כל מה שרצית לדעת על הקפאת ביציות

מטרת הטיפול הינה להקפיא את ביציות המטופלת לצורך שימור הפוריות ובעתיד להפשירם ולהפרותם בתאי הזרע במעבדה, ולהחזיר את העוברים שיוצרו לחלל הרחם.

כתבה פרסומית
הסבר כללי
מטרת הטיפול הינה להקפיא את ביציות המטופלת לצורך שימור הפוריות ובעתיד להפשירם ולהפרותם בתאי הזרע במעבדה, ולהחזיר את העוברים שיוצרו לחלל הרחם. הפריה חוץ-גופית (IVF)  כוללת את השלבים הבאים:
- השראת ביוץ ומעקב
- שאיבת ביציות והקפאתן
- הפשרת הביציות והפרייתן עם זרע בן הזוג או תורם במעבדה באמצעות הזרקת זרע תוך תאית/אינטרה-ציטופלמית (ICSI) והחזרת הביציות המופרות לרחם.

הפרייה חוץ-גופית נעשית במקרים בהם קיים ליקוי בפוריות שסיבותיו האפשריות:
- חסימה או פגיעה בתפקוד החצוצרות
- הפרעות ביוץ
- ליקויים בזרע
- בעיות אימונולוגיות
- אי פוריות על רקע לא מוסבר
- אנדומטריוזיס
-  כשלון בטיפולי פוריות קודמים
-  הקפאת ביציות

טיפול הורמונלי
אחת ממטרות הטיפול הינה להשיג מספר ביציות. במחזור טבעי מבשיל על פי רוב זקיק בודד. השימוש בתרופות להשראת ביוץ מאפשר גיוס מספר רב של זקיקים ומגדיל את הסיכוי לשאוב יותר ביציות. ההליך מתבצע בעזרת טיפול תרופתי/הורמונלי משולב הניתן בזריקות תת עוריות, זריקות לשריר או בהסנפה. חלק מן התרופות משמשות לגירוי השחלה ואחרות לדיכוי הציר יתרת המח – שחלה ובכך מושגת יעילות יתר בטיפול.

הטיפול להשראת ביוץ מתבצע על פי מספר פרוטוקולים (תוכניות טיפול), אותן הרופא המטפל בוחר בהתאם לנתוני המטופלים: גיל האישה, הסיבה לאי-פוריות, הריונות קודמים, תגובה שחלתית קודמת בטיפולי פוריות קודמים, סיבוכים קודמים (לדוגמא גירוי יתר שחלתי), בדיקות הורמונאליות (לדוגמא FSH), מספר ביציות שנשאבו בעבר, שיעור ההפריות ואיכות העוברים בטיפולי IVF קודמים.

איך מתבצע המעקב ונטילת ההורמונים?
המטופלת מקבלת מידי יום זריקה של ההורמונים הגונדוטרופינים, המכילים את הורמון הזקיק (FSH) (גונל–אף או פיוריגון), הורמון הזקיק והורמון הביוץ (LH) (מנוגון או מנופור) או הורמון הביוץ (לווריס). המטופלת נמצאת במעקב רפואי מתמיד וקפדני המנטר את תפקוד השחלה בשתי שיטות במשולב:

1. בדיקות דם - לברור רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון

2. בדיקות אולטראסאונד נרתיקי - למעקב אחר התפתחות הזקיקים

בהתאם לתוצאות המעקב, הרופא המטפל מבקר אחר המשך הטיפול.

השימוש בגונדוטרופינים בלבד לביצוע IVF אינו נפוץ היום, מאחר וכשליש מהמטופלות נחשפות לאפשרות של ביוץ מוקדם, הגורם לביטול הטיפול. בשל כך, משתמשים בתכשירים נוספים לעיקוב הביוץ: אגוניסטים (פרוטוקול ארוך) או אנטגוניסטים .

האגוניסיט (דקקפפטיל או דיפרלין; בוסרלין או סופרפקט; נפרלין או לופרון) מצוי זמן רב בשימוש וניתן מיום 21 למחזור הקודם או ביום 1 של הווסת הנוכחית - פרוטוקול ארוך. התכשיר ניתן לתקופה של עד שבועיים טרם תחילת הטיפול בגונדוטרופינים.

האנטגוניסט (צטרוטיד או אורגלוטרן) פועלים בצורה שונה מהאגוניסטים, באופן קצר ומידי ולכן ניתנים מאמצע מחזור הטיפול. מקובל להתחיל את השימוש בהם מהיום השמיני של המחזור או לחילופין כשגודל הזקיקים הינו 14 מ"מ ומעלה.

סיבוכים אפשריים
הטיפול ההורמונלי עשוי לגרום לעיתים לתסמונת גירוי היתר השחלתית. גירוי היתר הוא על פי רב קל ומתבטא בתפיחות הבטן, כאבי בטן, הגדלת שחלות ואף הצטברות קלה של נוזלים בבטן. התופעות חולפות כ-4-3 שבועות לאחר שאיבת הביציות. כטיפול מספיקה מנוחה ושתייה מרובה ולרוב לא נדרש אשפוז. גירוי בינוני ו/או קשה כוללים בנוסף לנ"ל גם בחילות והקאות, שלשולים וצמיגות יתר של הדם. בגירוי קשה (0.5% - 3%) קיים סיכון לתפליטים בריאות וכן לתסחיפים. סיבוכים נדירים נוספים כוללים אי ספיקת לב ו/או כליות. דווחו אף מקרים בודדים של צורך בקטיעת גפיים ואף מוות.

סיכונים נוספים הינם תסביב שחלתי (שזור), קרע או דימום מהשחלה. סיבוך זה מחייב התערבות כירורגית (לפרוסקופיה או פתיחת בטן/לפרוטומיה) לשם התרת התסביב או עצירת הדימום. לעיתים נדירות דווח אף על צורך בכריתת השחלות.

ציסטות שחלתיות עלולות להתפתח כתוצאה מהגירוי ההורמונלי. הטיפול הינו מעקב רפואי או לעיתים אף שאיבתם בגישה  נרתיקית.

רגישות לתכשירים ההורמונלים נדירה.

לאחרונה הופיעו בספרות הרפואית דיווחים הבודקים את האפשרות של עליה בשכיחות סרטן השחלות, הרחם ו/או שד, לאחר טיפול בגורמי ביוץ. דיווחים אלו לא אושרו במחקרים נוספים ומוזכרים פה למען הזהירות, וזאת מכיוון שהמידע עדיין מצטבר ומסקנותיו ייוודעו רק בעוד שנים.

במקרים בהם הטיפול יכלול דיכוי מוקדם של השחלות (פרוטוקול ארוך), עלולות להופיע תופעות לוואי הדומות לאלו של גיל המעבר (גלי חום, הזעה, הפרעה בשינה, חוסר סבילות ויובש בנרתיק) לפרק זמן קצר.

דיווח מוקדם לרופא המטפל על תופעות חריגות הינו חובה ויקל באבחון ובטיפול מוקדם.

המעקב הרפואי
האמצעים לניטור ומעקב אחרי התפתחות הזקיקים וצמיחתם בשחלות הינם בדיקות דם הורמונליות ואולטראסאונד נרתיקי המבוצע כל יומיים עד שלושה.

שאיבת הביציות
במועד שבו הזקיקים יגיעו לגודל של 20-18 מ"מ, ימליץ הרופא למטופלת להזריק את הורמון ההריון ((hCG - אוביטרל או פרגניל. וכ 36-34 שעות לאחר מכן תתבצע שאיבת הביציות.

שאיבת הביציות מתבצעת בחדר ניתוח ובהרדמה כללית (לאחר צום של 6 שעות לפחות). במקרים מיוחדים, ניתן גם לבצעה בהרדמה מקומית או ללא הרדמה כלל. השאיבה מבוצעת בהנחיית אולטראסאונד, בגישה  נרתיקית. בזמן השאיבה, דוקרים את השחלות ושואבים מתוכן את הזקיקים עם הביציות שבתוכם, המועברות מידית למעבדה להמשך טיפול.

סיבוכים אפשריים
פעולת שאיבת הביציות כרוכה באי נוחות קלה עד בינונית עד כאב, ולאחריה תידרש מנוחה של מספר שעות.

זיהום באגן הינו נדיר והטיפול בו הינו טיפול אנטיביוטי פומי או תוך-ורידי באישפוז והשגחה רפואית. לעיתים נדרש ניתוח לניקוז מורסה או להרחקת חצוצרות או שחלות פגועות. זיהום מקטין את הסיכוי להריון. לעיתים נדירות עלול מצב זיהומי להסתבך עד כדי כריתת רחם ו/או שחלות.

דימום קל מתרחש כמעט בכל דיקור שחלתי. לעיתים רחוקות הדימום רב יותר ומחייב אישפוז, מתן דם ופעולות לעצירת הדימום. במקרים חריגים ניתוח העשוי להסתיים בכריתת שחלות ו/או רחם.

נזק למעי כתוצאה מנקב הינו נדיר ביותר. סיבוך זה מחייב התערבות כירורגית (לאפרוסקופיה או פתיחת בטן/לפרוטומיה) לשם איבחון ותפירת הנקב במעי.

סיבוכי הרדמה כללית במקרים של שאיבת ביציות הינם נדירים ביותר.

הקפאת הביציות
הקפאת ביציות הינה שיטה חדשנית ונסיונית בטיפולי פוריות אשר פותחה לתת מענה במקרים של:

- חולות סרטן (לפני כמוטרפיה ו/או הקרנות)
- העדר אפשרות להקפאת עוברים (מסיבות דתיות)
- העדר תאי זרע (אי פוריות הגבר)
- תרומת ביציות
- שימור פוריות

שיעור ההשרדות של ביציות מופרות מופשרות הינו גבוה יותר בהשוואה לביציות לא מופרות מופשרות. הקושי הטכנולוגי בפיתוח השיטה נובע ממספר גורמים: 1. הביצית הינה תא גדול אשר ניזוק ביתר קלות בתהליך הדהידרציה של ההקפאה; 2. מעטפת הביצית הינה יותר שברירית בהקפאה; 3. הקפאה והפשרה עשויים לגרום להפרעה במנגון חלוקתה של הביצית (מיוטיק ספינדל) העשוי לגרום לפגיעה בכרומוזומים, כשלון בתהליך ההפריה או כשלון התפתחותי. על מנת להמנע מנזק לביצית מקובל כיום להשתמש בשתי צורות של הקפאה (הקפאה איטית או ויטריפיקציה). הספרות הרפואית מדווחת ששיעור ההשרדות של ביצית לא מופרות מופשרת הינו 90-55%, שיעור ההפריות התקינות הינו 80-70% ושיעור ההריונות הינו 60%-20.

הפריית הביציות
בשל השינויים שהביצית המופשרת עוברת על פני המעטפת שלה (הקשחה) מקובל כיום לבצע את ההפריה על ידי הזרקת זרע ישירות לנוזל הביצית - מיקרומניפולציה (ICSI). צוות הביולוגיים מזריק תא זרע איכותי בודד לכל ביצית. למחרת תיערך בדיקה האם התרחשה ההפריה. לאחר יממה נוספת תיערך בדיקה האם התפתח עובר, אשר לרוב הינו בן שניים עד ארבעה תאים.

החזרת העוברים
החזרת הביציות המופרות מתבצעת לאחר הכנה מתאימה של רירית הרחם, היכולה להתבצע במחזור טיבעי, תוך מעקב אחר התפתחות הזקיק וצמיחת רירית הרחם או לאחר דיכוי שחלתי עם אגוניסיט (דקקפפטיל או דיפרלין; בוסרלין או סופרפקט; נפרלין או לופרון) מיום 21 למחזור הקודם או ביום 1 של הווסת הנוכחית ולאחריו שימוש בטבליות אסטרוגן (לדוגמה אסטרופם או פרוגינובה) ובהמשך תוספת תכשירי פרוגסטרון (לדוגמה טבליות נרתקיות של אנדומטרין  או אוטרוגסטן ו/או זריקות גסטון או פרוגסטרון רטרד ו/או כרינון ג'יל נרתיקי) תוך מעקב אולטראסאונד נרתיקי אחר צמיחת רירית הרחם. החזרת עוברים תתבצע ביום השני, השלישי או  החמישי. ההחלטה הרפואית על מספר העוברים המוחזרים והמועד מתבססת על פי רוב בהתאמה לשיקולים הבאים: מספר העוברים הקיים, איכותם, גיל המטופלת וטיפולים קודמים. החדרת את העוברים לחלל הרחם מתבצעת באמצעות קשית דקה (קטטר) בהנחיית אולטראסאונד (בשכיבה כמו בבדיקה גניקולוגית רגילה). לאחר ההחזרה נמליץ על מנוחה של של כמחצית השעה. לעיתים, נמליץ על טיפול נוסף במקביל לתקופה זו כגון: אספרין, פרדניזון, אסטרוגן, קלקסן ועוד.

בדיקת דם להריון (הורמון הבטא HCG) מתבצעת 12 יום ממועד החזרת העוברים לרחם.

המשך הטיפול הרפואי הינו ללא שינוי עד יום בדיקת הדם להריון. לאחר קבלת תשובת המעבדה יש להיועץ עם הרופא המטפל לגבי המשך הטיפול. בכל מקרה אין להפסיק או לשנות את הטיפול עצמונית ללא קבלת יעוץ רפואי.

סיבוכים אפשריים
הריון חוץ רחמי – שיעור ההריונות מחוץ לרחם בהפריה חוץ גופית הינו גבוהה יותר בהשוואה להריון ספונטני. הטיפול בהריון חוץ רחמי הינו מעקב רפואי אמבולטורי או באישפוז, מתן טיפול במטרוטרקסט או בניתוח (לאפרוסקופיה או פתיחת בטן/לפרוטומיה) הכולל פתיחת החצוצרה ושאיבת ההריון (סלפינגוסטומי) או כריתת החצוצרה (סלפינגקטומי), בהתאמה לנסיבות הרפואיות. לעיתים העובר משתרש הן בחלל הרחם והן בחצוצרה. הטיפול בהריון הטרוטרופי זה הינו כריתת החצוצרה בניתוח.

הפלות – קיימת עלייה של עד 2-1% בשיעור ההפלות המוקדמות בהפריה חוץ- גופית.

הריונות מרובה עוברים - הינם בשכיחות גבוהה יותר בהשוואה להריון ספונטני והינם    20-5%. ניתן לצמצם משמעותית סיכון זה על ידי החזרה של עובר בודד לחלל הרחם. הריונות מרובה עוברים הינם הריונות בסיכון גבוה בשל הסיכונים: לדימום, הפלות, צירים מוקדמים,  לידה מוקדמת ופגות, הפחתה בצמיחה התוך רחמית, יתר לחץ דם, רעלת הריון, סכרת הריונית, מצגים פתולוגיים וניתוחים קיסריים.

הפחתת עוברים – במקרים של הריון שלישיה ויותר מקובל להמליץ על הפחתת עוברים על מנת למנוע את הסכנה בלידה מוקדמת ופגות. ההליך מתבצע בגישה נרתיקית או ביטנית משבוע 8 ועד 16 להריון בהתאם להמלצות והנסיון של המרכז הרפואי בו מתבצע ההליך. שיעור הסיבוכים בהפחתת עוברים הינו 10-5% וכלל דימום, זיהום, ירידת מים מוקדמת, צירים מוקדמים והפלה של עובר בודד או של כל ההריון. ההליך מחייב הפניית הפניה לוועדה להפסקת הריון ואת אישורה.

מומים מולדים – בספרות הרפואית לא דווח על עליה משמעותי בשיעור המומים המולדים המיבניים או הכרומוזומליים בהפריה חוץ-גופית כולל מיקרומניפולציה. הנושא נבדק במחקרים נוספים ומוזכר פה למען הזהירות, וזאת מכיוון שהמידע עדיין מצטבר ומסקנותיו ייוודעו רק בעוד שנים.

סיבוכי הריון - הריונות הפריה חוץ-גופית אינן הריונות בסיכון גבוה. ברם, מדווח בספרות הרפואית על עליה קלה בשיעור הדימומים במהלך ההריון, הצירים המוקדמים,  ירידת מים מוקדמת, לידה מוקדמת ופגות, הפחתה בצמיחה התוך רחמית, יתר לחץ דם, רעלת הריון, סכרת הריונית, מצגים פתולוגיים וניתוחים קיסריים.

כשל טכני
שאיבת והקפאת ביציות כוללת סדרה של פעילויות ניתוחיות, עבודה מעבדתית, פעילות טכנית עדינה, הכרוכה בהפעלת מכשירים מכניים ואלקטרונים. הצלחת הפעולה כולה קשורה בתפקוד תקין של מערכת שלמה. לעיתים, אף אם רחוקות, עלול התהליך להיכשל ברמה הטכנית. כשל טכני עלול להתרחש ב- 3-2% מהמקרים.

יש לך שאלה על הקפאת ביציות? היכנסי לפורום תרומת ביציות והקפאת ביציות >

פורום אולטרסאונד - הריון ולידה

ד"ר יוחנן שמעוני

ד"ר יוחנן שמעוני
ד"ר יוחנן שמעוני יוחנן הינו מומחה במיילדות, בגינקולוגיה ובאי פוריות. במרפאתו הממוקמת בהוד השרון, ד"ר שמעוני מעניק את שירותיו למגוון מטופלות: נערות, נשים בגיל המעבר ונשים הרות, אשר זכאיות למעקב היריון עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • בדיקת גנומיטי בהריון
  • דניאלה
  • 18/01/2019 15:59
  • היי רציתי לדעת באיזה שבוע מומלץ לעשות את בדיקת הגנומיטי במקום בדיקת מי השפיר (אני לא חייבת לעשות מי שפיר אבל החלטתי כן לעבור את הבדיקה) אשמח להמלצתך תודה רבה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • משחה לעור בהיריון
  • אפרת
  • 17/01/2019 09:00
  • שליה נמוכה ביחס לצוואר הרחם
  • ח
  • 17/01/2019 01:18
  • אני בשבוע 16, באולטראסאונד האחרון כתוב, שליה קדמית, ביחס לצוואר הרחם נמוכה, חברה אמרה לי שבמצב זה מומלץ להימנע מקיום יחסים, רציתי לדעת האם זה נכון?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
רופאים בתחום
ד"ר רון שינמן ד"ר רון שינמן
מומחה בכירורגיה גינקולוגית אנדוסקופית קרא עוד
דר' איליה בורד דר' איליה בורד
רופא בכיר, יחידה להפריה חוץ גופית
סורוקה קרא עוד

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל