בלוטת התריס - תת-פעילות סמויה

תת פעילות סמויה של בלוטת התריס נגרמת כתוצאה מירידה בתפקוד בלוטת התריס. בניגוד לתת פעילות רגילה של בלוטת התריס, קשה מאוד לאבחן אותה, הסימפטומים שלה רבים ולא תמיד נמצא קשר ביניהם

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 04/08/2019
תת פעילות סמויה של בלוטת התריס נגרמת כתוצאה מירידה בתפקוד בלוטת התריס. אך בניגוד לתת פעילות של בלוטת התריס, קשה מאוד לאבחן אותה - לא רק שתוצאות בדיקות המעבדה יכולים להיות בגבולות הנורמה, הסימפטומים שלה רבים ולא תמיד יש קשר ביניהם.


תת פעילות סמויה של בלוטת התריס היא תסמונת חדשה, אשר תוארה לראשונה בשנת 1976, כאשר הבחינו כי לחץ / סטרס גורם לסימפטומים של תת-פעילות סמויה של בלוטת תריס. הסימפטומים הופיעו אצל אנשים שחוו נזק גופני או נפשי משמעותי, אך התלונות שלהם המשיכו זמן רב לאחר שהגורם לסטרס חלף. תופעה נוספת שתוארה היא חום הגוף נמוך מהנורמה.


כיום, אנו יודעים שיעילות התהליכים הביולוגיים השונים והמהירות של הפעולות האנזימתיות תלויות בטמפרטורת הגוף. טמפרטורה תקינה של הגוף (סביב 37 מעלות) שומרת על מבנה מולקולרי מרחבי תקין של האנזימים והחלבונים בגוף. מבנה תקין של אנזימים מאפשר גם פעילות מיטבית של התהליכים הביולוגים השונים בתא.


הדרך הטובה ביותר לגלות את טמפרטורת הגוף


הדרך הטובה ביותר לגלות את רמת הטמפרטורה בגוף היא למדוד את החום בפה על ידי מדחום מכספית בשעות הצהריים. אם הטמפרטורה הממוצעת נמוכה מ- 36.8 מעלות למשך כמה ימים, יתכן שהתלונות של החולה קשורות לתת-פעילות סמויה של בלוטת המגן.


אבחון תת פעילות סמויה של בלוטת התריס


הדרך הפשוטה ביותר לגלות תת פעילות סמויה של בלוטת התריס היא לבצע 3 או 4 מדידות ביום של טמפרטורת הגוף במשך 3-4 ימים רצופים. הטמפרטורה הממוצעת התקינה במשך היום צריכה להיות 36.8 עד 37.2 מעלות בשעות הצהריים (בין 10:00 בבוקר ל- 16:00 אחה"צ).


בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב המאוחרות ובלילה, חום הגוף יורד באופן נורמלי. אצל נשים, חום הגוף עולה כיומיים לפני הביוץ. התלונות השונות מופיעות כאשר חום הגוף יורד בשעות היום מתחת ל- 36.8 מעלות ובעיקר בטמפרטורה של 36.4-36.5 מעלות או פחות. 


אבחון של תת-פעילות סמויה של בלוטת התריס על ידי חום גוף נמוך מהנורמה ביום וטיפול מתאים במחלה, מחזיר את הטמפרטורה לערכים נורמליים ולהיעלמות של הסימפטומים.


בדיקות מעבדה יכולות לאשר את המחלה. עם זאת, לרוב התוצאות של בדיקות אלו יהיו בגדר הנורמה, מכיוון שטווח הערכים של תוצאות בדיקות מעבדה של כל ההורמונים של בלוטת התריס רחבים מאוד. זו הסיבה שרופאים רבים אינם מוצאים קשר בין תלונות החולה לבדיקות התקינות. 



סימנים וסימפטומים של תת פעילות סמויה של בלוטת התריס


תת פעילות סמויה של בלוטת התריס גורמת למגוון רחב ביותר של סימפטומים, מאחר שמדובר במחלה הגורמת להפרעה אנזימתית רב-מערכתית בתוך התא ולכן היא לא באה לידי ביטוי בבדיקות מעבדה.



מגוון רחב זה של סימפטומים מגיבים לטיפול בהורמון T3 או לשיפור בפעילות של האנזים 5'-deiodinase מאחר שההורמון מעלה את טמפרטורת התאים בגוף, משפר את התנאים בתוך התא ומאפשר לתהליכים האנזימתיים לפעול כסדרם. בנוסף, אנו מטפלים בסיבה הראשונית שגרמה להופעה של הסימנים והסימפטומים.


יש לציין שמרבית התלונות של החולים אינם מסכנות את חייהם, אך אלו סיבות שכיחות מאוד לפנייה לרופא המטפל. הטיפול ההורמונלי כרוך במתן הורמון ביולוגי, שהגוף מייצר בכמות פחותה, וחשוב לשמור על רמתו התקינה בתוך התא. מצב דומה מתרחש גם במחלות אחרות שנגרמות כתוצאה ממחסור של הורמונים ביולוגים אחרים, כמו למשל בסוכרת כאשר החולה זקוק לאינסולין, או בגיל המעבר כשהאישה זקוקה להורמוני המין השונים.


התלונות השכיחות המתוארות מטה מלוות בחום גוף של 36.5 מעלות או נמוך:



1. צרבת - תופעה שכיחה למדי, הנובעת מהפרשה מוגברת של מיץ קיבה ורפלוקס - עלייה של מיץ קיבה חומצי לתוך הוושט. תופעה זו גורמת לכאבים בחזה כתוצאה מדלקת מקומית בוושט. הטיפול התרופתי המקובל מקטין את ההפרשה של מיץ הקיבה ומרגיע את התנועתיות של מערכת העיכול, אולם פוגע בספיגה של חומרים מזינים חשובים כגון ברזל, וויטמין B12 ואחרים. טיפול ב- T3 משפר את הסימפטומים במהירות.



2. אלרגיות ופריחה מגרדת בעור - קיימים סוגים שונים של תגובות אלרגיות כגון נזלת, פריחות בעור, קדחת השחת ועוד. כאשר האלרגיה מופיעה בשילוב סימנים וסימפטומים אחרים של תת-פעילות של בלוטת התריס לאחר סטרס מנטלי, גופני או נפשי, וטמפרטורת הגוף נמוכה מהנורמה, האבחנה וודאית. מחלה זו נגרמת כתוצאה מאגירת מים בגוף ונובעת משינוי בפיזיולוגיה של ההיסטמין (חומר שהגוף מפריש כתגובה אלרגית לחומר החודר לגוף דרך המזון או העור ומושך נוזלים לרקמות).



3. חרדות והתקף פניקה - סימפטומים אלו מלווים לעתים בדפיקות לב, הזעה כאבים בחזה, קוצר נשימה ואפילו עילפון בגלל לחץ דם נמוך. התקפים אלה מופיעים לאחר גירויים נפשיים קלים כלשהם בזמן טיסה, מקום סגור כמו מעלית או בתוך התקהלות. בדרך כלל, התגובה למצב מסוים היא מוגזמת ונגרמת כתוצאה מהפרשה מוגברת של אדרנלין למצבי סטרס קלים. ברוב המקרים, קיים עבר של סטרס נפשי או גופני. 



4. אסתמה - ירידה בטמפרטורת הגוף משנה את הפעילות וההתפרקות של היסטמין, חומר שמפרישים התאים כתגובה לנוכחות של חומר אלרגני הגורם להתקפי אסתמה.



5. ריח רע מהפה - נגרם כתוצאה מריבוי חיידקים בחלל הפה ובמערכת העיכול. ירידה בפעילות אנזימתית כתוצאה מטמפרטורה נמוכה מאפשרת ריבוי של חיידקים אלו.



6. שטפי דם בעור - כתמים כהים מופיעים כתוצאה מקרע של כלי דם קטנים בעור. כתוצאה מפעילות של תאים המנקים את האזור, צבעם משתנה והכתמים נעשים בהירים יותר.



7. דקירות ונימול באצבעות הידיים - כתוצאה מלחץ באזור כף היד, בגלל אגירת מים מקומית והתנפחות של הרקמות בבסיס כף-היד, מתפתחת תופעה זו. באזור כף היד עוברים עצבים וכלי דם רבים ולחץ עליהם מתבטא במיחושים אלו. לעתים החולים עוברים ניתוח באזור כף היד כדי לשחרר את הלחץ על העצבים וכלי הדם.



8. עלייה בכולסטרול - רמת כולסטרול גבוהה בדם קשורה לירידה בתפקוד של בלוטת התריס, אולם היא יכולה גם להיות קשורה לירידה בתפקוד של בלוטות אחרות בגוף העושות שימוש בכולסטרול כחומר גלם לייצור ההורמונים שלהן. לכן, עלייה של כולסטרול בדם מתחילה קצת לפני גיל המעבר של האישה והגבר ויחד עם זאת, קיימת ירידה ברמת הטסטוסטרון, אסטרדיאול ופרוגסטרון.



9. ידיים ורגליים קרות ומחלת Raynaud - אנשים עם תת-פעילות סמויה של בלוטת התריס מתלוננים לעיתים על תופעות אלו כתוצאה מהתכווצות של עורקים היקפיים קטנים. הם מרגישים כי במגע, הידיים או הרגליים מרגישות קרות. לפעמים, לאחר חשיפה לקור, ההתכווצות של כלי דם אלו היא קיצונית - צבע העור בקצוות הידיים והרגליים משתנה ללבן או לכחול. במצב מתקדם, שינויים אלו עלולים לגרום לנמק בקצות האצבעות, באותם אזורים.



10. עצירות או מעיים רגישים - עצירות היא תלונה שכיחה מאוד בתסמונת זו, מכיוון שירידה בטמפרטורה גורמת להאטה בפעילות האנזימים ולהפרעות בעיכול המזון. לכן אנשים אלו מתלוננים גם על גזים, כאבי בטן, תקופות של שלשולים ועצירות ולעיתים אפילו שלשולים רבים.



11. חוסר קואורדינציה - תלונות על חפצים שנופלים מהידיים, או איבוד שיווי משקל לרגע תוך כדי הליכה.



12. דיכאון - חולים אלה מטופלים בתרופות נגד דיכאון, אולם מצבם לא משתפר בצורה משביעת רצון גם בעקבות הטיפול התרופתי. לפעמים, התקפי דיכאון מופיעים לפני המחזור החודשי עם או ללא כאבי בטן. לאחר לידה, בגלל הסטרס הנלווה לה, נשים עלולות להיכנס לדיכאון זמן קצר לאחר הלידה אשר נמשך שלושה חודשים ולפעמים מעבר לזכך. לעתים, הדיכאון נובע ממחסור בהורמונים אחרים.



13. עיניים יבשות או ראיה מטושטשת - תופעה זו נובעת מירידה בכמות של נוזל הדמעות. לפעמים, ישנה אגירה של נוזלים בגוף המשנה את צורתו של גלגל העין וגורמת לראייה מטושטשת.



14. שיער יבש או נשירת שיער - אלו תלונות שכיחות אצל אנשים הסובלים מתת פעילות סמויה של בלוטת התריס. נשירת שיער היא בעיקר בראש, אולם אבדן שיער בריסי העיניים גם הוא אופייני למחלה זו. במקרים מסוימים, המטופלים מדווחים על שיער רך מהרגיל.



15. עור יבש - תלונה זו אופיינית גם היא לתת-פעילות של בלוטת התריס. אמות הידיים, ברכיים, גב הידיים, אצבעות, רגליים וכפות הרגליים הם האזורים בהם החולים מדווחים על עור יבש.



16. עייפות - תופעה שכיחה למדי, הנמשכת כל היום ובאופן פרדוקסלי, לא מאפשרת לסובלים מהמחלה לישון בלילה. לפעמים הם קמים עייפים, אולם העייפות גוברת במהלך היום (בשעות הצהריים במיוחד), מכיוון ששינוי באנרגיות הגוף משתנה עם טמפרטורת הגוף. לפעמים הסובלים מהמחלה ישנים 10-12 שעות ועדיין קמים עייפים. להבדיל מחולים הסובלים משפעת, למשל, חולים אלו מרגישים עייפות במשך תקופה ממושכת, עד שנים. 



17. אגירת מים - גורמת לנפיחות באצבעות הידיים. אזורים נוספים בהם נאגרים מים הם הקרסוליים וכפות הידיים, ולפעמים הבצקת יכולה לעלות עד לברכיים. לעתים, כאשר לוחצים על העור, נשאר שקע כביטוי לפיזור נוזלים תת-עורי בגלל הלחץ. בצקות סביב העיניים הן סימן קלאסי לתת-פעילות של בלוטת התריס.



18. כתם הסמקה בצוואר ובחלק העליון של החזה - סימן קלאסי לתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס.



19. תשוקה למזון - במיוחד לגלידה ולחמוצים, בזמן הריון או לפני מחזור, היא אופיינית לתת-פעילות של בלוטת התריס. ייתכן שמצב זה נגרם בגלל חוסר יציבות ברמת הסוכר בדם, אשר יורדת במידה רבה וגורמת לתשוקה לפחמימות. כך, החולה נכנס למעגל אשר מביא אותו לעלייה במשקל.



20. אי-סבילות למזון מסוים - לפעמים חולים שמים לב להופעה של חוסר-סבילות למזון כלשהו, כמו חיטה, חלב או מוצרי חלב. התוצאה היא שלשולים, גזים או תחושה של כבדות בבטן. 



21. כאבי ראש ומיגרנה - תופעה זו נגרמת כתוצאה מאגירה של נוזלים במוח. בעקבות ירידה בטמפרטורה, העורקים מתרחבים והנוזלים יוצאים מכלי הדם ונאגרים במקומות שונים בגוף, כולל ברקמת המוח. הלחץ בתוך הגולגולת גובר והחולים מרגישים סימפטומים הקשורים למיגרנה. לכן, טיפול בתרופות הגורמות להתכווצות של כלי דם מקל את הסימפטומים. מיגרנה וכאבים ראש יכולים להיות קשורים גם למחסור של הורמונים אחרים, בעיקר בגיל המעבר.



22. חוסר סבילות לקור או חום - חולים אלה מרגישים לא בנוח כאשר הם נמצאים בסביבה חמה. הם מזיעים בקלות וחושבים שגופם נמצא בטמפרטורה מעל הנורמה, ומופתעים לגלות שחום גופם הוא מתחת לנורמה.



23. בעיות פוריות - מצב זה נקשר לתת-פעילות של בלוטת התריס, אולם לאחר שבדיקות הדם תקינות, נשלל קשר ביניהן. ניתן לגלות את מצבם של חולים אלה על ידי מדידת חום. ניתן למנוע מצב זה על ידי טיפול בהורמון T3.



24. מחזור חודשי בלתי סדיר וכאבי-בטן בזמן המחזור - מצב זה מלווה בדרך כלל בטמפרטורה נמוכה וכמות רבה של דם.



25. מצבי רוח - מצב זה גורם לאנשים לשנות את ההתנהגות שלהם בתקופות קצרות של שעות או אפילו דקות, ללא כל סיבה נראית לעין. הם נראים במצב רוח טוב ואז עוברים לרוגז או דיכאון או מצב רוח רע, המתוארים "כרכבת הרים רגשית".



26. גירוד או עקצוץ - הרגשה זאת גוברת אחרי מקלחת, כאשר העור יבש, מחמירה בערבים או בבוקר, כאשר הטמפרטורה נמוכה. לפעמים הגירוד כה חזק שגורם לפצעים על-ידי גרוד הציפורניים.


27. סחרחורות - קשורה לחוסר איזון בנוזלים בגוף, ירידה ברמת הסוכר בדם או לחץ דם נמוך.


28. לחץ דם נמוך - ירידה בלחץ הדם עלולה להחמיר כאשר החולה עובר מישיבה או שכיבה לעמידה. היא נגרמת כתוצאה משינוי בטונוס (יכולת ההתכווצות) של כלי דם, עקב חום גוף נמוך.



29. ירידה בזיכרון או בריכוז - הרבה חולים מתלוננים על ערפול מנטלי ובעיות בזיכרון לטווח קצר. לפעמים שוכחים באופן זמני שמות של אנשים מוכרים. הם מתקשים להכין את עצמם למבחנים, ומגלים שקוראים את הדפים שוב ושוב ולא זוכרים דבר מהקריאה. לפעמים מתקשים בביצוע משימות בעבודה מכיוון שהם משוטטים מנטלית. תופעה זאת יכולה להיות קשורה גם במחסור של הורמונים אחרים.



30. ירידה במוטיבציה – חוסר חשק לעשות פעילויות שונות, גם לאנשים שבאופן רגילים מאוד פעילים. תופעה זו חוזרת על עצמה לעתים קרובות ומחמירה עם הזמן, עד למצב שהחולה יושב בבטלה במשך שעות ואפילו ימים.



31. כאבי שרירים או פרקים - תלונות אלה קשורות לאגירת מים בגוף הגורמים לתגובה דלקתית בפרקים ובשרירים. כאבים אלה מחמירים אחרי השכמה, ושוב בערב ובשעות שינה. לפעמים מדובר בתופעה של כאבים בפרקים או בשרירים שנמשכים זמן רב ובדרך כלל כתוצאה ממאמץ קל או פעילות גופנית קלה. כאשר אגירת נוזלים נמצאת סביב הפרקים, העצמות או בפרקי בית החזה, הכאבים יכולים להיות דומים לאירוע לב. לאחר שבירור קרדיולוגי שולל זאת, ניתן לחשוב על אפשרות שמדובר בתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס. מדידת חום וסימפטומים אחרים במסגרת המחלה יכולים לאשר אבחנה זאת. לעתים מצב זה מאובחן כ פיברומיאלגיה, הנחשבת קשורה בתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס, מכיוון שהכאבים מחמירים בלילות בשעה שחום הגוף ירוד בצורה חדה.



32. בעיות ציפורניים - ציפורניים נשברות בקלות, מראות שריטות או בקעים, נראות רכות, לא מתפתחות כראוי או מזוהמות על ידי פטריות.



33. שינוי בצבע העור או השיער - חולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס מפתחים דהייה באזורים אלה או באזורים אחרים שבהם קיימים כתמים כהים. תופעה נוספת היא הלבנה של השיער בגיל צעיר. 



34. נטייה להירדם אחרי ארוחות - עייפות מסוימת אחרי ארוחה היא תופעה נורמלית, אולם אופיינית במיוחד לחולים עם תת-פעילות של בלוטת התריס, גם לאחר ארוחה קטנה.



35. ירידה בדחף מיני - לפעמים חולים אלה מאבדים עניין גם בפעולות ספורטיביות שבעבר היו גורמים להם עושר רב.



36. התפתחות מינית איטית - ההורמונים של בלוטת התריס חשובים להתפתחות של הגוף ואברי המין, התפתחות השדיים והשיער. הפרעה בתפקוד בלוטת התריס יכול לגרום להיעדר מחזור חודשי, חוסר התפתחות לגובה וחוסר פוריות והיעדר שיער באברי המין של הגבר או האישה.



37. פצעי בגרות ונטייה לזיהומים - פצעי בגרות באנשים בוגרים מהווים סימן חשוב לתת-פעילות סמויה של בלוטת התריס. פצעי בגרות (אקנה) מטופלים לעתים על ידי אנטיביוטיקה במשך זמן ממושך, מכיוון שמערכת החיסון של חולים אלה חלשה וישנה נטייה לפתח זיהומים סביב הפצעים.



38. הרגשת חנק / גוש בגרון - הרגשה של חוסר נוחות בגרון, כאילו יד לוחצת סביב הצוואר.



39. הפרעות בזיעה - חולים אלה שמים לב שאינם מזיעים בקיץ. אחרים מתארים זיעה מרובה מאוד ביום או בלילה. לעתים סימנים אלה מלווים בלחץ דם נמוך או רמת סוכר נמוכה ובהרגשה של התעלפות, סחרחורות ודפיקות לב.



40. צלצול באוזניים - הפרעה שנמשכת זמן רב ולא נמצאה סיבה לאחר בדיקות מקיפות באוזן הפנימי.



41. עליה במשקל ללא תלות בכמות האוכל - תפקוד לקוי של בלוטת התריס יכול להביא לעליה במשקל כתוצאה מירידה בקצב חילוף החומרים. אחד המאפיינים של התופעה הוא שהחולים מדווחים על אכילה מועטה אולם עולים במשקל בקלות. בניסיון לרדת במשקל, החולה מתחיל לצום ומצב זה מביא לירידה ברמת ה 3T, מה שגורם לא רק לחוסר הצלחה בירידה במשקל, אלא גם לעלייה חוזרת במשקל לאחר הפסקת הדיאטה. יש לקחת בחשבון שבנושא של עודף משקל, מעורבות מערכות הורמונליות אחרות, הורמוני המין, יותרת המוח והכליות וכמובן הורמונים של בלוטת התריס. גורמים פסיכולוגים גם יכולים להשפיע על עליה במשקל.


איך מטפלים בתת פעילות סמויה של בלוטת התריס?



טיפול אלטרנטיבי - גישה זאת דוגלת בשינוי מנטלי, התנהגותי וגופני, מכיוון שהם אלו שגרמו להתפתחות המחלה. למשל, הורדת הסטרס היא אחת הדרכים לשיפור המצב, אולם יש לקחת בחשבון כי בדרך החיים המערבית, רמה מסוימת של סטרס הוא בלתי נמנעת. בנוסף, רבים מתקשים לשלוט ברגשותיהם ובתגובותיהם בגלל המחלה עצמה. לכן, יש לחפש פתרונות אחרים שיכולים להוביל לירידת הסטרס כמו פעילות גופנית, התעסקות בספורט, שתית משקאות תה עם פסיפלורה או צמחי מרפא אחרים, להימנע מעישון ומאכילה מוגזמת של פחמימות.


שינויים תזונתיים - תורמים לשיפור המצב. ארוחות קטנות במשך היום עם מרכיב רב של חלבונים לעומת פחמימות משפר מאוד את מצב החולה. לדוגמא, חלבונים כגון טונה, דגים, גבינות, קוטג', עוף או הודו ובשר אדום, בשלוש מנות של 150-100 גרם ליום, מספקת כ-1,200 עד 1,500 קלוריות. תוספת של ירקות ו- 2-3 פירות יכולה להוסיף עוד 300 קלוריות. לבסוף, 100-150 גרם פחמימות מורכבות (שיבולת שועל, סובין, חיטה מלאה, אורז מלא, או פטריות) יכולים להשלים את מספר הקלוריות היומי. הרגלי תזונה אלו יכולים לתקן את המצב של ירידה ברמת הסוכר בדם אשר אופיינית למחלה ולמנוע התקפים של רעב בלתי נשלט. לעתים, חולים הסובלים מהתקפי רעב בגלל ירידה ברמת הסוכר בדם משתפרים לאחר שחום הגוף שלהם חוזר לנורמה בעקבות טיפול בהורמון 3T.


טיפול בהורמון T3 - הטיפול היחיד שמחזיר את החום לערכים נורמליים הוא טיפול בהורמון T3. המצב דומה למצב של מחסור בהורמונים אחרים בגוף. במקרים כאלה, נטילת הורמון T3 מחזירה את חום הגוף לרמה נורמלית והסימפטומים של המחלה נעלמים.


סיכונים אפשריים


קיימים מצבים רפואיים שבהם מומלץ לא לטפל ב-T3 מכיוון שזה יכול להחמיר את מצבו של החולה, במיוחד במקרים של רמות נמוכות מאוד או גבוהות מאוד של הורמון קורטיזול בדם, אי-ספיקת הלב, אנמיה, סרטן, פרפור פרוזדורים, מחלות אוטו-אימוניות, מחלה פעילה בעורקים של הלב או שבץ מוחי בעבר, לחץ דם גבוה לא מאוזן ועוד. 



במהלך הטיפול, החולה צריך להימנע באופן מוחלט מקפאין, אלכוהול, תרופות ללחץ דם ומתח נפשי. במהלך הטיפול יכול לקרות שתסמיני המחלה מתגברים. תופעה זאת נובעת מכך שהמטופל לא שמר על ההוראות בצורה רצופה ולא נטל את הטיפול בזמן. תופעות לווי אלה מופיעות כאשר חום הגוף לא יציב, גבוה או נמוך מדי. בגלל סיבות אלה, מומלץ לא להפסיק את הטיפול באופן פתאומי מכיוון שסימפטומים יכולים להחמיר ולכן רצוי להתייעץ עם הרופא האחראי על הטיפול.


מטרת הטיפול היא העלמת התסמינים גם לאחר הפסקת הטיפול ב-T3. במשך הטיפול ב-T3, הסימפטומים בדרך כלל נעלמים בהדרגה אולם רק אחרי שהחולה הפסיק את הטיפול ב-T3 ניתן לבחון אם הטיפול הצליח, וזאת לאחר היעלמות התסמינים. פירוש הדבר שהגוף הופך את T4 ל- T3 באופן סדיר לצרכים של הגוף והטמפרטורה נשארת בערכים נורמליים של 37 מעלות. לכן לפני התחלת הטיפול הרופא חייב לשקול את הסיכונים הכרוכים במתן הטיפול ב-T3 מול התועלת שיכול להשיג עם הטיפול.


תרופות לטיפול בתת פעילות סמויה של בלוטת התריס 



קיימות שתי תרופות לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס: אלטרוקסין ו- Euthyro, כאשר האחרונה המכילה רק הורמון T3 אינה ניתנת להשגה בארץ ודרוש אישור מיוחד של משרד הבריאות כדי לייבא אותה.


שתי התרופות מכילות הורמון ביולוגי שהגוף מזהה כחלק ממנו. אולם טיפול בהורמון T3 אצל חולים עם תת-פעילות סמויה של בלוטת התריס מורכב יותר, הדורש דיוק מרבי במינונים ושעות לקיחת התרופה. משך הטיפול הוא בין 3-6 חודשים.


פגיעה בעקבות שינוי בטמפרטורת הגוף


כאשר טמפרטורת הגוף יורדת, האנזימים הופכים לצרים והדוקים יותר, וכאשר הטמפרטורה עולה - האנזימים נראים פתוחים יותר. שינויים מולקולריים בצורה המרחבית של האנזימים גורמים לאיטיות בפעילויות הביולוגיות השונות בתוך התא. זה מסביר למה במצב שבו הטמפרטורה של הגוף נמצאת מעל או מתחת לנורמה, מופיעות תלונות שונות שנובעות מתפקוד לקוי של אנזימים אלו, באזורים שונים של הגוף. 

לעיתים, במצבים קיצוניים, חום הגוף יכול לעלות ל-41 מעלות. מצב זה עלול לגרום לנזק בלתי הפיך לאנזימים ואף מוות.

מצב דומה מתרחש כאשר טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-30 מעלות. מצב זה נחשב למצב חירום, משום שהוא מסכן חיים ויש לעלות את הטמפרטורה לערכים נורמליים. 


מצב פחות מוכר שלא נכנס לקטגוריה של מצב חירום, הוא כאשר הטמפרטורה של הגוף יורדת בחצי מעלה או מעלה. מצב זה נראה לעתים בחולים המאושפזים במחלקות של בתי החולים. מכיוון שמצב זה אינו מהווה מצב חירום, הרופאים עלולים שלא להיות מודעים לכך.



פעילות בלוטת התריס


אחד התפקידים העיקרים של בלוטת התריס הוא לווסת את טמפרטורת הגוף, כדי לאפשר לאנזימים לתפקד בצורה תקינה.


תחילה, הפקודה יוצאת מאזור ההיפותלמוס שנמצא בבסיס המוח. ההיפותלמוס מפריש את ההורמון TRH אשר מגיע לבלוטת ההיפופיזה, שנמצאת בבסיס הגולגולת ומגיבה בהפרשה של הורמון TSH למחזור הדם. 


כאשר ה- TSH מגיע לבלוטת התריס, שנמצאת בבסיס הצוואר, הוא מעורר את הבלוטה להפריש את הורמון T4. הורמון זה הוא הורמון לא פעיל, אולם כאשר הוא נכנס למחזור הדם, הוא מגיע לכל התאים בגוף והופך להורמון T3 - הורמון פעיל שנקשר לקולטנים שלו בגרעין התא וגורם לשרשרת של תגובות כימיות מורכבות אשר מעלות את טמפרטורת התא ל-37 מעלות, טמפרטורה המאפשרת פעילות תקינה של האנזימים. 

למעשה, חום הגוף שאנו מודדים הוא סך כל פעולות ההורמון T3 בגוף. 


במצב זה, יכולים לקרות כמה דברים: 



א. הורמון T4 יכול להפוך ל 3RT


ב. אנזים 5'-deiodinase, שאמור להפוך את הורמון T3 ל-T4 אינו פעיל 


ג. ההורמון 3RT נקלט על ידי האנזים 5'-deiodinase תופס מקום פעיל באנזים ולא מאפשר להפוך את T4 להורמון פעיל T3. 


ד. רמת הפעילות של האנזים 5'-deiodinase מושפעת מגורמים רבים, כמו סטרס, מחלה קשה, צום ממושך, רמה גבוה של קורטיזול בדם או מחסור בסלניום. גם תרופות מסוימות יכולות לגרום לחוסר פעילות של האנזים 5'-deiodinase ולחסום את התהליך של הפיכת ההורמון T4 להורמון T3.


חשוב לציין שההורמון הפעיל היחיד הוא ההורמון T3. שאר ההורמונים אינם פעילים כלל או שפעילותם חלשה ביותר. צומת הדרכים בכל התהליך הוא האנזים 5'-deiodinase שמושפע מגורמים רבים ובסופו של דבר, יכולת הפעילות של האנזים קובעת את כמות ההורמון T3 אשר מיוצר בתא. מצב זה יכול לגרום לייצור מופחת של הורמון T3 ולהביא לירידה בטמפרטורת הגוף. זו הסיבה להתפתחותם של הסימפטומים אשר גורמים לתלונות ולמחלות שונות שעלולות להתפתח במשך הזמן.




פורומים, גידולי בלוטת התריס וראש-צוואר

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
פענוח אולטרסאונד בלוטת התריס מימי 09/01/2019 12:37
  • עברתי בדיקת us בלוטת התריס הממצאים: בלוטת התריס בגודל תקין, האונה הימנית פרומיננטית, בגבול העליון של הנורמה בגודלה. מרקם בלוטת התריס לוקה באי סדירות דיפוזית ,נוטה לנימור ,ללא קשר מוגדר חד משמעית . ווסקולריות התיירואיד אינה מוגברת, לא זוהתה PTA צווארית. לא זוהו בלוטות לימפה מוגדלות בקדמת הצוואר בסריקת בסיס הצוואר הימני ובהשוואה לשמאלי אין עדות ללימפאדנופטיה. האם הממצא מדאיג תודה רבה

  • + הוסף תגובה
פענוח אולטרסאונד בלוטת התריס מימי 09/01/2019 11:10
  • עברתי בדיקת us בלוטת התריס הממצאים: בלוטת התריס בגודל תקין, האונה הימנית פרומיננטית, בגבול העליון של הנורמה בגודלה. מרקם בלוטת התריס לוקה באי סדירות דיפוזית ,נוטה לנימור ,ללא קשר מוגדר חד משמעית . ווסקולריות התיירואיד אינה מוגברת, לא זוהתה PTA צווארית. לא זוהו בלוטות לימפה מוגדלות בקדמת הצוואר בסריקת בסיס הצוואר הימני ובהשוואה לשמאלי אין עדות ללימפאדנופטיה. האם הממצא מדאיג תודה רבה

  • + הוסף תגובה
החלמה מניתוח תיאוריד מישהו 02/01/2019 21:35
  • אהלן. אני בן 30 לקראת הסרה חלקית של בלוטת התריס. רציתי לדעת מה זמן ההחלמה אחרי ניתוח כזה מבחינת פעילות פיזית (אני מתאמן בחדר כושר עם משקלים ורץ). תודה

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!