הנקה מפחיתה משמעותית את הסיכון לסרטן שד

הנקה מפחיתה משמעותית את הסיכון לסרטן שד
כתבה פרסומית כתבת חסות


במסגרת הפעילויות לחודש המודעות לסרטן השד שמצויין בארץ ובעולם, ערכה האגודה למלחמה בסרטן יום עיון שכותרתו "לחגוג את החיים" למען נשים שחלו בסרטן השד.
ליום העיון הגיעו כ-700 נשים שהתמודדו ומתמודדות עם סרטן השד, ונערכו בו הרצאות בנושאים שונים על ידי רופאים מומחים בכירים בישראל: על טיפולים חדשניים בסרטן השד, על התאמת טיפול אישי בסרטן שד, על תופעות לוואי מאוחרות של הטיפולים, על רפואה משלימה לסרטן שד, על סרטן וזוגיות ועוד. כמו כן, התקיים פאנל לשאלות ותשובות בהשתתפות המרצים, תזונאית ופיזיותרפיסטית.

במסגרת ההרצאות שנערכו, הוצג מחקר בנוגע להנקה והקשר שלה לסיכון לחלות בסרטן השד. מחקרים שנערכו בעבר מצאו כי ככל שעולה גיל האישה בעת הלידה הראשונה, וככל שהיא יולדת פחות ילדים, עולה הסיכון שלה לחלות בסרטן השד. מחקר משווה ראשון מסוגו בתחום, שנערך במחלקה לרפואה מונעת באוניברסיטת דרום קליפורניה, בשיתוף המחלקה לתזונה באוניברסיטת אוסלו, נורבגיה, בדק את הקשר בין מספר הלידות, הגיל בעת הלידה ראשונה, הגיל בעת תחילת הווסת, הנקה, וסיכון לסרטן שד. החוקרים ניתחו עשרה מחקרים מבוקרים שנערכו בנושא ופורסמו בין השנים 1995 ו-2006.

מניתוח תוצאות המחקר עולה כי בעוד גיל לידה מוקדם הפחית את הסיכון לסרטן שד רק בקרב חלק מהנשים שאובחנו עם סרטן שד הרגיש לטיפול הורמונלי (כשני-שליש מהחולות), הנקה ותחילת וסת בגיל מאוחר הפחיתו את הסיכון לסרטן בקרב כל אוכלוסיית המחקר ללא הבדל ברגישות לאסטרוגן או פרוגסטרון.

"מחקרים מצאו כי כל לידה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן השד הרגיש לטיפול הורמונלי ב-11%", אמרה מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן. "כמו כן, לנשים שילדו מאוחר בפעם הראשונה, הסיכון לחלות בסוג סרטן זה גדול ב-27%. מספר הלידות או גיל האישה בעת הלידה הראשונה לא היה קשור לסיכון לסרטן שד שאינו רגיש לטיפול הורמונלי".

"מאידך, גיל מאוחר של קבלת וסת והנקה הפחיתו את הסיכון לחלות בשני סוגי סרטן השד - הרגיש והלא רגיש לטיפול הורמונלי. החוקרים הציעו הסבר אפשרי לכך, לפיו ההריון יוצר אפקט מגן מפני סרטן השד, כי רמות הורמון האסטרוגן יורדות גם לאחר תקופה מסויימת לאחר ההריון וההנקה מאפשרת הגנה נוספת, שכן ייצור הורמון האסטרוגן מדוכא בזמן ההנקה", הוסיפה מירי זיו. "מתברר כי הנקה מפחיתה ואף מקזזת את הסיכון לסרטן שד גם בקרב נשים בסיכון גבוה יותר, שילדו לראשונה מעל גיל 25. כלומר, מדובר בהתנהגות שניתן במקרים רבים לאמץ להפחתת הסיכון המוגבר הקשור באורח החיים המערבי המודרני, המאופיין בקבלת מחזור בגיל צעיר יותר - תופעה המושפעת מתזונה והיעדר פעילות גופנית - ולידה בגיל מאוחר יותר".

המחקר פורסם בכתב העת האמריקאי לחקר סרטן השד Breast Cancer Research.

סרטן השד הוא המחלה הממארת השכיחה ביותר בישראל ובעולם המערבי בכלל. כ-4,000 נשים מאובחנות מדי שנה כחולות בסרטן השד וכ-900 מתות ממנה. אחת מכל שמונה נשים בישראל, עלולה לחלות בסרטן השד וככל שהמחלה מאובחנת בשלבים המוקדמים, עולים סיכויי הריפוי, עד כ-90%. מנתוני האגודה למלחמה בסרטן מסתמן כי מספר הנשים אשר מחלימות מסרטן השד עולה בהתמדה בזכות הגילוי המוקדם ובזכות שיפור דרכי הטיפול והגברת המודעות הנרחבת בארץ.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "חשש, חוסר ידע או מידע מוטעה בנושא סרטן השד, מונעים מנשים רבות לקחת אחריות על בריאותן, להכיר את שדיהן ולהיבדק לגילוי מוקדם. אחת מתוך 8 נשים ישראליות עלולה לחלות בסרטן השד בשלב כלשהו בחייה, וכ-90% מהחולות תוכלנה להירפא, במידה והמחלה תתגלה בשלב מוקדם. גילוי מוקדם הוא האמצעי היעיל ביותר למלחמה בסרטן השד".

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה:

החל מגיל 20 חשוב שתכירי את שדייך ואת השינויים החלים בהם. ככל שתכירי טוב יותר את גופך, תוכלי להבחין בשינויים שמופעים בו ולפנות לרופא כדי לברר את טיבם.

בדיקה ידנית של השד חשוב שתבוצע על ידי רופא שהתמחה בבדיקת שד.

מגיל 50 ומעלה יש לבצע בדיקת ממוגרפיה מדי שנתיים באופן סדיר.

לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון, להן אם או אחות שחלו בסרטן השד, הבדיקה מומלצת מגיל 40, פעם בשנה, או בהתאם להמלצת הרופא.

חשוב לזכור: ככל שהגילוי מוקדם יותר - סיכויי הריפוי טובים יותר!

האגודה למלחמה בסרטן מזמינה את ציבור הנשים לפנות לשירות המידע הטלפוני המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות על סרטן השד ויתר מחלות הסרטן, ולקבלת חומר הסברה ללא תשלום: 1-800-599-995.

מידע רב ניתן למצוא באתר האגודה:
http://www.cancer.org.il

"יד להחלמה", לנשים המתמודדות עם סרטן השד: 1-800-36-07-07.

הידיעה באדיבות האגודה למלחמה בסרטן


[28/10/2007]

פורומים סרטן ריאות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
MRI מוח ללא ועם גדוליניום ברוך 30/09/2020 13:07
  • סיבת ההפנייה: בן 52 ,ברקע ממאירות ריאה , בדיקת מעקב. טכניקה: סדרות SWI DWI FLAIR T2, T1 ללא ולאחר חומר ניגוד במישורים שונים. בוצעה השוואה עם סריקת MRI קודמת מ-2018/10/07. ממצאים: חדרי המוח, חריצים וציסטרנות תואמים לגיל. בשקלול FLAIR / T2 נראים מוקדי אות תת קורטיקליים ספורים בשתי האונות הפרונטליות הללו ממצאים מינימליים, ללא שינוי מבדיקה קודמת, ונראים חסרי משמעות קלינית. אין עדות לתהליך תופס מקום, בצקת, אפקט מסה או דימומים תוך גולגולתיים. ללא מוקדי האטה במפות הדיפוזיה. ללא עדות לתוצרי פירוק דם בסדרת SWI. מוקד שומני זעיר בטריגון של החדר השמאלי בעל אות גבוה בT1) סדרה 7 תמונה 93 ,(ואות נמוך בSWI) סדרה 12 תמונה 51 .(נצפה גם ב-CT ראש משנת 2017. קו האמצע שמור. ציסטרנות הבסיס פתוחות. החזר אות תקין מהעורקים התוך גולגולתיים העיקריים. סינוסים ורידיים ראשיים פתוחים. בהסתכלות בגומה אחורית נראית ציסטה ארכנואידלית פאראמדיאנית אחורית מימין בקוטר כ-2 ס"מ (סדרה 8 תמונה 10 , (ממצא אקראי. מעבר קרניוצרויקלי חופשי. אוורור תקין של מערות הפנים ותאי המסטואיד. לסיכום: ללא עדות לפיזור משני. צילום MRI חדש הבדיקה בוצעה בסדרות משוקללות DWI, FLAIR, T2, T1. סיבת הבדיקה: ביקורת בעקבות טיפולים לשאת ריאתי. חדרי המח תקינים בגודלם. מודגמת ציסטה ארכנואידלית באספקט האחורי של הצרבלום מימין. מודגמים מעט מוקדים איסכמיים כרונים זעירים בחומר לבן, ללא עדות לאיסכמיה אקוטית. אין עדות לתהליכים תופסי מקום במח, האדרה פתולוגית, דמם, שינויים דמילנאטיבים או קולקציה חוץ מוחית. לא הודגמה בצקת מוחית. CPA ,תעלות שמע פנימיות והאיזור הסלרי בגדר התקין. סיגנל זרימה תקין הודגם בעורקי המח, ללא עדות למלפורמציה וסקולרית. מערכות הניקוז הורידיות תקינות ללא עדות לסינוס טרומבוזיס. מודגמת ליפומה זעירה בטריגון החדר הלטרלי השמאלי. סיכום: אין עדות לפיזור משני מוחי. בהשוואה לבדיקת MRI קודמת מ 20.3.17 ,אין עדות לשינוי משמעותי. מה זה אומר ?

  • + הוסף תגובה
עובש אופיר 23/09/2020 17:32
  • האם נשימה במשך חודשים רבים של עובש גןרמת לסרטן?

  • + הוסף תגובה
סרטן מיכל 17/09/2020 21:11
  • דוד שלי בן 80 , בעברו עישון כבד ומחלת COPO ירידה במשקל בשנה האחרונה לפני 7 חודשים אושפז עם דלקת ראות שטופלה בהצלחה עם אנטיביוטיקה. הצללה בCT . הומלץ מעקב ספיגת דלקת לאחר כחצי שנה . אחרי חצי שנה גילו שהצללה לא נספגה והיא בעצם גדלה ל7 ס"מ של גידול סרטני. האם היתה להערכתך רשלנות באורך הזמן המומלץ לבדיקת CT חוזרת ? מה הפרוטוקול המקובל לצילום חוזר למעקב בסיפור רפואי כמו של דודי ?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!