אוסטאופורוזיס – לא רק בנשים
אוסטאופורוזיס היא מחלה שלרוב מזוהה עם נשים, לכן פחות מוכרת ומדוברת בגברים, אך למעשה פוגעת גם בהם. בארה"ב, 1 מכל 5 גברים התגלה כחולה באוסטאופורוזיס. במה שונה מחלה זו כאשר היא תוקפת גברים והאם הטיפול דומה?
3 דקות קריאה
אוסטאופורוזיס היא מחלה שלרוב מזוהה עם נשים, לכן פחות מוכרת ומדוברת בגברים, אך למעשה פוגעת גם בהם. בארה"ב, 1 מכל 5 גברים התגלה כחולה באוסטאופורוזיס. במה שונה מחלה זו כאשר היא תוקפת גברים והאם הטיפול דומה?
אוסטאופורוזיס היא הסיבה המובילה בתחלואה ותמותה בגילאים מבוגרים, כאשר המחלה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. כ- 1.5 מיליון גברים בארצות הברית חולים באוסטאופורוזיס ו- 3.5 מיליון גברים מוגדרים בקבוצת סיכון לאוסטאופורוזיס. בבדיקה סטטיסטית שנערכה, המספרים הצביעו על 1 מכל 5 גברים שהתגלה כחולה באוסטאופורוזיס, לעומת 3 מתוך 5 נשים.
מה זה בעצם אוסטאופורוזיס?
אוסטאופורוזיס (osteoporosis) ובלטינית porous bone ('עצם חלשה') מוגדרת כהפרעה בשלד העצם, בה קיימת מסת עצם מופחתת, המעלה את הסיכוי לשבר.
המכניזם הטבעי של העצם הוא שבאופן נורמלי קיים שיווי משקל בין יצירת העצם לפירוקה. בערך 10% מהעצם עוברת בכל זמן נתון תהליך הנקרא remodeling, שמשמעותו פירוק העצם על-ידי תאים הנקראים אוסטאוקלסטים ובנייתה מחדש על-ידי אוסטאובלסטים. באוסטאופורוזיס, שיווי משקל זה יוצא מאיזון וכך יותר עצם נהרסת מאשר נבנית.
מדוע אוסטאופורוזיס מאובחן פחות בגברים?
באופן טבעי, לגברים עצמות גדולות יותר מאלו של נשים, כך שקיימות יותר רזרבות למסת העצם. כמו כן, פירוק העצם בנשים בשלב שלאחר המנאופוזה (הפסקת המחזור) נעשה בצורה מהירה יותר. על כן, מאחר ואיבוד מסת העצם מתרחש בגברים בשלב מאוחר יותר והוא גם לרוב אסימפטומטי עד להיווצרות שבר, אבחון אוסטאופורוזיס נעשה בשלב מאוחר יחסית.
הסיבות לאוסטאופורוזיס בגברים זהות ברובן לסיבות הגורמות למחלה בנשים. הסיבות השכיחות לאוסטאופורוזיס הן היסטוריה משפחתית, נטילת סטרואידים, חוסר פעילות גופנית, שתיית אלכוהול, עישון ורמות נמוכות של טסטוסטרון. כמו כן, נראה כי יש קשר בין אוסטאופורוזיס למחלות כמו מחלת כליות כרונית, מחלות מעי או ריאה, סרטן הערמונית ואף מחלות אוטואימוניות. הגורמים האופייניים ביותר לאוסטאופורוזיס בקרב גברים הם: מסת גוף נמוכה, ירידה במשקל של כ- 10% בזמן קצר, שבר קודם ופגיעה בעמוד שדרה.
השברים הנפוצים יותר בגברים הם דווקא שברים במפרק הירך (hip facture) ושברים בחוליות.
איך נדע שיש לנו אוסטאופורוזיס?
באופן מפתיע, לרוב באוסטאופורוזיס אין סימפטומים קליניים עד להופעת שבר. רוב השברים בחוליות הם אסימפטומטיים (כלומר, החולה לא ירגיש שינוי כלשהו) ויזוהו באופן מקרי בצילום חזה או בטן. במידה וכבר יש שבר, החולה ירגיש סימפטומים כאב עז וירידה בגובה.
לגילוי מוקדם וכימות של מסת העצם חשיבות גדולה, מאחר וקיימים טיפולים שיכולים להאט את התקדמות המחלה.
מניעה
קיימות מספר לא מבוטל של אופציות באמצעותן ניתן להימנע מאיבוד מסת העצם בנשים ובאוכלוסייה המבוגרת בפרט:
- עד גיל 30 יש להקפיד על בניית עצם חזקה השומרת על רזרבות עצם תקינות.
- הפסקת הרגלים כמו עישון ושתייה מרובה של אלכוהול.
- פעילות גופנית - ספורט אירובי (הגורם לאיבוד קלוריות וירידה במשקל) בשילוב עם ספורט אנ-אירובי.
- תזונה הכוללת סידן בכמות מספקת של 1000 מ"ג ליום לאדם מתחת לגיל 50 ו- 1200 מ"ג ליום לאדם מעל גיל 50.
- ויטמין D בכמות מספקת – ויטמיןD מגיע משני מקורות. הוא מופק על-ידי העור בחשיפתו לשמש ומתזונה - מזון כמו דגי ים וביצים. חלופה תרופתית מתאפשרת בנטילת 400-800 יח'/יום.
סידן (calcium) וויטמין D - שניהם חיוניים לשמירת המאזן (homeostasis) של בניית ופירוק העצם. ידוע כי סידן וויטמין D הם מרכיבים חשובים בתזונת הילד והמבוגר, כאשר במבוגרים היא מורידה את קצב פירוק העצם וכפועל יוצא מורידה את הסיכון לשברים. יתרון נוסף הוא שהם גם מורידים את הפגיעה בשיניים.
אבחון
האבחנה נעשית על-ידי בדיקה הנקראת BMD – Bone Mineral Density שבודקת את מסת העצם ואת מוצקותה, כלומר את צפיפות העצם. בדיקה זו נעשית לרוב בעמוד השדרה, ירך וכף היד, שהם המקומות השכיחים ביותר לשבר. בדיקה זו נעשית ממש כמו צילום, בדיקה בטוחה שאינה כואבת ולא חודרנית. תוצאות הבדיקה מושוות לרמת צפיפות העצם הנורמלית באוכלוסייה ובהתאם לכך מוגדר האם האדם סובל מאוסטאופניה (osteopenia) – ירידה במסת העצם.
טיפול
הטיפול התרופתי במחלה כולל:
- ביפוספונטים (bisphosphonates) - קו ראשון לטיפול. תפקידם הוא לדכא את האוסטאוקלסטים - התאים ההורסים את העצם.
- Zoledronic acid (Reclast) - תרופה שאושרה לאחרונה על-ידי ה-FDA , מנהל אישור המזון והתרופות האמריקאי.
- Teriparatide תרופה שמכילה את הורמון ה-PTH – Parathyroid hormone אושרה לחולים הסובלים מ- hypogonadal osteoporosis – אוסטאופורוזיס המלווה ברמה נמוכה של טסטוסטרון.
- הדעות חלוקות לגבי טיפול חלופי בטסטוסטרון. כמו כן, ישנה תרופה בשם קלציטונין - המאושרת בקרב נשים החולות באוסטאופורוזיס וטרם אושרה על-ידי ה- FDA.מאת: סיון יוכפז, מערכת אינפומד
אוסטאופורוזיס היא הסיבה המובילה בתחלואה ותמותה בגילאים מבוגרים, כאשר המחלה שכיחה יותר בנשים מאשר בגברים. כ- 1.5 מיליון גברים בארצות הברית חולים באוסטאופורוזיס ו- 3.5 מיליון גברים מוגדרים בקבוצת סיכון לאוסטאופורוזיס. בבדיקה סטטיסטית שנערכה, המספרים הצביעו על 1 מכל 5 גברים שהתגלה כחולה באוסטאופורוזיס, לעומת 3 מתוך 5 נשים.
מה זה בעצם אוסטאופורוזיס?
אוסטאופורוזיס (osteoporosis) ובלטינית porous bone ('עצם חלשה') מוגדרת כהפרעה בשלד העצם, בה קיימת מסת עצם מופחתת, המעלה את הסיכוי לשבר.
המכניזם הטבעי של העצם הוא שבאופן נורמלי קיים שיווי משקל בין יצירת העצם לפירוקה. בערך 10% מהעצם עוברת בכל זמן נתון תהליך הנקרא remodeling, שמשמעותו פירוק העצם על-ידי תאים הנקראים אוסטאוקלסטים ובנייתה מחדש על-ידי אוסטאובלסטים. באוסטאופורוזיס, שיווי משקל זה יוצא מאיזון וכך יותר עצם נהרסת מאשר נבנית.
מדוע אוסטאופורוזיס מאובחן פחות בגברים?
באופן טבעי, לגברים עצמות גדולות יותר מאלו של נשים, כך שקיימות יותר רזרבות למסת העצם. כמו כן, פירוק העצם בנשים בשלב שלאחר המנאופוזה (הפסקת המחזור) נעשה בצורה מהירה יותר. על כן, מאחר ואיבוד מסת העצם מתרחש בגברים בשלב מאוחר יותר והוא גם לרוב אסימפטומטי עד להיווצרות שבר, אבחון אוסטאופורוזיס נעשה בשלב מאוחר יחסית.
הסיבות לאוסטאופורוזיס בגברים זהות ברובן לסיבות הגורמות למחלה בנשים. הסיבות השכיחות לאוסטאופורוזיס הן היסטוריה משפחתית, נטילת סטרואידים, חוסר פעילות גופנית, שתיית אלכוהול, עישון ורמות נמוכות של טסטוסטרון. כמו כן, נראה כי יש קשר בין אוסטאופורוזיס למחלות כמו מחלת כליות כרונית, מחלות מעי או ריאה, סרטן הערמונית ואף מחלות אוטואימוניות. הגורמים האופייניים ביותר לאוסטאופורוזיס בקרב גברים הם: מסת גוף נמוכה, ירידה במשקל של כ- 10% בזמן קצר, שבר קודם ופגיעה בעמוד שדרה.
השברים הנפוצים יותר בגברים הם דווקא שברים במפרק הירך (hip facture) ושברים בחוליות.
איך נדע שיש לנו אוסטאופורוזיס?
באופן מפתיע, לרוב באוסטאופורוזיס אין סימפטומים קליניים עד להופעת שבר. רוב השברים בחוליות הם אסימפטומטיים (כלומר, החולה לא ירגיש שינוי כלשהו) ויזוהו באופן מקרי בצילום חזה או בטן. במידה וכבר יש שבר, החולה ירגיש סימפטומים כאב עז וירידה בגובה.
לגילוי מוקדם וכימות של מסת העצם חשיבות גדולה, מאחר וקיימים טיפולים שיכולים להאט את התקדמות המחלה.
מניעה
קיימות מספר לא מבוטל של אופציות באמצעותן ניתן להימנע מאיבוד מסת העצם בנשים ובאוכלוסייה המבוגרת בפרט:
- עד גיל 30 יש להקפיד על בניית עצם חזקה השומרת על רזרבות עצם תקינות.
- הפסקת הרגלים כמו עישון ושתייה מרובה של אלכוהול.
- פעילות גופנית - ספורט אירובי (הגורם לאיבוד קלוריות וירידה במשקל) בשילוב עם ספורט אנ-אירובי.
- תזונה הכוללת סידן בכמות מספקת של 1000 מ"ג ליום לאדם מתחת לגיל 50 ו- 1200 מ"ג ליום לאדם מעל גיל 50.
- ויטמין D בכמות מספקת – ויטמיןD מגיע משני מקורות. הוא מופק על-ידי העור בחשיפתו לשמש ומתזונה - מזון כמו דגי ים וביצים. חלופה תרופתית מתאפשרת בנטילת 400-800 יח'/יום.
סידן (calcium) וויטמין D - שניהם חיוניים לשמירת המאזן (homeostasis) של בניית ופירוק העצם. ידוע כי סידן וויטמין D הם מרכיבים חשובים בתזונת הילד והמבוגר, כאשר במבוגרים היא מורידה את קצב פירוק העצם וכפועל יוצא מורידה את הסיכון לשברים. יתרון נוסף הוא שהם גם מורידים את הפגיעה בשיניים.
אבחון
האבחנה נעשית על-ידי בדיקה הנקראת BMD – Bone Mineral Density שבודקת את מסת העצם ואת מוצקותה, כלומר את צפיפות העצם. בדיקה זו נעשית לרוב בעמוד השדרה, ירך וכף היד, שהם המקומות השכיחים ביותר לשבר. בדיקה זו נעשית ממש כמו צילום, בדיקה בטוחה שאינה כואבת ולא חודרנית. תוצאות הבדיקה מושוות לרמת צפיפות העצם הנורמלית באוכלוסייה ובהתאם לכך מוגדר האם האדם סובל מאוסטאופניה (osteopenia) – ירידה במסת העצם.
טיפול
הטיפול התרופתי במחלה כולל:
- ביפוספונטים (bisphosphonates) - קו ראשון לטיפול. תפקידם הוא לדכא את האוסטאוקלסטים - התאים ההורסים את העצם.
- Zoledronic acid (Reclast) - תרופה שאושרה לאחרונה על-ידי ה-FDA , מנהל אישור המזון והתרופות האמריקאי.
- Teriparatide תרופה שמכילה את הורמון ה-PTH – Parathyroid hormone אושרה לחולים הסובלים מ- hypogonadal osteoporosis – אוסטאופורוזיס המלווה ברמה נמוכה של טסטוסטרון.
- הדעות חלוקות לגבי טיפול חלופי בטסטוסטרון. כמו כן, ישנה תרופה בשם קלציטונין - המאושרת בקרב נשים החולות באוסטאופורוזיס וטרם אושרה על-ידי ה- FDA.
האם המאמר עניין אותך?
PRP לטיפול בקרעים ובגידי כתף
מאת: ד"ר עירא בכר אבניאלי
16/04/2023
קרעים בגידי השרוול המסובב נפוצים ביותר – מעל 30% מהאוכלוסיה בעשור השישי לחיים יסבלו מקרעים בגידי הכתף, וכן צעירים י...
לכתבה המלאה
איך להתכונן לגיל השלישי? 6 טיפים שיעזרו
מאת: ד"ר עדי שוורץ
05/09/2022
הגיל השלישי מאפשר לנו ליהנות סוף סוף מהפירות שעליהם עמלנו בכל שנות הבגרות, אולם הוא טומן בחובו לא מעט שינויים – פיז...
לכתבה המלאה
למה חשוב לראות ולשמוע טוב בכל גיל?
מאת: מערכת אינפומד
14/03/2022
האם ראייה טובה יותר משפרת גם את היכולות הקוגניטיביות? כיצד בעיות בשמיעה עלולות להשפיע על מחלות בגיל מבוגר? התשובות בכתבה
לכתבה המלאה
ריבוי תרופות: איך אפשר לעשות שימוש מושכל בתרופות בגיל המבוגר?
מאת: ד"ר עופר בר
10/02/2022
עם העלייה בגיל, כמות התרופות הניטלות בשגרה עולה, ואיתה מתרחשת גם עלייה בשכיחות תופעת ריבוי התרופות. מה המשמעות של ר...
לכתבה המלאה
דיכאון בקשישים: איך מתבצע אבחון והאם קיים טיפול תרופתי בטוח?
מאת: ד"ר עופר בר
26/01/2022
האוכלוסייה המבוגרת היא ללא ספק אחת מקבוצות האוכלוסייה המרכזיות לה ניתנת התייחסות בכל הנוגע לניהול משבר הקורונה. אול...
לכתבה המלאה
האם ניתן לחשב את הסיכוי שלנו לדמנציה?
מאת: מערכת אינפומד
22/09/2021
החשש מדמנציה בגיל מבוגר מרחף מעל רבים. מחקר חדש בדק האם בעזרת מחשבון ניתן לזהות אנשים בעלי סיכון גבוה יותר לדמנציה ...
לכתבה המלאה
האם הבהובי אור וקול הם הטיפול הבא באלצהיימר?
מאת: מערכת אינפומד
19/09/2021
ניסוי חדש שעשה שימוש בהבהובים של אור וקול בתדרים מסוימים, הוביל לפעילות התקינה של נוירונים המסייעים בסילוק החלבון ה...
לכתבה המלאה
על קצה המזלג: מהו דליריום?
מאת: מערכת אינפומד
25/08/2021
דליריום היא תסמונת גריאטרית שכיחה ממנה יסבלו כשליש מהקשישים במהלך אשפוז. חשוב לזהות את ההפרעה מוקדם ככל הניתן ולטפל...
לכתבה המלאה
מחלת פרקינסון : רקע , אבחנה וטיפול על קצה המזלג
מאת: ד"ר יאיר זלוטניק
01/07/2021
כ-2% מהאוכלוסייה בישראל מעל לגיל 60 (כ-30 אלף מבוגרים) סובלת מפרקינסון, מחלת המוח הניוונית השכיחה ביותר בעולם אחרי ...
לכתבה המלאה
לא רק תרופות: איך לעכב התפתחות אלצהיימר?
מאת: מערכת אינפומד
09/06/2021
השבוע אישר ה-FDA תרופה חדשה לאלצהיימר שמפיחה תקווה בקרב חולים רבים ובקרוביהם. מה אנחנו יודעים עד כה על התרופה ומה ע...
לכתבה המלאה