תנועות חזרתיות בילדים - למה זה קורה?

הילד שלכם עושה לפעמים תנועות שחוזרות על עצמן ללא סיבה נראית לעין? ייתכן שמדובר בתופעה נוירולוגית שכיחה שנקראת "תנועות סטראוטיפיות". מה מאפיין את התופעה? ומתי היא עשויה להופיע?

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 10/02/2014

הילד שלכם עושה לפעמים תנועות שחוזרות על עצמן ללא סיבה נראית לעין? ייתכן שמדובר בתופעה נוירולוגית שכיחה שנקראת "תנועות סטראוטיפיות". מה מאפיין את התופעה? ומתי היא עשויה להופיע?


כל היונקים, ובכללם בני האדם בכל הגילאים ומכל התרבויות, מבצעים תנועות שחוזרות על עצמן וניתנות לחיזוי בהקשרים מסוימים. בזמן צפייה במשחק כדורגל או כדורסל, ניתן לזהות צופים הכוססים ציפורניים, קופצים במקום או מנופפים בידיהם כחלק מתבנית התנועה המקובלת והמוכרת לכולנו בזמן התרגשות.


תנועות אלו הן תנועות חזרתיות המובנות בתוכנו ומאפיינות אותנו בזמנים שונים כמו עצב, התרגשות, דאגה, חרדה ועוד. לתנועות אלו ישנו ככל הנראה "תפקיד" בהוויה האנושית כביטוי למצבי רגש משתנה או כפיצוי על מצב סביבתי נתון.  


ילדים עסוקים בתנועות חזרתיות בכמות ובעוצמה גבוהה יותר ממבוגרים. מחקרים שנעשו בילדים הראו שאחוזים גבוהים (מעל 60%) מההורים מדווחים על תנועות חזרתיות בילדיהם בגילאי 0-6, כאשר העוצמות והשכיחות גבוהות ביותר בשנה השלישית לחיים.


תנועות חזרתיות קורות מסיבות שונות ונקראות בשמות שונים, לעיתים חופפים ומבלבלים (למשל חיטוט חוזר באף, כסיסת ציפורניים או הכנסת קצה השיער לפה באופן שחוזר על עצמו הוא "הרגל" - Habit).


ישנם ילדים העסוקים ב"טקסים" שונים עקב "כפייתיות" בהתנהגותם (Compulsions). ישנם ילדים ומבוגרים המבצעים תנועות האופייניות רק להם בהקשר מסוים (Mannerisms), למשל ילד שמהדק אצבעותיו בצורה האופיינית רק לו לפני נגינה בכלי, או שחקן כדורסל המבצע תנועות מסוימות של הגוף לפני זריקה מקו העונשין.  כפי שציינתי, ישנה חפיפה ובלבול רב בין תנועות אלו ולעיתים קשה להבדיל ביניהם.


לתוך כל בליל זה נכנסות גם תנועות חזרתיות מעט יותר מוגדרות וספציפיות הנקראות תנועות סטראוטיפיות (Stereotypies). תופעה זו נחקרה באופן מועט יחסית להפרעות תנועה אחרות, וגורמת לבלבול בקרב הורים ואנשי מקצוע כאחד. 


מהן תנועות סטראוטיפיות? 


תנועות סטראוטיפיות הן תנועות (או קולות) חסרות מטרה מוטורית החוזרות על עצמן שוב ושוב בהקשרים הניתנים לניבוי, וניתנות לשליטה עצמית מסוימת בילדים בעלי תובנה לקיום התנועה. 


במידה והתנועות אינן מפריעות לתפקוד הילד ניתן לקרוא להן תנועות סטראוטיפיות. במידה וישנה הפרעה משמעותית לחיי היומיום של הילד עקב התנועות, התופעה הופכת ל"הפרעה" ונקראת Stereotypic movement disorder. כפי שאציין בהמשך, לעיתים קשה להחליט האם אכן ישנה הפרעה לחיי הילד עקב התנועות וקשה להבדיל בין תנועות סטראוטיפיות והפרעה שקיימת בעקבותיה. 


מתי הן עלולות להופיע ?


תנועות סטראוטיפיות שכיחות ביותר בגיל צעיר. רוב התנועות מתחילות לפני גיל שנתיים, וחלקן הגדול לפני גיל שנה. נדיר שתנועות סטראוטיפיות יתחילו בגיל 3 ומעלה בילדים תקינים התפתחותית. ישנה שכיחות גבוהה מעט יותר בבנים. 


בניגוד למה שחשבו בעבר, לא תמיד מדובר בתופעה זמנית. התנועות דועכות עם השנים אך לעיתים קיימות גם בילדים בגיל העשרה המוקדם. 


באיזה אופן הן באות לידי ביטוי?


תנועות סטראוטיפיות אופייניות ביותר הן אירועים קצרים של תנועות בשתי הגפיים העליונות. התנועות יכולות להיות כל שילוב של ניפנוף, סיבוב או תנוחות שונות של חלקים שונים של זרועות, אמות, ידיים ואצבעות. התנועות באות בדרך כלל יחדיו באופן סימטרי ונמשכות כ- 5-10 שניות, אך לעיתים יכולות להימשך דקות.


לעיתים ישנה תנועה נילווית של הפה או תנועות גוף אחרות כקפיצה או תנוחות גו שונות. לעיתים ישנה גם השמעת קול או הימהום. אופייני מאד שתנועות אלו יופיעו בזמן התרגשות, שמחה, ציפייה או גם בזמן שעמום או כעס. 


תנועות סטראוטיפיות אופייניות אחרות הן תנועות נדנוד ראש. אלו יכולות לבוא כתנועה לצדדים או הנהון קדימה ואחורה. בניגוד לתנועות ידיים, הן יכולות להימשך זמן רב (לעיתים דקות ארוכות), בדרך כלל בזמני רגיעה כמו שעמום, ישיבה במכונית, צפייה בטלוויזיה או לפני שינה. 


תנועות סטראוטיפיות נוספות כוללות נדנוד של חלקי גוף אחרים כגון הנעת הגוף קדימה ואחורה (Body rocking), הליכה במעגלים או הליכה קדימה ואחורה, תנוחות שונות או נדנוד לסירוגין של הגפיים התחתונות לפני שינה, העוויות פנים שונות או אף הכאת הראש על משטח (Head banging). תנועות סטראוטיפיות אלו אופייניות לגיל צעיר ואף הן מופיעות בהקשרים שונים כגון שמחה, עייפות, שעמום או לפני שינה. 


איך אפשר לעצור תנועות סטראוטיפיות?


יכולת הסחה היא דבר שאופייני מאד לכל התנועות הסטראוטיפיות. אם מסיחים דעתו של ילד תוך כדי ביצוע התנועה הוא יפסיק מיד את התנועה ויגיב למסיח. התנועה עלולה לחזור שוב בהמשך כשהילד "חוזר למצבו הבסיסי" לפני ההסחה. 


על אף שהורים המתבוננים מהצד עלולים להיות מוטרדים מאד מהתנועות, הילדים עצמם בדרך כלל אינם מוטרדים. כששואלים אותם על התנועות הם לעיתים מציינים שדווקא הם אוהבים את התנועות (שהמהווה חלק מרפרטואר התנועות שלהם, לעיתים בהקשר למשחק דמיוני, התלהבות או כהרגעה עצמית).  


להמשך המאמר


מאת: ד"ר מיכאל רוטשטיין, מומחה לנוירולוגיית ילדים, רופא בכיר, מנהל השירות להפרעות תנועה בילדים, בית חולים דנה לילדים

עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר מיכאל רוטשטיין השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >




פורומים, נוירולוגיה

זמנית לא ניתן לשאול שאלות בפורום זה.
הודעה
מחבר
תאריך/שעה
שבץ מוחי חשד לאוטם בגזע המוח אריק 12/03/2015 16:23
  • שלום שמי אריק אמי בת 61 יש חשד לשבץ מוחי כתוצאה מאוטם חריף בגזע המוח מיום האירוע ועד עכשיו ( שלושה ימים אחרי ) היא סובלת מחוסר יכולת לבלוע אפילו את הרוק של עצמה , כמו כן עיוות קל בצד שמאל של הפנים ובנוסף אטקסיה. שאלתי היא האם היכולת לבלוע תחזור ומתי ?? או שזה נזק בלתי הפיך ?? בתודה מראש אריק.

אבונקס שני 12/02/2015 15:32
  • שלום , אני חולת טרשת נפוצה ומזריקה אבונקס עט, והיום הזרקתי אך אני לא בטוחה אם הזרקתי את כל המינון מה לעשות?? האם זה חמור? תודה

בעיה מתמשכת שלא נמצאה לה תשובה מור 07/02/2015 00:33
  • שמי מור אני בת 21 עד לפני כחודשיים עבדתי בעבודה יומיומית שדורשת עמידה של 12 שעות על הרגליים. לאחד חודש מתחילת העבודה שנמשכה כחצי שנה התחלתי להרגיש כאבים חדים ברגל שמאל מכיוון האגן. תחילה לא ייחסתי לזה חשיבות אבל ניסיתי שימוש ביתי והשתמשתי במשחה של נורופן ומדבקות אזוריות,עם הזמן הכאבים גברו והתחזקו במיוחד לפני השינה ואז הרגשתי את רוב הלחץ על הרגל שגם הקרין מטה לשוק. הלכתי לרופא שחשד בדלקת קיבלתי טיפול בכדורים להפחתת הכאבים. השימוש בכדורים לא עזר ולי הייתה תקווה שעם הזמן הכאבים יפסקו עקב הטיפול בכדורים. הכאבים החמירו ויום אחד הרגשתי רדימות ותחושת נימולות בשוק, לאחר יום בכף הרגל ומעט בירך. כשהיא התחילה קיבלתי טיפול בסטרואידם שביום הראשון הקאתי את כל הכדורים מהבנה לא נכונה של השימוש ובעקבות הרדימות והלחץ מהכדורים שעשו לי דופק מהיר מצבי הנפשי לא היה טוב במיוחד, הייתי מאוד לחוצה עם קשיי נשימה והרגשת חנק לא מסוגלת לישון ועוד המון סיפטומים של חרדה הפסקתי לעבוד לצמיתות לקחתי קצת חופש למען בדיקות וטיפול. הייתי אצל רופא בבית חולים שטען שזה שילוב של לחץ ונתן טיפול בארקוקיסה90 שגם לא ממש עזרה עברתי אם אר איי שהיה תקין. בדיקת EMG שהייתה תקינה. מיפוי עצמות שהיה תקין. ובדיקה אצל אורתופד שטוען שאין ממצאים אורתופדיים או משהו חמור. *בזמן הבדיקות ניסיתי לעשות קצת כושר מה שהחזיר מעט את הכאבים ולא עזר כל כך . בנוסף הלכתי לפיזיותרפיסט מומחה שלחץ על הבטן לשיחרור הלחץ הנפשי עשה תרגילים למצוא מאיפה נובע הכאב ודיקור סיני שמאוד עזר. כיום לאחר חודשיים של מנוחה מעבודה מסיבית ואחרי סיום הבדיקות הגעתי לרופא משפחה עם כל הממצאים שנתן הפניה לפיזותרפיה. הבעיה שלי היא שעדיין יש תחושת כאב לאחר הליכה ממושכת, שאני קצת בלחץ אני חושבת על הרגל , אני לא מרגישה שהיא התרפאה למרות שהנימולות עברה ולמרות שהכאבים פחתו. אני נורא מתוסכלת מזה שאין תשובה למישהו יש איזה יעוץ לבדיקה שאוכל לעשות או לטיפול מסוים ?? אודה לכם נורא !!!!


הצטרפו לאינדקס הרופאים!