אבחון הרחבת אגן הכליה בעזרת אולטרה סאונד

הרחבת אגן הכליה בעובר היא ממצא שכיח מאוד במהלך ההיריון ומתגלה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד. מהו אגן כליה מורחב ואיך מאבחנים אותו?

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 04/02/2014

הרחבת אגן הכליה (הידרונפרוזיס) בעובר היא ממצא שכיח מאוד במהלך ההיריון ומתגלה באמצעות בדיקת אולטרה סאונד. מהו אגן כליה מורחב ואיך מאבחנים אותו?


בישראל כמעט כל אישה הרה עוברת בדיקת אולטרה סאונד של העובר במהלך ההיריון. הבדיקה אמורה לגלות מומים בעובר או בשליה שעלולים לסכן את העובר או האם, ולנבא במידה גבוהה נכות קשה של התינוק. דוגמאות לכך עשויות להיות מציאה של מומים במוח או במערכת העצבים או מום לב קשה (שאין עבורו תיקון ניתוחי טוב אחרי הלידה).


חשוב במיוחד לגלות את מומים אלה בשבועות המוקדמים של ההיריון (עד שבוע 24), בהם ניתן עוד לבצע הפסקת הריון (אם האישה ובן זוגה ירצו בכך). הרחבת אגן הכליה הוא אחד הממצאים הסונוגרפיים השכיחים ביותר במהלך ההיריון (בשיעור של 1-2% מכלל ההריונות) אך אבחונו אינו נכלל לרוב בקטגוריה של מומים קשים בעובר. 


ברחם כליות העובר מתפתחות כבר בשבועות הראשונים להריון. לקראת שבוע 20 יש לנו כבר מבנה של כליות ודרכי שתן כמו שצפוי למצוא בתינוק אחרי לידתו. משבוע 20 מתחילות כליות העובר להיות התורמות העיקריות לנוזל מי השפיר. לכן, נפח תקין של מי שפיר במחצית השנייה של ההיריון הוא מדד ראשוני לתפקוד כלייתי תקין בעובר. 


מהו אגן כליה מורחב?


בכדי לדון על משמעות הממצא של "אגן כליה מורחב" חשוב לדעת שמדובר במבנה נורמלי הקיים בכל כליה. הכליה מסננת את הדם ומייצרת שתן, שנאסף ביציאתו מאבוביות הנפרונים (אותן יחידות סינון מיקרוסקופיות, שכמוהן יש לנו כמיליון בכליות) אל גביעים (calyces - משפכי משנה) ומשם אל אותו אגן ראשי (pelvis) שהוא בעצם משפך המעביר את השתן לשופכן (ureter), אותו צינור בודד המחבר בין הכליה לכיס השתן.


מילוי האגן בשתן והעברתו לשופכן מתקיים במחזורים של מילוי וריקון, לכן קוטר האגן עשוי להשתנות במידה מסוימת במדידות חוזרות. כשאגן הכליה מלא בשתן, ניתן לעתים לראות אותו בעזרת אולטרה סאונד כחלל נוזלי העומד ליד רקמת הכליה. בניגוד לאגן הכליה וכיס השתן (שגם אותו ניתן לזהות כשהוא מלא) לא ניתן לראות בעזרת אולטרה סאונד את הגביעים או את השופכן במצב נורמלי.


במקרים רבים יוכל מבצע האולטרה סאונד לזהות את אגן הכליה אם רק יעקוב מספיק זמן אחרי מחזורים של מילוי וריקון. הניסיון המצטבר עזר לקבוע מהו ערך תקין של הרחבת האגן לפי שבוע ההיריון. במידה והרחבת האגן חורגת מנורמות אלה, עלול הממצא לבטא קיום של מום מולד בדרכי השתן ששייך לאחד משני מצבים: חסימה יחסית של זרימת השתן או התרחבות שאינה משקפת מצב חסימתי.


העובדה שיש לכל אחד מאיתנו שתי כליות ובמקרים רבים בהם יש בעיה היא קיימת רק באחת מהכליות, מציאה של הרחבת אגן כליה (גם אם משמעותית) לא מהווה סכנה מידית לעובר המתפתח. בנוסף, חשוב להדגיש שברוב המוחלט של המקרים, מציאה של חשד למום מולד בכליות ובדרכי השתן אינה מהווה חלק ממערכת של מומים (שנקראת בדרך כלל "תסמונת") גם בבדיקות בזמן הריון וגם לאחר לידת התינוקות. בנוסף, אין כל הוכחה כי לידה מוקדמת או אפילו התערבות תוך רחמית בניסיון לפתוח את אותן חסימות אחרי הלידה תביא לשיפור כלשהו בתפקוד הכלייתי לטווח הארוך. 


איך ניתן לטפל באגן כליה מורחב?


ברוב המקרים יאסוף הרופא העוקב מהאישה ההרה נתונים על מידת הרחבת האגן לפי גיל ההיריון, על קיום של התרחבות של מבנים נוספים (כמו הגביעים או השופכנים), על גודל כיס השתן ועוביו ועל כמות מי השפיר. לאחר הלידה ייבדק התינוק ושם יוחלט על המשך הבירור, כולל אפשרות של בדיקת דם ובדיקת שתן (להערכת תפקוד הכליות הכללי) ועל ביצוע אולטרה סאונד כליות ומועדו. יש בהחלט אפשרות שמידת הרחבת האגן תהיה שונה בין הבדיקות שלפני ואחרי הלידה.


בדיקה שלאחר הלידה תהיה באופן טבעי מדויקת יותר, כי אז אפשר יהיה לשים את המתמר המפיק את גלי העל-קול ומייצר את תמונת האולטרה סאונד הרבה יותר קרוב למבנים הנחקרים. אם האולטרה סאונד שלאחר הלידה יראה התרחבות משמעותית באגן הכליה, כדאי להגיע עם תמונות האולטרה סאונד שלאחר הלידה ותשובות הבדיקות הנוספות להתייעצות עם נפרולוג ילדים (מומחה למחלות כליה) או אורולוג ילדים (מנתח בדרכי השתן). בנוסף לאולטרה סאונד אפשר שהרופא המומחה יזמין בדיקות דימות נוספות, כולל צילום של כיס השתן (ציסטוגרפיה), בדיקה הכרוכה בהכנסת צנתר (קטטר) לתוך כיס השתן, ו\או מיפוי כליות, בדיקה המסוגלת לבדוק את התפקוד היחסי של כל כליה ואת יכולתה של כל כליה להפריש את השתן הנוצר ללא עדות לחסימה. בסיומו של בירור זה ייתכנו המצבים הבאים:


- לא יימצא כל ממצא משמעותי (גם אם אגן הכליה יישאר מורחב במידה קלה)

- יימצא ממצא שלא יחייב ניתוח אלא מעקב

- יימצא ממצא שמחייב ניתוח בדרכי השתן


מאת: פרופ' דניאל לנדאו, מנהל מחלקת ילדים והשרות לנפרולוגיה ילדים, בית חולים סורוקה, באר שבע

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם פרופ' דניאל לנדאו השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, אורולוגיה ילדים

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
תוצאות תרבית לימור 12/11/2019 10:36
  • שלום רב, לביתי יש תכיפות במתן שתן. תרבית שתן שלילית. רמת לויקוציטים כדאי לעשות בירור נוסף? שתן-כללי PH (U) 5 8 יחידות: 5 Nitrit (U) NEGATIVE Ketone (U) NEGATIVE Glucose (U) NEGATIVE Urobilinogen (U) 2 1 יחידות: mg/dL0 Bilirubin (U) NEGATIVE Protein (U) 10.0 mg/dL Leucocytes (U) 250 10 יחידות: cell/µl0 Erythrocytes (U) NEGATIVE בקטריולוגיה Urine Culture תרבית שלילית

  • + הוסף תגובה
דחיפות בצורך במתן שתן טל 04/09/2019 15:26
  • שלום, בשבוע האחרון בני בן ה-6 התחיל ללבוש תחתוני בוקסר במקום תחתונים רגילים. במקביל אני שמה לב שפחות או יותר מאותו הזמן הוא התחיל לרוץ יותר לשירותים (פיפי). בדר"כ היתה לו נטייה להתאפק עם הפיפי, אבל נראה כי בזמן האחרון לא מצליח להתאפק וכשיש לו הוא חייב לעשות. האם יכול להיות קשר בין זה שהחלפנו לו את סוג התחתונים לצורך לעשות פיפי?

  • + הוסף תגובה
דם בצואה ילדה בת 6 ענת 17/06/2019 09:35
  • בחודש האחרון לעיתים ישנה תופעה קצת מדאיגה של דם בצואה של ביתי בת ה-6 כמות הדם ממש קטנה ולא ניראת בניגוב , ממש על גביי הצואה סימני דם טרי ,בביקור אצל הרופאה נתנה לי בדיקות דם ,ודם סמוי בצואה ספירת הדם יצאה תקינה ,ועדיין ממתינה לתשובה הדם סמוי , וטיפול באבקה על מנת לרכך את הצואה רציתי לדעת האם כמות כזו קטנה יש לה חשיבות ומצריכה טיפול אחר או שניתן להמשיך ולחכות שיעבור לבד . יש לציין גם כי ביתי לא סובלת כלל מכאבי בטן שלשולים או חום , אשמח לתשובה בהקדם , תודה ענת

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!