מעכשיו: תו תקן משרד הבריאות ללחם המוגדר בריא

כצעד נוסף במלחמה בהשמנה, משרד הבריאות החל במתן תו תקן למוצרי בריאות, והראשון שבהם הוא תו תקן ללחם המוגדר בריא - כזה הכולל קמח מלא, דל בנתרן ודל בקלוריות.  המטרה, כך אומרים, היא לעודד את הציבור לצרוך לחמים שמכילים דגנים מלאים, לעודד יצרנים לייצר לחם מקמח מלא, ובהמשך ליצור ביקוש ללחם מלא שיוכל גם להביא לירידת מחיר. כל זאת כחלק מהתכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, "אֶפְשָׁרִיבָּרִיא" אשר גובשה בעקבות החלטת ממשלה לקידום בריאות הציבור בתחומי האכילה הבריאה והפעילות הגופנית.

לחם בריא - על מה ולמה?

לחם בריא הוא דל בנתרן ובקלוריות וכולל פחמימות מורכבות (למשל קמח או דגנים מלאים).

פחמימות מורכבות מתפרקות לאט יותר בגוף, לכן מאזנות את הסוכר והאנרגיה בגוף לאורך זמן. אם נוסיף לתפריט גם סיבים תזונתיים, נקבל פחמימות מורכבות מלאות (מפני שקליפת הדגן נשארת). בקליפה ישנם ויטמינים ומינרלים וגם סיבים (הקליפה) שעוזרים לתחושת שובע ולניקוי הגוף מעודפים (כולסטרול, סוכר, טריגליצרידים, רעלים ועוד). בנוסף, פחמימות מורכבות ומלאות גורמות ליציאות רבות יותר.

מה הרעיון העומד מאחורי התכנית? והחסרונות מאחוריו?

כחלק מתכנית הממשלה בנושא, הניסיון הוא לעודד יצרנים לייצר לחם מקמח מלא, ובהמשך ליצור ביקוש ללחם מלא לצורך ירידת מחירי הלחם. 

מדובר בתכנית טובה, בעלת כמה חסרונות:

- נראה כי המטרה העומדת בפני הממשלה והתכנית היא "המלחמה בהשמנה". לא בריאות, לא ערך תזונתי גבוה, אלא "תרופה" נגד "המחלה/מגיפה" הנקראת השמנה. כשאנחנו מקבלים תרופה מהרופא, אנחנו לוקחים אותה מבלי לשאול שאלות, כך שאלמנט הבחירה שלנו נפגע. לכן גם ידינו תהיה קלה יותר לבחור מוצרים עם תו התקן הבריא מאשר לחם שאנחנו אוהבים, מעדיפים ואולי גם יותר מאמינים בו, כי אם הממשלה אמרה שהלחם בריא, מי אנחנו שנגיד אחרת?

- מדובר בסופו של דבר בעניין כלכלי; משרד הבריאות מזמין את כל התעשיינים לפנות אליו לבדיקת הלחם אותו הם מייצרים. כפי שזה נראה, מי שישיג את התו, לפחות בשנים הראשונות, אלו הקונצרנים הגדולים בעלי הגב הכלכלי, אשר יהפוך אותם לעשירים עוד יותר, בנוסף לבעלי חותמת שהם גם בריאים יותר. לא מפתיע, כי הראשונה לקבל את תו התקן היא "ארומה", מהרשתות החזקות בארץ. 

איך זה ישפיע על העסקים הקטנים?

הדרישה של משרד הבריאות לייצור לחמים דלים בנתרן וקלוריות הכוללים 80% קמח מלא, עלולה לפגוע בעסקים קטנים, אשר חרטו על דגלם להכין לחמים בריאים. עסקים קטנים מייצרים במפעלים קטנים, תוך שימוש ברכיבי לחם מלא יקרים יותר ובעלי זמני תפוגה קצרים יותר; ודווקא אותם המדינה אינה בוחרת לסבסד. 

בנימה אישית

בריאות צריכה להתחיל בחינוך, בהבנת הערך התזונתי של האוכל אותו אנו אוכלים. חשוב לדעת כיצד לבחור נכון  את האוכל שלנו ולא להיכנע בצורה "עיוורת" למדבקת תו התקן הקובעת עבורי מה בריא ומה לא.