הצטרפות רופאים
מידע רפואי
תרופות
עולם הפסיכולוגיה
עולם הרפואה המשלימה
פורומים
חיפושים פופולריים
חיפושים פופולריים
חדשות ומאמרים
שאלות ותשובות
לאחרונה אני סובלת מפריחה וגירודים, כנראה מסיבה אלרגית. בבדיקת דם של RBC sediment הערך שנמצא הוא 17, ערך ה- WBC היא 9, ואילו בשתן יש לי כמות לויקוציטים של 250. האם ערכים אלה תקינים והאם יש קשר בין התוצאה לבין אלרגיה?
אני בן 56, בדרך כלל בריא, לחץ הדם שלי מאוזן עם 12.5 מ"ג נורמיטן ביממה, ואני מטופל בקרטיה אחד ליום. אני עומד לטוס טיסה ארוכה. האם כדאי להגדיל את מינון הקרטיה ל- 2 כדורים ביממה בסמוך לטיסה?
כל השאלות והתשובות
חיפושים פופולריים
חיפושים פופולריים
חדשות ומאמרים
שאלות ותשובות
אני בת 27, בחודש השמיני להריוני השני. לאחרונה, כמה שעות אחרי מין אנלי, התחלתי להרגיש בחילות ורצון להקיא, ובהמשך התחילו שלשולים, תחושת שריפה בפי-הטבעת, וגם טחור. אנו מקשרים את כל התופעות למין האנלי ומבקשים לשאול אם זו תופעה מוכרת. איך אפשר למנוע תופעו
בני בן שנתיים וחצי, ולפי בדיקות הדם האחרונות שעבר נמצא כי רמת הברזל אצלו גבולית. בעבר היתה לו אותה בעיה, ונתנו לו פריפל פעם ביום, אבל הפסקנו לתת לו את הברזל היות שהוא סירב לגמרי לקבל את התרופה. בני קצת בעייתי באוכל, וכנראה שזאת הסיבה לרמת הברזל הגבו
חיפושים פופולריים
חיפושים פופולריים
חדשות ומאמרים
שאלות ותשובות
בעלי בן ה-28 עבר השתלת כליה לפני כשמונה שנים, לאחר שכליותיו חלו במחלת GN, ומאז הוא נוטל תרופות לדיכוי מערכת החיסון - פרוגראף וסלספט. האם תרופות אלו גורמות לשינוי במצב הרוח, לרצון לא לעשות כלום חוץ מדברים הכרחיים כמו עבודה ושינה? אם כן, איך ניתן ל
האם טיפולי שיניים (יישור שיניים - גשר, הלבנת שיניים וכו') גורמים לעששת? ואם כן - מדוע?
חיפושים פופולריים
חיפושים פופולריים
חדשות ומאמרים
שאלות ותשובות
מדוע אין לעסוק בפעילות גופנית כאשר נוטלים רואקוטן ?
העניין מטריד מאוד מכיוון שאני "מכורה" לספורט וזה משהו שמאוד קשה
לוותר עליו בלי הסבר מוצדק...
לא מצאנו תימוכין להפסקת פעילות גופנית בזמן שימוש ברואקוטן,
להיפך, מומלצת פעילות גופנית.
ההסבר היחיד הוא שישנם מקרים נדירים של רבדומיוליזיס (הרס רקמת
שריר) שביטויו אנזים CPK ברמה גבוהה בדם. אנזים זה עולה גם לאחר
פעילות גופנית. אך במעקב סדיר אחר רמתו בדם, בלי ועם קשר לפעילות,
תוכלי לראות אם את בסיכון לכך.
אנא פני לרופא עור על מנת לבצע מעקב ולבקש עוד פרטים בנושא.
מזה כשנתיים הנני סובלת מאנמיה. בבדיקה שנערכה לאחרונה נתקבלה
תוצאת ספירת המוגלובין 8.60 . מה המשמעות ואיך ניתן לשפר את המצב
הנוכחי? .
רמת המוגלובין נמוכה מ 12 מ"ג אחוז מצביעה על אנמיה, או חוסר דם.
אנמיה הוא מצב בו מספר תאי הדם האדומים נמוך. למצב זה גורמים
אפשריים רבים: איבוד דם, חוסר ברזל (המוגלובין בנוי מברזל), חוסר
ויטמין B12, הרס מוקדם של תא הדם, מחלות של מוח העצם, מחלות כרוניות
שונות ועוד.
כאשר ההמוגלובין נמוך, מספר תאי הדם האדומים נמוך אף הוא, וכן נפגע
כושר נשיאת החמצן שלהם ויופיעו תסמינים של חולשה, עייפות וירידה
בכושר הגופני. באנמיה קשה יותר ייתכן קצב לב קוצר נשימה, מהיר, כאבי
ראש, חיוורון, בלבול וסימני אי ספיקת לב.
כאשר מתגלה אנמיה בגיל 45 ישנן מספר בדיקות שכדאי לבצע: ראשית,
לבצע בדיקות נוספות לרמת ברזל, פריטין וטרנספרין, רמת רטיקולוציטים,
משטח דם, ורמת תאי דם לבנים. בהתאם לתוצאות ניתן לבצע בדיקה
גינקולוגית, שכן ייתכן שאובדן דם מגיע ממחזור ארוך, בגלל לדוגמה,
שרירן (מיומה) ברחם, וכן בדיקה לדם סמוי בצואה, ובדיקות נוספות
שיידרשו.
חשוב שתפני לטיפול בהקדם, שכן מדובר ברמה נמוכה. כדאי להתחיל את
הבירור אצל רופא מומחה בפנימית.
העניין מטריד מאוד מכיוון שאני "מכורה" לספורט וזה משהו שמאוד קשה
לוותר עליו בלי הסבר מוצדק...
לא מצאנו תימוכין להפסקת פעילות גופנית בזמן שימוש ברואקוטן,
להיפך, מומלצת פעילות גופנית.
ההסבר היחיד הוא שישנם מקרים נדירים של רבדומיוליזיס (הרס רקמת
שריר) שביטויו אנזים CPK ברמה גבוהה בדם. אנזים זה עולה גם לאחר
פעילות גופנית. אך במעקב סדיר אחר רמתו בדם, בלי ועם קשר לפעילות,
תוכלי לראות אם את בסיכון לכך.
אנא פני לרופא עור על מנת לבצע מעקב ולבקש עוד פרטים בנושא.
מזה כשנתיים הנני סובלת מאנמיה. בבדיקה שנערכה לאחרונה נתקבלה
תוצאת ספירת המוגלובין 8.60 . מה המשמעות ואיך ניתן לשפר את המצב
הנוכחי? .
רמת המוגלובין נמוכה מ 12 מ"ג אחוז מצביעה על אנמיה, או חוסר דם.
אנמיה הוא מצב בו מספר תאי הדם האדומים נמוך. למצב זה גורמים
אפשריים רבים: איבוד דם, חוסר ברזל (המוגלובין בנוי מברזל), חוסר
ויטמין B12, הרס מוקדם של תא הדם, מחלות של מוח העצם, מחלות כרוניות
שונות ועוד.
כאשר ההמוגלובין נמוך, מספר תאי הדם האדומים נמוך אף הוא, וכן נפגע
כושר נשיאת החמצן שלהם ויופיעו תסמינים של חולשה, עייפות וירידה
בכושר הגופני. באנמיה קשה יותר ייתכן קצב לב קוצר נשימה, מהיר, כאבי
ראש, חיוורון, בלבול וסימני אי ספיקת לב.
כאשר מתגלה אנמיה בגיל 45 ישנן מספר בדיקות שכדאי לבצע: ראשית,
לבצע בדיקות נוספות לרמת ברזל, פריטין וטרנספרין, רמת רטיקולוציטים,
משטח דם, ורמת תאי דם לבנים. בהתאם לתוצאות ניתן לבצע בדיקה
גינקולוגית, שכן ייתכן שאובדן דם מגיע ממחזור ארוך, בגלל לדוגמה,
שרירן (מיומה) ברחם, וכן בדיקה לדם סמוי בצואה, ובדיקות נוספות
שיידרשו.
חשוב שתפני לטיפול בהקדם, שכן מדובר ברמה נמוכה. כדאי להתחיל את
הבירור אצל רופא מומחה בפנימית.
חדשות ומאמרים
שאלות ותשובות
אני בת 51, מעשנת כבדה למעלה מ-30 שנים, בערך קופסת סיגריות ליום. לאחרונה נעשיתי צרודה מאוד, ובבדיקה שנערכה על ידי רופא אף-אוזן-גרון (שנעשתה על ידי החדרת מראה קטנה לקנה הנשימה) הוא אמר שיש לי בצקת, שאני חייבת לעבור טיפול בלייזר, ושאין פיתרון אחר. האם באמת אין תרופה לבצקת במיתרי הקול?
אני סובלת כבר שנים רבות מכאבי גרון כרוניים יומיומיים שלעיתים הופכים לדלקת עם אדמומיות ונפיחות בגרון ונקודות לבנות, אשר לדברי אחד הרופאים מעידות על הצטברות ליחה בשקדים. תוצאות משטחי גרון רבים ומבחני אלרגיה היו שליליות. גם כ-5 סוגי אנטיהיסטמינים שונים שלקחתי לא עזרו. בשלב מסויים התחלתי לסבול מנזלת כרונית. אין לי נזילה כל הזמן אלא רק אף סתום, ובדרך כלל רק בבוקר אני צריכה לקנח את האף. גם הנזלת לא השתפרה עם אנטיהיסטמינים.
לפני כ-5 שנים במהלך ריצה בקורס בצבא פתאום הרגשתי כאבים חדים בחזה והתחלתי להשתעל שיעול חזק מאוד עם הרבה ליחה. רופאה צבאית בדקה אותי עם סטטוסקופ ואמרה שהכל בסדר אצלי ושלחה אותי חזרה לשיעור. במשך כחודש לאחר מכן כאב לי מאוד כאשר שאפתי אוויר פנימה, אפילו במצב מנוחה, ויותר מכך בעת פעילות גופנית, והשתעלתי מאוד חזק ולפעמים עם ליחה. המצב השתפר לאחר חודש, אבל מאז ועד היום אני משתעלת כמעט כל יום ולפעמים מרגישה דקירות במקומות שונים בחזה ולפעמים גם אי נוחות בשאיפת אוויר עד הסוף. תוצאות בדיקת אסתמה רגילה היו תקינות. עכשיו אני אמורה לעשות בדיקה לאסתמה סמויה: תגר מטכולין סימפונות.
מה לדעתך הבעיה? והאם יש איזושהי סכנה בבדיקה שאני עומדת לעבור? אני פוחדת שאם יש לי באמת אסתמה, הבדיקה תעורר אותה לתמיד והיא כבר לא תהיה סמויה יותר.
לפני כ-5 שנים במהלך ריצה בקורס בצבא פתאום הרגשתי כאבים חדים בחזה והתחלתי להשתעל שיעול חזק מאוד עם הרבה ליחה. רופאה צבאית בדקה אותי עם סטטוסקופ ואמרה שהכל בסדר אצלי ושלחה אותי חזרה לשיעור. במשך כחודש לאחר מכן כאב לי מאוד כאשר שאפתי אוויר פנימה, אפילו במצב מנוחה, ויותר מכך בעת פעילות גופנית, והשתעלתי מאוד חזק ולפעמים עם ליחה. המצב השתפר לאחר חודש, אבל מאז ועד היום אני משתעלת כמעט כל יום ולפעמים מרגישה דקירות במקומות שונים בחזה ולפעמים גם אי נוחות בשאיפת אוויר עד הסוף. תוצאות בדיקת אסתמה רגילה היו תקינות. עכשיו אני אמורה לעשות בדיקה לאסתמה סמויה: תגר מטכולין סימפונות.
מה לדעתך הבעיה? והאם יש איזושהי סכנה בבדיקה שאני עומדת לעבור? אני פוחדת שאם יש לי באמת אסתמה, הבדיקה תעורר אותה לתמיד והיא כבר לא תהיה סמויה יותר.
infomed.co.il
(הדפסה)