גבהים, טיסה או חרקים: הכל על פוביה ספציפית

פחד מטיסות, גבהים ואפילו מהספרה שמונה: כעשירית מהאוכלוסיה סובלים מפוביה ספציפית, פחד מוגזם מגורם כלשהו אשר מתפתח למידה שבה הוא גורם לסובל מהם למצוקה משמעותית ואף מוביל לניסיון להימנע כליל מגורם מעורר החרדה

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 12/10/2014

פחד מטיסות, גבהים ואפילו מהספרה שמונה: כעשירית מהאוכלוסיה סובלים מפוביה ספציפית, פחד מוגזם מגורם כלשהו אשר מתפתח למידה שבה הוא גורם לסובל מהם למצוקה משמעותית ואף מוביל לניסיון להימנע כליל מגורם מעורר החרדה 


פוביה ספציפית היא אחת מהפרעות החרדה הנפוצות ומתבטאת בפחד מתמשך וחסר היגיון ממצב או אובייקט מסוים. חשיפה לאובייקט או לסיטואציה מעוררי הפחד גורמת לתחושת חרדה ולתסמינים פיסיים כגון הזעת יתר, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה, סחרחורת, התעלפות או רעד. 


תחושת הפחד חמורה זו מוביל לניסיונות להימנע מהגורם מעורר החרדה, דבר שעלול להביא לפגיעה משמעותית בתפקוד. לדוגמא, ילד הסובל מפוביה מחרקים עשוי לסרב להשתתף בטיול שנתי ואדם המפחד ממקומות סגורים עשוי לוותר על מקום עבודה או לעלות בכל בוקר 30 קומות ברגל כדי להימנע מעלייה במעלית.


רשימת הפוביות הספציפיות הקיימות היא ארוכה מאוד וכוללת פחדים נפוצים ומובנים, כפחד מגבהים או מטיסה, למשל, לצד פחדים ייחודיים כאמבלופוביה - פחד מהליכה, פדופוביה - פחד מילדים, קולרופוביה - פחד מליצנים ואפילו אוקטופוביה - פחד מהמספר 8.


בעולם המערבי שיעור הסובלים מפוביה ספיציפית מוערך בשלושה אחוזים מהאוכלוסיה ויכול להגיע גם עד 11%. פוביות אלו נפוצות יותר בקרב נשים והן עשויות להשפיע על היכולת לעבוד, לטייל או ליצור קשרים עם אנשים. 


נטייה גנטית, השפעות תרבותיות ואירועים טראומטיים תורמים להתפתחות פוביה. פוביה מושפעת גם מצריכת קפאין, אלכוהול, שימוש בסמים, דיכאון, נטייה אובדנית, הפרעות חרדה אחרות כמו הפרעת חרדה חברתית (social anxiety disorder) וקשיים חברתיים.


כיצד מאבחנים?


פוביה ספציפית מאובחנת כאשר מתקיימים הקריטריונים הבאים:


•  מתקיים פחד ניכר, מתמשך וקיצוני מחשיפה או ציפייה לחשיפה לגירוי המאיים. חשיפה לגירוי המאיים מביאה כמעט תמיד לחרדה ולעיתים אף להתקף פאניקה (אצל ילדים יכולה החרדה להתבטא בבכי, התקפי זעם, קיפאון או היצמדות).


•  ישנה הכרה בכך שהפחד מוקצן או לא הגיוני (לא מתקיים בהכרח אצל ילדים).


•  ישנה הימנעות מהסיטואציה מעוררת החרדה או שהסיטואציה גורמת לסבל ותסכול.


•  ההימנעות והחרדה הנגרמת מחשיפה או ציפייה לחשיפה לגורם המאיים מביאה לפגיעה תפקודית בשגרת החיים, התעסוקה, הלימודים או התפקוד החברתי, או שקיומה של הפוביה מביא לתחושת תסכול.


•  הפחד הפובי נמשך למעלה מחצי שנה כאשר מדובר באדם מתחת לגיל 18.


•  החרדה, התקפי הפאניקה וההימנעות אינם נובעים מהפרעה אחרת כגון הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעת דחק פוסט-טראומתית, הפרעת חרדת נטישה, פוביה חברתית, הפרעת פאניקה עם אגורפוביה או אגורפוביה ללא היסטוריה של הפרעת פאניקה.



כיצד מטפלים? 


למרות שכיחותה הגבוהה של הפוביה הספציפית, רבים מהסובלים ממנה אינם פונים לטיפול, אלא מתאימים את אורח חייהם לאילוצים שהחרדה מציבה בפניהם. למרות זאת, קיימים כיום טיפולים יעילים המביאים להפחתה משמעותית ברמת החרדה וההימנעות.


•  טיפול קוגניטיבי-התנהגותי: טיפול זה נחשב לטיפול היעיל ביותר בפוביה וכולל למידת טכניקות "ניהול חרדה" (הרפיה, נשימות מרגיעות, חשיבה חיובית, אמרות משכנעות, חינוך לאסרטיביות והסחת דעת), שינוי הנחות ואמונות שגויות ("כל כלב מסוכן") וחשיפה הדרגתית למושא הפוביה (כלב קטן, כלב גדול קשור, ליטוף כלב וכדומה).


•  טיפול תרופתי: במקרים של חרדה חמורה במיוחד עשוי טיפול בתרופות אנטי חרדתיות (כבנזודיאזפינים) להביא להקלה בחרדה ולאפשר השתתפות בטיפולים התנהגותיים.


•  טיפול פסיכודינאמי: בראשית ימיה של הפסיכואנליזה טען פרויד כי העלאת הקונפליקטים והדחפים בבסיס הפוביה למודעות תביא להיעלמותה. בהמשך דרכו, הבין כי מודעות לבדה אינה מהווה טיפול מספק בפוביה וכי יש לשלבה בחשיפה לסיטואציה המאיימת. כיום, טיפולים פסיכודינמיים יתמקדו בניסיון להבין את תפקיד הפוביה, משמעותה האישית והשפעתה על חיי האדם, אך ישלבו אלמנטים אלו בחשיפה למושא הפחד.





פורום חרדה

ד"ר יששכר הרמן

ד"ר יששכר הרמן
ד"ר יששכר הרמן הינו פסיכיאטר, אחראי על הבקרה בכל בריאות הנפש בישראל (עד ינואר 2016).כמו כן ד"ר הרמן כיהן כמנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים ביפו, כיהן כחבר מועצה ברשות למלחמה בסמים וחבר בועדות של עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • אוסידי
  • מורי
  • 23/05/2019 23:20
  • שלום וברכה,אנסה לתת קצת רקע על מצבי אני סובלת מאז היותי בת 17 מocd מחשבות טורדניות קשות .בהיותי בת 17 נבהלתי מתוך שינה והסביבה מוות של בן דודי הופיע הocd בהתחלה לא הבנתי בכלל מזה המחשבות הללו אם הזמן התחלתי לטפל והבנתי שיש לי הפרעה שנקראת ocd והתחלתי לקחת טיפול תרופתי אז אני לא זוכרת מה היה כיום אני מטופלת כבר המון שנים הפאקסט בהתחלה התחלתי ב20 מג אח''כ העלו לי ל40 הייתה לי תקופה ממש טובה של 5 שנים שאומנם היו מחשבות אבל למדתי להתמודד איתם ועם הכדור והייתי מאוזנת פחות או יותר התחתנתי עברתי שני הריונות שני לידות וחשבתי שנפטרתי קצת מocd אבל לפני חודשים הוא החליט לבוא לבקר שוב באופן קשה אני אומנם עובדת במשרד והכל ומטפלת בילדים אבל סובלת ממחשבות קשות ובוכה המון הפסיכיאטרית הציעה לי לעלות את המינון של הפאקסט ל50 מג נכנסתי לאינטרנט וקראתי שאנשים שנטלו תרופות מסוג ssri במינון גבוה יכולים לקבל התקף פסיכוטי מאותו רגע אני מפחדת לעלות את המינון מפחדת להחליף תרופה בקיצור מפחדת מהכל. לפני 10 שנים בערך שגם הייתה לי תקופה קשה הפסיכאטרית ניסתה לשלב לי אנטי פסיכוטים עם ssri כדי שהמחשבות יפחתו אך אחרי 3 ימים בגלל פרפנאן 4 מג הגעתי לבית חולים כי הפה שלי התעקם והפסיקו לי את הכדור המיידית. שאלתי היא כך האם אכן זה נכון שהמינון גבוה אפשר לקבל התקף פסיכוטי והאם עם אני מעלה ל50 יכול להיגרם לי איזה התקף פסיכוטי

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • בעיות שינה - הפסקת טיפול ssri עקב החמרה בבעיות שינה
  • יונתן
  • 23/05/2019 14:48
  • שלום ד"ר , נתנו לי לוסטרל בבוקר לבעיות שינה ובונדורמין בלילה , אני כבר חודש במינון של 25-50 מ"ג . האבחנה היא אינסומניה פסיכופיזיולוגית וחרדה משינה . הממה הבונדורמין כלל לא משפיע כאילו אני אוכל אותו והבעיות שינה החריפו , גם יש לי דחף לקום מהמיטה ואני לא שולט על זה (כאילו משהו מחכה לי בחוץ , כמו שקמים שמתרגשים ממשהו ) יש הסבל הוא רב , הפסקתי את הלוסטרל והשינה הקלילה של הכמה דקות ביום חזרה ושוב פיתחתי לחץ משינה . אני לא מבין ? למה נותנים כדור מעורר למישהו שסובל מחוסר שינה , כמו לוסטרל , ועוד לתת בונדורמין\סטילנוקס שאני כבר נרקומן מהכדורים האלה שלא עוזרים (בהתחלה עזרו יופי). הרגשתי שאני עומד למות , אמנם הייתי רגוע מאוד שבמחינה סוביקטיבית זה מיותר , כל עוד אני לא ישן , מה זה שווה ? אין לי מושג עכשיו מה לעשות הרופא יצא לחופשה . כרגע אני בלי כלום . אין לי שקט בראש מחשבות על מחשבות . אני רוצה שקט בראש זה הכל ואז אני נרדם בקלות הבעיה היא היקיצות .

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • פאקסט כבר לא משפיע סיבה
  • חיים
  • 20/03/2018 11:56
  • לקחתי פאקסט 10 שנים אבל לא קבוע שנה כן שנתים לא כרגע הכדור פאקסט 30 כבר לא משפיע מה הסיבה הגוף מתרגל לכדורים ? תמיד צריך לעלות מינון

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • התופעה הזו קורית אצל חלק מהמטופלים. נוטלים SSRI לזמן ממושך, ולאחר כמה חודשים, או שנים התרופה כבר לא משפיעה כמקודם. הסיבה לכך לא ממש ברורה. אני מעריך כי לפחות בחלק מהמקרים הבעיה היא בכך שדיכאון וחרדה לעיתים מחמירים עם השנים, ואז תרופה שהייתה יעילה מאבדת (לרוב חלקית) מיעילותה עקב ההחמרה. יש תמימות דעים בין אנשי המקצוע כי כשזה קורה התשובה היא פשוטה ויעילה - העלאת מינון. במקרה כשלך, אם אכן נטלת פאקסט 30 למשך מספיק זמן ולא ראית שיפור (או שהשיפור הוא חלקי) כדאי לעלות במינון ל- 60. אם המטופל נמצא כבר על מינון מקסימלי מומלץ ניתן לשקול בין תוספת טיפול תרופתי לחיזוק, החלפת התרופה, ויש הממליצים על העלאת מינון מעבר למינון המקסימלי המקובל. כמובן שצעד כזה חייב להעשות תוך יעוץ ומעקב של פסיכיאטר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שאלה על מינון
  • מורי
  • 23/05/2019 13:26
  • אני גם לוקחת המון שנים פקסט הייתי לוקחת עשרים אחרי תקופה 30 אח''כ 40 אני סובלת מאוסידי הרבה שנים הכל היה סביר 5 שנים התחתנתי ילדתי שני ילדים בחודשים האחרונים יש החמרה במצב הפסיכאטרית אמרה לעלות מינון ל50 קראתי שמינון גבוה של ssri יכול לגרום להתקף פסיכוטי אז אני לא לוקחת מהפחד וממשיכה להרגיש לא טוב אובדת עצות מה לעשות

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • המשך
  • חיים
  • 22/03/2018 05:37
רופאים בתחום
תהילה גיגי הראל תהילה גיגי הראל
פסיכולוגית קלינית קרא עוד
דר' יאיר פלגי דר' יאיר פלגי
פסיכולוג קליני בכיר מטפל בגישה דינמית. קרא עוד
מחלות קשורות
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ