דלג לתוכן

מחקר: אורח חיים בריא מפחית ב-30% סיכוי לאלצהיימר

עיסוק תדיר בפעילות גופנית, תזונה המבוססת על ה"דיאטה הים-תיכונית", צריכת אלכוהול מתונה בלבד ובעיקר הימנעות מעישון – עשויים לצמצם ביותר משליש את הסיכוי לפתח אלצהיימר ודמנציה

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 15/12/2014
3 דקות קריאה

עיסוק תדיר בפעילות גופנית, תזונה המבוססת על ה"דיאטה הים-תיכונית", צריכת אלכוהול מתונה בלבד ובעיקר הימנעות מעישון – עשויים לצמצם ביותר משליש את הסיכוי לפתח אלצהיימר ודמנציה


שמירה על ארבעה מתוך חמישה כללים מסוימים לאורח חיים בריא, מפחיתה את הסיכוי ללקות בדמנציה ביותר משליש, כך מגלה מחקר חדש שנערך בבריטניה.

החוקרים טוענים כי סגנון חיים בריא אחראי ליותר מ-76% מהשינויים המתחוללים במוח עם ההזדקנות, ושניתן למנוע חלק גדול מהם, פשוט באמצעות שמירה על הרגלים נכונים.

עיסוק תדיר בפעילות גופנית, תזונה המבוססת על ה"דיאטה הים-תיכונית", הימנעות כליל מעישון וצריכת אלכוהול מתונה בלבד – נמצאו כמצמצמים את הסיכוי לפתח אלצהיימר וצורות שונות של שיטיון בגיל מבוגר. בנוסף, מצאו החוקרים כי מניעה וטיפול בסוכרת, לחץ דם גבוה והשמנת יתר – גם מפחיתים את הסיכוי לאלצהיימר.


החוקרים מצאו עוד, כי בעוד ששתייה רבה של אלכוהול מקושרת לדימנציה, דווקא צריכה מתונה שלו נמצאה כמועילה. בנוסף, נמצא כי פעילות גופנית הינה חיונית לבריאות, גם במידה ומדובר באנשים שלא מתאפיינים כלל בעודף משקל. 

אורח חיים בריא. מפתיח בשליש את הסיכוי לדימנציה

תוצאות אלו הן פרי סקירה מקיפה של מחקרים אקדמיים, שנערכה באוניברסיטת אדינברו בבריטניה, המגלה כי יותר מ-75% מהירידה הקוגניטיבית הקשורה לגיל, כאובדן זיכרון ופגיעה ביכולת הדיבור והחשיבה – הם תוצאה ישירה של סגנון חיים וגורמים סביבתיים נוספים כרמת ההשכלה.

מחקר רחב היקף נוסף שנערך בבריטניה במשך 30 שנה, מצא כי גברים בין הגילאים 45 ל-60 שנה, אשר שמרו על ארבעה מתוך חמישה הכללים לעיל לניהול אורח חיים בריא, היו בסיכון לפתח דמנציה וירידה ביכולת הקוגניטיבית הנמוך ב-36% מנבדקים שלא שמרו על אורח חיים זה.

מחקר בריטי נוסף מצא כי עישון משחק תפקיד מרכזי בהתדרדרות היכולות הקוגניטיביות בגיל מבוגר וכי אלצהיימר. חוקרים מ-Imperial College בלונדון ניתחו 24 מחקרים שונים אודות הקשר בין עישון ואלצהיימר, וגילו כי אנשים מבוגרים הנוהגים לעשן, הינם בעלי סיכון גבוה יותר ב-76% לחלות באלצהיימר בהשוואה ללא מעשנים. 

אלצהיימר: שכיחה מעל גיל 65

מחלת אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת הפוגעת במוח וגורמת לשיטיון. נפגעים במיוחד קליפת המוח והמבנים הסמוכים לה, האזורים השולטים בתהליכי חשיבה (חלקה הקדמי של האונה הקדמית) והזיכרון (חלקה התיכון של האונה הרקתית).

המחלה שכיחה לאחר גיל 65. שכיחותה בעשור השביעי לחיים בשיעור של כ-5%. כמחצית מבני 85 ומעלה לוקים בה. המחלה קרויה על שמו של הרופא הגרמני ד"ר אלואיס אלצהיימר ותוארה לראשונה בשנת 1907. תסמיני המחלה מתפתחים באופן הדרגתי במשך חודשים.

הגורם למחלת אלצהיימר אינו ידוע. גיל מתקדם, יתר לחץ דם, סוכרת וכן סיפור של מחלת אלצהיימר במשפחה הקרובה, מהווים גורמי סיכון. גם נשאות גנטית של 4 Apo-E, אחת ההסתמנויות של חלבון ה-Apo-E העוזר בנשיאת הכולסטרול בדם, מגבירה את הסיכון לחלות במחלת אלצהיימר בגיל מבוגר.

אבחון מוקדם ומדויק של המחלה עוזר לחולה ולבני משפחתו לתכנן את המשך צעדיהם. אבחון ודאי (Definite) מתאפשר בהצלבת התסמונת הקלינית והשינויים הפתולוגיים. ברוב המקרים אין הוריה להתקנת ביופסיית מוח לאישור האבחון, וניתן להסתפק באבחון בדרגת סבירות גבוהה (Probable). אבחון בסבירות גבוהה נקבע על סמך הסתמנות ומהלך אופייניים ולאחר שלילת גורמי שיטיון אחרים.


בירור ההסתמנות הקלינית דורש הערכה מדוקדקת של תפקודי הזיכרון, הקשב, הריכוז, השפה, תפקודים חזותיים מרחביים, תכנון פעולות, ופתרון בעיות, וכן בדיקה גופנית, בדיקה נירולוגית והערכת התפקוד הנפשי. גורמים נוספים לשיטיון נשללים בעזרת ניתוח ההיסטוריה הרפואית, הבדיקות הקליניות ובדיקות מעבדה (דם, שתן ולעיתים נוזל חוט שדרה). בדיקת הדימות (סורק מחשבי או מגנטי של המוח) מומלצות בדרך כלל לפחות פעם אחת במהלך המחלה ולפי ההסתמנות הקלינית. רופאים מיומנים ומנוסים מסוגלים לאבחן את מחלת אלצהיימר ברמת דיוק שהיא למעלה מ-90%.

הטיפול במחלת אלצהיימר מיועד למנוע, לעצור או להאט תהליכים הגורמים לנזק מצטבר במוח, ולטפל בתסמינים הקליניים. התרופות המוצעות כיום מבוססות על ההנחה כי המחלה גורמת לשרשרת תהליכים שבסופה שוקע חלבון העמילואיד. המוח מגיב בתגובה דלקתית הגורמת הרס לתאי עצב, וחוסר בנירוטרנסמיטורים, חומרים האחראיים למעבר מידע כגון אצטילכולין, נוראדרנלין וסרוטונין.

נכון להיום, אין מרפא למחלת אלצהיימר. הטיפול הנוירולוגי כולל תרופות להקלה על התסמינים המתלווים לעתים קרובות למחלה, ביניהם נדודי שינה, שוטטות, חרדה, חוסר מנוחה ודיכאון ותרופות מסוימות המועילות בהאטת ההתדרדרות הקוגניטיבית, שנובעת מהמחלה.

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר יובל בן אמנון
ד"ר יובל בן אמנון פסיכיאטריה
פסיכיאטר מומחה
ד"ר מיכאל דוברוסין
ד"ר מיכאל דוברוסין פסיכיאטריה
פסיכיאטר/פסיכוגריאטר, עצמאי בקליניקה פרטית, פסיכיאטר עצמאי בקופ"ח מכבי, יועץ במע' שיקום פסיכיאטרי ארצי של משרד הבריאות
ד"ר לב קורבסקי
ד"ר לב קורבסקי פסיכיאטריה
פסיכיאטר למבוגרים ופסיכוגריאטר.
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו