מחלה בפוקוס: מיאלומה נפוצה

מיאלומה היא סוג סרטן, אשר פוגע בתאי הפלזמה שתפקידם להילחם בזיהומים. כ-250 ישראלים מאובחנים כחולי מיאלומה בכל שנה, ובעוד מדובר במחלה ברת טיפול, היא נחשבת ככרונית.

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 06/11/2012
מיאלומה היא סוג סרטן, אשר פוגע בתאי הפלזמה שתפקידם להילחם בזיהומים. כ-250 ישראלים מאובחנים כחולי מיאלומה בכל שנה, ובעוד מדובר במחלה ברת טיפול, היא נחשבת ככרונית.מהי מיאלומה נפוצה?

מיאלומה נפוצה היא מחלה ממארת של תאי פלזמה. אלו תאים אשר תפקידם להפריש נוגדנים כתגובה לזיהום חיידקי בדרך כלל. תאי פלזמה הם מרכיב חשוב במערכת החיסון ומתרבים בתגובה לתהליך זיהומי. לעיתים תהליך הבקרה על התפתחות תאים אלו תקין והם ממשיכים להתרבות בצורה לא תקינה. מצב זה נקרא מחלת מיאלומה נפוצה.

ממה סובלים חולי מיאלומה נפוצה?

כאשר תאי המיאלומה מתרבים, הם מצטברים במח העצם. מצב זה גורם לכך שמח העצם לא יוכל לייצר את התאים התקינים אותם הוא מייצר בדרך כלל, למשל תאים אדומים (לנשיאת חמצן לרקמות השונות של הגוף), תאים לבנים (מערכת החיסון) וטרומבוציטים (למניעת דימום). מצב זה יתבטא אצל החולה בתלונות הבאות:

1. עייפות וקוצר נשימה במאמץ כתוצאה מאנמיה – חוסר של תאי דם אדומים.
2. מחלות זיהומיות שונות וחוזרות בשל פגיעה במערכת החיסון.
3. דימומים חוזרים (אם כי תלונה זו אינה שכיחה לעומת הקודמות).

תאי המיאלומה המצטברים בעצמות עלולים לגרום לנגעים ליטיים – מעין "חורים בעצם" כתוצאה מפעילות של עיכול המינרלים בעצמות. החולה עלול להתלונן על כאבים באזורים שונים של השלד (למשל בגב או בצלעות) ולפעמים אף לסבול משברים. בנוסף תיתכן הפרשה מוגברת של סידן מהשלד למחזור הדם, מצב העלול לגרום לחולשה קשה עד כדי פגיעה בהכרה.

תאי המיאלומה מייצרים חלבון מיוחד. חלבון זה מהווה סמן ביולוגי לפעילות המחלה. פעמים רבות חלבון זה המיוצר בכמויות גדולות מאד, עלול לשקוע בכליות ולגרום לליקוי קשה בתפקוד הכליה. חשוב מאד לאתר מצב זה בזמן על מנת למנוע פגיעה כליתית שאינה ניתנת לטיפול.

כיצד מאבחנים מיאלומה נפוצה?

במידה ומטופל מתלונן על אחת מן התופעות המתוארות לעיל, יש לבצע בדיקות סקירה הכוללות ספירת דם , בדיקת תפקודי כליה ורמת סידן וחלבון בדם. בנוסף יש לבצע בדיקה הנקראת PROTEIN ELECTOPHOREIS בדם ובשתן. בבדיקה זו ניתן לראות האם אכן קיים החלבון הלא תקין המיוצר על ידי תאי המיאלומה. יש לבצע גם בדיקה לנוכחות שרשראות קלות (חלק מן החלבון הפתולוגי) בדם. במידה ונמצא חלבון כזה, יש לבצע גם בדיקת מח עצם. בבדיקת מח עצם ניתן לראות במיקרוסקופ את תאי המיאלומה האופייניים למחלה.

בשנים האחרונות הצטבר מידע רב על שינויים גנטיים בתאי הפלזמה הגורמים למחלה, הניתנים לאבחון בבדיקת מח עצם. המידע על שינויים אלו הוא רב ערך, היות ושינויים כאלו מעידים על הפרוגנוזה של המחלה או במילים אחרות, כיצד תתנהג המחלה בטווח הארוך.


הטיפול במיאלומה

טרם תחילת הטיפול יש לוודא עם הרופא המטפל כי בוצעו הבדיקות הבאות:

• סקר עצמות – סדרת צילומי רנטגן הכוללת את כל עצמות השלד הארוכות, הגולגולת והאגן. וזאת על מנת לאתר נגעים ליטיים או שברים פתולוגים.

• CT של כל עמוד השדרה – על מנת לאתר שברים פתולוגים או תמט של אחת מחוליות עמוד השדרה. צילומי רנטגן פשוטים אינם רגישים מספיק לגילוי כל הממצאים הנ"ל.

• איסוף שתן של 24 שעות להערכת התפקוד הכליתי.

יש לציין כי במקרים דחופים ניתן להתחיל בטיפול ולבצע את הבדיקות הנ"ל במהלכו.

את הטיפול עצמו ניתן לחלק לשניים: טיפול מכוון למחלה וטיפול תומך.

טיפול מכוון מחלה - מטרתו של טיפול זה לגרם לירידה ניכרת עד כדי היעלמות של תאי המיאלומה ממח העצם. כיום מקובל לטפל בתשלובת של תרופות, כאשר בפני הרופא המטפל עומדות כמה אפשרויות. על מנת להחליט במה לטפל יש לקחת בחשבון את גיל החולה, מצבו הכללי ומחלות אחרות אם קיימות.

באופן כללי הטיפול הראשוני כולל סטרואידים, תרופה כמותרפית קלאסית ואחת מן התרופות החדשות כגון וולקיד (VELCASE) או תלידומיד (TALIDOMIDE). על משך הטיפול יחליט הרופא המטפל בהתאם לנתונים העומדים בפניו.

בהמשך, לחלק מן החולים ניתן יהיה להציע טיפול אגרסיבי הכולל מתן כימותרפיה במינון גבוה ובהמשך החזר תאי אב ממקור עצמי, טיפול זה נקרא גם "השתלה עצמית". כאמור בשל היות טיפול זה אגרסיבי מאד , הוא אינו מתאים לכלל חולי המיאלומה.

הטיפול התומך מכוון להקל על התסמינים וכולל:

טיפול תרופתי נגד כאבים, טיפול כירורגי במידה וישנם שברים או נזק קשה לחוליות. ליווי נפרולוג במידה וישנו כשל כליתי. נהוג גם לתת טיפול בתרופות ממשפחת הביספוספונאטים לחיזוק עצמות השלד .


בואו לדבר על זה בפורום לימפומה ומיאלומה

פורומים, אונקולוגית ראש צוואר ובלוטת התריס וטיפול קרינתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
כאבי גרון כרוניים עם הקרנה לחלל הפה רומי 05/11/2019 22:09
  • אני סובל מזה כשנתיים מכאבי גרון שבאים והולכים לפי תקופות, לאחרונה אני מרגיש כל הזמן יובש בפה ובלוע, וכן קשיים בבליעה, , נשלל ממצא של חיידק וכן ביקור אצל רופא משפחה מומחה לריאה ונשימה לא נמצא כל דבר חריג, האם יש מה לחשוש מהתפתחות של גידול בחלל הפה, אודה לתשובתך.

  • + הוסף תגובה
פפילרי בלוטת תריס Mee 15/10/2019 17:17
  • אם מוציאים את מקור הגידול הראשוני בבלוטת התריס ונותרה בלוטת לימפה נוגעה. אם מוציאים אותה מה הסיכוי שזה שוב יחזור? כמו כן אם יש בלוטת לימפה מעל 2 סמ שלא שינצה את הגודל שלה במשך שנה האם עדיין יש אפשרות שהיא תשלח גרורות למרות שהוציאו את מקור הגידול? תודה

  • + הוסף תגובה
בלוטת התריס עעע 17/10/2019 07:26
  • לדעתי אין מה לדאוג צריך לבצע בדיקת Thyroglobulin. להציף ע US באותו מקום . מעדיף בבית חולים ולא בחוץ ולראות אם יש מאפיינים של הבלוטה חשודים , אם כן לקחת ביופסיה ולהמשיך בהתאם מדבור במחלה מאוד טובה עם פרוגנוזה מצויינת ואין דחיפות

  • + הוסף תגובה
כאבים עזים בפי הטבעת אחרי ניתוח להסרת גידול במעשי הגס אקי 15/10/2019 12:38
כאבים בפי בפהטבעת עעע 15/10/2019 12:56
  • חא תחום תעסוקתי גידולי ראש צוואר ולא מערכת העיכול

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!