האם כולנו לוקים בהפרעות קשב וריכוז (ADHD)? על הקשר בין סביבה לגנטיקה

המונח "הפרעות קשב וריכוז" הפך כמעט למטבע לשון. למי אין היום הפרעות קשב וריכוז, שואלים רבים. אבל עד לא מזמן, השימוש במונח הפרעות קשב וריכוז לא היה כל כך נפוץ, והסובלים מהן תויגו כעצלנים על ידי החברה.
כתבה פרסומית כתבת חסות
תאריך עדכון: 22/11/2020


המונח "הפרעות קשב וריכוז" הפך כמעט למטבע לשון. למי אין היום הפרעות קשב וריכוז, שואלים רבים. אבל עד לא מזמן, השימוש במונח הפרעות קשב וריכוז לא היה כל כך נפוץ, והסובלים מהן תויגו כעצלנים על ידי החברה. הטחות כגון "מספיק עם התירוצים", "שייקחו את עצמם בידיים", "שיפסיקו להתפנק", "שילמדו להיות עצמאיים יותר"... ועוד היו מנת חלקם של הסובלים מהפרעות קשב וריכוז כמעט מדי יום.

הבעיה הכי גדולה של הפרעת קשב וריכוז היא הצבע שלה: שקוף. היא חוצת תרבויות, גזע ועדות ויש לה נטייה להידמות לדברים אחרים כגון עצלות, חוסר אחריות, חוסר מחויבות, חוסר מוטיבציה, פינוק וקשה לראות אותה.
בעיה נוספת של הפרעות קשב וריכוז היא יחסי הציבור שלהן. מצד אחד - מי לא שמע על הפרעות קשב וריכוז ומצד שני, ישנה התייחסות מאוד סטריאוטפית לכך. נהוג לחשוב שמדובר תמיד באנשים "מפריעים", אנשים לא מצליחים או תלמידים עם ציונים גרועים. זה בהחלט לא תמיד המקרה.

רבים שמעו על הפרעות קשב וריכוז אך מעטים באמת מבינים במה מדובר. ישנם אנשים רבים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז, אך אינם מתאימים לסטיגמה, ולכן מפוספסים. מבלי לשים לב, אנחנו כל הזמן עסוקים בכל מיני סימפטומים ברורים של הפרעות קשב וריכוז, כגון קשיי למידה, קשיי התנהגות, שינויים חדים במצבי הרוח, התמכרויות ועוד.

אז למה ישנה תחושה שכולנו לוקים בהפרעות קשב וריכוז ושבעצם אין שום ייחודיות למי שאובחנו באופן מסודר? האם באמת יש יותר ויותר אנשים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז?

החברה המערבית גורמת לעומס והצפה תפקודית, אך לא כולם סובלים מהפרעת קשב וריכוז הנגרמת מסיבות נוירולוגיות אובייקטיביות. ישנו בלבול גדול בין החיים המודרניים לבין הפרעת קשב וריכוז אמיתית, בין חיים בעומס יתר לבין הפרעת קשב מולדת, בין קשיים של החיים המאתגרים אותנו לבין לחיות עם תחושה של "תקרת זכוכית" המלווה אותך כמעט לכל מקום.

לרוב האנשים הפונים אליי לקליניקה, ישנה היסטוריה משפחתית מובהקת לסוג הקשיים שלהם. אצל רוב הילדים המגיעים אליי, אחד או שני ההורים מזדהים גם הם עם הממצאים. אם כך, ניתן להסיק שהנטייה להפרעות קשב וריכוז היתה בשיעור דומה גם בדור הקודם ואף בדור שקדם לו. העוצמות היו אחרות (פחות קשיים נלווים), השמות שנתנו להפרעה היו אחרים ("מופרע", "שובב") ובהתאם גם הפתרונות (בית ספר מקצועי, הישארות כיתה, יציאה מוקדמת לשוק העבודה ועוד).




אז מה קרה בינתיים?

המודעות להפרעות קשב וריכוז בהחלט עלתה וגורמת להפניות רבות יותר לאבחון. אנשים מבינים שישנה איזו שהיא סיבתיות וחוקיות לאי ההצלחה ולתסכולים, וכן כי אין אשמה בבנאדם, אין בחירה מרצון במצב וכמובן אין בעיה באינטליגנציה, אלא מדובר ב"הוראות הפעלה" שונות. פרט לכך, ישנה המודרניזציה שמאוד מאיצה את הדברים. המודרניזציה מגיעה עם הרבה גירויים ועם מהירויות גבוהות מאוד (מדי) של תהליכים, בלחיצת כפתור פותרים יותר ויותר דברים. הדברים מתבטאים כבר מגיל ינקות, עם עודף הגירויים בעריסה, עם אוכל מהיר ותעשייתי, תקשורת שהופכת דיגיטלית ולקונית וטכנולוגיה שמקצרת לנו עוד יותר תהליכים ומקרבת את התוצאות.

הדבר משפיע במיוחד על אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ומגביר את הנטייה הסמויה להפרעות קב וריכוז אצל אחרים. שכן, זהו הקושי העיקרי בהפרעות קשב וריכוז - לשרוד תהליכים מתמשכים עם תוצאות מרוחקות ולדחות סיפוקים. מגיל צעיר מדלגים על תהליכים, והנטייה המולדת מעצימה ומחמירה את כושר ההתמודדות בהמשך.

מדובר בתהליכים אשר לא ניתנים לפתרון בלחיצת כפתור: להתארגן לשינה, להכין תיק לבית ספר, לצחצח שיניים, לפתור קונפליקטים עם הסביבה, לתרגל בעיות בחשבון (לתרגל בכלל), לשרוד יום לימודים בבית הספר, ובהמשך החיים לבנות מערכות יחסים ולתחזק אותן, לחפש ולהחזיק בעבודה ולתקשר עם הממסד. בשלב מסוים, כאשר מנגנוני הפיצוי של האדם לא יספיקו לו כדי שיעמוד בציפיות, הדבר יאובחן כהפרעת קשב וריכוז מלאה.

לכן, ניתן לומר שהחיים המודרניים, החוסכים תהליכים רבים, מדגישים יותר ויותר את הנטייה הגנטית להפרעות קשב וריכוז ובעקבות זאת גם מעצימים את כל הקשיים הנלווים אליה.

האם בצד הקושי ישנם גם יתרונות? כמו שאומר הפתגם: היתרונות שלנו הם גם החסרונות שלנו. הקושי הגדול ביותר לבעלי הפרעות קשב וריכוז, הוא לחשוב ולפעול בצורה תהליכית. המוח רוצה תוצאות ומהר. לבעלי הפרעת קשב וריכוז אמיתית, ה"קל" הופך לקשה ו"הקשה" הופך לקל. כלומר, ככל שהמשימה יותר שגרתית ומוכרת ופחות מחדשת, היא הופכת לקשה יותר לביצוע. ולהיפך, ככל שרמת העוררות והגירוי עולים, ככל שיש לחץ גבוה יותר לבעלי הפרעות קשב וריכוז יש יתרון ביצועי ושם גם היתרון שלהם. כך שמדובר במטבע עם שני צדדים.

לכן, ככל שניטיב להבין את היתרונות של הפרעתך קשב וריכוז, כך היא פחות תפריע. חשוב שנכיר בקיומה, שנדע לאבחן אותה ולא את הסימפטומים שלה ושנבין שהאנשים המתמודדים איתה צריכים אותנו כדי שיוכלו לפרוח ולקדם את כולנו ברעיונות המעוררים והיצירתיים שלהם.

עלינו להקדיש משאבים כדי ללמוד את דרכי הפעולה של בעלי הפרעות קשב וריכוז. כהורים, כמורים, כמפקדים בצבא וכמעסיקים וכך נרוויח כולנו, כחברה, פחות אנשים עם "בעיות" ויותר אנשים יוצרים.

הנטייה הגנטית עלולה להיות "גזירה משמיים" אך לא ההתמודדות אתה ועם השפעת הסביבה עליה. מומלץ להגיע לאבחון רפואי במרפאה המתמחה בתחום, ולקבל המלצות להתמודדות עם הקשיים.


חוששים שגם אתם או ילדיכם סובלים מהפרעות קשב וריכוז? כנסו לפורום הפרעות קשב וריכוז שלנו.


הכתבה בשיתוף עם ד"ר בועז רפפורט, מרפאת קשר- טיפול בהפרעת קשב וריכוז. הכתבה נערכה על ידי מערכת אינפומד.

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר בועז רפפורט השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים חרדה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
חרדה שהתגברה והתעטפה בחרדת קיום לאחר נטילת ריטלין אור 25/11/2020 23:57
  • שלום רב, אני בן 21, שוקל 71 ק"ג ולוקה בהפרעות קשב וריכוז. לא השתמשתי בתרופה כזו או אחרת לטיפול באופן ממושך אלא בתקופות של כשבוע-שבועים. יש לי נטיה לחרדה לאחר אכילת מתוק ושתית קפאין. לאחרונה ניסיתי ריטלין 40mg, אין כלכך תופעות לוואי והוא משפיע בצורה המיטבית ככל הנראה. לפני 5 ימים הפסקתי עם התרופה לאחר שהתרופה כנראה (עבר לי אחרי 3 ימים מעת הפסקת נטילת התרופה) גרמה לי למחשבות על היקום, לתפיסת עצמי ביקום ולאיבוד כל חשק או רצון בעולם. מין השקפת עולם הסולדת מהחומריות שבעולם וראית העולם ללא כל מטרה. זה היה קורה בעיקר לאחר כ4 שעות מנטילת התרופה. בעת הפסקת התרופה המחשבות עדיין לא חלפו, אך כעבור 3 ימים הן חלפו.. (נטלתי את התרופה במינון 30mg למשך שבוע וחצי, ומשזה פחות עזר ולווה בתופעות לוואי של כאבי ראש וכו, עברתי ל40mg למשך שבועים בערך.) האם יש הסבר לתופעה? האם כדאי לנסות ליטול שוב את התרופה? האם כדאי לעבור לאטנט? האם המינון גבוה מדי? ומה אם אני רוצה השפעה של כ12 שעות, נניח שלא גרם לתופעות- אפשר היה ליטול פעמים 40מג של ריטלין? שאלה נוספת- מדוע השלכות התרופה עברו רק לאחר כמה ימים מנטילתה האחרונה ולמה היה צורך ביותר שעות שינה בלילה וקושי לקום בבוקר, למרות שישנתי מספיק (ביחס אליי ובכלל)? את המחשבות ליוותה חרדת קיום ופחד ממוות, חשש מהלא נודע, חשש מגודל היקום ביחס לגודלי ביקום. חרדה מלאה שלא קיימת עכשיו (לפחות בנוגע לנושאים הללו).

  • + הוסף תגובה
שואל השאלה- דבר נוסף אור 26/11/2020 11:27
  • עלתה לי סברה הנוגעת לשאלות הקיום, וההתבוננות המוחשית אליהן. האם קיים מצב, בו רמת האינטליגנציה הקיימת, בהנחה שאין בעיות קשב וריכוז- מתממשת במלואה לאחר שאני נוטל תרופה? וזה כמובן משליך לשאלות המהותיות. אך יחד עם זאת, גם עכשיו (לאחר הפסקת הנטילה), אני יכול לשאול עצמי אותן שאלות, אך ללא אותה התרגשות וחרדה שהייתה קיימת בעת הנטילה.

  • + הוסף תגובה
שואל השאלה- דבר נוסף אור 26/11/2020 11:26
  • עלתה לי סברה הנוגעת לשאלות הקיום, וההתבוננות המוחשית אליהן. האם קיים מצב, בו רמת האינטליגנציה הקיימת, בהנחה שאין בעיות קשב וריכוז- מתממשת במלואה לאחר שאני נוטל תרופה? וזה כמובן משליך לשאלות המהותיות. אך יחד עם זאת, גם עכשיו (לאחר הפסקת הנטילה), אני יכול לשאול עצמי אותן שאלות, אך ללא אותה התרגשות וחרדה שהייתה קיימת בעת הנטילה.

  • + הוסף תגובה
ציפרלקס למניעת התקף לב בגלל סטרס חנה 26/11/2020 02:18
  • שלום עברתי התקף לב מסוג טקוצובו (תסמונת הלב השבור) אשר נגרם כתוצאה מסטרס ומתח שיש לי לעתים קרובות, הוסבר לי בבית החולים שבעקבות הסטרס, משתחררים בגוף הורמוני סטרס (אדרנלין למשל) בכמות גבוהה כדי להגביר את פעולת הלב. אבל (בעיקר) אצל נשים מבוגרות, מכת ההורמונים הללו גורמת לעתים לכלי הדם הקטנים המספקים דם לעורקי הלב - להתכווץ במקום להתרחב, וכך לא מגיע דם ללב, ונוצר התקף לב. הקרדיולוג המליץ לי ליטול ציפרלקס למניעת מתח וסטרס שהם מקור הבעייה אצלי. שאלתי: האם ההורמונים הללו לא גורמים להפרשת יתר של אדרנלין? קורטיזול? תודה לתשובה

  • + הוסף תגובה
תיקון לשאלתי הנ"ל חנה 26/11/2020 02:30
  • האם ציפרלקס לא גורם להעלאת כמות האדרנלין בגוף? מה שעלול לגרום לכיווץ כלי הדם הקטנים המובילים דם ללב?

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!