פסוריאזיס: מה גורם למחלה וכיצד מטפלים?

אף שאינה מדבקת, נאלצים החולים בה להתמודד לעיתים עם נידוי חברתי והיא נחשבת לאחת ממחלות העור הנפוצות ביותר. לרגל יום המודעות הבינלאומי למחלה - כל מה שאתם צריכים לדעת על פסוריאזיס

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 29/10/2015

פסוריאזיס היא אחת ממחלות העור השכיחות ביותר, אשר מופיעה בכ-2-3% מהאוכלוסיה. פסוריאזיס היא מחלה דלקתית, אשר אינה מדבקת, וגורמת להופעת נגעים אופייניים בעור. חולי פסוריאזיס הם בעלי נטייה גנטית לפתח את תסמיני המחלה, אשר מופיעים בצורה של התלקחויות לצד הפוגות. הנגעים האופייניים הם נגעים קשקשיים, אדומים ומורמים מעל פני שטח העור, אשר גורמים לגרד רב. הנגעים הללו יכולים להופיע בכל מקום בגוף אך מופיעים לרוב באזור הקרקפת, המרפקים, הברכיים, הבטן והגב. 


אבחנת פסוריאזיס מתבצעת על פי הנגעים האופייניים, והטיפול בחולים כולל משחות, תרופות, טיפולי פוטותרפיה וטיפולים אחרים במטרה להקל על התסמינים ולהביא לסיום התלקחות המחלה. 


בשל המאפיינים החיצוניים של מחלת הפסוריאזיס, נאלצים רבים מהחולים להתמודד עם אפליה ונידוי חברתי שכן למחלה נקשרה סטיגמה לא נכונה ומוטעית שמדובר במחלה מדבקת. בישראל פועלת אגודת הפסוריאזיס לצמצום הסטיגמה הלא נכונה למחלה, שכן, אין כל מניעה חשש או דאגה לבלות עם אנשים המתמודדים עם פסוריאזיס במסגרות חברתיות, חינוכיות, תעסוקתיות או משפחתיות.


יום המודעות למחלה שארגנה אגודת הפסוריאזיס הישראלית בים המלח



שכיחות המחלה

פסוריאזיס היא מחלה שכיחה יחסית, והיא נחשבת לאחת ממחלות העור הנפוצות ביותר. בדומה למחלות דלקתיות אחרות, המחלה מופיעה מעט יותר בנשים לעומת גברים, אך מחקרים שונים הראו שגברים סובלים יותר מביטוי המחלה בעיניים. כמו כן, פסוריאזיס יכולה להופיע בכל גיל, בדרך כלל מופיעה סביב גיל 30, וכ-15% מהמקרים מאובחנים בילדים קטנים בני פחות מ-10. 


חולי פסוריאזיס הם בעלי נטייה גנטית אופיינית לפתח את התגובה הדלקתית, אך גם לאזור המגורים קיים תפקיד בשכיחות היארעות המחלה. פסוריאזיס פחות שכיחה באזורים טרופיים, ומופיעה בשכיחות נמוכה יותר אצל אנשים עם גוון עור כהה (על פי אחד המחקרים, שכיחות המחלה היא 1.3% באפרו-אמריקאים לעומת 2.5% בלבנים).



תסמיני המחלה

מחלת פסוריאזיס מתבטאת בהתלקחויות של תסמינים שלאחריהם תקופות הפוגה. התלקחות יכולה להופיע על רקע לחץ נפשי או חשיפה לגורמים סביבתיים אשר מהווים "טריגר" לתגובה הדלקתית, אשר גורמת להופעת התסמינים העוריים האופייניים. בהתאם לביטוי התסמינים, קיימים סוגים שונים של פסוריאזיס, והנפוץ ביותר הוא פסוריאזיס וולגריס, אשר מתבטאת בנגעים בקרקפת, מרפקים, ברכיים, איברי המין וסביב הטבור. בנוסף לכך, קיימים סוגים נוספים של פסוריאזיס ובסופו של דבר הנגעים הללו יכולים להופיע כמעט בכל מקום בגוף.


מלבד התסמינים העוריים, פסוריאזיס היא מחלה דלקתית אשר מערבת את כל הגוף, ויכולה לגרום לתסמינים באיברים שונים. 10-30% מחולי פסוריאזיס סובלים גם מדלקת מפרקים, ולעתים קשה להבחין בין פסוריאזיס למחלות מפרקים שונות (כמו דלקת מפרקים שגרונית). בנוסף לכך, כ-10% מחולי פסוריאזיס (בעיקר גברים) יכולים לסבול ממחלות עיניים שונות, אשר יכולות לערב את הקרנית, הלחמית או העדשה.


כיצד מטפלים?


טיפול מקומי טופיקלי

אחת הדרכים היעילות ביותר לטפל במחלת הפסוריאזיס היא על ידי שימוש במשחות וקרמים המספקים טיפול מקומי, אשר נקרא גם טיפול טופיקלי. בדרך זו ניתן למקד את הטיפול לנגע עצמו ולמנוע מהגוף את השפעתן הסיסטמיות של התרופות, אשר יכולות לגרום נזק. הטיפול המקומי יעיל במיוחד במקרים של פסוריאזיס קלה וכאשר הנגעים קטנים ונמצאים במקומות נגישים, ומספק אפקט אנטי דלקתי ומונע את המשך שגשוג העור בצורה טובה. הטיפול המקומי כולל משחות סטרואידים, קרמים המכילים אנלוגים לויטמין D, רטינואידים, סליציל, תרופות על בסיס זפת ותרופות נוספות. מלבד זאת, יובש מגביר את התקלפות העור ואת הופעת הקשקשים, ולכן חולי פסוריאזיס משתמשים בסוגים שונים של תכשירי לחות רפואיים, אשר מקלים על הגרד ומשפרים את מצבם.



טיפול בתרופות סיסטמיות

במקרים מסויימים יש צורך בטיפול אינטנסיבי יותר, ולא ניתן להסתפק רק בטיפול המקומי. במקרים אלה, מדובר על חולי פסוריאזיס בדרגת חומרה בינונית עד קשה, אשר סובלים מנגעים מפושטים אשר לא מגיבים היטב לטיפול הטופיקלי. כמו כן, במקרים אשר יכולים להסתבך ולסכן את חייהם של החולים, כמו אריתרודרמה או פסוריאזיס פוסטולרית פונים מהר לטיפול סיסטמי על מנת לקבל תגובה מהירה.


התרופות הסיסטמיות אשר משמשות חולי פסוריאזיס הן בעיקר תרופות בעלות אפקט של דיכוי מערכת החיסון כמו סטרואידים, מתוטרקסט או ציקלוספורין. בנוסף, בשנים האחרונות התחילו להשתמש גם בתרופות ביולוגיות כמו רמיקייד, הומירה, אנברל ואחרות, אשר מספקות תגובה אנטי דלקתית מרשימה ומסייעות מאוד לחולי פסוריאזיס.



פוטותרפיה

קרני אור, ובעיקר קרינת UV מסייעים מאוד לחולי פסוריאזיס ומספקים אפקט מרשים כנגד התהליך העומד בבסיס המחלה. חשיפה לקרינה גורמת להפחתת התגובה הדלקתית והאטת קצב תחלופת העור, ובכך מונעת את שגשוג העור, מפחיתה את הקשקשת וגורמת להקטנת הנגעים.


פוטותרפיה (טיפול באור), היא אחת הדרכים היעילות ביותר לטפל בחולי פסוריאזיס, ומספקת אפקט טיפולי מרשים לחולים בכל דרגות המחלה. באופן כללי, חשיפה לקרני השמש יכולה להספיק על מנת לטפל בחולי פסוריאזיס, אך על מנת לחשוף את העור לקרינה בצורה ממוקדת ומבוקרת, חולי פסוריאזיס עוברים טיפולי פוטותרפיה במכוני טיפול ייעודיים. הטיפול בפוטותרפיה, אשר כולל בעיקר קרינת UVB, אינו קצר, ובחלק מהמקרים יכול לקחת חודשים עד שיראו שיפור. למרות זאת, הטיפול נחשב ליעיל ביותר, בטוח לעומת תרופות ותכשירים אחים ובסופו של דבר בסופו של התהליך רוב החולים מרוצים.



טיפול אקלימי בים המלח

אחת הדרכים הפופולאריות לטפל בפסוריאזיס היא על ידי טיפול אקלימי בים המלח, וקבוצות חולי פסוריאזיס מגיעות מכל רחבי העולם על מנת ליהנות מהסגולות הרפואיות של המקום הנמוך בעולם. ים המלח נחשב למקום בטוח יחסית להיחשף לשמש, והגובה הנמוך בו נמצאים מהווה מקדם הגנה טבעי. בנוסף, הרכב המינרלים שבאוויר, הלחות והאווירה הרגועה תורמים גם כן ומסייעים לשפר את מצבם של החולים.





פורומים, מלנומה והסרת שומות

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
מרי מירי 05/12/2019 15:51
  • שלום לך פרופסור עזיזי!יש לי ילד בן 7 כבר עשו לו הסרה של נקודת חן בכף רגל בשיטת של shaving.אנחנו בהרי עור ולבני יש כבר הרבה נקודת חן ואני מאוד מםחדת בגלל זה האם יש איזהו שהיא סריקה שיכולה לנבא האם נקודת חן תהיה סרטנית?תודה מראש

  • + הוסף תגובה
תשובות ביופסיה שאינן ברורות נלי 03/12/2019 01:07
  • עברתי שתי בדיקות ביופסיה ושתי התשובות אינן מובנות לי. כתבתי לך גם לפני כמה ימים,וראיתי תשובות שעניתי לאחר מכן וכנראה לא ראית. מאוד ארצה לקבל תשובה. התשובה הראשונה שקיבלתי,וגם העלתי לפה היא- Skin puncg biopsy of an acral typr skin showing lentingnous proliferation of melanocytes (highlighted by the melanocytic marker melan a) Some of the melanocytec are atypical looking The lesion involves the margins Deep section performed In conclusion: Since were are dealing with a 2cm (למרות שהיה רק 1ס"מ) wide melanocytic lesion in a middel aged adult. I cannot rule the possibility of an early acral lebtiginous malanoma (earlybmelanoma in situ Complete excision is recommended. הביופסיה התקבלה בפורמלין גליל עור באורך 0.6 ס"מ ובקוטר 0.6 ס"מ. נלקח incisional Bx. punch. תשובת הביופסיה השניה- Acral type skin showing scar,fat necrosis,hyperkcratosis and epidermal hypcrplasis. No evidence of residual melanocytic jesion seen. No evidence of melanoma detected. התקבל בפורמלין קטע עור בצורה אובלית ללא סימון,בממדים 2.7X1.2X0.6 ס"מ עם צלקת עם תפרים כירורגיים. השאלות שלי הן כאלה- א.הרופא שניתח הסביר לי שלא היה לי מלנומה,לאחר תשובת הבדיקה השניה. התקשרתי לפתולוג והוא אמר שזה היה חשוד יותר למלנומה אינסייטו. הוא אמר שהוא לא בדיוק יכול להגיד אם כן או לא. האם לדעתך התשובות האלה ברורות מספיק? כי לא הבנתי האם קבעו שהייתה מלנומה או שלא הייתה. הרופא עור של לפי התשובות האלה אמר שכן הייתה מלנומה. ואני דואגת שמא יש צורך להרחיב עוד את השוליים. ב.הפתולוג ד"ר חנן ואקנין שעובד בבית החולים וולפסון. האם לדעתך יש צורך לקחת את הדגימה הראשונה לחוות דעת נוספת? תודה מראש.

  • + הוסף תגובה
תשובות ביופסיה שאינן ברורות פרופ' אסתר עזיזי 03/12/2019 20:23
  • שלום רב, הדגימה של הביופסיה הראשונה פוענחה כ early melanoma in situ, כלומר שלב מוקדם של מלנומה לא חודרנית בשכבה החיצונית של העור. לא ברור מה הפרוצדורה שבוצעה בהמשך - אם מדובר בהסרת שלמה של הנגע , הדוח הפתולוגי מעיד שלא נותרו שאריות מלנומה בקטע העור שנבדק. בהעדר מידע על שולי הנגע שהוסר בפרוצדורה השניה , לא ניתן לקבוע האם יש צורך בהרחבה נוספת של השולים. בברכה, פרופ' אסתר עזיזי

  • + הוסף תגובה
השלמת פרוצדורה נלי 04/12/2019 01:26
  • תודה רבה על התשובה. הפרוצדורה השניה הייתה השלמה של פרוצדורה ראשונה הכירורג לקח שוליים מאמצע הצלקת ברוחב 0.6 מילימיטר ובאורך בערך סנטימטר. כי כל חתיכת העור הייתה 1.2X2.7סנטימטרים ובעומק 0.6מ"מ אז לדעתך השוליים האלה מספיקים,במקרה של מלנומה אינסייטו?

  • + הוסף תגובה
מלנומה אנאסקי 01/12/2019 15:10
  • לפני חודש אובחנתי כחולה במלנומה. לפני 20 יום עברתי הרחבה .. תשובה ללא ממצא ממהיר. ללא בדיקת בלוטת הזקיף.בתשובת ביופסיה: מליגננט מלנומה , עם רגרסיה חלקית, עובי ברסלו 0.7 מ"מ, קלארק דרגה3. שאלתי אם עכשיו אני עושה את בדיקת בלוטת הזקיף עד כמה היא יכולה להיות מהימנה? בברכה

  • + הוסף תגובה
מלנומה פרופ' אסתר עזיזי 03/12/2019 20:29
  • שלום רב, לאחר ביצוע ההרחבה - איתור ובדיקת בלוטת הזקיף פחות מדויק. בברכה, פרופ' אסתר עזיזי

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!