שאלות ותשובות

  חיפוש שאלות/תשובות  
טקסט לחיפוש נושא
מחלה טיפול/ניתוח
בדיקה
עד כמה ממשית הסכנה להתאבדות בהפרעה דו-קוטבית, ומה ניתן לעשות כדי להפחית את הסיכון?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

סכנת ההתאבדות אצל מטופלים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית היא אמיתית מאד – והיא יכולה להתרחש הן בשלב הדכאוני והן בשלב המניה. מתח כמו גם טראומה אישית עלולים להגביר את הסיכון. עד 15% מאנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית מצליחים בנסיונות התאבדות – ורבים הרבה יותר מנסים ללא הצלחה. חברים ובני משפחה צריכים לפקוח
המשך »

האם הסובלים מהפרעה דו-קוטבית נחשבים מסוכנים לאחרים?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

במהלך שלב המניה התנהגות הסובל עלולה להפוך לחסרת מעצורים. הדבר עלול להגביר את הסיכון לפגיעה הן לסובלים עצמם וכן לנמצאים בקרבתם. בנוסף, במקרים נדירים עלולים מטופלים החווים מניה להפוך לפסיכוטיים, לשמוע קולות או לראות דברים, ודבר זה בתורו עלול לגרור תגובה אלימה. במהלך התקף יש לשכנע את המטופל שלא לנהוג
המשך »

האם נשים נפגעות מהפרעה דו-קוטבית בצורה שונה מאשר גברים?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

על אף ששיעור הפגיעה הוא שווה בין שני המינים, נשים נוטות יותר לפתח את ההפרעה הדו-קוטבית מסוג 1. בעוד שאירועי המניה פחות קשים מאשר אצל גברים, הם עדיין מתחלפים לסירוגין בדיכאון. נשים גם נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח תסמינים במחזור תכוף, דבר שיש המקשרים אותו לתנודות בהורמוני הפריון, או לפעילות בלוטת
המשך »

איך מטפלים בהפרעה דו-קוטבית?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

תרופות המכונות מייצבי מצב רוח משמשות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. קיימים מספר סוגים לבחירה, ואלה הסובלים מן ההפרעה לרוב נזקקים לטיפול ארוך טווח. למניה, הטיפולים המקובלים כוללים תרופות אנטי-פסיכוטיות ו\או שנעשה שימוש בתרופות ברגעה. בעוד שפעם אשפוז היה הטיפול המקובל במהלך שלב זה של המחלה, כיום
המשך »

מה גורם להפרעה דו-קוטבית?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

כרגע אין גורם בודד עליו יכולים רופאים להצביע כגורם להפרעה דו-קוטבית. עם זאת, תיאוריה אחת הקיימת כיום משערת שקיים פגם חבוי בכימיה של המוח, שעלול להיות מוחמר על ידי גורמים סביבתיים או תלויי אורח חיים, כמו שימוש לרעה באלכוהול ובסמים. מתח עשוי אף הוא לשחק תפקיד, ואצל נשים, תנודות הורמונליות עלולות
המשך »

מהו הסיכון הגדול ביותר להפרעה דו-קוטבית?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

באופן טיפוסי, הפרעה דו-קוטבית מתחילה בתחילת שנות העשרים לחיים. עם זאת התסמינים הראשונים – שבמקרים רבים אינם מזוהים – עשויים להופיע בילדות המוקדמת, או באורח פחות שכיח, מאוחר עד כדי גיל הזהב.
המשך »

מה פירושם של "דו-קוטבי 1” ו"דו-קוטבי 2”?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 09/05/2009

הפרעה דו-קוטבית סוג 1 מציינת את המטופלים הלוקים בצורה הקלאסית של מחלה זו: מופעים נשנים של מניה ושל דיכאון. הפרעה דו קוטבית 2 מציינת את אלה שלעולם אינם חווים מניה חמורה ובמקום זאת אירועי המניה הם קלים יותר, ומתחלפים לסירוגין בדיכאון. מונח שלישי – הפרעה דו-קוטבית תכופת-מחזור – מציינת את אותם
המשך »

האם מחלת מניה דפרסיה נרגעת עם הגיל?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 03/05/2009

המידע שקיבלת אינו נכון. המחלה ממשיכה כל החיים, וללא טיפול, יש סיכון שהאפיזודות שלה יהיו תכופות יותר, וקשות יותר. עם הגיל יש נטייה לפתח יותר אפיזודות דכאוניות ופחות אפיזודות מניות, לכן, יתכן שמבחינת הסובבים, החולה נראה יותר רגוע, אך מבחינת החולה עצמו, דיכאון הוא מצב של סבל רב ביותר. בברכה,
המשך »

אני בן 37 נשוי + 1. אני מטופל לסירוגין זה כ-8 שנים בתרופות נוגדות דיכאון בשילוב עם פסיכותרפיה. זה דיכאון מינורי עד בינוני, עמיד, שאינו מגיב באופן מלא לתרופות המקובלות. ניסיתי, בליווי צמוד של פסיכיאטר
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 21/04/2009

למיקטל היא תרופה אשר פותחה במקור לטיפול באפילפסיה, ובשנים האחרונות נכנסה לשימוש במספר מצבים בתחום בריאות הנפש. התרופה יעילה כמייצב מצב רוח במצבי הפרעת מצב-רוח דו-קוטבית, וכמו כן, נמצא במחקרים, כי היא משמשת כתכשיר יעיל לאוגמנטציה (חיזוק על ידי תוספת) של טיפול נוגד דיכאון במקרים עמידים. במילים
המשך »

תופעת לוואי של רעד עם נטילת ליתיום וקלופיקסול
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 30/03/2009

לתרופה ליתיום, הניתנת כתרופה אנטי-מאנית במחלה בי-פולארית, יש לא מעט תופעות לוואי נוירולוגיות (על מערכת העצבים). תופעת הלוואי השכיחה ביותר במערכת העצבית היא רעד בידיים, המופיע בעד 50% מהחולים המטופלים בליתיום, גם כאשר רמות הליתיום בדם הן בגדר הנורמה. תרופות ממשפחת חוסמי הבטא הוכחו כיעילות לטיפול
המשך »

איך גורמים לקרוב משפחה הסובל מבעיות נפש לקבל טיפול?
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 29/03/2009

את מתארת מצב מוכר וכאוב, של אדם הקרוב אלייך, שאת מזהה שהוא זקוק לעזרה, אך מודעת לכך שהוא יתקשה מאד לקבל את העניין ואף חוששת שבסופו של דבר יכעס עלייך, שניסית לעזור לו. אני יכולה להציע שני כיווני פעולה: הראשון הוא לדבר איתו על הנושא בפתיחות, לומר לו שאת מודאגת ממה שהולך לקרות בחג הקרוב, ולהזכיר לו
המשך »

מידע על מניה דפרסיה
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 15/03/2009

החומר שישנו בעברית לגבי טיפול בהפרעה דו-קוטבית הוא דל ביותר, במיוחד לגבי טיפול פסיכו-תרפויטי במחלה. חיפוש שעשיתי במקורות מהארץ לא העלה תוצאות, לצערי. אין ספק כי טיפול פסיכולוגי בנוסף לטיפול התרופתי הוא משמעותי ביותר, והתיאורים העדכניים המוכרים לי הדגישו דווקא את הטיפול בגישה
המשך »

תפקוד כליות לא תקין אצל אישה שנוטלת ליתיום
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 30/03/2008

ראשית, בנוסף לתפקוד הכליות, יש לבדוק גם את תפקוד בלוטת התריס, אשר עלול גם כן להיות מושפע מהטיפול בליתיום. אם יש פגיעה בתפקוד הכליות, וזו אולי הסיבה לריבוי השתייה שאת מתארת (ולריבוי מתן שתן), אכן כדאי להפסיק את הטיפול בליתיום. הפסקת התרופה צריכה להיות הדרגתית ביותר, בליווי צמוד של פסיכיאטר, ותוך
המשך »

שאלה בקשר לגנטיקה, ליתר דיוק העברת מחלות לדורות הבאים: שתי המחלות שהייתי
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 19/02/2005

מניה דפרסיה, המכונה גם מחלה ביפולרית, היא מחלה בעלת אלמנט תורשתי חזק. אם יש קרוב מדרגה ראשונה שחולה במחלה, הסיכוי ללקות במחלה נע בין 10% - 5. לתאום זהה שאחיו חולה יש עד 70% סיכוי ללקות במחלה. לגבי שאלתך השניה - ניוון שרירים הוא שם כללי לסוגים שונים של מחלות, עם תורשה שונה לכל אחת מהן.
המשך »

ברצוני לדעת מה ההבדל בין התרופות ליתיום וטריל כיוון שבשתיהן משתמשים ל
[] | נכתב על ידי | נוסף בתאריך 01/06/2003

ליתיום היא תרופת הבחירה להפרעה דו-קוטבית עם מצבים מניים, לבד או בשילוב עם תרופות אחרות. טריל או carbamazepine היא תרופה אנטי-אפילפטית, שיש לה שימוש נוסף כמייצבת מצב רוח, ואף היא יעילה במקרים של הפרעה דו-קוטבית, בעיקר כאשר יש הפרעה מעורבת של מניה ודיכאון, או כשיש תחלופה מהירה בין המצבים.
המשך »

מציג תוצאות 1 עד 15 מתוך 21
דף 1 מתוך 2 >

הצטרפו לאינדקס הרופאים!