יום השחפת העולמי - 24.3.2011

לקראת יום השחפת העולמי החל ביום חמישי ה 24.3.2011, מומחי אינפומד ערכו עבורכם סקירה קצרה אודות מחלת השחפת, מהי, כיצד נדבקים בה ומה לעשות במידה ונדבקתם

כתבה פרסומית כתבת חסות

תאריך עדכון: 23/03/2011
כמות מקרי השחפת החדשים לשנה בישראל עומדת על כ-5 מקרים לכל 100 אלף תושבים, מה שמגדיר את ישראל יחד עם שאר העולם המערבי כמדינה נקיה יחסית משחפת.
השחפת היא מחלה קשה לריפוי, וללא טיפול מדובר במחלה קטלנית בעד 50% מן המקרים.
חיידק השחפת (mycobacterium avium) מסוגל להיכנס לתוך תאי מערכת החיסון בגוף, ולהתרבות בקצב איטי מאוד. שני המאפיינים הללו מקשים מאוד על הטיפול התרופתי בשחפת (מרבית התרופות האנטיביוטיות פועלות בעיקר בשלב ההתחלקות, מה גם שחדירות התרופות לתוך התאים הרבה יותר נמוכה), ולכן יש צורך בשילובי אנטיביוטיקות (2-4 אנטביוטיקות בו זמנית) וטיפול ארוך טווח (חצי שנה עד תשעה חודשים).
חיידק השחפת, כמו חיידקים רבים אחרים, יודע לפתח עמידויות. למזלנו הרב כמות המקרים המדווחים בארץ של חיידקי שחפת עמידים נמוכה מאוד, אולם אי הקפדה על טיפול רצוף ומלא יכולה לגרום להיווצרות עמידויות חדשות. מסיבה זו שיטת הטיפול בשחפת בארץ, בהתאם להמלצות אירגון הבריאות העולמי (WHO), היא במתן ישיר (DOTS),החולה חייב להגיע ללשכת הבריאות המחוזית לפחות פעם-פעמיים בשבוע ולקבל את התרופה בצורה מתועדת. מרבית התרופות בשימוש בשחפת ניתנות באופן פומי.
מחלת השחפת הפעילה דומה לזיהומים אחרי בדרכי הנשימה ומתאפיינת בהרגשה כללית רעה, שיעול עם כיח, חום. הדבקה בשחפת נעשית דרך התרסיס הנפלט בשיעול, אולם בדרך כלל יש צורך במגע הדוק עם החולה לאורך זמן. אף שרק 3 מתוך 10 השוהים במגע הדוק עם חולה פעיל ידבקו בשחפת, סטטיסטיקות עולמיות מראות שכל חולה שחפת פעיל מדביק כ-5 אנשים ביום!
עם זאת, כיוון שכפי שאמרנו החיידק מתחלק מאוד לאט, רוב הנדבקים לא יפתחו מחלה פעילה מיד, אלא "מחלה לטנטית". מחלה לטנטית הכוונה היא להגבלת החיידק על ידי "חומה" של תאים שבונה מערכת החיסון, כאשר החיידקים בתוך גבולות ה"חומה" (גרנולומה) מתחלקים לאט מאוד.
את המחלה הלטנטית ניתן לזהות לפי הסיפור הרפואי למשל, הגעה מאזור בו קיימת שכיחות גבוהה של שחפת כמו מזרח אירופה, אפריקה ועוד, בעיות במע' החיסון (HIV), מגע הדוק עם חולה פעיל (עובדי בריאות, בני משפחה), בדיקת "מנטו" וצילום חזה. בדיקת המנטו מתבצעת על ידי הזרקה של חומרים ממעטפת החיידק מתחת לעור, ומדידת התגובה הדלקתית שמתקבלת. במידה ובדיקת המנטו חיובית (הערכים תלויים בהיסטוריה הרפואית), יש לבצע צילום חזה לחיפוש אחר גרנולומה.
הטיפול בחולי שחפת לטנטיים (שהם כאמור חסרי תסמינים מלבד בדיקת המנטו וצילום חזה חיוביים) הוא בתרופה אחת או שתים למשך כתשעה חודשים. גם ללא טיפול רק כ-5% מתוך אותם חולים יפתחו מחלה פעילה תוך שנתיים מרגע ההדבקה, ו-5% אחוז נוספים עד סוף החיים.
התפתחות מחלה פעילה לעומת זאת דורשת טיפול מיידי בשילוב מספר אנטיביוטיקות ובידוד. כבר כשבועיים לאחר טיפול מתאים החולה הופך ללא מדבק (אם כי חייבים להמשיך בטיפול גם אחרי!!!), ולכן יכול לחזור לפעילות מלאה.

פורומים, ראומטולוגיה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדיקות דם אימונולוגיות לא תקינות קרן 18/10/2019 16:05
  • אני בת 41 וסובלת מקליקים במפרקים כולל אזור הלסת. לעתים גם כאבים באזור השיניים האחוריות (בדיקה אצל רופא שיניים תקינה) בשנים האחרונות גם השיניים הקדמיות העליונות לא נוגעות בתחתונות. רופאת פה ולסת מצאה שהלסת התחתונה זזה מעט אחורה ושלחה אותי לבדיקות אימונולוגיות שיצאו לא תקינות. Rheumatoid Factor Quantit - 56.4 ESR 1 hour - 58 Globulin - 4.6 Protein Total (B) - 8.7 מאוד נבהלתי מתוצאות הבדיקות וקראתי שהדבר מצביע על דלקת פרקים שגרונית. האם אכן זה הדבר ?

  • + הוסף תגובה
בדיקות דםאימונולוגיות פרופ' משה טישלר 18/10/2019 16:26
  • לא תמיד הבדיקות מראות על מחלה ויש לראות את התמונה הקלינית המלאה דהיינו קיום נפיחות מפרקים בכל הגוף בהעדר תמונה קלינית מתאימה אי אפשר לעשות אבחנה של דלקת מפרקים יש לבצע בדיקת נוגדני CCP הנותנת תמונה ואבחנה חד משמעית של דלקת מפרקים

  • + הוסף תגובה
האם PMR יכול להיות קשור עם נטילת מטוטרקסאט?? זהבית 18/10/2019 15:39
  • שלום, דוקטור. אני בת 77+.עם עבר של סרטן המעי הגס(מזמן) והשתלת סטנט לבבי.. השתמשתי בתרופה-ניאוטיגסון שנרשמה לי ע"י רופא עור, נגד פסוריאזיס, בערך כ-5 שנים. לפני כחצי שנה,עקב תופעות קלות של דלקת פרקים, הוחלף הניאוטיגסון ב-מטוטרקסאט 2.5 מ"ג,שאותו לקחתי לפי הספר: אחת לשבוע-2 בוקר,2-ערב,2 -למחרת בבוקר. לפני כחודש וחצי התלוננתי על כאבי רגלים, קשיים בהליכה וקצת קוצר נשימה. בהתייעצות בין רופאת המשפחה ובין רופא העור,הוחלט לבטל לי את מנת "למחרת בבוקר" ובמקומה-בכל הימים החופשיים רשמו לי חומצה פולית. לפני כשבועיים בערך, התחלתי להרגיש החמרה משמעותית בתופעות ,כאילו , של קריסה גופנית: קשיים הולכים וגוברים בניידות עד כדי צורך במנוחה כל כמה דקות, מה שמקשה על יציאה מהבית.. כאבי שרירים בהרמת והפעלת הזרועות, קשיים בהרמת חפצים מהרצפה, כאבים לרוחב חגורת הכתפיים,בצקות בכפות הרגלים וגם מידי פעם חום עולה ויורד -בסביבות 37.2 גג-37.7. השבוע-כשגם הופיע קוצר נשימה ודקירות באיזור הלב, הוחלט לפנות אותי למיון בשיבא. שם , למעשה לא טופלתי כלל, אבל עברתי סידרת בדיקות מתישה, שבסיומה נרשם במכתב השחרור-חשד ל-PMR, המלצה למתן פרדניזון, הפניה לרופאים מקצועיים בקהילה: פנימאי, אורטופד וראומטולוג. הבנתי שPMR-פיברומיאלגיה ראומטיקה-זוהי מחלה אוטואימונית. האם יש קשר כלשהו להופעתה עם עובדת השימוש במטוטרקסאט? האם יש מצב, שזה לא PMR? ואם לא- לאיזו מחלה כן מתאימות התופעות הנ"ל??? אני מרגישה שאני לאט לאט מאבדת שליטה על עצמי ,מתחילה להיות יותר ויותר "מקורקעת" (בבית) ,נזקקת ליותר ויותר עזרה, וגם מרבה לבכות לאחרונה..אני גם מאד חוששת מהאפשרות של השימוש בפרדניזון-סטרואידים.(התרופה הזו עשתה שמות בבעלי-חולה לימפומה...) מה יכול הד"ר הנכבד לספר לי על מה שצפוי לי בהמשך התהליך עם התופעות הנ"ל, האם צפויה הטבה משמעותית בשלב כלשהו?כמה זמן יכולה לארוך ההתפרצות הנוכחית???האם מבריאים מזה לחלוטין??? אשמח ואודה לך מראש על התייחסותך בהקדם האפשרי

  • + הוסף תגובה
PMR פרופ' משה טישלר 18/10/2019 15:42
  • זוהי דלקת שרירים אוטואימונית שאין לה כל קשר ל מטוטרקסט !! יש לגשת לראומטולוג לצורך איבחון המחלה כי אם היא קיימת הטיפול היחיד המקובל הם סטרואידים !!

  • + הוסף תגובה
זיהום בברך ובדם משה 18/10/2019 11:14
  • שלום רב, לפני כחודשיים החלו לאבי כאבים ונפיחות בשתי בברכיים ללא שום מקור מסויים (ללא חום). כאבי הברכיים הגבילו את אבי מללכת. לאחר כשבועיים הוא עבר ניקור בברך ימים וזריקת סטרואידים שעזרה לו. לפני כחודש אבי הגיע לבית חולים עקב חום וכאבים עזים בברך השמאלית. נלקחו תרביות דם והתגלה זיהום בדם (אנטרקוקוס), בנוסף שללו אנדוקרדיטיס על יד אקו לב דרך הושט. מזה כארבעה שבועות מטופל באנטיביוטיקה לוריד - רוספין ופניברין. ונותרו לו עוד שבועיים וחצי טיפול אנטיביוטיקה דרך (סה״כ 6 שבועות). יומיים לאחר תחילת האנטיביוטיקה החום ירד וגם הכאבים הקשים בברך החלו לרדת. היום, כשלושה וחצי שבועות מאז תחילת האנטיביוטיקה אין חום כלל, אבל יש מגבלה בתנועת הברך, חום קל באזור הברך. אך הכאבים העזים במנוחה שהיו עברו וכעת יש כאבים בנסיון לישר את הברך ובנסיון לעמוד עלייה. כרגע אבי נמצא במסגרת רפואית שיקומית שמטפלת בו באנטיביוטיקה הורידית וגם החלו לו טיפולי פיזיותרפיה. יש לי מספר שאלות: 1. הברך של אבי השמאלית לא עברה ניקור ושום נוזל סינובאלי לא נבדק לצורך אבחון הזיהום המפרקי - איפיון החיידק היה על ידי תרביות הדם בלבד. האם זה תקין שעד כה לא נלקחה אף דגימה סינוביאלית? 2. האם ייתכן מצב של זיהום מפרקי והטיפול הוא רק אנטיביוטיקה לוריד (6 שבועות) ולא עשו שטיפה/ניקוז לברך? האם זה לא מסוכן שלא נוקז הנוזל המודלק/מזוהם? ייתכן ויש פה פיספוס של הצוות הרפואי? 3. מה משך הזמן שלוקח בדרך כלל לטיפול בזיהום על ידי אנטיביוטיקה. חשוב לי לציין שמהופעת כאבי הברכיים לפניי כחודשיים אבי לא הולך על הרגליים ושרירי הרגליים ממש נחלשו, לכן אנחנו גם לא יודעים מה מקור המגבלה התפקודית כרגע, הזיהום בברך, הדלדול שריריים או גם וגם.

  • + הוסף תגובה
זיהום בברך פרופ' משה טישלר 18/10/2019 13:51
  • הזיהום בברך מקורו מהחידקים בדם והטיפול באנטיביוטיקה לוריד עוזר גם לזיהום בברך ואין צורך לבצע ניקוז נפרד לברך משך הזמן לטיפול האנטיביוטי תלוי בהרבה גורמים הכוללים מצב הדלקת בדם מציאת תרביות דם חוזרות שליליות אני מניח שהחולשה ברגליים היא שילוב של כל הגורמים שציינת והיא אמורה להשתפר תחת טיפול פיזיוטרפי חג שמח

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!