בעיות ברכיים: אתם שואלים, הרופא עונה

מפרק הברך הוא המפרק הגדול ואחד המורכבים בגוף האדם. הברך מורכבת מ- 3 תת מפרקים, מדורים או לשכות, שלכל אחד מהם תפקוד ייחודי ובעיות אופייניות.
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 23/04/2019


האם לפנות לרופא עם כל כאב ברכיים?

אינני נוהג בשיטה של לצייר תרחישי אימה עבור המטופלים שלי. לא כל כאב בברך מחייב הגעה מיידית אל הרופא המטפל או אורטופד, אלא אם כן מדובר בתאונה (נפילה, חבלה וכו'), בה המצב המקורי השתנה באופן קיצוני, לדוגמא, אדם שלא סבל מעולם מכאבים בברך מבצע תנועה חדה תוך כדי הליכה, ריצה או אפילו כריעה של הברך, ולאחר מכן מתחיל לסבול מכאבים, נפיחויות, קושי בדריכה או בתנועה. במקרה כזה, מומלץ מאוד לפנות לגורם מוסמך לצורך אבחון וטיפול.

לעומת זאת, כאבים הנמשכים במשך תקופה ארוכה מאוד, ללא אירועים חבלתיים שקדמו לכאב, ללא נפיחות, ללא הגבלה בתנועות וללא קושי בדריכה, אינם בהכרח מחייבים בדיקה מידית אלא ניתן ליטול משככי כאבים, לנוח ואף לפנות לפיזיותראפיסט/ית מוסמך/ת לצורך הערכה וטיפולים.


מהם הסימנים המובהקים לדלקת כרונית בברך?


דלקת כשלעצמה מהווה שלב מתקדם בפגיעות של מבני הפרק. על ידי יצירת דלקת, הגוף מנסה להתגבר על גירויים ונזקים אותם מנסה לתקן. כאשר לא מדובר במחלה של דלקת מפרקים, ניתן לומר כי ברוב הגדול של המקרים, הדלקת הכרונית לא תחלוף עד לא נתקן את מקור הבעיה: קרע של מניסקוס, "גילוח" של הסחוס וזריעת גופיפים סחוסיים אל תוך קופסית הפרק, למשל. 


לרוב, דלקת כרונית בברך מתבטאת בכאב מתמשך, קושי בהנעת המפרק ולעתים קרובות נפיחות של המפרק הנגוע. על הרופא המטפל לנסות ולאתר את המקור האנטומי של הבעיה כדי לתת את הטיפול המתאים ביותר עבור אותו מקרה.


מהם השלבים הבאים בטיפול בכאבי ברכיים כרוניים?


לאחר תחקור ראשוני ובדיקה פיזית, על הרופא/ה להחליט על בירור הדמייתי המתבסס לרוב על החשד הקליני אותו מבקש הרופא לוודא או לשלול. צילומי רנטגן, בדיקת אולטרה סאונד, מיפוי עצמות ו- MRI הן הבדיקות השכיחות שמבצעים לצורך בירור הדמייתי של סיבות הכאבים.



מהי שחיקה של הסחוס המפרקי ואיך מטפלים בה?

מפרק הברך הוא המפרק הגדול ואחד המורכבים בגוף האדם. הברך מורכבת מ- 3 תת מפרקים, מדורים או לשכות, שלכל אחד מהם תפקוד ייחודי ובעיות אופייניות. 


הלשכה המדיאלית של הברך (הצד הפנימי הקרוב לברך השניה), מיועד לנשיאת משקל, הלשכה הלטרלית (הפונה החוצה מהברך), מיועדת לתנועת החלקה וסיבוב (pivot), בעוד שהלשכה הפטלו פמוראלית (פיקה ושקע עצם הירך) מיועדת ל"נסיעה", כך שהפיקה נעה בין שתי גבהות של עצם הירך במעין "מסילה". בשתי הלשכות, המדיאלית והלטראלית, נכנס שחקן חיזוק נוסף שמסייע לבלימת הזעזועים ופיזור העומסים: המניסקוס, המדיאלי והלטראלי. תנועתיות ויציבות הברך בכל טווחי התנועה מווסתות ומתוזמנות היטב על ידי מערך שלם של רצועות, גידים ושרירים אשר בעצמם סופגים חלק ניכר מאנרגיית הבלימה בעת הליכה או ריצה, למשל. 


הפרעה באחד או יותר ממרכיבים אלו תגרור אחריה חוסר איזון של הברך כולה אשר עלולה לספוג עומסי יתר וכוחות גזירה המשפיעים ישירות על הסחוס המפרקי. חולשת שרירים, חוסר גמישות ומתח בגידים מסביב לברך, קרעים במניסקוסים או ברצועות המייצבות, כל אלו עלולים להביא לידי פגיעה מוקדית של הסחוס המצפה את העצמות. כתוצאה מהנזקים הנקודתיים הללו, הגוף יוצר תגובה דלקתית אשר עלולה להביא מצדה לשחרור אנזימים המפרקים את הקולגן ויתר חלבוני הסחוס. 

המטופל ה"אידיאלי" לטיפול באורתוקין הוא זה שסובל מנזק שחיקתי התחלתי עד בינוני, ללא שינוי בציר של הברכיים, כלומר - ללא סטייה קיצונית לרגל "O" או רגל "X"; לעתים קרובות גם כאשר נזקי סחוס מתגלים תוך כדי ניתוח ארתרוסקופיה, ניתן לשייף ולקדוח תעלות בתוך העצם החשופה מהסחוס, על מנת לגרות יצירה של כיסוי סחוסי חדש בשטח הפגוע, במקרים אלה, השימוש באורתוקין החוסם את ה- IL-1  אשר מכיל גם כמויות ניכרות של גורמי גדילה, עשוי לשפר משמעותית את תוצאת הניתוח ולמנוע הידרדרות נוספת במצב הסחוס ביתר חלקי הברך.



מהי חומצה הילאורונית ואיך היא מטפלת בבעיות סחוס?


מזה יותר מעשור, משמשת החומצה ההיאלורונית (hyaluronic acid) לטיפול מקומי במפרקים עם בעיית סחוס. מדובר בחומר המופק כיום בתהליכים מתקדים של הנדסה גנטית והמשמש ל- viscosupplementation של המפרק, כלומר - מסייע באופן מכאני לסיכוך משטחי הסחוס. מאחר שהחומר מצוי באופן טבעי במפרק ונפגע מתהליכים שחיקתיים, הזרקה של החומר מבחוץ משפרת את תנועתיות המפרק וייתכן שמשפרת גם את ההפרשה האנדוגנית של החומצה ההיאלורונית הטבעית. 

יעילות הטיפולים בעזרת החומצה היאלורונית נאמד בכ- 60%. כלומר, על 6 אנשים מתוך 10 תהיה הקלה בתסמינים ושיפור המצב לתקופות משתנות שבין 6 חודשים לשנה. נראה כי חלק מהאנשים אינם מגיבים מסיבות שונות, כולל תהליך שחיקתי מתקדם מדי, הפרעות ביומכאניות בלתי פתורות ועוד.


מה ההבדל בין סטרואידים לחומצה הילארונית?


סטרואידים הם חומרים בעלי תכונה חזקה לדיכוי דלקות. עם זאת, שימוש בסטרואידים להזרקה תוך מפרקית עלול בעצמו לגרום נזק נוסף ופגיעה סחוסית משמעותית. בניגוד לחומצה היאלורונית המשמשת שכבת סיכוך פיזיקלית, סטרואידים מתערבים בתהליכים המטבוליים של רצועות הגידים, הסחוס והעצמות. התועלת הרגעית של הזרקה של סטרואידים היא זמנית בלבד והסיכון היחסי אינו מצדיק את השימוש החוזר או לאורך זמן.


האם אפשר לשקם את הסחוס באמצעות תזונה?


האמרה "אנחנו מה שאנו אוכלים" (we are what we eat) נכונה לגבי כל היבטי החיים וככל הנראה גם בתחום של שמירה על המפרקים. תוספי מזון המכילים גלוקוזמין, כונדרוייטין ו- MSM למשל, הוכחו ככמעט בלתי מזיקים (כמעט נטולי תופעות לוואי). עם זאת, מידת ה"שמירה" שלהם על המפרקים היא זעירה ביותר, אם בכלל. יתכן שהם גורמים לתופעה אנטי דלקתית קלה אשר לאור ההשפעה הרבה של יתר הגורמים הביומכאניים, הביולוגים והגנטיים, השפעת התוספים היא זניחה לכל היותר.

יחד עם זאת ולמרות הכל, אם אתם סובלים מתהליך שחיקתי של הסחוס במפרק כלשהו, אני ממליץ לנסות טיפול בתוספים ואם לאחר 3 חודשי שימוש אין שינוי בתחושה או בכאב, אין טעם להמשיך ולקחת אותם.


האם ניתן לשקם את הסחוס באמצעים לא חודרניים?


בעבר (וגם בהווה), היו ניסיונות להשפיע על המטבוליזם של תאי הסחוס באמצעים חיצוניים, כגון שדות אלקטרומגנטיים. הבסיס המדעי לשימוש במכשירים אלה הוא בכך שבתנאי מעבדה, תאי סחוס שנחשפים לשדה אלקטרומגנטי מסוים גדלים טוב יותר מאלו שאינם חשופים לשדות אלו. לצערינו, אין הוכחה לכך ששדות מגנטיים חיצוניים משפיעים על הסחוס החי. 



אילו ניתוחים קיימים לבעיות ברכיים?


כל הפעולות הכירורגיות שנעשו פעם באמצעות "פתיחת האיבר" בחתכים גדולים, עברו ב- 20 השנים האחרונות מהפך של ממש. כיום רוב הפעולות הטיפוליות (פרט להחלפת מפרקים) נעשות בפולשנות זעירה ובאמצעות ארתרוסקופיה. תפירת מניסקוס, כריתה חלקית, שחזורי רצועות צולבות, שיוף ותיקוני סחוס, השתלה של סחוס ועוד - את כולם ניתן לבצע דרך פתחי עור זעירים ובכך לגרום פחות נזק לרקמות ולקצר את משך ההתאוששות לאחר הניתוח.



למה השתלה של מפרק מלאכותי היא המוצא האחרון?


ניתוח להחלפת המפרק הוא ניתוח "גדול" המחייב אשפוז וטיפול שיקומי ארוך. מכיוון שמדובר על מפרקים מלאכותיים (מתכת + פלסטיק), אורך החיים של התותבת מוגבל והוא ביחס הפוך לגיל ולפעילות שהאדם מבצע: ככל שאדם צעיר יותר ובעל פוטנציאל פעילות גדול יותר, כך אורך החיים של התותבת קצר יותר. החלפות חוזרות של המפרק עלולות לדלל את מסת העצם ולהגדיל משמעותית את הסיכון הניתוחי.



האם ישנם ניתוחים חלקיים?


ישנן וריאציות שונות של ניתוחי החלפת מפרק הברך, כגון החלפה חלקית הזוכה להצלחות כאשר מתקיימים התנאים הנכונים והאינדיקציות המתאימות. ניתוחים אלו אמורים לשמש את האוכלוסייה הצעירה יותר במקרים של פגיעה סחוסית משמעותית בלשכה אחת בלבד. בשל סיבות שונות הקשורות לביו-מכניקה ולנתונים טכניים אחרים, הניתוח הנהוג והנפוץ במקרה של החלפת הברך הוא עדיין החלפה מלאה.


הכתבה בשיתוף עם ד"ר דוד מורגנשטרן, רופא מומחה בכירורגיה אורטופדית וברפואת ספורט. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר רון ארבל השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים ניתוחי מפרק הירך והברך

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מפרק ירך שלומית. 19/01/2020 21:20
  • שלום רב, שמי שלומית.לפני כשלוש שנים עברתי ניתוח בעקבות קרע בלברום מפרק הירך..בשבועיים האחרונים אני סובלת מכאבים מאוד חזקים ומכיוון שאני כבר מזהה את סוג הכאב, יש לי תחושה חזקה שנקרע לי שוב הסחוס. יש לציין שאני מורה לחנ"ג ורצה ומתאמנת שלוש פעמים בשבוע. האם קרע חוזר בלברום הוא תופעה נפוצה? הדבר האחרון שארצה לחשוב עליו זה ניתוח נוסף..במקרה שהקרע חזר..כדאי שוב לנתח? אשמח לתשובה

  • + הוסף תגובה
קרע לברום ,cam Eitan 20/01/2020 20:32
  • הי שלומית. אני שחקן כדורסל, נפצעתי ומאוד חושש כרגע. אפשר לשאול אצל מי נותחת? האם את ממליצה לעבור את הניתוח? האם הניתוח שיפר את מצבך? תודה מראש ורק בריאות

  • + הוסף תגובה
קרע בלברום שלומית 20/01/2020 22:53
  • הי, נותחתי אצל דוקטור אהוד ראט שמאוד ידוע ומוערך בתחום. היה לי "שקט" שלוש שנים .לא הצטערתי לרגע על הניתוח, יכלתי לחזור לספורט וזה היה בשבילי הכל. הניתוח לא נוראי.. החלמה 3 חודשים אבל התאוששתי מהר. דעתי היא שלא צריך לסבול אבל כן לנסות פיזיוטרפיה לפני. לי זה לא עזר כי הקרע היה גדול. כדאי לדעת כי יש מקרים שזה חוזר( לדעתי זה מה שקרה לי בימים אלה). מוזמן לשאול שאלות נוספות.תרגיש טוב

  • + הוסף תגובה
קרע בלברום שלומית 20/01/2020 22:53
  • הי, נותחתי אצל דוקטור אהוד ראט שמאוד ידוע ומוערך בתחום. היה לי "שקט" שלוש שנים .לא הצטערתי לרגע על הניתוח, יכלתי לחזור לספורט וזה היה בשבילי הכל. הניתוח לא נוראי.. החלמה 3 חודשים אבל התאוששתי מהר. דעתי היא שלא צריך לסבול אבל כן לנסות פיזיוטרפיה לפני. לי זה לא עזר כי הקרע היה גדול. כדאי לדעת כי יש מקרים שזה חוזר( לדעתי זה מה שקרה לי בימים אלה). מוזמן לשאול שאלות נוספות.תרגיש טוב

  • + הוסף תגובה
לאחר ניתוח איתן 05/05/2020 21:48
  • הי שלומית, תודה רבה שענית לי! עברתי ניתוח אצל ראט. היום אני 8 שבועות מצד אחד הליכה ועמידה די חלק ובלי צליעה ולא מרגיש יותר תחושה שמשהו תקוע שם. מצד שני הכאב בישיבה עדיין קיים במיוחד אם אני יושב ברכב יותר מחצי שעה. עושה מה שאפשר בפיזיותרפיה אבל מתפלל שהכאב בישיבה ייעלם. את זוכרת משהו כזה אולי ?

  • + הוסף תגובה
קרע בלברום מפרך הירך אניה 10/02/2020 19:06
  • הי שלומית, אחרי כמה זמן אפשר לחזור לעבודה משרדית? אחרי כמה זמן יכולת לנהוג? הקרע אצלי במפשעה ברגל ימין ואני ממש פוחדת במיוחד לאחר שדר ראט ציין מה עלול להיסתבך כתוצאה מהניתוח. יש אפשרות לשוחח איתך?

  • + הוסף תגובה
תוצאת MRI ברך לילי 23/04/2020 20:45
  • כמות מעט מוגברת של נוזל בברך. מניסקוס לטרלי קטן, מתאים למצב לאחר מניסקטומיה חלקית.(עברתי ארתרוסקופיה לעיצוב צורת הסהרון-ללא קרע ) מניסקוס מדיאלי בעל צורה וסיגנל שמורים. פגמים סחוסיים שטחיים במדור לטרלי בפמור ובטיביה.

  • + הוסף תגובה
בורג כירורגי יאנקוש 17/04/2020 10:15
  • מדובר באיתור נעדר וחשש שקבור באיזור מסוים בארץ. מנסים לאתר בעזרת גלאי מתכת עפ"י ידיעה שהכניסו לו בורג בין 3-4 ס"מ לאיחוי שבר בכף רגל שמאל בשנת 2014 ( ולא הוציאו אותו). השאלה: האם ב2014 השתמשו בטיטניום לברגים כירורגים או לא?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!