איך תדעי שיש לך פיברומיאלגיה?

שכיחותה של תסמונת הפיברומיאלגיה בארצות מערביות מוערכת ב – 2-3% מהאוכלוסיה ועל פי נתון זה ניתן להעריך כי בישראל חיים מאות אלפי אנשים הסובלים ממצב זה. התסמונת מאובחנת במגוון רחב  של גילאים, עדות, מיקום גיאוגרפי ומעמד סוציו-אקונומי. רוב החולים הם בגילאי 20-50.

בעבר, מקובל היה לחשוב שכ – 90% מהחולים הם נשים, אך כיום נראה שגם גברים סובלים מתסמונת הפיברומיאלגיה לעיתים די קרובות, אם כי עדיין מקובל כי התסמונת שכיחה יותר בנשים.
לכן, חשוב שתדעי מהם הסימפטומים הרלוונטיים כדי לקבל טיפול נכון - ובזמן.

אז מהי ה"פיברומיאלגיה"?

תסמונת הפיברומיאלגיה (המכונה בעברית "דאבת השרירים") היא צורה נפוצה של כאבי שרירים מפושטים ותשישות. המונח Myalgia פירושו כאב שרירים. השם Fibromyalgia מצביע על כאבים ברקמת חיבור, בשרירים, בגידים, ברצועות ובמקומות אחרים. אף כי הכאב מורגש בשרירים וברקמות החיבור, כיום ברור, שהבעייה הבסיסית בפיברומיאלגיה אינה ממוקמת ברקמות אלו. למעשה, מדובר בהגברה של הולכת כאב ועיבוד תחושת הכאב במערכת העצבים המרכזית (חוט השידרה והמוח). התוצאה היא שכל גרוי אשר אמור היה להיות מעט מכאיב (או אפילות גרוי שלא היה צריך להיות מכאיב כלל) – מפוענח על ידי מערכת העצבים המרכזית כגרוי מכאיב ביותר אצל חולת פיברומיאלגיה.
פיברומיאלגיה אינה מחלה מדבקת, כמו כן לא מדובר במחלה פרוגרסיבית או ניוונית ואין לצפות להתדרדרות במשך השנים (אם כי יש תקופות טובות יותר וטובות פחות). 

הגורם לפיברומיאלגיה אינו ברור במלואו. מקובל להניח כי קיים רקע גנטי לתסמונת הפיברומיאלגיה ושכיחותה גבוהה באופן משמעותי אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אדם  הסובל מפיברומיאלגיה. בנוסף, "טריגרים" שונים במהלך החיים יכולים לתרום להתפרצות המחלה. בין אלו ניתן למנות חבלות גופניות (בייחוד לעמוד השדרה הצווארי), זיהומים ויראליים שונים, שינויים הורמונאליים ולחץ נפשי.  בנוסף, פיברומיאלגיה יכולה להתפתח באופן משני אצל אדם הסובל ממחלה אחרת, כמו למשל מחלת מפרקים דלקתית, מחלת מעיים דלקתית כרונית ועוד. 

אחוזים גבוהים מחולי הפיברומיאלגיה (קרוב ל- 90%) סובלים בנוסף לכאב בכל הגוף מעייפות והפרעות שינה.
חלק מחולי הפיברומיאלגיה עלולים לסבול בנוסף מתופעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה , אשר עלולים להתפתח כתוצאה מהכאב הכרוני – אך עלולים גם להשפיע לרעה על המצב הגופני. כך עלול להיווצר מעגל קסמים של כאב ודיכאון, הגורמים פגיעה קשה באיכות החיים. 

כיצד תדעי אם יש לך פיברומיאלגיה?

תסמונת הפיברומיאלגיה אינה קשה לאבחון, בתנאי שמודעים לביטויים הקליניים שלה. למעשה, לא פעם החולה עצמה מגיעה לאבחנה על סמך קריאה וחיפוש באינטרנט. השילוב של כאב כרוני מפושט בכל חלקי הגוף, המלווה רגישות רבה ללחיצה בבדיקה הגופנית, מספיק על מנת לאבחן פיברומיאלגיה. עם זאת, חלק חשוב מתהליך האבחון כרורך בשלילה של מחלות אחרות, אשר עלולות לגרום לסימפטומים דומים, או אשר עלולות להתקיים יחד עם תסמונת הפיברומיאלגיה. תפקידו של הרופא הוא לבצע את הבדיקות ההכרחיות על מנת לשלול מחלות אלו, על ידי בדיקות דם, צילומים וכו. חשוב גם להמנע מבירור מוגזם ומביצוע סדרה ארוכה של בדיקות מיותרות ולא נעימות – אם אין לכך הצדקה חד משמעית. יש לזכור שנכון להיום, אין בדיקת מעבדה או בדיקת הדמייה ספציפית אשר מאבחנת פיברומילאגיה ולכן האבחנה מבוססת כל כולה על הסיפור הקליני ועל הממצאים בבדיקה הגופנית.
בנוסף לכאב, חולות הפיברומיאלגיה סובלות ברוב המוחלט של המקרים מסימפטומים נוספים, הכוללים הפרעות שינה, עייפות מתמשכת, הפרעות ריכוז וזיכרון, תלונות של מעי רגיש ועוד ועוד. 

אם את סובלת ממספר תסמינים מהרשימה שפורטה למעלה, ערכת בדיקות וצילומים ועדיין לא נמצא המקור לכאבים - קיים סיכוי סביר שחלית בפיברומיאלגיה. במקרה כזה חשוב מאוד לפנות לראומטולוג המתמחה במחלות כאלה (ראומטולוגיה היא ענף המשתייך לרפואה הפנימית. ענף זה עוסק בעיקר במחלות המיוחסות לרקמות החיבור - המפרקים, השלד, השרירים וכיוצ"ב). הראומטולוג יוכל לאשש או להפריך את קיום המחלה, ובמידת הצורך – ידע כיצד לטפל בה.


אובחנתי כחולה פיברומיאלגיה, מה עליי לעשות?

קודם כל עליך לפנות לרופא המתמצא בתסמונת ומכיר את עקרונות הטיפול בה. לצערנו, המודעות לאבחנה וטיפול בפיברומיאלגיה אינה תמיד אופטימאלית ולא פעם עלול להגרם עיכוב באבחון ובטיפול. ברור כי ככל שהאבחון והטיפול בתסמונת מהיר יותר כך ישנו שיפור גדול יותר במצב החולה, ולכן רצוי לפנות לטיפול הולם מיד לאחר האבחון.

שיטות טיפול קיימות

הטיפול במחלת פיברומיאלגיה מתחלק לטיפול תרופתי ולטיפול שאינו תרופתי. לחולות פיברומיאלגיה מומלץ מאוד לעסוק בפעילות גופנית כדוגמת התעמלות, שחייה ופעילות אירובית הדרגתית, וכן מומלץ טיפול באמצעות הידרותרפיה (טיפול במים), רחצה בחמי מרפא וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לשיפור ההתמודדות עם הירידה במצב הרוח והירידה הכללית בתפקוד היומיומי. יש להדגיש שלגבי חולות הפיברומיאלגיה, פעילות גופנית חשובה אפילו יותר מחשיבותה לכלל האוכלוסיה. למעשה יש להתייחס לפעילות גופנית במקרה זה ממש כמו לטיפול תרופתי ולהקפיד על פעילות יומיומית, סדירה והדרגתית.
טיפולים משלימים שונים, כמו ביופידבק ודיקור, עשויים לתרום להפחתת לחץ, הרפיית שרירים והפחתת כאב בתסמונת הפיברומיאלגיה, כמו במצבים אחרים של כאב כרונית. 

טיפולים תרופתיים

במשך השנים האחרונות, אושרו לראשונה מספר תרופות ספציפיות כטיפול בתסמונת הפיברומיאלגיה, דבר המהווה התקדמות חשובה עבור החולות הסובלת ממצב זה.
ליריקה של חברת פייזר, הינה התרופה הראשונה שאושרה על ידי מינהל התרופת האמריקאי לטיפול בפיברומיאלגיה. בישראל ליריקה מאושרת על ידי משרד הבריאות כטיפול תרופתי ייעודי לפיברומיאלגיה.  ליריקה הוכחה במחקרים רבים כתרופה יעילה לטיפול בתסמונת הפיברומיאלגיה, עם פרופיל בטיחותי גבוה. התרופה משפיעה במישרין על הולכת כאב במערכת העצבים המרכזית ובנוסף משפיעה באופן חיובי על הפרעות השינה האופייניות לתסמונת. 
סימבלטה, תרופה המעלה רמות של סרוטונין ונוראפינפרין במערכת העצבים המרכזית, היא תרופה נוספת המאושרת כיום בארה"ב ובישראל כטיפול ספציפי בפיברומיאלגיה. בניגוד לליריקה, סימבלטה היא בנוסף תרופה נוגדת דיכאון.

תרופת נוגדות דלקת, לרבות סטרואידים, אינן נחשבות טיפול יעיל בתסמונת הפיברומיאלגיה, גם תרופות אופיאטיות, שהן נוגדות כאב חזקות במצבים אחרים, אינם יעילים ביותר במצב זה, אשר מצריך תרופות ספציפיות המשפיעות על עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית.
שילוב זהיר ומדוייק של טיפול תרופתי ספצפי יחד עם טכניקות הטיפול הבלתי תרופתיות עשוי להביא להקלה משמעותית בסימפטומים של חולת והפיברומאילגיה ולשבור את מעגל הקסמים של כאב ועייפות.