אכילה רגשית - חלק ב'

הבנו שאנו אוכלים רגשית באופן הפוגע בנו בריאותית ומבחינת הדימוי העצמי שלנו. אבל מה עושים עם זה? בכתבה זו תמצאו את הגורמים השונים לאכילה רגשית ועבור כל אחד מהם - מה ניתן לעשות כדי לשבור את הדפוס ולאכול כדי לחיות, במקום לחיות כדי לאכול.

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 08/05/2019
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם הרב ד"ר אייל אונגר (PhD)
הרב ד"ר אייל אונגר הינו מטפל זוגי, משפחתי, ופסיכותרפיסט. במסגרת טיפול זוגי נעשה שילוב בין מספר גישות טיפוליות, על מנת לשרת את צרכי בני הזוג בצורה הטובה ביותר כגון: הגישה המערכתית, גישה התנהגותית קוגנטיבית הגישה האקזיסטנציאליסטית. הגישה הנרטיבית (נ
הצג טלפון
i
חלק א' של המאמר



הבנו שאנו אוכלים רגשית באופן הפוגע בנו בריאותית ומבחינת הדימוי העצמי שלנו. אבל מה עושים עם זה? בכתבה זו תמצאו את הגורמים השונים לאכילה רגשית ועבור כל אחד מהם - מה ניתן לעשות כדי לשבור את הדפוס ולאכול כדי לחיות, במקום לחיות כדי לאכול.



כשאדם מתחילים תהליך של דיאטה או תזונה בריאה, השינוי הוא קודם כל בראש ולא בגוף. כלומר, אנו מדמיינים לעצמנו איזה סוג אדם נהיה בעקבות השינוי של שיפור הרגלי האכילה. לדוגמא, נהיה אנרגטיים יותר, יוזמים יותר, אחראיים יותר, אוהבים ומכבדים עצמנו יותר, כך שגם אחרים יכבדו אותנו. 


כך, אנו מזדהים עם התהליך ומרגישים שמשתלם לנו רגשית לעשות שינוי זה, מה שיצור אצלנו מוטיבציה לשינוי, כי כשאדם עושה שינוי טכני-מעשי, אך רגשית לא מזדהה איתו, הוא מבצע שינוי זמני, אך בינתיים גם צובר תחושות כמו מרירות ותסכול אשר עלולות להוביל אותו להימנע מלהמשיך בתהליך שיפור הרגלי האכילה הרגשית.


מהבנה זו אנו עוברים לשלב הבא.



זיהוי ההבדלים בין רעב גופני לרעב נפשי (המוביל אותנו לאכילה רגשית):



- רעב גופני נחווה בעיקר בגוף. רעב פסיכולוגי נחווה בעיקר בראש ובדמיון.


- רעב גופני מתפתח בהדרגה, בדרך כלל כמה שעות לאחר ארוחה. רעב פסיכולוגי מופיע באופן פתאומי, ללא קשר לממד הזמן, לרוב בגלל רגשות של התרגשות, מתח, חרדה, שעמום וכדומה.


- רעב גופני נעלם כאשר האדם שבע. רעב רגשי לא יודע שובע.



ניהול הרגשות שלנו



נקודה חשובה נוספת היא לנהל את הרגשות שלנו ולא להיות מנוהלים על ידם. אם אנו מרגישים משועממים, הרגש הוא מעין איתות שאומר לנו כי הגיע הזמן להעניק משמעות נוספת לחיים, ליצור חוויות חדשות, או להכיר אנשים חדשים. אם אנו מרגישים לחוצים, זה אומר שהגיע הזמן לנהל את סדר היום שלנו בצורה שונה. אם אנו מרגישים חרטה, זהו איתות לכך שהגיע הזמן לקחת אחריות על תחומים בחיים שלא תמיד לקחנו עליהם אחריות.



חשוב לזכור כי רגש הוא לא אויב שלנו, אלא מבשר בשורה. הרגש מאותת לנו מה לא טוב בחיים שלנו ומה טעון שיפור. כך, לא נפחד מהרגש ולא ננסה להשתיק אותו על ידי אכילה, אלא נשים יותר דגש על המשמעות והמסר של הרגש ופחות על הדחף להדחיק אותו.



תרגלו השהייה



לא פעם אנו לא שמים לב למרווח הזמן בין רגש לתגובה. כלומר, ברגע שמתעורר רגש חיובי או שלילי, אנו פועלים על פיו ונעשה טשטוש של הגבול בין רגש לתגובה, מה שגורם לנו להיקלע שוב ושוב למצבים בהם אנו מנוהלים על ידי רגשות, אשר בין השאר עלולים לעורר דחף לאכילה ומיד אנו פועלים בהתאם לרגש ולדחף.


לכן, טוב יהיה להרגיל את הנפש שלנו לא להגיב מיד כשמרגישים דבר מה, אלא לשהות מדי פעם ברגש, להרגיל את הנפש שרגש הוא לא אויב, אלא מבשר בשורה ולא למהר להגיב בעקבות התחושה, כדי שנוכל להרגיל עצמנו להגיב גם אחרת מהדרך שאנו רגילים להגיב. לכן, כשאנו כועסים, יכול להיות לנו דחף לתקוף. 


כשאנו עצובים, יכול להיות לנו דחף להתכנס. כשאנו מתביישים, יכול להיות לנו דחף להסתתר. כדי להרגיל עצמנו לא להגיב מיד עם הרגש, אחרי ששהינו עם הרגש ואפילו רק לדקה, אם עדיין נרצה - אפשר לאכול, אבל לפחות מתוך תחושת מודעות לכך שאנו אוכלים מתוך רגש ולא רעב. זה עצמו יחזק אותנו לשים לב לתהליך האוטומטי במוחנו שלא עושה אבחנה בין אכילה רגשית לאכילה בעקבות רעב גופני.






לא לאכול חברתית


אפשר להחליט כי פעם בשבוע אנו יושבים עם אדם אחר שאוכל, מבלי שאנו נאכל, אלא אולי רק נשתה. נשהה בחברת אותו אדם וכך נרגיל את המח והנפש שלנו שלא כל פעם שמישהו אוכל זה אומר שגם אנו צריכים כעת לאכול.



ניהול רישום



כלי נוסף שיכול לעזור לנו הוא לעשות בסוף כל יום רשימה של כל הזמנים שאכלנו במהלך היום. הכינו שני טורים - בראשון רשמו מה אכלתם ובאיזו שעה ובטור השני את הרגש שנלווה. לדוגמא, בטור הראשון כתבו חטיף בשעה 11.00 בבוקר ובטור השני – רשמו לחץ בגלל עומס עבודה. לאחר מכן, רשמו בטור הראשון חטיף בשעה 14.30 ובטור השני – קנאה.


רשימה זו תמחיש לעצמנו כמה אנחנו אוכלים מתוך רגש, כי המנגנון שנקרא רגש ולאחר מכן התגובה פועל בצורה כה אוטומטית שקשה הרבה פעמים לשים לב לאופן בו הוא משתלט עלינו. אם נתמיד בזה גם למשך שבוע אחד בלבד, כבר נהיה הרבה יותר מודעים לאכילה הרגשית שלנו.


השלב הבא הוא לרשום בטור השני של הרגשות, לצד כל רגש, מה יכולנו לעשות אחרת במקום להגיב באכילה רגשית. לדוגמא, לצד לחץ – יכולנו לחלק את העבודות שלנו, לעשות הפסקת נשימות ולנשום אוויר, לשמוע מוזיקה, לכתוב על דף איך אנו מתכוונים לחלק את המשך היום או השבוע שלנו וכך ליצור יותר סדר במחשבה שלנו.


אחר כך ניגש לרגש הקנאה – יכולנו להתמקד באדם בו אנו מקנאים, לדוגמא מקנאים בהישגים החברתיים שלו וללמוד ממנו. אם מדובר בהישגים במשפחה, אנו יכולים לגייס את הכלים שהוא גייס או ללמוד מאחרים כדי להגיע למקום בו נרגיש שלמים עם עצמנו במערך המשפחתי שלנו.



יצר של הרס עצמי



מההיבט הפסיכואנליטי, אכילה רגשית היא מעין יצר של הרס עצמי - האדם פוגע בעצמו על ידי אוכל לא בריא, אכילה לא מסודרת, פגיעה בזהות ובתדמית שלו. למה? אכילה רגשית שפוגעת בנו, כמו באה להזכיר לנו שאנו לא מספיק יעילים ויצירתיים, שאנו יכולים לעשות עוד והורסים לעצמו, לא מגשימים עצמו. 


כלומר, הזהות והתדמית שלנו בעיני עצמנו היא לא התדמית האידיאלית, לכן האכילה הרגשית היא מעין 'עונש' עצמי שאנו מענישים את עצמנו. אמנם זה נכון שיש מניע חיובי לעונש זה – התחושה שאנו מרגישים כי אנחנו לא יעילים וחשבון הנפש שלנו על כך, אבל העונש – תדמית הגוף השלילית והבריאות הנהרסת – חמורים הרבה יותר.


לכן, נכון יותר יהיה אם נעשה לעצמו חשבון נפש קטן למשך כחמש דקות - נשב עם דף ועט ונרשום לעצמנו על מה אנו כועסים על עצמנו, היכן אנו מרגישים שאנו מאשימים עצמנו שוב ושוב, איפה אנו מרגישים שלעולם לא נוכל לתקן את שהרסנו ועל מה אנו מתחרטים בחיים ולהתחיל לעבוד על נקודות אלו.



יעילותה של כתיבה



הרבה פעמים אנשים שואלים אותי למה אני אומר לכתוב דברים. התשובה היא כי הכתיבה ממקדת אותנו, כי החשיבה בורחת לנו. מעבר לכך, בחשיבה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מדמיינים, שומעים קולות ויש שאפילו מריחים ריחות. בדמיון ישנן יותר מדי חוויות. בכתיבה אנו ממוקדים יותר.



אבל אל תאמינו למילה שלי. תעשו ניסיון. תחשבו במשך 60 שניות מה אתם הולכים לעשות מחר. כעת, תרשמו במשך שתי דקות מה אתם הולכים לעשות מחר. שימו לב להבדל הענק בין השניים.



קונפליקטים

היבט נוסף טוען שאכילה רגשית באה לחפות על קונפליקטים שיש לאדם בינו לבין עצמו, בין אם זה במשפחה, בעבודה, בחברה, בכל מיני תחומים בהם הוא מרגיש שאינו שלם עם עצמו, אינו נאמן לערכים שלו, שם האכילה הרגשית היא מעין פיצוי של האדם את עצמו, העוזר לו לשכוח את הנושאים החשובים והערכיים בחייו על ידי האכילה שממקדת אותו בהיבט החומרי של חייו בלבד ולא בערכים של החיים.


מודעות לכך היא חשובה לכשעצמה. מעבר לכך, אם אנו יכולים להוסיף לחיינו ממד של משמעות, רוחניות וכדומה – אלו יעצימו את החלקים הפחות חומריים בנו ובחיינו.



הכתבה בשיתוף עם הרב ד"ר אייל אונגר (PhD), מטפל זוגי, משפחתי, ופסיכותרפיסט. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם הרב ד"ר אייל אונגר (PhD) השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




רופאים בתחום
דר' רז הגואל דר' רז הגואל
מומחה העוסק ברפואה אסתטית והשמנת יתר קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ