חיסון נגד אבעבועות שחורות
סיכון:   |   שייך לקבוצה:,נגיף חי
תיאור
אבעבועות שחורות הינה מחלה מדבקת הנגרמת על ידי הנגיף ואריולה. המחלה גרמה למותם של מאות מיליוני בני אדם ומכאן כינוייה "האש הגדולה" ו"מלאך המוות". ההדבקה מתרחשת באמצעות דרכי הנשימה, כאשר דיבור, במהלכו נפלטים טיפות רוק זעירות מהווה את גורם ההדבקה העיקרי. השלב המדבק ביותר של האבעבועות השחורות הוא בשבוע הראשון למחלה, בו ריכוז הנגיפים ברוק גבוה במיוחד. זמן דגירת הנגיף כ12-14 יום, והנגיף משתרש בעיקר בריריות האף והפה, ומשם לבלוטות הלימפה שבהם הוא מתרבה ומתפשט דרך הדם לכל הגוף. המחלה בתחילתה דומה לכל מחלה וירלית אחרת ומאופיינת בחולשה, עייפות, חום גבוה, כאבי ראש וגב ותחושה כללית רעה. בהמשך, מתפתחת פריחה אופיינית ופצעים בכל הגוף, ההופכים לשלפוחיות מוגלתיות עכורות, ההופכות את צבע העור לשחור (מכאן שם המחלה), ונהפכות לגלדים הנושרים ומותירים צלקות. למחלת אבעבועות שחורות יש ריח אופייני, חד וחריף. כשליש מהחולים מתים כ3-5 ימים לאחר הופעת השלפוחיות כתוצאה מדימום בדרכי הנשימה או במערכת העיכול או מזיהום כללי וזיהום בדם. אחד מסיבוכי המחלה הינו דלקת ברקמת המוח. אין טיפול למחלה, מלבד בידוד החולים למניעת הדבקה נוספת, וטיפול תמיכתי. הטיפול היעיל ביותר הינו מניעה על ידי מתן חיסון פעיל. מתן החיסון עד 4 ימים לאחר ההדבקה עשוי להפחית את חומרת המחלה ואף למנוע אותה. כחלק מהתמודדות עם המחלה מופקים נוגדנים מאנשים שחוסנו בעבר, בכדי להתמודד עם סיבוכי המחלה. בשנות ה-60 החליט ארגון הבריאות העולמי על מיגור הנגיף על ידי חיסון אגרסיבי של כל אוכלוסיית העולם, ובשנות ה-80 אבעבועות שחורות הוכרה כמגיפה שנכחדה מהעולם, ורוב המדינות הפסיקו לחסן את אוכלוסייתן. הנגיף קיים בשתי מעבדות בלבד, בארה"ב וברוסיה, לצרכי מחקר. מאחר שיותר מעשרים שנה אין נעשים יותר חיסונים וכך מרבית אוכלוסיית העולם אינם מחוסנים , וגם אצל שחוסנו אין וודאות שהחיסון יעיל עדיין, קיים סיכון אפשרי של לוחמה ביולוגית באמצעות הנגיף. בישראל, עד שנת 1978 חוסנה כל האוכלוסייה שלוש פעמים: בגיל שנה, בכיתה ב' ובעת גיוס לצה"ל (חיילים חוסנו עד שנת 1996). החיסון מכיל נגיפים חיים מסוג וקסיניה שאינם גורמים למחלה, אלא ליצירת שלפוחית קטנה במקום המתן, וליצירת נוגדנים והגנה חיסונית כנגד אבעבועות שחורות. בעבר החיסון הופק מלימפה של פרות שהודבקו בנגיף הוקסיניה וכיום החיסון מיוצר בשיטה של תרבית תאים. לחיסון מספר רמות של תופעות לוואי, מהקלות שבהן הכוללות אודם, חום וכאבי שרירים, ועד לקשות שבכללן פגיעה בחדות הראייה, דלקת המוח ואף מוות.

חיסון בשגרה
אינו חיסון שגרתי

חיסון נגד


קבוצות יעד
חיילים

במסגרת ההיערכות נגד מעשי טרור או מלחמה בהם הוחלט לחסן נגד אבעבועות שחורות אוכלוסיות נבחרות, אשר עלולות לבוא במגע ראשוני עם אוכלוסיות נגועות.

צוות רפואי

במסגרת ההיערכות נגד מעשי טרור או מלחמה בהם הוחלט לחסן נגד אבעבועות שחורות אוכלוסיות נבחרות, אשר עלולות לבוא במגע ראשוני עם אוכלוסיות נגועות



טבלת מועדי החיסון
מספר גיל תיאור

ולאחר מכן:


קהל היעד - הרחבה
1. בקרב אחוז ניכר של מתחסנים מופיעים כאבים ונפיחות באזור החיסון, כולל בבית השחי, כאשר נפיחות קשרי הלימפה בבית השחי יכולה להימשך אף מספר שבועות. אין צורך בטיפול מיוחד, במידת הצורך ניתן ליטול משכך כאבים. במקרים שהפצע גדול במיוחד או שהנפיחות או הכאבים חריגים בעוצמתם יש לפנות לרופא. 2. תופעות לוואי כלליות: בקרב חלק מהמתחסנים יכול להופיע חום, כאבי ראש, כאבי שרירים והרגשה כללית לא טובה. תופעות אלה יכולות להופיע מספר ימים לאחר החיסון והן חולפות מעצמן תוך מספר ימים. אין צורך בטיפול מיוחד ואין צורך באנטיביוטיקה, במידת הצורך ניתן ליטול משכך כאבים. במקרים שהתופעות אלו יותר קשות יש לפנות לרופא. 3. תופעות לוואי נדירות: פיזור של נגיף החיסון (הופעת פצעים שלפוחתיים) במקומות שונים בגוף בעיקר בקרב הסובלים ממחלות עור כמו אקזמה, או בגין העברה ידנית. התופעה בדרך כלל קלה וחולפת מעצמה, אך לעיתים רחוקות יכולה להיות קשה יותר. ולכן אדם הסובל ממחלת עור צריך להימנע מקבלת החיסון. 4. תופעות לוואי נדירות: פריחה שלפוחיתית מפושטת, אקזמה, רגישות יתר לאור, דלקות במוח, ודלקות קרום הלב. דלקות אלו עלולות להסתבך ולהוביל במקרים נדירים ביותר למוות.
השפעה או תופעה תדירות דווח לרופא הפסק תרופה לחדר מיון
מידתיות שכיח נדיר במקרה חמור בכל מקרה
אודם וכאב באיזור ההזרקה        
נפיחות באזור ההזרקה        
התנפחות בלוטות הלימפה        
חום        
כאב ראש        
כאבי שרירים        
פריחה        
רגישות יתר לאור        
דלקת עור        
דלקת קרום הלב    
דלקות במוח    

מטרת החיסון
מניעת אבעבועות שחורות

שמות מסחריים


אופן נטילת החיסון
קיימות 2 שיטות חיסון אפשריות: 1. החדרת החיסון באמצעות עשיית שריטה על העור (באזור הדלטואיד בזרוע) 2. באמצעות מזרק (לשריר בדלטואיד בזרוע) שיטת החיסון בהזרקה מצריכה יותר חומר חיסוני (פי 20) לעומת שריטה, אולם הינה שיטה מהירה יותר, 5 שניות לחיסון בהזרקה לעומת 5 דקות לשריטה. לאחר קבלת החיסון נגד אבעבועות שחורות צפויה תגובה חיסונית נראית לעין. בדרך כלל לאחר 5-2 ימים מיום החיסון תופיע אצל רוב המתחסנים שלפוחית אופיינית, מעין פצע קטן במקום החיסון, במקרים נדירים יותר יופיע הפצע תוך 7 ימים או יותר. השלפוחית הופכת להיות מוגלתית ושיאה ביום ה- 10-8, לאחר מכן נוצר גלד שמתקלף וביום ה- 21-14 נשארת צלקת קטנה במקום החיסון. הצלחת החיסון נמדדת לפי התגובה של העור במקום החיסון . במידה ועברו 9 ימים ולא הופיעה שום תגובה בעור, יש לפנות לרופא.

הכנה לפני החיסון
לא נדרשת הכנה מיוחדת, יש לחטא אזור המתן ולהמתין לייבוש העור. טיפול במקום החיסון: אין צורך בטיפול מיוחד בפצע ויש להשאיר את המקום פתוח ומאוורר מתחת לשרוול. אם ישנן הפרשות יש לכסותו עם תחבושת לא מהודקת. חשוב לשמור על מקום ההזרקה יבש ולהחליף את התחבושת מדי יום. הפצע צריך להישמר נקי ויבש עד שייפול הגלד שמכסה את הפצע. אין לשים משחות כלשהן על הפצע. יש להקפיד שאנשים אחרים לא יגעו בפצע עד שייפול החלק היבש שמכסה אותו. יש להימנע מנגיעה של היד במקום ההזרקה, ואחרי כל נגיעה באזור יש לרחוץ ידיים היטב במים וסבון על מנת למנוע העברת הפצע למקומות אחרים בגוף, או לאנשים אחרים. כמו כן מומלץ להכניס את התחבושת המשומשת לשקית ניילון סגורה, טרם השלכתה לפח האשפה, וכיבוס הבגד בסמוך לסיום לבישתו.

תחילת השפעת החיסון
שבועיים-חודש לאחר החיסון

משך השפעת החיסון
3-5 שנים, אולם יש הערכה כי החיסון תקף גם 10-15 שנה.

היכן ניתן לקבל את החיסון
אין אפשרות לרכוש את החיסון באופן פרטי. החיסון נמצא רק בידי רשויות המדינה.

רצוי לחסן במקרים הבאים


סיכון
לחיסון נגד אבעבועות רוח מספר רמות של תופעות לוואי, מהקלות שבהן הכוללות אודם, חום וכאבי שרירים, ועד לקשות, אמנם נדירות, שבכללן פגיעה בחדות הראייה, דלקת המוח, דלקת בקרום הלב, עם סיבוכים של מוות.

הריון
לא מומלץ לחסן בהריון. רצוי לא להיכנס להריון במשך 3 חודשים לאחר מתן החיסון בגלל הסיכון התאורטי להדבקת העובר ואפשרות להפלה. עם זאת, אם אשה נכנסה להריון לפני תום חודש אחד מעת קבלת החיסון, או חוסנה במהלך ההריון, אין הצדקה רפואית להפסקת ההריון, מאחר שלא הוכח שהנגיף גורם למומים בעובר. נוכחות של אישה הרה בבית מהווה הוריות נגד לחיסון.

הנקה
במצבים שאינם מצבי חירום לא מומלץ לחסן אשה מניקה.

תינוקות וילדים
לא מומלץ לחסן מתחת לגיל שנה. במצבים שאינם מצבי חירום לא מומלץ לחסן ילדים ונוער מתחת לגיל 18. ילדים מתחת לגיל שנה אשר קיבלו חיסון נמצאים בסיכון גבוה לפתח תופעות לוואי נדירות מהחיסון כגון: בצקת במוח או פריחה בעור בכל הגוף. (בצקת במוח דווחה ב 42 מתוך מיליון ילדים מחוסנים). בצקת במוח עלולה להוביל לנזק מוחי לצמיתות ואף למוות. לעיתים עלולה להתפתח פריחה בכל הגוף, במרבית המקרים הפריחה חולפת מאליה, אך לעיתים נדירות יכולה להיות חמורה רצינית עם צורך בטיפול רפואי. בנוסף, ילדים צעירים נוטים לנגוע באיזור החיסון עם הידיים ויכולים להעביר את הוירוס למקומות אחרים בגוף כמו עפעפיים, פנים, פה ואזור איברי המין וכך לגרום להתפתחות פצע. סיבוך זה יכול להימנע על ידי כיסוי אזור החיסון וכן הקפדה על כך שהילד במידה ונגע באיזור החיסון ישטוף ביסודיות את הידיים אחרי נגיעה.

קשישים
במצבים שאינם מצבי חירום לא מומלץ לחסן קשישים.

אזהרות מיוחדות ותרופות היכולות להשפיע על החיסון
1. מחלות עור במועד החיסון, או אדם בקרבת המחוסן סובל ממחלה כזו, כגון אקזמה או דרמטיטיס אטופית בהווה או בעבר, או מחלות עור פעילות אחרות הפוגעות בשלמות העור, כגון אמפטיגו, פסוריאזיס, כוויות, וריצלה זוסטר, וכד', בשלב פעיל של המחלה, מומלץ לדחות מתן החיסון. 2.אלרגיה: אם ידועה תגובה אלרגית לביצים באופן המסכן חיים, לא מומלץ לחסן. 3. רגישות יתר חמורה לאנטיביוטיקה מסוג נאומיצין, פולימיקסין B, סטרפטומיצין, טטראציקלין. 4. פיית המזרק מכילה גומי מסוג לטקס, רגישות יתר חמורה ללטקס, נדרשת זהירות בעת החיסון. 5. אבעבועות רוח במועד החיסון, או אם מישהו בקרבת המחוסן סובל מהמחלה, מומלץ לדחות מתן החיסון עד להחלמה. 6. פגיעה במערכת החיסון, כגון: נשאות HIV / AIDS, לאוקמיה (סרטן הדם), לימפומה, מחלה ממארת מפושטת, מחלת דיכוי מערכת החיסון עקב השתלת מח עצם או השתלת איברים, הקרנות, נטילת סטרואידים במינון גבוה, לא מומלץ לחסן. 7. מחלות אוטואימוניות הפוגעות בעור, כגון זאבת אדמנתית מערכתית (SLE), לא מומלץ לחסן. 8. מחלות לב כגון: אוטם שריר הלב, תעוקת החזה, אי ספיקת לב, מחלת שריר הלב, מחלת עורק כלילי, כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), מחלת לב הדורשת מעקב וטיפול רפואי, לא מומלץ לחסן. 9. לא מומלץ לחסן באם קיימים שלושה או יותר מגורמי סיכון לפיתוח מחלת לב, כגון: - יתר לחץ דם שאובחן ע"י רופא. - סוכרת שאובחנה ע"י רופא. - רמת כולסטרול גבוהה שאובחנה ע"י רופא. - עישון. - מחלת לב בקרובי משפחה מדרגה ראשונה בגיל 50 שנה ומטה 10. הריון, לא מומלץ לחסן. 11. נוכחות של אישה הרה בבית מהווה הוריות נגד לחיסון. 12. ילדים בני פחות משנה, לא מומלץ לחסן 13. לא מומלץ לחסן כאשר המועמד לחיסון סובל מדלקת עיניים קשה המטופלת ע"י תרופות המכילות סטרואידים. יש להמתין עד להחלמה מלאה. * הוריות אלו מתייחסות למצב של רגיעה, משרד הבריאות יודיע על שינוי ההוראות בהתאם לצורך השעה.

אין לחסן במקרים הבאים


דרוש לנוסעים לארצות הבאות
ארץ חיוניות הערות







רופאים בתחום
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד
פרופ' חנן גוזנר-גור פרופ' חנן גוזנר-גור
מומחה בראומטולוגיה וברפואה פנימית קרא עוד

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ