"סיכון כפול למומים גנטיים בתינוקות לאבות מעל 45"

השעון הביולוגי מתקתק גם בגברים: מחקרים חדשים מצביעים על קשר ישיר בין הגיל לאיכות הזרע ומוכיחים כי ככל שהגבר מבוגר יותר, כך יורדת פוריות הזרע וגדל הסיכוי למומים בתינוק

כתבה פרסומית כתבת חסות


תאריך עדכון: 10/12/2014

מחקרים חדשים מצביעים על קשר ישיר בין הגיל לאיכות הזרע ומוכיחים כי ככל שהגבר מבוגר יותר, כך יורדת פוריות הזרע וגדל הסיכוי למומים בתינוק


ידוע כי ככל שאשה מתבגרת, רמת הפוריות שלה יורדת, והסיכויים לבעיות גנטיות בתינוקה עשויים לעלות. כעת, מצביעים מחקרים חדשים גם על קשר בין גיל האב בעת ההתעברות, לסיכוי לבעיות נפשיות, ננסות ומומים גנטיים בתינוק.


מחקר שנערך בשוודיה, המתבסס על נתונים שנאספו בין השנים 1973-2001, מצא כי תינוקות לגברים בגיל 45 ומעלה, נולדו עם שיעור גבוה יותר של בעיות הקשורות לתפקוד המוח ומערכת העצבים, כאוטיזם, דו-קוטביות, סכיזופרניה ו-ADHD. זאת, כך טוען המחקר, כתוצאה ממוטציות שהתרחשו בזרע של האב בטווח גילאים זה.



הדמיה של הפרית מבחנה. 


עוד מצא המחקר כי ילדים לאבות מבוגרים נוטים לקבל ציונים גרועים יותר בבית הספר, נוטלים סמים ובעלי נטייה גבוהה יותר להתאבדויות. חרף הממצאים, הדגישו החוקרים כי למרות שהסיכויים למחלות אלו מוכפלים ולעיתים משולשים כשמדובר באבות בגיל 45 ומעלה, הם נחשבים עדיין "נמוכים ביותר".


אחד מכל שישה סובל מבעית פוריות


מחקרים שונים מראים כי אחד מכל שישה גברים בעולם המערבי סובל מאי פוריות במידה מסוימת, בשל בעיה באיכות או בכמות הזרע שלו. הסיבות לכך טרם נתגלו במלואן, וההנחה היא שהן קשורות לאורח החיים בן זמננו, הכולל גורמים מזיהום אוויר, מזונות עתירים חומרים מזיקים, תחתונים הדוקים ועד שמירת טלפונים ניידים בכיס המכנסיים.


על רקע חילוקי הדעות בעולם המחקר הרפואי בנושא הירידה באיכות הזרע ככל שהגיל עולה, ריכזו חוקרים באוניברסיטת אוטגו שבניו זילנד את תוצאותיהם של למעלה מ-90 מחקרים שונים שנערכו על פני 30 מדינות ברחבי העולם והגיעו לראשונה למסקנה הנחרצת, לטענתם, כי אכן ישנה ירידה עקבית באיכות ובכמות הזרע הקשורה לגיל.


מחקר מקיף נוסף, שנערך באיסלנד ופורסם לאחרונה בכתב העת "NATURE" למדע, מגלה כי 97 אחוז מכלל המוטציות הגנטיות המקושרות עם מחלות כסכיזופרניה ואוטיזם – מקורן דווקא בזרע של גברים מבוגרים יותר. עוד מצא המחקר כי הסיכון של צאצא לגבר בגיל 40 ומעלה לסבול מהמחלות הללו, עשוי להיות גבוה עד פי שניים וחצי מהסיכון של צאצא לגבר בן 20.

 

250 מיליון תאי זרע ביום


ידוע כי כל פליטה כוללת בממוצע 20 מיליון זרעונים, אך לא די במספר גבוה זה של תאי זרע על מנת להשיג הפריה מוצלחת, אלא היא תלויה למעשה באיכותם של תאי הזרע. ארגון הבריאות העולמי קבע נוזל זרע הכולל בין 30-50% תאי זרע בתנועתיות תקינה, נחשב לפורה, אולם מדד זה משתנה חדשות לבקרים לאור השינוי במדדים הנבדקים.


בניגוד לנשים, הנולדות כשבגופן כבר מצויות כל תאי הביצית שלהן, גברים נולדים ללא כל תאי זרע. למעשה, הם כלל לא מייצרים זרע עד אשר מגיעים לגיל הבגרות המינית שלהם. מדי יום גבר מייצר בממוצע 250 מיליון תאי זרע, מספר השקול ל-6,000 תאי זרע על כל פעימת לב. ככל שהגבר מתבגר, ממשיך קצב ייצור זה ואין כיום כל עדות מדעית לכך שייצור תאי הזרע יורד משמעותית, אפילו בגיל עם הזיקנה.


החוקרים באוניברסיטת אוטגו מעריכים כי הסכנה למוטציה במטען הגנטי, הגורמת לשורה של מחלות וכן לירידה באיכותו של הזרע, עולה ככל שהגבר מתבגר וחשוף יותר למחלות ולגורמים סביבתיים הפוגעים בייצור התאים התקין וקשורים, למעשה, למצב בריאותו הכללית. 


בעקבות תוצאות המחקר, סבורים מומחים בתחום הפוריות כי יש להעלות בפני גברים צעירים את האופציה להקפיא זרע במכונים המיועדים לכך, לאור העלייה המתמדת בגיל שבו גברים מביאים לראשונה ילדים לעולם. 


פורום טיפולי פוריות

פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי

פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי מומחה בעל שם בתחום הפריון, והפוריות
פרופ' יעקב (ג'קי) אשכנזי, מומחה בגניקולוגיה, מחלוצי ההפריה החוץ גופית בארץ.פרופ' אשכנזי ייסד וניהל את היחידה להפריה חוץ גופית בבית חולים השרון, עד לאיחודה עם היחידה בבית חולים בילינסון. בנוסף לפעילותו עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • הריון בסיכון
  • מאיה
  • 25/05/2019 12:39
  • אשמח למעט הרגעה ממך.. נמצאת בהריון בסיכון גבוה עקב לידה שקטה שנגרמה מקרישיות יתר.. כעת בהריון שבוע 23 מטופלת בקלקסן ואספירין בסקירות נמצא קשת ימנית אגן כיליה מורחב מעט חבל טבורי ימני מתמיד ציפ ומי שפיר תקינים מיועדת מראש לקיסרי באיכילוב בשבוע 37 נשלחת כעת שוב ליעוץ גנטי.. השאלה מה יעזור יעוץ נוסף? איך אני יכולה להיות רגועה שהעובר באמת בסדר?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מציאותה של קשת ימנית כממצא יחידי: לממצא זה בפני עצמו אין השפעה מזיקה. יש מחלוקת לגבי הצורך בדיקור מי שפיר במקרים שלא מוצאים מומים נוספים (כלומר הקשת הימנית הינה ממצא יחידי). רוב החוקרים לא מוצאים בקבוצה זו שכיחות גבוהה באופן משמעותי. במצב זה מומלץ לבצע 1. אולטרהסאונד ואקו לב: כולם מסכימים שיש צורך לבצע אולטרה-סאונד מפורט בכדי לוודא שאין גם מומים אחרים, כולל סימן "U" באולטרהסאונד, סדר יציאת כלי דם ראשיים מקשת אב העורקים, שקיפות עורפית, עיכוב בגדילה, בעיה בתנועתיות, ריבוי מי-שפיר, חיך שסוע או סנטר אחורי, או מום אחר כלשהוא. 2. מי שפיר ובדיקות מיוחדות בנוזל: בכל מקרה שיש ממצא נוסף כלשהו!! הן מום לב, או איזה ממצא חריג אחר (בצקת עורפית מעל 2.5 מ"מ, עיכוב בגדילה, בעיה בתנועתיות, ריבוי מי-שפיר, חיך שסוע או סנטר אחורי, או מום אחר כלשהוא) יש לבצע דיקור מי שפיר. במי השפיר יש להוסיף את בדיקת ה-FISH מכוונת לכרומוזום 22 לאיתור תסמונת VCF (מאפשרת לאתר חסר מזערי בכרומוזום 22 הגורם לתסמונת VCF). ניתן לשקול גם בדיקה מקפת של חסרים מזעריים בגנום בשיטת CGH (צ'יפ גנטי).כאמור הדבר נעשה במקרה הנדון,בכל מקרה שלא מוצאים כל פגם באולטרהסאונד מלבד הקשת הימנית, והסוג הינו מסוג של יציאה אברנטית של עורק תת-בריחי שמאלי (הסוג הקשור בשכיחות יחסית נמוכה של תסמנונות גנטית), יש מקום להתחשב בפרמטרים הנוספים הקובעים את ההסתברות הסטטיסטית לתסמונת דאון. אז, יש לראות את הממצא כחלק ממכלול הפרמטרים הללו: שקיפות עורפית תקינה, גיל אישה צעיר, העדר סימנים או מומים אחרים באולטרסאונד, ותוצאה תקינה של הסקר הביוכימי (סיכון נמוך לתסמונת דאון). כל אלו מורידים באופן משמעותי את הסיכון לתסמונת זו. אמנם, בדיקת מי שפיר היא האמצעי היחיד שמאפשר שלילה מחלטת של הפרעות כרומוזומליות. למרות זאת, על-פי רוב הדעות, ברוב הגדול של המקרים שנמצא קשת ימנית כממצא יחיד (כלומר כשהבדיקות האחרות להערכת הסיכון הסטטיסטי של תסמונת דאון לא מדגימות עליה בסיכון לבעיות כרומוזומליות) אין המלצה גורפת לדיקור מי שפיר.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • הריון בסיכון
  • מאיה
  • 25/05/2019 14:45
  • תודה על תשובתך המהירה כפי שרשמתי עברתי מי שפיר וציפ גנטי כמובן שייצא תקין כולל תסמונת די ג'ורג שואלת שוב האם למרות שהציפ תקין העובר מתפתח ובריא ולמרות כל הממצאים אני יכולה שהוא יוולד בריא?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • amh 0.82 בגיל 36 המשך
  • דואגת
  • 25/05/2019 13:55
  • תודה על התשובה. אתחיל בתהליך בהקדם, רק לפי הבנתי על מנת לפתוח תיק בבנק הזרע עלי לעשות קודם בדיקות פרופיל הורמונלי ( לחכות למחזור הבא) וכן פאפ ובדיקת שד וכדומה ורק אז לפתוח תיק בבנק הזרע ואז לבחור תורם ( אני רוצה מחול) ולקבל את הזרע, ורק התהליך הזה ייקח כ2-3 חודשים. האם יש משהו שאני יכולה לעשות בנתיים על מנת לשפר את הרזרבה השחלתית? קראתי שכתבת שיש טיפול אנדרוגני משולב שלושה שלבים. האם זה יכול להתאים לי? האם זה משהו מוכר שאוכל להציע לרופא? במידה ולא האם אוכל להגיע אליך לייעוץ פרטי והתחלת טיפול מסוג זה? תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • החזרת עובר מוקפא לאחר דיגום
  • אנונימית
  • 23/05/2019 18:49
  • שלום, האם דיגום עובר מוקפא יום 3 והחזרתו ביום 4 זה כמו החזרת עובר טרי, האם זה נכון? ( ככה שמעתי) והאם לעובר בן 4 יום יש יותר סיכוי להשתרש ברחם?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מיואשת
  • אנונימית
  • 23/05/2019 23:12
  • מיואשת
  • אנונימית
  • 23/05/2019 23:13
  • ...
  • אנונימית
  • 23/05/2019 23:18
רופאים בתחום
פרופ' (PhD) בנימין ברטוב פרופ' (PhD) בנימין ברטוב
מומחה בפריון ומורפולוגיה של תאי הזרע. קרא עוד
פרופ' אדריאן אלנבוגן פרופ' אדריאן אלנבוגן
מנהל היחידה להפריה חוץ גופית
בי"ח הלל יפה קרא עוד
בדיקות קשורות
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ