המשוגעים האלה: איך סטיגמות פוגעות בשיקום של חולי נפש

מחלות פסיכיאטריות והמתמודדים עמן סבלו - ועדיין סובלים - מתדמית רעה. לסטיגמה זו השלכות שליליות ניכרות על הזדמנויות החיים להן זוכים המתמודדים עם בעיות נפשיות. מי פוגע בהזדמנויות אלו? במידה רבה, אנחנו

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 07/09/2014

לאורך ההיסטוריה, מחלות פסיכיאטריות והמתמודדים עמן סבלו - ועדיין סובלים - מתדמית רעה. לסטיגמה זו השלכות שליליות משמעותיות על הזדמנויות החיים להן זוכים המתמודדים עם בעיות נפשיות. מי פוגע בהזדמנויות אלו? במידה רבה, אתה, את ואני


השיקום הפסיכיאטרי מספק שירותים קהילתיים לאנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות, במטרה לעזור להם להשיג את מטרותיהם תוך השתלבות מלאה בקהילה. כיוון שהשיקום מתקיים בקהילה, לקהילה יש את הכוח לאפשר או למנוע את הצלחתו של תהליך השיקום. לכן, מרכיב חשוב בעבודת השיקום נוגע ליכולת להפוך את חברי הקהילה לשותפים בתהליך השיקום האישי של כל אדם.


בספרות המקצועית אפשר למצוא הגדרות רבות למונח סטיגמה, מה שמצביע על מורכבות התופעה. רוב החוקרים מסכימים על כך שסטיגמה היא תופעה רב-ממדית, לעיתים לא מודעת, בפעמים אחרות מודעת ונשלטת, המורכבת מסטראוטיפים, דעות קדומות ואפליה. 


סטראוטיפ הוא תיאור מוגזם, החל באופן גורף על האנשים השייכים או שנתפסים שייכים לקבוצה מסוימת. הסטראוטיפים הנפוצים כלפי מתמודדים עם בעיות נפשיות הם כי אלו אנשים בלתי צפויים ומסוכנים, לא אחראים, חסרי יכולת לקבל החלטות על חייהם, אשמים במחלה שלהם וחסרי סיכוי להחלים.


סטראוטיפים אלו עלולים להתקשר לרגשות שליליים כלפי חברי הקבוצה המתויגת. רגשות שליליים אלו, המוגדרים כדעות קדומות, מבטאים הסכמה עם הסטראוטיפים השליליים וגורמים לרגש שלילי (כמו, לדוגמא, פחד, גועל וסלידה) בקרב מחזיק הדעה הקדומה, ובעקבות כך להוביל לאפליה של האדם המתויג. כך, למשל, כאשר אנשים מחזיקים בסטראוטיפ לפיו מתמודדים עם בעיות נפשיות הם אלימים ומסוכנים, יש סבירות רבה שהם ירגישו פחד ממנו, וכתוצאה מכך ימנעו באופן ישיר או עקיף הזדמנויות חיים של אנשים המתויגים כחולי נפש.


תהליך זה אינו תאורטי או פילוסופי: התנגדות להקמה של דיור קהילתי למתמודדים עם בעיות נפשיות, חוסר רצון להעסיק אנשים אלו בעבודות בשוק החופשי, יחס מפלה של אנשי מקצוע מתחומי הבריאות השונים ועוד, הם בגדר מציאות לרבים מאוכלוסייה זו בישראל. 



בנוסף להשפעה של סטיגמה חברתית ומוסדית, מתמודדים רבים עם בעיות נפשיות חווים סטיגמה עצמית, הפוגעת גם היא בתהליך השיקום. סטיגמה עצמית מוגדרת כאופן בו האדם מתייחס לעצמו בהתאם לסטיגמה הקיימת כלפי הקבוצה אליה הוא משתייך: "כל מה שידעתי על מחלות פסיכיאטריות היו הדברים ששמעתי תוך כדי צפייה בטלוויזיה או בסרטים. בעיני רוחי, מי שסימלו מחלות פסיכיאטריות היו ד"ר ג'ייקל ומיסטר הייד, רוצחים פסיכופתיים, משוגעים, מפגרים, חולי נפש, מטורפים, ובעלי אישיות מפוצלת. אלו הדברים היחידים שידעתי על מחלות פסיכיאטריות, ומה שהכי הפחיד אותי היה שהרופאים אמרו לי שאני אחת מהם" (Deegan, 1997, p.371).


התפרצות של מחלה פסיכיאטרית מתרחשת לרוב בגילאי העשרה המאוחרים, כאשר האדם כבר גיבש את התפיסות והאמונות החברתיות שלו. לכן, כפי שמוצג בציטוט זה של ד"ר פטרישיה דיגן, המתמודדת עם סכיזופרניה, מתמודדים רבים עם מחלות נפש משליכים את הסטראוטיפים והדעות הקדומות שהיו להם כלפי אנשים עם מחלות פסיכיאטריות על עצמם. כתוצאה מכך, הם עלולים לחוות ירידה בערך ובביטחון העצמי שלהם. בנוסף, מתמודדים רבים המפחדים מהשלכות הסטיגמה לא רוצים להיות מתויגים כחולים פסיכיאטרים ולא להשתייך לקבוצה זו. כתוצאה מכך, מתמודדים רבים אינם ניגשים לקבלת סיוע רפואי או שיקומי, אינם מתמידים בלקיחת הטיפול התרופתי, משקיעים משאבים נפשיים רבים בשמירת סוד ההתמודדות בחייהם האישיים והמקצועיים, נמנעים מלבקש התאמות במקום העבודה וכדומה. הימנעות זו עלולה להוביל לסבל מיותר מהסימפטומים של המחלה, לאשפוזים חוזרים, ולפגיעה משמעותית בתהליך השיקומי של אותו אדם.


לכן, לאיש השיקום תפקיד חשוב באיתור הסטיגמה העצמית של המתמודד ובמקרה הצורך לסייע לו באמצעות התערבויות ממוקדות בתחום הסטיגמה העצמית, לשפר את ההגדרה העצמית שלו; להוביל להעצמה אישית אשר תחזק היבטים אישיים שאינם קשורים למחלה, לקדם אצלו תפיסת החלמה אישית שתדגיש את היכולת שלו לחיות חיים מלאים לצד המחלה, ולשקול לחשוף את העובדה כי הוא מתמודד עם מחלת נפש, בהתאם לרצונות ולצרכים שלו ובאופן שיעצים אותו בקהילה ויספק השראה ומודל למתמודדים אחרים השומרים את דבר ההתמודדות שלהם בסוד. 


פורומים, פסיכיאטריה

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
סוליאן מישהו 17/09/2019 07:40
  • שלום רב לרופא בפורום הפסיקו לי טיפול של 200 מיליגרם סוליאן לפני שבועיים כשקיבלתי אותו לראשונה לפני כ3שנים גרם לחוסר שקט שעבר אחרי חודשיים אתמול ביקרתי אצל רופא והתלוננתי על או סי די מחשבתי שמפריע לי מאוד יש לציין שלדברי 3 רופאים נגרם מלפונקס אז שאלתי היא האם יתכן שלמרות שהפסקתי סוליאן לפני שבועיים יהיה חוסר שקט? או שיכול להיות שהגוף עדיין רגיל לסוליאן ולכל לא יהיה אי שקט רציתי גם האם למרות נטילת הלפונקס ניתן לטפל במחשבות הטורדניות ביעילות בעזרת הסולטאן? תודה רבה

  • + הוסף תגובה
קלונקס ערגה 16/09/2019 12:25
  • האם חצי כדור משפיע במקרה חרדה?תוך כמה זמן. אם לא . האם אפשרי לא לחכות לערב ולקחת עוד חצי כדור בסמוך. זה היום השני והרופא הורה לי היום חצי ערב חצי בוקר. ורק מחר כדור פלוס כדור. האם אפשר בכל זאת להוסיף עוד חצי בבוקר ולא לחכות

  • + הוסף תגובה
סרקוואל או ריספונד שיר 15/09/2019 12:23
  • שלום ד"ר לאחותי יש התקפי מניה שחוזרות לה פעם בשנה כבר 5 שנים רצוף.. זה השנה החמישית.בערך באותם תאריכים. אנחנו המשפחה מאוד עייפים נפשית מההתקפים הללו. כל שנה היינו מטפלים בה בריספונד 3 מג השנה הבאנו לה 2 מג 1 בבוקר ו1 בלילה ולא רואים ממש שיפור השנה. כל פעם היא נראית בסדר ואז מתחילה לדבר שטויות והתחילה השנה מה שלא היו לה שנות קודמות לדבר על זה שרוצים להרוג אותה ושהיא פוחדת. אין לה שקט נפשי כל פעם הולכת ממקום למקום. לא נרדמת. ישנה מעט.שעה-שעתיים ביום.מביאים לה הפעם גם כדורי שינה. מה ששנות קודמות לא הבאנו. התחיל להיות לה תנועות לא רצוניות בגוף.ובחילות ורצון להקיא כל בוקר. התייעצנו עם הרופא על התופעת לוואי הללו והחליף לה לסרקוואל 400 מג. עכשיו יש לי כמה שאלות. האם בגלל ששינינו ל2 מג השנה. זה מה שיכל לא לתת לנו לראות את השיפור? והאם המינון יחסית ל2 מג ריספונד גדול? האם באמת לסרקוואל יש פחות תופעות לוואי? ואיך עושים מעבר בין תרופות? אשמח שתגיד לי גם רקע כללי מה חושב על מצבה ופתרון מקובל. תודה מראש!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!