אשלגן

סוג: מינרל סיכון מנת יתר שמות נוספים:
כללי
אשלגן הוא מינרל חיוני לתפקודים רבים של הגוף, והוא פועל יחד עם הנתרן בבקרת מאזן המים בגוף, הובלת אותות עצביים, התכווצות שרירים ושמירה על קצב לב תקין.

מקורות תזונתיים וטבעיים
המקורות הטובים ביותר לאשלגן הם ירקות עם עלים ירוקים, תפוזים ואשכוליות, תפוחי אדמה ובננות. גם בשר רזה, קטניות וחלב עשירים במינרל זה. שיטות רבות לעיבוד מזון עלולות להוריד את כמות האשלגן במזון.

מקורות מזון המכילים כמות גבוהה יחסית של אשלגן



תכשירים רפואיים
את כלוריד האשלגן, גלוקונאט האשלגן וקומפלקס אשלגן - חומצת אמינו ניתן להשיג ללא מרשם רפואי, לבד או כמרכיב בתכשירי ויטאמינים ומינרלים. כלוריד האשלגן וגלוקונאט האשלגן נפוצים בשימוש גם במלח נטול נתרן (תחליף מלח). תוספות של ציטראט האשלגן ואצטאט האשלגן ניתנות רק על-פי מרשם רפואי.

סוגי אוכל המכילים את הויטמין

לחם ודגנים, ירקות ירוקים, קטניות, פרות מסוימים כגון בננה, שקדים ועוד.




חיוני לטיפול ב:




צורך בתוספות מהמינרל/ויטמין

רוב סוגי התזונה מכילים כמויות מספיקות של אשלגן, ובנסיבות רגילות נדיר שיהיה צורך בתוספות. עם זאת, עלול להתפתח מחסור קל אצל אנשים השותים קפה או אלכוהול בכמויות גדולות, או המרבים באכילת מזונות מלוחים. גם חולי סוכרת עשויים לסבול ממחסור באשלגן.



מינון לטיפול בחסר

המינון נקבע באופן אינדיבידואלי על-פי התכשיר, סיבת המחסור וחומרתו. כללית נותנים מינון יומי שווה-ערך ל- 2 עד 6 גרם של כלוריד האשלגן למניעת חסר, לדוגמה - לאנשים המטופלים עם תרופות משתנות, הגורמות איבוד אשלגן מהגוף. לטיפול במחסור נותנים מינון שווה-ערך ל- 3 עד 7.2 של כלוריד האשלגן.



תסמיני חסר

התסמינים המוקדמים של מחסור באשלגן כוללים חולשת שרירים, עייפות, סחרחורת ובלבול. פגיעה בתיפקוד העצבים והשרירים עלולה להתפתח ולגרום הפרעות בקצב הלב, שיתוק שרירי השלד ושרירי המעי - דבר המביא לעצירות.



תסמינים וסיכונים בנטילת כמות עודפת

רמות האשלגן בדם מווסתות באופן תקין על-ידי הכליות, וכל כמות עודפת מופרשת במהירות בשתן. מנות מעל 18 גרם עלולות לגרום הפרעות קשות בקצב הלב ושיתוק שרירים. אצל אנשים עם תיפקוד כלייתי לקוי עודפי האשלגן עלולים להצטבר ולהגביר את הסיכון של הרעלת אשלגן. אנשים שעוברים טיפול בהמודיאליזה חייבים להקפיד על תזונה דלה באשלגן.&









הצטרפו לאינדקס הרופאים!