אבחון הרחבת אגן הכליה בעזרת אולטרה סאונד

הרחבת אגן הכליה בעובר היא ממצא שכיח מאוד במהלך ההיריון ומתגלה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד. מהו אגן כליה מורחב ואיך מאבחנים אותו?
כתבה פרסומית כתבת חסות


הרחבת אגן הכליה (הידרונפרוזיס) בעובר היא ממצא שכיח מאוד במהלך ההיריון ומתגלה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד. מהו אגן כליה מורחב ואיך מאבחנים אותו?


בישראל כמעט כל אישה הרה עוברת בדיקת אולטרה סאונד של העובר במהלך ההיריון. הבדיקה אמורה לגלות מומים בעובר או בשליה שעלולים לסכן את העובר או האם, ולנבא במידה גבוהה נכות קשה של התינוק. דוגמאות לכך עשויות להיות מציאה של מומים במוח או במערכת העצבים או מום לב קשה (שאין עבורו תיקון ניתוחי טוב אחרי הלידה).


חשוב במיוחד לגלות את מומים אלה בשבועות המוקדמים של ההיריון (עד שבוע 24), בהם ניתן עוד לבצע הפסקת הריון (אם האישה ובן זוגה ירצו בכך). הרחבת אגן הכליה הוא אחד הממצאים הסונוגרפיים השכיחים ביותר במהלך ההיריון (בשיעור של 1-2% מכלל ההריונות) אך אבחונו אינו נכלל לרוב בקטגוריה של מומים קשים בעובר. 


ברחם כליות העובר מתפתחות כבר בשבועות הראשונים להריון. לקראת שבוע 20 יש לנו כבר מבנה של כליות ודרכי שתן כמו שצפוי למצוא בתינוק אחרי לידתו. משבוע 20 מתחילות כליות העובר להיות התורמות העיקריות לנוזל מי השפיר. לכן, נפח תקין של מי שפיר במחצית השנייה של ההיריון הוא מדד ראשוני לתפקוד כלייתי תקין בעובר. 


מהו אגן כליה מורחב?


בכדי לדון על משמעות הממצא של "אגן כליה מורחב" חשוב לדעת שמדובר במבנה נורמלי הקיים בכל כליה. הכליה מסננת את הדם ומייצרת שתן, שנאסף ביציאתו מאבוביות הנפרונים (אותן יחידות סינון מיקרוסקופיות, שכמוהן יש לנו כמיליון בכליות) אל גביעים (calyces - משפכי משנה) ומשם אל אותו אגן ראשי (pelvis) שהוא בעצם משפך המעביר את השתן לשופכן (ureter), אותו צינור בודד המחבר בין הכליה לכיס השתן.


מילוי האגן בשתן והעברתו לשופכן מתקיים במחזורים של מילוי וריקון, לכן קוטר האגן עשוי להשתנות במידה מסוימת במדידות חוזרות. כשאגן הכליה מלא בשתן, ניתן לעתים לראות אותו בעזרת אולטרה סאונד כחלל נוזלי העומד ליד רקמת הכליה. בניגוד לאגן הכליה וכיס השתן (שגם אותו ניתן לזהות כשהוא מלא) לא ניתן לראות בעזרת אולטרה סאונד את הגביעים או את השופכן במצב נורמלי.


במקרים רבים יוכל מבצע האולטרה סאונד לזהות את אגן הכליה אם רק יעקוב מספיק זמן אחרי מחזורים של מילוי וריקון. הניסיון המצטבר עזר לקבוע מהו ערך תקין של הרחבת האגן לפי שבוע ההיריון. במידה והרחבת האגן חורגת מנורמות אלה, עלול הממצא לבטא קיום של מום מולד בדרכי השתן ששייך לאחד משני מצבים: חסימה יחסית של זרימת השתן או התרחבות שאינה משקפת מצב חסימתי.


העובדה שיש לכל אחד מאיתנו שתי כליות ובמקרים רבים בהם יש בעיה היא קיימת רק באחת מהכליות, מציאה של הרחבת אגן כליה (גם אם משמעותית) לא מהווה סכנה מידית לעובר המתפתח. בנוסף, חשוב להדגיש שברוב המוחלט של המקרים, מציאה של חשד למום מולד בכליות ובדרכי השתן אינה מהווה חלק ממערכת של מומים (שנקראת בדרך כלל "תסמונת") גם בבדיקות בזמן הריון וגם לאחר לידת התינוקות. בנוסף, אין כל הוכחה כי לידה מוקדמת או אפילו התערבות תוך רחמית בניסיון לפתוח את אותן חסימות אחרי הלידה תביא לשיפור כלשהו בתפקוד הכלייתי לטווח הארוך. 


איך ניתן לטפל באגן כליה מורחב?


ברוב המקרים יאסוף הרופא העוקב מהאישה ההרה נתונים על מידת הרחבת האגן לפי גיל ההיריון, על קיום של התרחבות של מבנים נוספים (כמו הגביעים או השופכנים), על גודל כיס השתן ועוביו ועל כמות מי השפיר. לאחר הלידה ייבדק התינוק ושם יוחלט על המשך הבירור, כולל אפשרות של בדיקת דם ובדיקת שתן (להערכת תפקוד הכליות הכללי) ועל ביצוע אולטרה סאונד כליות ומועדו. יש בהחלט אפשרות שמידת הרחבת האגן תהיה שונה בין הבדיקות שלפני ואחרי הלידה.


בדיקה שלאחר הלידה תהיה באופן טבעי מדויקת יותר, כי אז אפשר יהיה לשים את המתמר המפיק את גלי העל-קול ומייצר את תמונת האולטרה סאונד הרבה יותר קרוב למבנים הנחקרים. אם האולטרה סאונד שלאחר הלידה יראה התרחבות משמעותית באגן הכליה, כדאי להגיע עם תמונות האולטרה סאונד שלאחר הלידה ותשובות הבדיקות הנוספות להתייעצות עם נפרולוג ילדים (מומחה למחלות כליה) או אורולוג ילדים (מנתח בדרכי השתן). בנוסף לאולטרה סאונד אפשר שהרופא המומחה יזמין בדיקות דימות נוספות, כולל צילום של כיס השתן (ציסטוגרפיה), בדיקה הכרוכה בהכנסת צנתר (קטטר) לתוך כיס השתן, ו\או מיפוי כליות, בדיקה המסוגלת לבדוק את התפקוד היחסי של כל כליה ואת יכולתה של כל כליה להפריש את השתן הנוצר ללא עדות לחסימה. בסיומו של בירור זה ייתכנו המצבים הבאים:


- לא יימצא כל ממצא משמעותי (גם אם אגן הכליה יישאר מורחב במידה קלה)

- יימצא ממצא שלא יחייב ניתוח אלא מעקב

- יימצא ממצא שמחייב ניתוח בדרכי השתן


מאת: פרופ' דניאל לנדאו, מנהל מחלקת ילדים והשרות לנפרולוגיה ילדים, בית חולים סורוקה, באר שבע

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' דניאל לנדאו השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים אורולוגיה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
אשך שמאל של בני, בן 6 שבועות אמא מודאגת 10/12/2013 09:59
  • שלום, בני בן שישה שבועות היום בבדיקה גופנית אצל רופא הילדים לא הורגש ולא נמוש אשך שמאל, אשך ימין נמוש תקין. הרופא שלח אותנו לבדיקת אולטרסאונד ולהתייצבות עם רופא מומחה. מה הסיכוי שהאשך השמאלי ירד מעצמו והאם ניתן לעשות משהו כדי לעזור לו לרדת. האם יש סיבה לדאגה? אני אימא טרייה לילד ראשון ואני די לחוצה. זו בעיה נפוצה ? אשמח לתשובה.

  • + הוסף תגובה
אשך טמיר דר' עמוס נאמן 11/12/2013 10:49
  • שלום, אשך טמיר הינו ממצא נפוץ המתגלה בכ- 1% מהבנים שנולדו במועד (שכיחות גדולה יותר בפגים). בחלק גדול מהמקרים האשך ימשיך את תהליך נדידתו הטבעי ועד גיל חצי שנה יסיים את התהליך וימצא ממוקם בשק האשכים. במקרים בהם האשך עדיין טמיר בגיל חצי שנה יש צורך בהתערבות ניתוחית לצורך קיבוע האשך (Orchiopexy). מבין כל המקרים של אשך טמיר בכ- 25% נמצא אשך שאינו נמוש כלל. קיימות מספר אפשרויות במצב זה : קיים אשך תקין במפשעה שמתגלה בבדיקה חוזרת, קיים אשך בחלל הבטן, מצב בו האשך מתנוון. במקרים בהם האשך לא נמוש גם בגיל חצי שנה מבצעים ניתוח בו מחדירים מצלמה דרך הטבור לחלל הבטן בניסיון לאתר את האשך. בברכה, ד"ר עמוס נאמן

  • + הוסף תגובה
חזה מירה 14/07/2020 18:57
היעדר זקפה אצל תינוק בן 9 חודשים הדר 03/02/2019 15:49
  • מעולם לא ראיתי זרפה אצל בני בן ה 9 חודשים. הפין תמיד קטן ומכווץ. האם תקין?

  • + הוסף תגובה
היפוספדיאס יעקב 07/07/2020 10:28
  • היה לבן שלי, היפוספדיאס, ניתחו אותו בגיל 3 לתיקון הבעיה, צריך לבדוק אצל אורולוג, גרם לבעיה קטנה בגמילה מטיטול

  • + הוסף תגובה
הידרונפרוזיס ניתוח לתיקן הבעיה פנחס 07/07/2020 10:25
  • מה המעלות לשיטה השמרנית על פני השיטה הרובוטית בניתוח לתיקון הידרונפרוזיס

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!