דם בצואה: מתי הוא מסוכן?

דם בצואה הוא סימן לפציעה או בעיה אחרת במערכת העיכול. נוכחות דם בצואה יכולה להעיד על מצבים קלים יחסית, כגון טחורים או פיסורות. אולם הימצאות הדם בצואה עלולה להיות גם ביטוי של מחלות חמורות, כגון סרטן במעי הגס או אזור אחר של מערכת העיכול. כל הסימנים ומדריך מתי לפנות לרופא

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 17/02/2019
מקורו של הדם המתגלה בצואה יכול להיות בכל מקום במערכת העיכול, מהפה ועד פי הטבעת. לעיתים הדם בצואה מופיע בכמות כה קטנה שלא ניתן לזהותו בעין והוא מזוהה רק בבדיקת דם סמוי בצואהכדאי לבצע בדיקה זו אם קיימות תלונות כגון כאבי בטן או בעיות עיכול. לעומת זאת, כשכמות הדם בצואה רבה יותר, ניתן לראות שינוי בצבע הצואה: צבע שחור במקרה של דם מעוכל, או אדום בוהק במקרה של דם טרי.



דם בצואה עלול להעיד על סרטן במעי גס או באזור אחר של מערכת העיכול

דם בצואה עלול להצביע על מחלות שונות במערכת העיכול


צואה שחורה (תופעה הנקראת 'מלנה') פירושה שמקור הדם הוא במערכת העיכול העליונה: מהוושט, הקיבה או התריסריון. הדם שחור כי הוא נחשף לכל אנזימי העיכול והחומצות לאורך מערכת העיכול.

אם לצואה צבע חום-אדמדם או אדום בוהק (הדימום במקרה כזה נקרא 'המטוכזיה'), הרי שמקור הדימום הוא כנראה בחלקים התחתונים של מערכת העיכול - המעי הדק, המעי הגס, הרקטום או פי הטבעת. לעיתים דימום כבד מדרכי העיכול העליונות - העובר באופן מהיר לאורך כל המערכת - יכול גם כן להתבטא כדם אדום בצואה.


סיבות אפשריות לצואה בצבע שחור:
1. כיב קיבה או כיב תריסריון מדממים. במקרה כזה, חובה לקחת ביופסיה ולטפל בחיידק הליקובקטר פילורי הקשור למחלה זו.
2. דליות בוושט.
3. קרע בין הוושט לקיבה, אשר עלול להיגרם כתוצאה מהקאות מרובות (יהיה גם דם בהקאות). קרע זה נקרא 'קרע מאלורי-וויס'.
4. מחלת ריפלוקס GERD, שאחד מסיבוכיה הוא דימום.
5. דלקת בקיבה (גסטריטיס).
6. טראומה או גוף זר שחדר בבליעה.
7. בליעה של דימום מסיבי מהאף.
8. גם אכילת ליקריץ או חומרי צבע כהים שאינם מעוכלים, או נטילת תוספי ברזל, יכולים לגרום לצואה כהה - במקרים אלו, הצבע אינו כתוצאה מדם.



צואה בצבע אדמדם או אדום בוהק יכולה להיגרם מכמה סיבות:
1. פיסורה אנאלית - קרע בעור סביב פי הטבעת הנגרם בעקבות עצירות קשה או מאמץ ביציאות. לרוב מתבטא בכמה טיפות דם על הנייר.
2. טחורים מדממים - הדם נמצא מסביב לצואה (עוטף). ייתכן ויופיע דם רב באסלה.
3. דיברטיקולוזיס - הסתעפות מתוך המעי הגס, בדמות כיסים קטנים באיזור כלי דם. הדימום מופיע בעיקר אצל מבוגרים מעל גיל 60.
4. אנגיודיספלזיה - כלי דם בעלי מבנה לא תקין שעלולים לדמם.
5. פרוקטיטיס - דלקת באזור הרקטום.
6. דיזינטריה - שלשול דמי המופיע לאחר חשיפה למזון או מים מזוהמים בחיידקים מסוג סלמונלה, שיגלה, קמפילובקטר או אי-קולי מסוג אלים.
7. פוליפים במעי הגס.
8. סרטן המעי הגס או הרקטום (סרטן במעי הדק הוא נדיר).
9. מחלות דלקתיות של המעי - מחלת קרוהן או קוליטיס כיבי.
10. טראומה או חדירה של גוף זר.

דם בצואה - מתי יש לפנות לרופא?

נוכחות דם בצואה היא עניין רציני ויש לפנות במהרה לרופא, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בדימום רב ובחולשה כללית המתלווה אליו. גם אם יש חשד שמדובר בסך הכל בטחורים, יש לשלול אבחנות אחרות, כמו סרטן מעי הגס, ולטפל בטחורים.

חשוב לציין בפני הרופא אם יש סימפטומים נוספים שנלווים לדם בצואה, כגון חום, כאבי בטן או כאב בפי הטבעת, הקאות, שלשולים או עצירות, שינויים בתיאבון, שינויים במשקל, חולשה כללית, סחרחורות, כאבים במפרקים או באיברים נוספים בגוף. ציינו מתי הופיעו הסימפטומים והאם משהו מקל עליהם, למשל אכילה או שכיבה. אם יש מחלות רקע או הסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או מחלות אחרות במערכת העיכול, חשוב ביותר לעדכן את הרופא.


דם בצואה - מה ואיך בודקים?

הרופא יבקש לעשות בדיקות דם, כדי שנדע את רמת ההמוגלובין, רמת CRP (מדד לדלקת) ומספר כדוריות הדם הלבנות והאדומות (ספירת דם). בדיקות דם נוספות יכללו תפקודי קרישת דם, תפקודי כבד, כימיה ורמת ברזל בדם. הרופא יערוך בדיקה גופנית, הכוללת גם בדיקה רקטלית.


ייתכן ויהיה צורך בקביעת תור לבדיקות עזר, דוגמת גסטרוסקופיה או קולונוסקופיה, בהן בודקים את מערכת העיכול עם מצלמת וידאו קטנה. אבחנה יכולה להיעשות גם על-ידי אנגיוגרפיה, שיטה בה מזריקים חומר ניגוד לכלי הדם ומאתרים את מקור הדימום, או בעזרת מיפוי של כדוריות דם אדומות. חלק משיטות אלו הן גם אבחנתיות וגם טיפוליות.

הטיפול ייקבע לפי האבחנה ולפי הנתונים שיתקבלו מהראיון הרפואי, הבדיקה הגופנית ובדיקות העזר. במקרה של דימום כבד, הטיפול המיידי יכלול מתן עירוי נוזלים ובמידת הצורך - מתן מנות דם או ברזל.

אם מדובר במקרה חריף וקשה של דימום ממערכת העיכול, הצוות הרפואי יאלץ לערוך ניתוח דחוף לאיתור מקור הדימום ועצירתו. במקרים של זיהום חיידקי, יתחילו טיפול אנטיביוטי. הטיפול לטווח ארוך יכול לכלול שינויים בהרגלי התזונה, תרופות, פרוצדורות רפואיות תחת הרדמה מקומית או ניתוח, בהתאם לאבחנה הרפואית.



הצטרפו לאינדקס הרופאים!