיחות-יתר בחלק מהאוכלוסייה בישראל. התפתחויות אלו מאפשרות בניית תוכניות סיקור מתאימות לכל אחת מהקהילות המרכיבות את אוכלוסיית ישראל.
יואל זלוטוגורה
1. גילוי מוקדם של מחלה לפני הופעת הסימנים הקליניים.
2. מניעת לידת ילד פגוע במחלה.
בדיקות לגילוי מוקדם של מחלה לפני הופעת הסימנים הקליניים
קיימות מחלות תורשתיות ספורות שבהן אבחון מוקדם מאפשר טיפול ומניעת סימני המחלה. הדוגמה העיקרית היא מחלת הפנילקטונוריה, הגורמת לפיגור חמור כתוצאה מחוסר יכולת לנצל פנילאלאנין, כאחד מאבני המזון. גילוי מוקדם וטיפול המבוסס על דיאטה מונע את סימני המחלה ומאפשר התפתחות תקינה של החולה וחיים רגילים. עובדות אלו, הן הבסיס לבדיקות סיקור של כל הילודים למחלת הפנילקטונוריה בישראל וברוב העולם. קיימות מספר מחלות תורשתיות נוספות (לדוגמה, גלקטוזמיה או לייפת כיסתית), שבהן טיפול מוקדם, משפר את מהלך המחלה. מחלות אלה נבדקות ביילודים בחלק ממדינות העולם על פי שיקולים שונים.
ניתן לצפות, כי בשנים הקרובות, ובמקביל להתקדמות בהבנת הבסיס הגנטי של המחלות השכיחות, אפשר יהיה להציע טיפול מונע, וכי סקירת האוכלוסייה בסיכון, תביא לגילוי אנשים בסיכון ובניית תוכנית למניעת התפתחות סימני המחלה.
בדיקות סיקור למניעת לידת ילד פגוע במחלה
במחלות התורשתיות האוטוזומיות הרצסיביות, רק כאשר שני בני הזוג הם נשאים של אותו גן פגום, קיים סיכון של 25% לילד חולה. במחלות אלה, המניעה יכולה להיות על פי החלטת הזוג:
לא להינשא, או להינשא ולבצע בירור על מנת לסיים הריונות של עוברים חולים.
מרבית המחלות התורשתיות הן נדירות, לכן לרוב, יהיה הגילוי של זוג בסיכון לאחר לידת ילד חולה.
באוכלוסיות מסוימות, שבהן ידועות מחלות גנטיות שכיחות, עורכים תוכניות לבדיקות סיקור.
בדיקות סיקור למחלות תורשתיות למניעת ילד חולה יתבצעו בתנאי שכל אמות המידה מתקיימות:
- המחלה שכיחה באוכלוסיית היעד.
- קיימת בדיקה יעילה לגילוי זוגות בסיכון ועוברים חולים.
- המחלה חמורה מספיק כדי להצדיק את מניעתה.
הזמן המתאים לביצוע הבדיקות נקבע על פי בחירה של הזוג. הבדיקות יכולות להתבצע לפני הנישואים ולסייע בהחלטה. דוגמה לסיקור מסוג זה היא תוכנית "דור ישרים", המיועדת לאוכלוסייה החרדית. במקרה זה, הבדיקות מתבצעות לפני השידוך ומשמשות כבסיס ראשוני להמשך התהליך.
באוכלוסייה הכללית, רוב הזוגות עוברים בדיקות בתחילת ההריון כאשר עולות שאלות לגבי בריאות העובר, אף שזמן זה, מתאים פחות לביצוען ורצוי לקיימן לפני ההריון הראשון.
קיימות גם מחלות עם דרך הורשה אחרת המתאימות לאמות מידה אלו. מחלות אלו, מועברות רק על ידי אחד מבני הזוג, כך שבדיקות לפני נישואים עשויות לגרום לכך שאותו אדם לא יינשא.
בדיקות סיקור בישראל
המחלה הראשונה, שבעבורה בוצעה סיקור של אוכלוסייה היא מחלת טאי-זקס. מדובר במחלה ניוונית של המוח. המחלה גורמת לעצירת התפתחות המוח ולמוות בגיל צעיר, ללא כל טיפול יעיל.
כאשר התגלה הפגם הבסיסי של המחלה התפתחו בדיקות לגילוי חולים ונשאים בריאים. מאחר שהמחלה שכיחה מאוד בקרב יהודים אשכנזים, הוחלט בסוף שנות ה-60 בארצות הברית ובהמשך גם בישראל, להציע בדיקת סיקור לאוכלוסייה יהודית אשכנזית. מאז, רוב הזוגות עוברים בירור, לפני או אחרי הנישואים והמחלה כמעט נעלמה באוכלוסייה זו. יש מקום להדגיש כי למרות שהמחלה נעלמה, שכיחות הנשאים באוכלוסיית יהודים אשכנזים - עדיין גבוהה מאוד.
ביתא תלסמיה הנה מחלה נוספת שבעבורה בוצע סיקור.
המחלה, בצורתה החמורה גורמת לחוסר דם חמור והחולה נזקק לעירוי דם לעיתים דחופות. כתוצאה מהמחלה וקבלת עירויי דם רבים מתפתחים סיבוכים כרוניים. המחלה שכיחה בכל אגן הים התיכון ובישראל - במיוחד בקרב ערבים, יהודים ממוצא כורדיסטאן, ויהודים ממדינות אסיאתיות של ברית המועצות לשעבר.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הגנטיקה, גילו את הבסיס של מחלות גנטיות רבות הנמצאות בשכיחות-יתר בחלק מהאוכלוסייה בישראל. התפתחויות אלו מאפשרות בניית תוכניות סיקור מתאימות לכל אחת מהקהילות המרכיבות את אוכלוסיית ישראל.
יואל זלוטוגורה
רמת סיכון:
אין נתוניםרופאים בתחום
שאלות ותשובות
- נתקלתי בגליון ניתוח של ילד שעבר ניתוח Moya Moya, תיקון חד-צדדי. הבנתי שזהו בניתוח ראש. במה בדיוק מדובר? מחלת (או תופעת) מויהמויה moyamoya (ללא רווח) תוארה לראשונה ביפן בשנות החמישים של המאה הקודמת ושמה ניתן לה, גם כן ביפן, כעבור כעשור. השם אומר, ב
- אני בת 20 ומנסה להיכנס להריון. התברר בבדיקות שכמות הזרע אצל בעלי (או הזרימה) חלשה. לכן אנו שוקלים ביצוע השבחת זרע. האם השבחת זרע מבטיחה הריון מיידי וקליטה בטוחה של הזרע, או שיכול להיות שנצטרך לבצע את ההשבחה יותר מפעם אחת? הבדיקות האחרות של בעלי ושלי
- איך קוראים למחלה שבה אדם אינו מרגיש כאב כלל? ואיך קוראים למחלה שבה אדם לא מרגיש קור וחום?
- אני עומדת להתחתן בקרוב. בעלי לעתיד סובל מחוסר אנזים G6PD. האם יש סיכון להביא ילדים בעתיד, והאם עלינו לבצע בדיקות גנטיות כלשהן? גם בעלי וגם אני ממוצא עיראקי.
- אני בחורה בת 26 עם תופעה של דלילות בשיער. הלכתי לרופא עור והוא נתן לי תכשיר בשם Alopexy
- אילו סוגים של שתל רקמה נפוצים בניתוח לשחזור שד?
- אני נמצאת באמצע השבוע ה-11 בהריון עם תאומים לא זהים. ביצעתי בדיקת שקיפות עורפית ונמצא כי לאחד העוברים עובי הנוזל בעורף הוא 2.4 (ההערכה הגבוהה יותר). הרופא ממליץ לגשת לייעוץ גנטי. האם התוצאה צריכה להדאיג אותנו? מה זה ייעוץ גנטי?
- אני בת 25. בעבר עברתי הפלה ועכשיו אני בהריון בשבוע ה-7. אני נוטלת חומצה פולית בהוראת הרופא במינון 5 מ"ג, ופרנטל שמכיל 800 מק"ג. שאלתי את הרופא והוא אמר שאני יכולה להפסיק, ואילו הרופאה שלי אמרה לי להמשיך. רציתי לדעת אם המינון לא גבוה ומה הכי
- ביום חמישי עברתי שאיבה רביעית. נשאבו 4 ביציות, וביום שישי הודיעו לי שיש הפריה אחת. וזו הפעם הראשונה. לפני כן לא היו הפריות כלל עקב איכות לא טובה של הביציות שלי, לטענת הרופאים. הגענו ביום ראשון להחזרה. נאמר לי כי העובר התפתח ל-2 תאים בלבד, אך בכל זאת
- אני בהריון ולהלן תוצאות בדיקות CMV שעברתי: בדיקה ראשונה: IGG 2.9 IGM 19.3 AVIDITY 0.36 בדיקה חוזרת כעבור חודשיים: IGM 28.2 IGG 3.3 AVIDITY - HIGH לאחר הבדיקה הראשונה אמר לי הרופא שכנראה זו הידבקות ישנה, ושאין לי מה לדאוג. הבדיקה השנייה י
מאמרים בנושא בדיקות סיקור גנטיות
בדיקות גנטיות לפני ובמהלך ההריון – המדריך המלא שכדאי להכיר
מאת: מערכת אינפומד 08/02/2022
התקדמות המחקר הובילה לפיתוח של בדיקות שונות שבאמצעותן ניתן לזהות שינויים בגנים מסוימים העלולים להוביל להתפתחות של מ... לכתבה המלאה
מה חשוב לדעת על בדיקת מי שפיר?
מאת: פרופ' יואב ינון 05/09/2021
זוהי אולי אחת מהבדיקות המשמעותיות ביותר במהלך ההריון. בדיקת מי שפיר שימשה בעבר כאמצעי לגילוי של תסמונת דאון, אולם כ... לכתבה המלאה