סיבוכים שניתן למנוע לאחר החלפת מפרק ירך במשתל מלאכותי

שניים מהסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח החלפת מפרק הירך הם: נזק לעצב (הסיאטי פרונאלי) ולעצב הפמורלי; והתגרמות הטרוטופית. בכתבה מראה עבור כל אחד - מהם הסיכונים ומה ניתן לעשות על מנת למזער אותם?
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 13/03/2014


שניים מהסיבוכים האפשריים לאחר ניתוח החלפת מפרק הירך הם: נזק לעצב (הסיאטי פרונאלי) ולעצב הפמורלי; והתגרמות הטרוטופית. בכתבה מראה עבור כל אחד - מהם הסיכונים ומה ניתן לעשות על מנת למזער אותם?נזק עצבי
העצב הסיאטי (פרונאלי) והעצב הפמורלי הם הנפגעים ביותר בניתוח זה. עצבים אלו מוגדרים כעצבים פריפריים.
שכיחותה של פגיעה עצבית מוטורית וסנסורית בניתוח החלפת מפרק הירך שונה בפרסומים השונים. השוני ככל הנראה מושפע מיכולתו הכירורגית של המנתח ומהקפדה על טכניקה כירורגית נכונה וזהירה. יש המגדירים אותה כסיבוך חמור ביותר, אבל יש המתארים גם שיפור ספונטני בחלק מהמקרים, אם כי ללא שיפור מלא.

במאמר בנושא אשר פורסם בכתב העת של החברה הבינלאומית לכירורגיה אורתופדית וטראומטולוגיה, נכתב:
שכיחות של נזק עצבי דווחה ב- 1-1.5 אחוזים מניתוחים פרימריים וב- 3.2% מניתוחי רביזיה. ניתוחי רביזיה וניתוחי נקיעה מולדת של הירך היוו במיוחד פקטור של סיכון. במחצית מהמקרים, הסיבה לנזק לא אובחנה. בשליש מהמקרים אירעה טראומה ישירה של מתיחה ומעיכה של העצב. בחלק מהמקרים נגרם נזק כתוצאה מדימום מחוץ לעצב או בתוך עטיפת העצב. בין גורמי הסיכון לנזק עצבי הודגשה מתיחה בזמן הניתוח בשימוש ברטרקטורים ובעיקר בניתוחי רביזיה ממושכים ומסובכים יותר.

פעמים רבות הניתוח לטיפול בנזק העצבי (ניורוליזיס) נמצא מאכזב. הפרוגנוזה, לדעתם, נקבעה במידה רבה בעת גרימת הנזק. אי לכך, חובת הזהירות של המנתח מחייבת אותו - בהדרכת הצוות בעת תכנון הניתוח, בפיקוח מתמיד על צוות העוזרים ובנקיטת אמצעי זהירות בעת ביצוע הניתוח ולאחריו, כגון: זהירות בשימוש ברטרקטורים סביב האצטבולום, זיהוי העצב הסיאטי בניתוח חוזר (רביזיה) והפרדתו מרקמה צלקתית על מנת להגן עליו, ניטור אלקטרופיזיולוגי של העצב הסיאטי בזמן הניתוח במקרים קשים.

כמו כן, מודגש גם מתן התראה למנותח\ת לפני הניתוח על הסיכון לפגיעה בעצב.

התגרמות הטרוטופית (היווצרות של 'עצם פרא')
התגרמות הטרוטופית היא סיבוך שכיח המתרחש בכ- 50% מהמקרים ובכשליש מהמקרים מדובר בסיבוך חמור. חלק מהגורמים המהוים בסיס להיווצרות של התגרמות הטרוטופית מוכרים היטב וכוללים: התגרמות הטרוטופית בניתוח קודם, ארתריטיס היפרטרופית (אוסטיופיטים), הגבלה ניכרת קדם ניתוחית של תנועת מפרק הירך, ניתוחים חוזרים (רביזיות) של מפרק הירך.

בהיווצרותה בשבועות הראשונים לאחר הניתוח, גורמת 'עצם פרא' לתגובה דלקתית ולכאבים. אלו שוככים עם הזמן, אבל המגבלה העיקרית הכרונית הנגרמת היא לטווח התנועה של המפרק. כשכמות העצם מרובה היא עלולה לגרום לאנקילוזיס של המפרק המושתל. לאחר היווצרותה, לא ניתן להתגבר עליה, אלא על-ידי כריתה כירורגית המותרת לביצוע רק לאחר שהעצם הבשילה, כעבור כשנה וחצי. ניתוח לכריתה בטרם הבשילה תגרום לחזרתה בעוצמה רבה עוד יותר.

מניעת אוסיפיקציה הטרוטופית
ישנן שיטות רבות למניעה אפקטיבית, גם אם לא תמיד מוחלטת, של אוסיפיקציה הטרוטופית לאחר ניתוח מפרק הירך. הטיפול המונע אמור להיות מתוכנן במסגרת ההכנה לניתוח ולהינתן מיד או סמוך ככל האפשר לאחר הניתוח:

1. הקרנת רנטגן במנת קרינה נמוכה מיד לאחר הניתוח היא טיפול מונע אפקטיבי ביותר, אם כי קיים חשש לסיכון נאופלסטי בקרינה מייננת.

2. מתן טיפול תרופתי של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) הוא טפול יעיל ביותר.
ישנן קבוצות רבות של תרופות נוגדות דלקת. פעילותן העיקרית היא שיכוך הדלקת והכאב הנלווה, דרך מנגנון של הפרעה ביצירת פרוסטגלנדינים על-ידי חסימה אנזימטית. לכל תרופה יש גם פעילות מונעת אוסיפיקציה והיא שונה בכל קבוצה. הספרות הרפואית מתייחסת בהרחבה לפעילות המונעת אוסיפיקציה של מכלול קבוצת נוגדי הדלקות. רוב הספרות ככולה מתייחסת לאחת מהתרופות הללו – אינדומתצין – כמוכחת ביעילותה ומקובלת ביותר מבין מגוון התרופות הקיימות.

3. מחקר העוסק בשילוב קרינה ואינדומתצין תוכנן במטרה למנוע היווצרותה של עצם הטרוטופית גם במקרים החמורים של כריתה חוזרת של עצם פרא.

פורומים פציעות ספורט

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שטף דם חוזר מתחת לציפורן יסמין 28/09/2020 10:03
  • שלום, אני הולכת על הליכון כל יום במשך שעה עד שעתיים. בסוף כל הליכה נוצרות לי בשתי הרגליים, באצבע הארוכה ברגל, זאת שאחרי הבוהן, שלפוחית בקצה הקדמי וכן שטף דם מתחת לציפורן. קורה לי באותה אצבע בשתי הרגליים. שטפי הדם גורמים לציפורניים להיות כחולות ולציפורן להתנתק בהדרגה. איך אפשר למנוע את השלפוחיות ואיך אפשר למנוע את שטפי הדם? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
שטף דם מתחת לציפורן ד"ר נועם רשף 29/09/2020 10:17
  • שלום יסמין. תופעה כזו ידוע ומוכרת ברצים. צריך לוודא שהנעל שלך לא קצרה מדי (חצי מידה יותר גדולה מומלץ אם כן)ותופסת היטב את כף הרגל . מעבר לכך - אם - אנטומית - המסרק השני והאצבע השניה בכף הרגל שלך ארוכים יותר - וזה קיים - אז השפשוף והעומס על קצה האצבע ישאר.

  • + הוסף תגובה
פתרונות לשין ספלינט אריאל 25/09/2020 15:24
  • סובל משין ספלינט מספר שנים ואני לא יודע האם כדאי להמשיך לחפש פתרונות או לוותר על ריצות. ניסיתי להחליף לנעליים יציבות יותר כדי להפחית את העומס, משתמש במדרסים בזמן ריצות, טיפולי פזיותרפיה לחיזוק האיזור שהקלו חלקית אך לא לאורך זמן ותרגילים לשיפור שווי משקל. ניסיתי כמובן הפסקות ארוכות אך הכאבים חוזרים אחרי 3-4 ריצות קלות. האם לדעתך כדאי לוותר על ריצות? האם יש עוד טיפולים שאפשר לנסות? נתקלתי מספר פעמים בפרסומת על מכשיר לייזר b-cure , האם זה יכול לעזור? תודה על המענה

  • + הוסף תגובה
פתרונות לשין ספלינטס. ד"ר נועם רשף 29/09/2020 10:15
  • שלום אריאל. שין ספלינטס היא תגובת מאמץ. כל מה שתיארת הוא דרך טיפול מקובלת לשין ספלינטס. רוב המטופלים מסתדרים. חלק קטן - לא. הדבר החשוב הוא לחזור לריצה מאוד מאוד מאוד בהדרגה לאחר מנוחה ורק לאחר שאין כאבים. תוארו גם הזרקות - סטרואידים, PRP כאשר אין ערובה לכך שזה יעזור אבל היות שטרם ניסית - זו אפשרות. הייתי מציע לבצע MRI (מעבר למיפוי עצמות שלדעתי כבר ביצעת)של השוקים לוודא שאין אבחנה אחרת. עם ה MRI ממליץ להבדק על ידי אורטופד ספורט לנסות לחפש אפשרויות טיפוליות מעבר למה שכבר טיפלת. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה
קרע בלברום דניאל 24/09/2020 00:57
  • לאחר בדיקת MRI הגיעו התשובות מורפולוגיה קלה מסוג cam של מפרק הירך השמאלי. ללא מורפולוגיה מסוג pincer . קרע ואי-סדירות של הלברום הקדמי עליון. ניתוק כונדרולברלי חלקי מדרגה נמוכה עליון אחורי. הסחוס ההיאליני במפרק הירך השמאלי תקין. זה הסיכום של כל ה MRI גשמי לדעת מה אומרים הדברים האלה חשוב לציין שאני סובל מתחושה של אי נוחות במפשעות / אשכיים ובגלל כובד בחלק השמאלי של הרגל ותחושה של שריר תפוס בירך תודה רבה .

  • + הוסף תגובה
קרע בלברום ד"ר נועם רשף 24/09/2020 08:53
  • שלום דניאל. מדובר על תפס וקרע בלברום העליון במפרק הירך . פגיעה זו בהחלט יכולה להדגים כאבים בקדמת המפשעה והאשכים. יש לפנות לאורטופד ספורט או אורטופד המתמחה בארטרוסקופיות של מפרק הירך לבדיקה פיזיקלית מסודרת, מעבר על ה MRI ובניית כנית טיפול. בחלק מהמקרים ניתן לטפל בכך שמרנית - ללא ניתוח, בשילוב טיפולי פיזיותרפיה והזרקות שונות. לעיתים יש צורך בהתערבות ניתוחית לתפירה של הלברום. בהצלחה.

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!