בדיקת אקו לב עובר, הנקראת גם אקוקרדיוגרפיה עוברית או בקיצור אקו לב עוברי, היא בדיקת אולטרסאונדלא פולשנית, שבוחנת לעומק את המבנה והתפקוד של לב העובר, כשהוא עדיין ברחם אמו. אקו לב עוברי נועד לזהות את הליקויים והמומים בלב ובכלי הדם, שעלולים לסכן את חיי התינוק[1]. מכיוון שמדובר בבדיקה מיוחדת, שאינה חלק מבדיקות השגרה בהיריון, הפנייה לאקו לב עוברי נעשית רק כאשר קיים חשד או סיכון להתפתחות של בעיות בלב העובר.
אקו לב מתבצע על ידי רופא/ה עם ידע מיוחד במומי לב מולדים, כמו קרדיולוגית או קרדיולוג ילדים. בבדיקה ניתן לבחון את מבנה הלב והמסתמים, עובי של שריר הלב ויכולת השאיבה שלו, כלי הדם היוצאים והנכנסים אל הלב, זרימת הדם בחלקים השונים של הלב ואת תקינות קצב הלב. איתור הליקויים טרום הלידה מאפשר להיערך נכון מבעוד מועד ואפילו לתת טיפול או לנתח מוקדם ככל האפשר.
מגבלות אקו לב עוברי
מידת הדיוק ויכולת גילוי המומים תלויות כמובן בשלב ההיריון שבו נעשית הבדיקה. עם זאת, לא את כל המומים ניתן לאבחן באמצעות אקו לב עוברי. לדוגמה, קשה יותר לזהות דווקא את הליקויים הקלים יותר, כמו פגם במחיצה בין עליותהלב או חור בין החדריםהשמאלי לימני או היצרות של אבי העורקים, שקשה לאבחון גם אחרי הלידה.
מטרת הבדיקה
המטרה של אקו לב עובר היא לגלות מומים בלב ובכלי הדם, וליקויים בתפקוד הלב אצל העובר כשהוא עדיין ברחם. גילוי מוקדם של מומים בלב מעלה את הסיכוי לטיפול יעיל יותר. הסיבה לכך היא שישנם מקרים שניתנים לטיפול כבר בשלב מוקדם של ההיריון, ובמקרים אחרים ניתן להתכונן לבעיות שעלולות להופיע במהלך הלידה. במידת הצורך אף ניתן לבצע היריון מוקדם, ולאחר לידת התינוק ניתן לבצע טיפולים – החל מטיפול תרופתי וכלה בניתוח[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
אבחון טרום לידתי של מחלת לב מולדת עוברית (CHD)[3].
אוכלוסיות בסיכון
אקו לב עובר אינו חלק משגרת הבדיקות בהריון, אלא מומלץ במקרים של סיכון מוגבר למומים, כמו במקרים הבאים[2]:
בעיות אצל העובר – נמצאו מומים מבניים אחרים בגוף העובר, תוצאות מחשידות של סקירת מערכותאו שקיפות עורפית, הפרעות משמעותיות או פיגור בגדילת העובר ברחם, חשד להפרעות כרומוזומליות, בעיה גנטית, כמות גדולה מדי של מי שפיר או בצקת כללית של העובר, הריון עם תאומים זהים. בעיות אצל האישה ההרה – נטילת תרופות במהלך הריון שעלולות להיות מסוכנות למערכת הלב של העובר כגון תרופות מסוימות לאפילפסיה, לדיכאון ולאקנה, תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידליות (NSAIDs) ותרופות ללחץ דם (מעכבי ACE); ילד נוסף שנולד עם מום בלב בהריון קודם או היסטוריה משפחתית של בעיות לב גנטיות, במיוחד אצל אחד ההורים או האחים.
מחלה של האם שמעלה סיכון למומים או לבעיות לב אצל העובר כמו סוכרתלא מאוזנת או מקרים מסוימים של הריון בסיכון.
מחלה זיהומית במהלך ההיריון שעלולה לפגוע בלב העובר כגון אדמתאו מחלת פרוו (מחלה שבמקרים מסוימים פוגעת גם במערכת הדם ובלב של העובר).
הימצאות נוגדנים עצמיים Anti Ro אוAnti La , שעלולים לפגוע במערכת ההולכה בלב העובר אצל נשים עם מחלות אוטואימוניות (למשל זאבתאדמונית).
נעשה שימוש חריג באלכוהול או בסמים במהלך ההיריון.
התקבלו תוצאות חריגות מבדיקות אחרות.
כניסה להיריון בגיל מתקדם.
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה שלא כמו אולטרסאונד שגרתי לפני הלידה, אין צורך להגיע עם שלפוחית שתן מלאה לאקו לב עוברי. חשוב להגיע עם מידע רב ככל הניתן, בעיקר בכל הנוגע לסיבה שבגללה ניתנה ההפניה לבדיקה זו. אם הסיבה להפניה היא שיש לאם מום לב, חשוב להגיע עם כל התיעוד הרפואי שיש. הבדיקה יכולה להימשך בין 30 דקות ועד כשעתיים (תלוי בממצאים), ולכן חשוב להתארגן מראש עם הזמנים[4].
מהלך הבדיקה אקו לב עוברי הוא בדיקת אולטרסאונד המבוצעת עם מכשור מתקדם שעוזר באבחון של חריגות לב עובריות. במהלך הבדיקה ייבחנו חדרי הלב וכלי הדם הנכנסים ויוצאים מן החדרים, וזאת כדי לאבחן חריגות בלב. המטרה החשובה ביותר היא לזהות מקרים של פגמים מבניים בלב העובר, הפרעות בקצב הלב והיבטים תפקודיים אחרים של לב העובר[5].
הבדיקה נעשית לרוב במהלך השליש השני של ההיריון, כאשר האישה נמצאת בשבוע 18 עד 24 להריון[6].
אקו לב עוברי דומה לאולטרסאונד הריון והוא יכולה להתבצע באמצעות מתמר על הבטן או דרך הנרתיק (אולטרסאונד טרנס-ווגינלי). באולטרסאונד בטן יונח מניח ג'ל שקוף על בסיס מים על הבטן, והוא יוזז על פני האזור. המכשיר שולח גלי קול שיוצרים תמונה של לב העובר על מסך. באולטרסאונד טרנסווגינלי, הבדיקה נעשית בתוך הנרתיק. בדיקה זו יכולה להיעשות מוקדם יותר בהריון והיא מייצרת תמונה ברורה יותר מאשר אולטרסאונד בטן[6].
במהלך ייתכן שיהיה צורך לשנות תנוחות על מנת לייעל את הדמיית האנטומיה של העובר. בחדר הבדיקה בדרך כלל ישנו מסך עילי כך שניתן לצפות בביצוע הבדיקה. לאחר שבדיקת אקו לב עוברית מסתיימת, היא נבחנת על-ידי קרדיולוג/ית ילדים[1].
אחרי הבדיקה אקו לב עוברי אינו כרוך בחשיפה לקרינה כלשהי ואינו מהווה סיכון. אפשר לחזור לפעילות הרגילה מיד עם סיום הבדיקה.
אזהרות
סיכון: בדיקת אקו לב עוברי אינה כרוכה בסיכון כלשהו - לא לעובר ולא לאם[2]. זוהי בדיקת אולטרסאונד פשוטה, בלתי חודרנית, שנעשית תוך העברת מתמר של גלי קול על גבי הבטן. יתכן שהבדיקה המוקדמת תיעשה בגישה נרתיקית עם מתמר דק.
פענוח תוצאות
התוצאות תלויות בהגדרת אקו לב העובר, גיל ההיריון של העובר, אבחנות ואיכות התמונות. אם הבדיקה נעשית על ידי קרדיולוג/ית ילדים, מיד עם סיום הבדיקה יינתן הסבר מפורט על התוצאות. אם הבדיקה מבוצעת על-ידי איש או אשת מקצוע אחרים, יש להמשיך בירור אצל קרדיולוג/ית ילדים[4].
במקרה שבו תוצאות הבדיקה תקינות, ייתכן שיהיה צורך בבדיקה חוזרת לפני או אחרי הלידה, בהתאם לסיבה שבגללה הבדיקה נעשתה מלכתחילה. בעיות מסוימות כגון זאבת אצל האם, דורשות גם הן בדיקות חוזרות, גם אם הראשונה תקינה. במקרים מסוימים ייתכן כי יאובחן מבנה בלב שלא נראה לגמרי טוב, ויהיה צורך בבדיקה חוזרת למרות שהחשד לבעיה נמוך. בכל מקרה, חשוב לזכור שלא ניתן לשלול לגמרי את כל הבעיות באקו לב עוברי. הסיבה לכך היא שמחזור הדם של העובר שונה מאשר לאחר הלידה ובנוסף, קשה לראות חורים קטנים מאוד בין החדרים התחתונים של הלב[4].
ניתן לבצע אקו לב עוברי לאחר שבוע 17-18. עם זאת, טכנולוגיה חדשה יותר באמצעות מתמר טרנס-וגינאלי, יכולה להשיג צילום של הלב כבר לאחר 12 שבועות. אם הסריקה מתבצעת לפני שבוע 18, סביר להניח שיהיה צורך לחזור לבדיקה נוספת כדי לאשש את הממצאים[4].
במידה ונמצא מום בלב, הקרדיולוג/ית ילדים יסביר בפירוט את האבחנה וההשלכות של הממצאים. ברוב המקרים תתבצע בדיקה נוספת לאישוש האבחנה. ההסבר של הרופא/ה יכלול מידע על המשמעות של המום, לרבות האם הפגם ישפיע או לא ישפיע על העובר לפני הלידה, האם תידרש העברה מידית של העובר לאחר הלידה לצורך ניתוח לב. לאבחנה של מום לב יש השלכות משמעותיות על בריאותו הכללית של העובר: מומי לב מסוימים יכולים להגביר באופן משמעותי את הסיכון לבעיות גנטיות כגון תסמונת דאון או תסמונת די ג'ורג'; לגידולים שפירים בלב עקב טרשת גבשושית, עלולים להיות השלכות משמעותיות על התפתחות מוח לא תקינה, ולכן במקרים מסוימים יש צורך לקבל החלטות לגבי המשך ההיריון. כאשר קיים חשש משמעותי לבעיה כלשהי, סביר להניח שיהיה צורך בבדיקות נוספות[4].
הנה כמה מן הבדיקות שייתכן שיהיה בהן צורך לאחר אבחון של מום בלב העובר[2]:
הערכות הבריאות הכללית העובר – בדיקת ספירת תנועות עובר.
מבחן ללא מאמץ – בדיקה של קצב הלב והתנועה של העובר.
פרופיל ביופיזיקלי (BPP) - בדיקת אולטרסאונד של קצב הלב, הנשימה, התנועה, טונוס השרירים וכמות מי השפיר.
אולטרסאונד או אקו לב - בדיקות לצורך אישור האבחנה, כמו גם כדי לעקוב אחר צמיחת העובר, שינויים בלב העובר ובעיות אחרות.
"זמינות מלאה לתורים בטווחי זמן קצרים, ד״ר גיל באר היה נעים ונוח, הסביר לעומק מה הוא בודק ובדק דברים נוספים מעבר לנושא לשמו הגעתי, נתן חוות דעת ברורה ומקצועית ובעיקר השרה תחושה טובה ורגועה"
האם במידה ופרופיל הורמונלי תקין לגמרי והמחזור סדיר לגמרי כמו שעון עדיין יכולים להיות מה שנקרא PMDD קבוע? ברגע שאני לוקחת קלונקס למשל המיגרנה של הביוץ פוחתת קצת... ויש לי מיגרנות קשות מאוד לפני ובמהלך הימים של הביוץ וכן המחזור לפני ואחרי במיוחד מורגש בסיום המחזור.. המחזור עצמו מגיע כל חודש כמו שעון אבל התסמינים שנלווים אליו מוציאים אותי מתפקוד.. מי נותן תרופה ל PMDD ? רופא משפחה לא מוכן לתת כלום לתסמונת הזאת והוא אינו מכיר אותה.. יתכן? אני סובלת ולא מתפקדת בגלל מיגרנות ודפיקות לב בתקופות שציינתי 😞🙏 בת 44, מחזור סדיר כמו שעון, ביוץ לדעתי לא סדיר.. אגב , יתכן שביוץ יהיה לא סדיר ומחזור יהיה סדיר? הביוץ מגיע שלושה ארבעה ימים אחרי המחזור שהוא כן סדיר ואז מתחילות מיגרנות קשות ודפיקות לב מפחידות (בירור קרדיאלי מקיף בוצע בהצלחה אגב) אשמח למענה על שאלותיי ברשותך ותודה רבה לך 🙏🙏
זה לא כל כך הפורום המתאים למענה בנושא. לעיתים גלולות ברצף (אם מותר לך ליטול - יש צורך להיוועץ בנושא עם נוירולוג/המטולוג/רופא מטפךל) יכולות לעזור על ידי מניעת הביוץ והשינויים ההורמונליים שקשורים בו.
שלום מאחר ואני רואה פה הרבה בנות שכותבות שלוקחות תמיכה כלשהיא אחרי הזרעה - אני עברתי הזרעה לפני שבוע ולא ידעתי בכלל שיש אופציה לדבר כזה- מתי צריך לקחת תמיכה וכמה זה יכול לעזור בכניסה להריון ?
יש חשיבות לתמיכה לאחר טיפולי הפריה חוץ גופית. לגבי תמיכה לאחר הזרעות התועלת יותר נתונה במחלוקת אולם בהחלט ניתן ליטול פרוגסטרון וגינלי או דרך הפה במיוחד אם הדימום מגיע לפני בדיקת הבטא (שבועיים לאחר האוביטרל)
היי ב1.2 עשינו הזרעה ראשונה רק עם אוביטרל היום (11.2) עשיתי בדיקה גניקולוגית מסיבה אחרת ועובי הרירית היה 14! (כשעשיתי את ההזרעה הרירית הייתה 9) האם יש סיכוי שזה הריון? מתי לעשות את בדיקת הדם? שבועיים אחרי האוביטרל או ההזרעה? תודה!!
שלום , אני מעוניינת להיכנס להריון ראשון ומנסה חצי שנה. המחזור שלי מגיע כל 28/29/30 יום פחות או יותר . בחודש האחרון הוא התעכב לי והגיע אחרי 35 יום. עשיתי בדיקות לפרופיל הורמונלי בעקבות העיכוב ואלו התוצאות שיצאו .רציתי לשאול מה דעתך . הרופאה שלי הציעה שהחודש נתחיל במעכב זקיקים. IUL Fsh 8.20 IUL Lh 10.80 E2 283 pmol Progesterone 2.6 Nmol Testosterone total 1.20 nmol Androstenedione 7
שלום רב, ביצעתי הזרעה ביום 3.12.23 ומאז אני לוקחת 2 פעמים ביום (בוקר וערב בהפרש של 12 שעות) דופסטון + תמיכה של קרינון ג'ל פעם אחת ביום בשעות הערב. ביום ראשון 17.12.23 עשיתי בדיקת דם לגילוי הריון ונמצא בטא חיובי - 41.5, אסטרדיול - 197 ופרוגרסטרון - 34.8. ביום שלישי 19.12.23 עשיתי בדיקה שנייה ולהלן התוצאות: בטא-126.4, אסטרדיול- 293 ופרוגסטרון - 15.7. היום יום חמישי 21.12.23 עשיתי בדיקת דם נוספת - בטא 375.3, אסטרדיול - 343 ופרוגרסטרון - 34.8. הרופא שלי לא מתנגד להעלאת מינון לתמיכה באמצעות לקיחת 3 כדורים של דופסטון( בוקר, צהריים וערב)+ 2 קרינון ג'ל (בוקר וערב) אך משאיר את ההחלטה לשיקול שלי. בהתייחס להורמונים הנמוכים שהתגלו אצלי, האם מומלץ להגדיל את המינון של התמיכה בהתאם לרשום מעלה או שכדאי להישאר עם המינון הראשוני שניתן לי לאחר ההזרעה. תודה מראש.