-
שלום רב. אבא שלי אובחן עם אדנוקרצינומה באוקטובר 2018, עבר ניתוח WIPPLE עם כריתת ראש הלבלב, כימותרפיה (6 חודשים) עם GEMZAR וכדורים, וחודש לאחר סים הכימו התחיל הקרנות.
אבי הצליח לעלות במשקל במהלך הכימו, ובימים בהם לא עבר כימו הצליח לתפקד באופן כמעט מלא. אולם אחרי סיום ההקרנות, מצבו הגופני הדרדר עד כדי כאבים עזים שמצריכים את היותו תחת השפעת שני אופיואידים, קנאביס ותרופות נגד בחילות והקאות.
בבדיקת CT השבוע (חודשיים לאחר סיום ההקרנות) התגלה כי הסרטן התפשט, לכן לא רק שההקרנות לא הואילו, הסרטן אף התפשט עד כדי אובדן תאבון וירידה דרסטית במשקל. ה-CT ו-US לא הראו חסימה בגוף, לכן הרופאים קבעו שהעדר התאבון הוא כתוצאה מהתפשטות הסרטן.
מקריאה באינטרנט (אני יודעת שלא כדאי) מצאתי כי התפשטות ואובדן תאבון הוא מצב סופני וכי אבד לנו כל סיכוי (גם הקלוש ביותר שהיה לפני ההקרנות) לחסל את הסרטן.
האם כדאי לגרום לאבי לעבור סבב נוסף של חצי שנה של כימו כאשר אין ביכולתו לעלות במשקל והוא חי על אופיואידים?
תודה רבה!
-
+ הוסף תגובה
