אני בת 34. בעקבות כאבים בחזה הופניתי לבדיקת אקו לב. התוצאות היו תקינות חוץ מממצאים אלה: mr minimal mild tr - עם לחץ ריאתי מוגבר במידה קלה 35+ראפ = 40 מה משמעות הלחץ הריאתי והתוצאות בכלל? מהם השלבים שיש לבצע כדי לרפא או למנוע זאת?

בירור כאבים בחזה, בנשים צעירות, לעיתים קרובות כולל בדיקת אקג, צילום חזה ואקו לב לבירור יתר לחץ דם ריאתי. הרקע הרפואי, ההיסטוריה ברפואית, וכן מציאותו של סיפור משפחתי חשובים מאוד בתהליך האבחון. תוצאות בדיקות האקו שלך מראות אי-ספיקה קלה של שני מסתמים, המסתם הדו-צניפי (מיטראלי) והמסתם התלת-צניפי (טריקוספידלי). המסתמים אמורים להבטיח זרימת דם חד-כיוונית במערכת כלי הדם. כאשר יש אי-ספיקה של מסתם, ישנה סגירה חלקית בלבד של המסתם בזמן התכווצות החדרים, אשר מביאה לזרימה אחורנית של דם, בנוסף לזרימה קדימה. החזר הדם מעלה את לחץ הדם במדור שלפני המסתם (עלייה או כלי דם בגוף או בריאות). ישנן דרגות חומרה שונות של אי-ספיקה, וכן יש שונות מסויימת באוכלוסיה בתפקוד המסתמים. לממצא של אי-ספיקה קלה של מסתם מיטרלי וטריקוספידלי, בפני עצמו, אין תמיד משמעות קלינית, ולכן ניתן לעיתים להסתפק במעקב בלבד כאשר הוא נמצא. עם זאת אצלך הוא מלווה ביתר לחץ דם ריאתי קל. תופעה זו עשויה להיות ראשונית, או משנית לאי-ספיקת מסתם מיטרלי. לרוב היא נצפית כאשר אי-הספיקה המיטרלית היא בינונית או חמורה. כמו כן, הופעתה עשויה להוות התוויה להחלפת מסתם. אי-ספיקה טריקוספידלית עשויה גם היא להיות ראשונית, או משנית ליתר לחץ הדם הריאתי. מומלץ לגשת לרופא אשר הפנה אותך לביצוע הבדיקה בכדי לקבל הסבר מפורט יותר על תוצאותיה והשלכותיה. בנוגע ליתר לחץ דם ריאתי, מערכת החמצון של הגוף תלויה במעבר הדם מהגוף ללב, ומהלב לריאות ובחזרה. כבכל מערכת של זורמים, יש חשיבות לקצב הזרימה, אופיה, וללחצים שבהם המערכת פועלת. יש טווח לחצים שבו תפקוד הלב והריאות הוא אידאלי. לחץ דם ריאתי ממוצע תקין הוא עד 25 מילימטר כספית, ובמאמץ עד 30 ממ"כ. עליה בלחץ הדם הריאתי, כמו גם בלחץ הדם הסיסטמי (של כלל הגוף), עשויה להיות משנית לירידה בהיענות כלי הדם הריאתיים, כלומר ביכולת כלי הדם להתרחב בתגובה לעלייה בכמות הדם אשר מגיעה לריאות. כמות הדם בריאות עולה במאמץ או בתפקוד לקוי של מסתמים. יתר לחץ דם ריאתי עשוי להיות ראשוני או משני. יתר לחץ דם ריאתי ראשוני הוא ללא גורם ידוע או ברור. זוהי תופעה נדירה, השכיחה יותר בנשים, ועל פי רוב יש נטיה גנטית משפחתית לתופעה זו. יתר לחץ דם משני הוא משני לבעיה אחרת, כלומר, חלק מביטוי של מחלות כדוגמת מחלות לב, כבד, מחלות אוטואימוניות (לדוגמה סקלרודרמה או לופוס) ועוד. במקרה כזה, שליטה במחלת הבסיס אמורה להביא לשיפור או שימור של לחץ הדם הריאתי. לכןחשוב לברר את הגורם ליתר לחץ הדם הריאתי ולעקוב אחר רמתו. המעקב מבוצע בדרך כלל בבדיקת אקו לב, אך לעיתים גם בצנתור. הבירור כולל איסוף מידע בנוגע להיסטוריה רפואית אישית ומשפחתית ולגבי תסמינים, בדיקה גופנית מקיפה, ובירור מעבדתי שנעשה בהתאם להיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית ולפי התסמינים וממצאי הבדיקות הגופניות. לפי שיקול הרופא המטפל, הבירור עשוי לכלול: צילום חזה, בדיקת CT או בדיקת MRI לצורך זיהוי ממצאים ריאתיים ומחלות ריאה אינטרסטיציאליות, בדיקות תפקודי ריאה, בדיקת אקו לב לזיהוי בעיות מסתמיות, בדיקת גזים בדם כדי לבדוק את יכולת הריאות לחמצן את הדם, בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים למחלות אוטואימוניות כדוגמת סקלורדרמה לופוס ועוד, וצנתור, שבו בדרך כלל נבדקת גם תגובתיות כלי הדם הריאתיים לתרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן. לפי תשובות המעבדה מחליטים אם לתת טיפול. הטיפול מכוון למחלת הבסיס אם יש כזאת, וכן ליתר לחץ הדם הריאתי עצמו. יש הממליצים גם להימנע ממאמץ, כי הוא גורם לעליה בזרימת הדם לריאות, ועל כן לעלייה בלחץ הדם בריאות. רוב הטיפולים האפשריים ליתר לחץ דם ריאתי מנסים לפעול להרפיית השריר החלק אשר מצוי בדפנות כלי הדם הריאתיים. האפשרויות הטיפוליות כוללות חוסמי תעלות סידן, אשר מביאים להרפייה של השרירי החלק בדפנות כלי הדם הריאתיים. כתוצאה מכך ישנה התרחבות של כלי הדם והלחץ בהם יורד. תרופות אלה יעילות בחלק מהמטופלים. הטיפול הוא פומי (ניתן דרך הפה). בדרך כלל נחוץ מינון גבוה יותר בהשוואה להתוויות אחרות לטיפול בתרופות אלו. פרוסטציקלינים כדוגמת אפופרוסטנול וטרפרוסטיניל. אפופרוסטנול ניתן אל תוך הווריד ומצריך ניטור מתמשך. טרפרוסטיניל היא תרופה חדשה יותר יחסית. אנטגוניסטיטים לרצפטור לאנדותלין כדוגמת בוסנטן. סילנדפיל, המוכר יותר בשם ויאגרה (ההתוויה המוכרת לתרופה נמצאה תחילה כתופעת לוואי למטרה הראשונית אשר לשמה היא פותחה, טיפול ביתר לחץ דם). במקרים קיצוניים ומתקדמים, ישנה אפשרות להשתלות ריאה בחולים מתאימים. המידע אשר פרסתי בפניך אינו מועט, ואינו ספציפי, וייתכן שרובו אינו רלוונטי למקרה שלך, באופן כללי, או בשלב בנוכחי שלו. לכן חשוב להמשיך את הבירור. מומלץ לפנות לרופא המטפל, לקרדיולוג או לרופא הריאות לש כך. מידע נוסף נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_052608_5.asp