בדיקת אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology)
אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה (Three-dimensional ultrasound in obstetrics and gynecology) גינקולוגיה
פיתוח יכולות תלת-ממדיות לעל-שמע במיילדות ובגינקולוגיה, במהלך העשור האחרון, מהווה שלב טבעי בהתפתחות אמצעי אבחון זה, והוא הביא למהפך ביישומו ולהרחבתו. התקדמות הטכנולוגיות במעקב, באלגוריתמים של שחזור, ובעיבוד נתונים מחשבי מהיר של תמונות מרובות, היתה הכרחית בכדי לאפשר את התוצאה התלת-ממדית, בזמן אמת, כפי שהיא מופקת כיום.
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
התמונה התלת-ממדית המתקבלת בנויה מתמונות דו-ממדיות מרובות הנאספות לקובץ מחשב לשם שמירה, ניתוח, ועיבוד (Post-processing) נתוני הנפח הנסרק בזמן הבדיקה. כך ניתן לצפות בחתכים שלא נראו כלל בזמן הסריקה ואף אינם ניתנים לסריקה ישירה בדרך אחרת, לדוגמה בשל מצג העובר בעת הבדיקה. בנוסף, ניתן בדרך זו להתייעץ עם מומחים שלא נכחו בבדיקה.
טכנולוגיית ה-Multiplanar acquisition (MPR), שבה חתכים מרובים נאספים ומוצגים על הצג ברביעייה: שלושת הצירים בתמונות על-שמע דו-ממדיות ותמונה רביעית משולבת, תלת-ממדית, מאפשרת גלישה בתוך הנפח הנסרק ועוזרת להתמצא בו. טכנולוגיית ה-"D4" היא יישום על-שמע תלת-ממדי בתוספת ממד רביעי, הזמן. בעזרתה ניתן לצפות בתמונות תלת-ממדיות ברצף, והיא משקפת תנועתיות, כגון: תנועות עובר, פעימות לב או זרימת דם. טכנולוגיית דופלר (Doppler) מוסיפה מידע על התנועתיות של הדם בכליו או בחדרי הלב (או כל תנועתיות זרימה אחרת, על ידי חישוב של התקרבות או התרחקות של תאי הדם מאלומת העל-שמע המשודרת. התקרבות או התרחקות מתורגמות לשינויי תדרים המוצגים בצבעי כחול או אדום על הצג.
מאז ראשית דרכו, לפני כ-50 שנה, חל שיפור ניכר ומתמיד במכשיר העל-שמע (אולטרסאונד), ברמת חדות התמונה ובאיכותה, אך תמונות דו-ממדיות ברמות אפור (Grayscale) בלתי מובנות יחסית הן לציבור הרחב, והן לאנשי מקצוע שאינם בעלי הכשרה סגולית להפעלת על-שמע. העין המקצועית "לומדת" לבנות בדמיון את האנטומיה התלת-ממדית המוצגת על ידי התמונה הדו-ממדית. על-שמע תלת-ממדי מייצר תמונות מובנות ביתר קלות, הן על ידי הנבדקים והן על ידי בעלי מקצוע. יכולת זו מסייעת לרופאים מטפלים להסביר להורים על ממצאים שונים, וכן עוזרת לצוותים רפואיים רב-תחומיים לתכנן מערך טיפולי.
יישום העל-שמע התלת-ממדי תרם תרומה ניכרת להיבטים רבים בטיפול טרום-לידה וגינקולוגי. היותו מובן לציבור הרחב תורמת רבות לקשר בין ההורים לעוברם. נמצא שהוא מעודד אימהות לחדול מהתנהגויות מזיקות כעישון, שתיית אלכוהול ונטילת סמים. בתחום אבחון טרום-לידה של מומים מלידה, לעל-שמע התלת-ממדי תרומה נכבדת בזיהוי כל סוגי המומים. בזכות יישומיו המגוונים ניתן לזהות מומי שלד, מומים במערכת העצבים המרכזית, בבטן ובפנים, ויכולותיו בדופלר (Doppler) הן תוספות הכרחיות לאמצעי המסורתי לשם הערכת מומים בלב ובכלי הדם.
תרומה חשובה יש לעל-שמע התלת-ממדי בגינקולוגיה, בבדיקת הסוגרים בפי הטבעת. אמצעי זה עשוי לסייע באבחון מוקדם של נזק סב-לידתי לסוגרים הטבעתיים, בהערכת הצורך בניתוח והיקפו, ובתכנון מערך טיפול להריונות בעתיד.
לעל-שמע התלת-ממדי תפקיד בבדיקת רחם תקין ולקוי, כיוון שרק באמצעות דימות תלת-ממדי ניתן להדגים את הרחם בחתך העובר דרך כיפתו.
פרופ' שמחה יגל
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בשבוע ה-5. הבטא שלי 5666, אך לא נצפה עובר, אלא רק שק הריון. הרופא המליץ לי לחכות שבוע, ואם זה לא ישתנה, לעשות גרידה. שאלתי היא - האם יש סיכוי שבשבוע הבא הוא אכן יראה עובר? או שבשלב הזה אין שום סיכוי?
- האם מישהו יכול להסביר לי מהו המונח הרפואי ל חורואיד פלקסוס. גיסתי נמצאת בהריון וגילו בעובר מום בשם זה. היא בלחץ, האם תוכלו לעזור לנו?
- אני בשבוע ה-22 של ההריון. בסקירת המערכות המוקדמת נצפתה "ציסטה צווארית חד-צדדית כ-2.8 מ"מ". לאחר כשבועיים עשיתי בדיקת אולטרסאונד נוספת, שהראה כי הציסטה נעלמה. התוצאה בבדיקת חלבון עוברי היתה 1:975 לפי הגיל ו-1:1186 לפי תוצאות הבדיקה.
- אני בת 25. בעבר עברתי הפלה ועכשיו אני בהריון בשבוע ה-7. אני נוטלת חומצה פולית בהוראת הרופא במינון 5 מ"ג, ופרנטל שמכיל 800 מק"ג. שאלתי את הרופא והוא אמר שאני יכולה להפסיק, ואילו הרופאה שלי אמרה לי להמשיך. רציתי לדעת אם המינון לא גבוה ומה הכי
- כיצד מאבחנים סרטן צוואר הרחם?
- אשתי בשבוע השמיני להריונה. היא סובלת מבחילות ומקיאה כמה פעמים ביום. אין לה תיאבון והיא ממעטת לאכול. מהם הסיכונים לעובר כתוצאה מתזונה לקויה? האם יש לשקול לתת לה תחליפי מזון או תוספים?
- אני בהריון שני לאחר תשע שנים, בסוף השליש הראשון להריוני, בשבוע ה-12. חליתי השבוע בשפעת, ובמשך יומיים עלה חום גופי ליותר מ-39 מעלות, ולמרות האקמול והאופטלגין, הוא לא ירד, אלא רק לאחר קבלת אנטיביוטיקה. הרופאה אמרה לי שיכול להיגרם מכך נזק לעובר ולא פי
- אני בהריון חודש שני, מרגישה בחילה מכל מה שאני אוכלת. עיקר הבעיה שלי היא שאני מרגישה צורך עז להקיא אבל לא מצליחה. ואז כשאני באה להקיא הגוף רועד והאוכל עולה אבל לא יוצא כמעט כלום. כמה פעמים אני מקיאה ממש קצת וכל הגוף שלי כואב, והרוב נשאר בפנים, ואני ממ
- אני בשבוע ה-23 להריון. רציתי בבקשה לדעת מה המשמעות של wormian bone? בתוצאות הסקירה נכתב: "הודגמה wormian bone במרפס אחורי (וראינט אנטומי ללא משמעות פרוגנוסטית בהיעדר ממצאים אחרים). אני ממש מודאגת מהממצא. האם יש סיבה לחשוש?
- אני בת 29. קראתי באינטרנט על מיעוט מי שפיר והייתי רוצה לחדד כמה נקודות שלא מצאתי לגביהן תשובות ולשאול שאלות שקשורות אלי. אני בהריון בשבוע ה-25. בסקירה שבוצעה לפני כחודש, כמות מי השפיר היתה תקינה אך בגבול התחתון (אחוזון 9). בעקבות הממצא נשלחתי למעקב,
מאמרים בנושא אולטרסאונד תלת-מימד במיילדות ובגינקולוגיה
6 מיתוסים על הקפאת ביציות - ומולם: 6 עובדות
מאת: ד"ר יובל בדולח 10/06/2021
האם מאגר הביציות בגופה של אישה נשאר קבוע? מה מידת השרידות של ביציות מוקפאות? האם הטיפול ההורמונלי הכרוך בהקפאת ביצי... לכתבה המלאה
אתם שואלים – הרופא עונה: מה חשוב לדעת על אי פריון?
מאת: ד"ר מאיר רוח 11/05/2021
אי פריון היא בעיה נפוצה ומורכבת שיכולה לנבוע משלל גורמים שמקורם בגבר, באישה או בשילוב בין השניים. הדרך לגילוי הגורם... לכתבה המלאה