חיסון נגד דלקת ריאות ודלקת קרום המוח
סיכון:   |   שייך לקבוצה:,חיסון פוליסכרידי
תיאור
החיסון כנגד זהום פנאומוקוקי מורכב מאנטיגנים של קופסית החיידק סטרפטוקוקוס פנאומוניה (streptococcus pneumonia), הגורמים לגוף לייצר באופן פעיל נוגדנים כנגד זנים רבים של החיידק ומעניק הגנה חיסונית. החיידק גורם לזיהומים קשים, בעיקר בילדים ובאוכלוסיה בסיכון, כמו: דלקת ריאות חיידקית, דלקת אוזניים (אוזן תיכונה) ולוע, דלקת בקרומי המוח ודלקת בדם. ההדבקה מתרחשת על ידי דרכי הנשימה של אדם חולה, כמו בעיטוש ושיעול. החיסון אינו נותן מענה כנגד זני החיידק שאינם כלולים בחיסון, ואינו מהווה הגנה כנגד דלקת קרום המוח הנגרמת מחיידק ההמופילוס אינפלואנזה B. 

 קיימים שני סוגי חיסונים: חיסון בשם פרבנאר, המורכב מ 7 אנטיגנים של קופסית החיידק אשר מוצמדים לחלבון ואינו מכיל חומר משמר. ההצמדה לחלבון יוצרת תגובה חיסונית יעילה אצל תינוקות וילדים עד גיל 5 בהשוואה לתגובה חיסונית לא מספקת המתקבלת מהאנטיגנים ללא ההצמדה, בילדים עד גיל 5. החיסון מקנה הגנה חיסונית כנגד 7 זנים, ומיועד לילדים מגיל חודשיים עד 6 שנים. יעילות החיסון גבוהה במיוחד במניעה של הדבקה בדלקות לוע ואוזניים. סוג החיסון השני, בשם פנאומו-23 ופנואווקס-23, מכיל 23 סוגי אנטיגנים מקופסית החיידק, האחראים למרבית התחלואה, וחומר משמר (פנול) ומעניק הגנה חיסונית כנגד 23 זנים ומיועד לשימוש החל מגיל שנתיים, כולל למבוגרים.



חיסון בשגרה
החיסון נגד חיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה אינו נכלל בשגרת החיסונים בגיל הילדות. ילדים עם מחלות רקע הנמצאים בסיכון גבוה לסבול ממחלה פולשנית על ידי החיידק זכאים לקבלו ללא תשלום במסגרת סל הבריאות.

חיסון נגד


קבוצות יעד
תינוקות

החל מגיל חודשיים ועד 6 שנים, אשר נמצאים בסיכון גבוה לפתח זיהום מחיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה וסבוכיו עקב אחד המצבים הבאים: א. הפרעות בפעילות הטחול או לאחר כריתת טחול. ב. מחלות ממאירות, קבלת טיפולים המדכאים את מערכת החיסון כגון כימותרפיה, הקרנות וסטרואידים או זיהום ב- HIV ג. מושתלי איברים ד. דליפות נוזל השדרה עם סיכון לדלקת קרום המוח ה. ילדים הלוקים באי ספיקת כליות כרונית, תסמונת נפרוטית, טיפול בדיאליזה. ו. ילדים הסובלים ממחלה ממושכת אחרת (מחלת לב או ריאות, כמו אסתמה), לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל. ז. כל ילד החל מגיל חודשיים עד 59 חודשים, לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

ילדים

החל מגיל חודשיים ועד 6 שנים, אשר נמצאים בסיכון גבוה לפתח זיהום מחיידק הסטרפטוקוקוס פנאומוניה וסבוכיו עקב אחד המצבים הבאים: א. הפרעות בפעילות הטחול, לאחר כריתת טחול, חסר מולד של הטחול, כולל אנמיה חרמשית. ב. מחלות ממאירות, קבלת טיפולים המדכאים את מערכת החיסון כגון כימותרפיה, הקרנות וסטרואידים או זיהום ב- HIV ג. מושתלי איברים, כולל השתלת שתל קוכליארי, והשתלת מח עצם. ד. דליפות נוזל השדרה עם סיכון לדלקת קרום המוח ה. ילדים הלוקים באי ספיקת כליות כרונית, תסמונת נפרוטית, טיפול בדיאליזה. ו. ילדים הסובלים ממחלה ממושכת אחרת (מחלת לב או ריאות, כמו אסתמה), לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל. ז. כל ילד החל מגיל חודשיים עד 59 חודשים, לפי שיקול דעתו של הרופא המטפל.

אוכלוסייה בסיכון

1. אנשים בעלי ליקויים במערכת החיסונית: שעברו השתלה, מחלות ממאירות, טיפול כימוטרפי, הקרנות, חולי HIV או כל ליקוי חיסוני לפי שיקול דעת רפואי. 2. אנשים המתאשפזים תדירות, אנשים עם מחלה כרונית כמו: סכרת, בעיות לב, מחלות ריאה, כלייה או כבד 3. אלכוהוליסטים. 4. אנשים המעשנים 5. אנשים ללא טחול, או הפרעות בתפקוד הטחול, כולל אנמיה חרמשית

קשישים

החיסון מומלץ למבוגרים מגיל 65 במנה אחת. בקשישים בקבוצת סיכון מומלצת מנה שנייה, לפחות 5 שנים לאחר המנה הקודמת.



טבלת מועדי החיסון
מספר גיל תיאור
1 2 חודשים מומלץ לילדים בקבוצת סיכון
2 2 שנים מומלץ לאוכלוסיה בקבוצת סיכון
0 65 שנים מומלצת מנת חיסון אחת. לאוכלוסיה בסיכון מומלצת מנה שנייה 5 שנים לפחות לאחר המנה הראשונה

ולאחר מכן:
1. לתינוקות בגיל חודשיים עד 5 שנים: 3 מנות של פרבאנר, ברווח של 8 שבועות בין המנות והמנה הרביעית תינתן לפחות 8 שבועות אחרי המנה השלישית. בקבוצת הגיל הקטנה המנה הרביעית תהייה אחרי גיל שנה. 2. בילדים בגיל 2-5 שנים אשר בקבוצת סיכון, תינתן מנה נוספת (מנת דחף) 3-5 שנים לאחר מתן המנה הראשונה. 3. מתן פנאומו-23 או פנאומווקס 23 החל מגיל שנתיים, מנה אחת. באוכלוסיה בסיכון גבוה במיוחד כמו ליקוי חיסוני, חסר טחול, איידס, תינתן מנה נוספת, לפחות 5 שנים לאחר המנה הראשונה. בטיחות לא נבדקה לאחר מתן של שלוש מנות או יותר, ולכן לא מומלץ על מתן מנה שלישית. 4. החיסון מומלץ לקשישים החל מגיל 65, במנה אחת. אם אדם קיבל מנת חיסון לפני גיל 65, תינתן מנה שנייה, לאחר גיל 65 ולא מוקדם מ-5 שנים לאחר המנה הקודמת. לקשישים בסיכון גבוה, כמו ליקוי חיסוני, חסר טחול, איידס, לאוקמיה, שרמת הנוגדנים בדמם נמוכה, תינתן מנה שנייה, לפחות 5 שנים לאחר המנה הראשונה.

קהל היעד - הרחבה
התופעות השכיחות: אודם, נפיחות וכאב באיזור ההזרקה, קלות וחולפות. לעתים נדירות הגדלת בלוטות הלימפה ליד מקום ההזרקה, חום, ירידה בתאבון, הקאה, שלשול ואי שקט ביממה שלאחר ההזרקה. נדיר ביותר: רגישות יתר ופריחה אלרגית.
השפעה או תופעה תדירות דווח לרופא הפסק תרופה לחדר מיון
מידתיות שכיח נדיר במקרה חמור בכל מקרה
אודם וכאב באיזור ההזרקה        
חום        
רגישות יתר (אלרגיה)        
שינויים בתיאבון        
הקאה        
שלשול        
פריחה        

מטרת החיסון
מניעת דלקת ריאות ומניעת דלקת קרום המוח

שמות מסחריים


אופן נטילת החיסון
החיסון ניתן בהזרקה לשריר (IM) לתינוקות בשריר הירך באזור הקדמי צדדי, בילדים ומבוגרים בשריר הזרוע (דלטואיד).

הכנה לפני החיסון
לא נדרשת הכנה מיוחדת, יש לחטא את אזור ההזרקה ולהמתין לייבוש.

תחילת השפעת החיסון
שבוע-10 ימים

משך השפעת החיסון
ארוכת טווח, מספר שנים

היכן ניתן לקבל את החיסון
* לשכות הבריאות * קופות החולים

רצוי לחסן במקרים הבאים
אי ספיקת כליות (renal failure)
דיכוי חיסוני
איידס
מחלת לב
מחלת כליה
מושתלי איברים
מחלת ריאות
סוכרת
עישון
מחלת כבד
אנמיה של תאי חרמש (sickle cell anemia)


סיכון
לא דווחו בעיות מיוחדות

הריון
1. פנאומווקס 23: אין מידע לגבי מתן בהריון, לא מומלץ אלא אם יש צורך הכרחי. 2. פנאומו 23: ניתן להשתמש בהריון רק בטרימסטר האחרון, נדרשת זהירות.

הנקה
פנאומווקס 23 ופנאומו 23: אין מידע האם החיסון עובר בחלב האם, נדרשת זהירות בעת מתן לאישה מניקה.

תינוקות וילדים
לא דווחו בעיות מיוחדות התכשירים פנאומווקס 23 ופנאומו 23 מיועדים החל מגיל שנתיים ואילך. התכשיר פרבנאר מיועד החל מגיל חודשיים ועד 6 שנים.

קשישים
פרופיל בטיחות התכשיר במבוגרים מעל גיל 65 דומה לפרופיל הבטיחות בצעירים יותר. אולם, יתכן שבאוכלוסיה קשישה התכשיר עלול לגרום לתדירות רבה יותר של תופעות לוואי או לתופעות לוואי בעלות חומרה רבה יותר.

אזהרות מיוחדות ותרופות היכולות להשפיע על החיסון
1. ניתן לתת את החיסון בילדים ביחד עם חיסוני השגרה, אך במזרקים נפרדים ובאתרי הזרקה שונים. במתן של מספר חיסונים בו זמנית תיתכן עלייה בשכיחות הופעת חום. במבוגרים ניתן לתת עם חיסונים נוספים. 2. תרופות נוגדות קרישה, בעיות בקרשית הדם כמו תרומבוציטופניה והמופיליה, יש לדווח לצוות הרפואי מחשש לדימום בעת ההזרקה. 3. תרופות המדכאות את המערכת החיסונית, כמו כימותרפיה וקורטיקוסטרואידים, עלולות להחליש את התגובה החיסונית. 4. בעת מחלת חום מומלץ לדחות מתן החיסון עד להחלמה. 5. לא מומלץ לתת החיסון אם ידועה אלרגיה לאחד ממרכיבי החיסון, או תופעה אלרגית חמורה לאחר מתן חיסון קודם. הפיה מכילה גומי לטקס ויש להזהר במקרים של רגישות ללטקס.

אין לחסן במקרים הבאים
אלרגיה
נטייה לדימום
בעיות בקרישת הדם
נטילת תרופות הנוגדות את קרישת הדם (אספירין, קומדין, ווארפארין, הפרין וכדומה)
דיכוי חיסוני
תרומבוציטוזיס


דרוש לנוסעים לארצות הבאות
ארץ חיוניות הערות







רופאים בתחום
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד
פרופ' אייל גור פרופ' אייל גור
מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית החולים איכילוב. קרא עוד

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ