זוגיות בצל החולי: מתמודדים עם מחלה כרונית

כשם שאי אפשר לחזות בעיות בריאותיות ומחלות, כך אי אפשר לחזות את השפעתן על הזוגיות. בעוד שתמיכה של בן או בת הזוג חיוניים בהתמודדות עם מחלה כרונית, היא אינה קלה בהכרח לצד השני. על החיים הזוגיים בצד המחלה

כתבה פרסומית כתבת חסות
תקציר מושמע של הכתבה:


תאריך עדכון: 18/12/2014

כשם שאי אפשר לחזות בעיות בריאותיות ומחלות, כך אי אפשר לחזות את השפעתן על הזוגיות. בעוד שתמיכה של בן או בת הזוג חיוניים בהתמודדות עם מחלה כרונית, היא אינה קלה בהכרח לצד השני. על החיים הזוגיים בצד המחלה


כשחושבים על האהבה התמונה הרגילה שעולה בעיני רוחנו היא בדרך כלל ורודה, במובן של מושלמת. בני הזוג צועדים יד ביד אל מול השקיעה, ולא צולעים אליה, חלילה. הם מתחבקים צמודים על ספה רגילה ואינם מופרדים בגלל ציוד הנשמה או כיסא גלגלים, למשל. בתמונות האינטימיות ממש הם במיטה רגילה, אינם מוגבלים בתנוחות שהם יכולים לממש או שאינם נתקלים כלל בבעיה לקיים יחסי מין.


אהבה היא מערכת יחסים מורכבת, הדורשת מרחב אינטימי מוגן שבו התקשורת נעשית בפתיחות ובגילוי לב, וכרוכה במתן אמון. היא נחשבת למלאכת מחשבת עדינה וממושכת עוד לפני שחושפים אותה למשברים פתאומיים באמצע החיים, וגם מבלי שמעמידים אותה במבחן תנאים מגבילים כלשהם. מה קורה, אם כך, כשבני הזוג עצמם סובלים מלקות או מגבלה כלשהי שמחייבת אותם להתמודד אתה קודם בעצמם עוד לפני שהם חושפים אותה לפני בני הזוג הפוטנציאליים? ומה קורה כשהמחלה הכרונית פורצת באמצע האהבה?


עצות לכרוניקה חדשה של זוגיות ואהבה


אי אפשר לעולם לחזות בריאות טובה ולכן גם אי אפשר לצפות תגובות של בני זוג למשבר הנובע ממחלה כרונית המתפרצת במהלך מערכת היחסים. ידוע כי קשיי הבריאות מעיקים גם על הקשר עצמו עד כדי כך שהם עלולים להכשיל אותם ולגרום לפרידה, או לדיכאון וסטרס נפשי לבני הזוג המטפלים בבני זוג חולים. אולם, יש צעדים מעשיים שעשויים לעזור ולתת תקווה גם למי שמרגיש אבוד באהבה כזאת, אם רק יגייסו בעצמם מעט יותר סבלנות ומחויבות לתהליך המאתגר.


תקשורת פתוחה במידה


הבסיס לכל קשר טוב הוא תקשורת זורמת ללא מעצורים. כשלא מדברים על בעיה הריחוק הוא בלתי נמנע, וממנו נובעים גם חוסר ביטחון והיעדר אינטימיות. רצוי לזכור שהחולה מתוסכל קודם כל בגלל המוגבלות שלו ולא תמיד יצליח להסביר זאת לבן זוגו. מכך נובעות אי הבנות לא מעטות שהבהרות יכולות לפתור בזמן, כדי להבין מתי כדאי לדבר על כך ומתי החולים כועסים על המחלה ולא על בני זוגם. עם זאת, יותר מדי תקשורת עלול להזיק בדיוק כמו פחות מדי. הציפו בעיות, אבל אל תישארו באזור המוצף רגשית תמיד. קחו מרחק כדי לנשום מדי פעם.


העומס הרגשי דורש הכרה


מחלות כרוניות מלוות לרוב בעומס רגשי מהסוג הכאוב והמדכא. חשוב מאוד לא להתעלם מכך ולא להדחיק זאת בשגרה. אי אפשר להימנע מדיכאון, עצב, ייאוש, אי נעימות, חרדה וכעס בגלל החמרה או תופעות גופניות בלתי צפויות במחלות אלה. אולם היכרות עם עצמכם בזמן כזה והכרה מלאה בזכותכם להרגיש זאת הן צעד נכון לקראת הקלה בעומס. אל תילחמו בעצמכם כשזה קורה. אין טעם להדחיק את המועקה הטבעית הבלתי נמנעת, ובכך אולי תצליחו לנטרל את העוקץ שבה ולהפחית אותה.





כשמאזן הצרכים מופר


מסרים סותרים של בני זוג חולים עלולים לגרום לתסכול לשניכם. אם החולה מרגיש טוב ורוצה לנסות לעשות יותר הוא עלול להתאכזב מכך שלא עוזרים לו כשהוא מרגיש טוב פחות. אם לא מבטאים את הצרכים האמיתיים העלולים להשתנות במהירות אפילו מדי יום, כיצד יבינו אתכם? הרי גם במערכת יחסים אין שוויון מוחלט בנשיאה בנטל החובות, ובמערכת יחסים עם חולה כרוני ברור שיהיה מי שיידרש לעשות יותר. הוא רק צריך לדעת בפני מה הוא עומד ולקבל הנחיות.


התעלמות מסוכנת שמובילה לקריסה


כשמחלה כרונית נמצאת במוקד העניין יש נטייה להמעיט בערך המצוקה הנפשית ומצב הבריאות של בן הזוג המטפל. זה נשמע כמעט קטנוני להתלונן על נדודי שינה, כאבים קלים או להפסיק לעסוק בתחביב שלכם כשבני הזוג שלכם סובלים כל כך ממחלה קשה, אבל ההיגיון טוען אחרת. אם תזניחו את עצמכם ולא תדאגו לרווחתכם הנפשית והפיזית תקרסו, ואז מי יטפל באהוביכם? שימו לב לסימנים המעידים על תשישות גופנית ונפשית, שינויים בתיאבון, במשקל ובהרגלי השינה, דיכאון ועצב, נטייה לחלות בתכיפות גוברת, עצבנות, ייאוש, חוסר תקווה. כל זה אמור להניע אתכם לפנות לטיפול בעצמכם, כדי לא ללכת לאיבוד בתקופה קשה כל כך.


הסתגרות מרצון מבודדת מתמיכה

מחלה כרונית עלולה להוביל לבידוד חברתי מסיבות שונות, בעיקר פיזיות, אם החולה מרותק למתקנים ולביתו. יש קשרים חברתיים ששורדים במהלך המחלה, יש כאלה שניזוקים מהבידוד. אולם אין סיבה שבני הזוג ירגישו אשמים על כך שהם עצמן יכולים לפתח קשרים כאלה בחופשיות יחסית. חשוב לזכור שיש להם צורך בתמיכה בעצמכם, באוזן קשבת וביציאה מהשגרה מדי פעם כדי לשוב בכוחות מחודשים ולא לאבד את הזהות שלהם. כמו כן, היעזרו בחבריכם מדי פעם. אם אתם לא יכולים להגיע אליהם הם ישמחו לבוא אליכם ולהטות כתף לעזרה.


כסף, הבעיה שלא נעים לדבר עליה


אבל מוכרחים, כמובן, לדבר על משאבים ותכנון פיננסי, ולכן רצוי להיעזר בייעוץ מקצועי, גם כדי לדעת את זכויותיכם הסוציאליות. גם אם אתם מבוססים מספיק כדי לאפשר ליקיריכם את כל הנוחות מבלי להיות מוטרדים, רצוי לתכנן לטווח ארוך, משום שהבלתי צפוי עלול לטרוף את הקלפים במקרים של מחלות כרוניות. אם אינם בעלי אמצעים, על אחת כמה וכמה עליכם לתכנן את צעדיכם ולקבל החלטות קשות בנוגע לעבודה, מגורים נשיאה בנטל וכל מה שקשור בפנסיה שלכם. אל תשתהו, משום שכל יום מרחיק אתכם מפתרון כלכלי.


חיזוקים חיוביים להמתיק את החיים


החיים הגישו לכם שקית לימונים, ואין לכם ברירה אלא להוסיף את הסוכר ללימונדה הביתית. חזקו אחד את השני, החמיאו ויצבו את הקשר ביניכם בשיחות ובאהבה, קבעו יחד את סדר העדיפויות החדש שלכם והתייחסו בנדיבות לבני הזוג שלכם, למען הזוגיות שלכם. הרבה יותר קל לעבור הכל כצוות מאוחד ומלוכד.


פורומים, טיפול זוגי, טיפול משפחתי

הודעה
מחבר
תאריך/שעה
בדידות בחיי הנישואין משה 06/12/2019 23:28
  • היי, אני נשוי כ-8 שנים עם 3 ילדים קטנים מקסימים. לאחרונה אני מרגיש מאוד בודד בזוגיות. אנחנו רבים המון ואישתי יש לה נטייה להקצין ומכל ויכוח לריב ימים ארוכים ולא לדבר. זה מאוד שובר אותי ולא משנה כמה ניסיתי להסביר לה זה לא מסתדר. בעקבות הריבים אין כמעט תקשורת ביננו. אני מנסה הרבה פעמים ליצור מגע וחום אבל הצורך שלי בזה שונה משלה. כשהאווירה ביננו טובה היא מבינה במה היא לא בסדר אבל בויכוח או הריב הראשון היא שוב חוזרת לסורה. אני שוקל ברצינות לפרק את הנישואין אבל מפחד לפגוע בילדים. מה כדאי לעשות?

  • + הוסף תגובה
תחושת ריחוק זקוקה להכוונה 27/11/2019 16:09
  • נשואה 12 שנה +2 , על פניו אין בעיות גלויות לעין, אנחנו חברים טובים ומתנהלים טוב ביחד אך בשנים האחרונות יש תחושת ריחוק והרגשה של שותפים לדירה ולא בני זוג גם בתקשורת בינינו וגם ברמה האינטימית שנעלמה לה. אני זורקת מידי פעם את האופציה של גירושים דבר הגורר תגובה כועסת ממנו, הוא לא מדבר על הרגשות שלו אבל תחושתי שהוא מרגיש כמוני. אין לי אומץ להעלות בפניו בצורה החלטתית שאני רוצה לסיים את הנישואים, אבל מרגישה חנוקה ומדוכאת בתוך המצב שקיים היום. אשמח להכוונה.

  • + הוסף תגובה
תחושת ריחוק שרה 04/12/2019 18:49
  • למה לחשוב מיד על תהליך של גירושין למה לא לנסות להדברות ולחשוב ממה נובע התחושת ריחוק

  • + הוסף תגובה
כדאי ראשית להתעקש לעבוד על הקשר הזוגי עדית רונן סתר 04/12/2019 22:34
  • שלום לך, כפי שענו בתגובה להודעתך, כדאי ראשית לבדוק את כל האפשרויות שיספקו לכם מראה טובה על הקשר, שיספקו להם הזדמנות לבדוק את הקשר שלכם לעומקו. באמצעות טיפול זוגי, תוכלו לבחון את פוטנציאל השינוי והסיכוי לתקווה מחודשת. פעמים רבות, אנשים זקוקים לטיפול, על מנת לקבל הכוונה, להעמיק בהנה שלהם אחד את השני, ולעורר קירבה ואינטימיות. גירושין זו בהחלט אפשרות אך זו אינה האפשרות היחידה. פעמים רבות, אנשים חשים כבויים ושהם זרים בתוך הקשר הותיק. לעתים, יש אפשרות לשנות זאת. השאלה היא: מה כל אחד מכם מעוניין. אם אינך רוצה בקשר הזוגי, אין טעם לפנות לעבודה טיפולית. בידקו את המוטיבציה שלכם להישאר ביחד, (לא במצב הקיים, כי אם במצב מחודש). אם כן, ממליצה מאד על טיפול זוגי. תוכלו למצוא מטפלים זוגיים מוסמכים באתר האגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. בהצלחה

  • + הוסף תגובה
נסיעות מרובות במשפחה דניאלה 21/11/2019 10:15
  • בעלי נוסע הרבה במהלך עבודתו, ואני מרגישה שהנסיעות שלו טובות לי. נעים לי. האם יש בעיתיות בכך? טופלנו בעבר כזוג.. הוא נעלב מזה מאוד. אשמח לדעתך

  • + הוסף תגובה
מרחב אישי וזוגי, ותחושות כמקפצה לעבודה עדית רונן סתר 21/11/2019 14:55
  • שלום לך, יכולות להיות סיבות רבות לתחושת הנוחות שלך כשכל אחד מכם עסוק בענייניו. הסיבות יכולות להיות קשורות בדינמיקה הזוגית שלכם, או בחלקים אחרים. לא בהכרח עובדה זו אומרת משהו שלילי, אבל אם בעלך נעלב, נפגע, זו הזדמנות להיות יחד עם התחושות האלה ולייצר הזדמנות מחודשת לקירבה. באופן כללי, כשמישהו נפגע, אנו צריכים להניח שהפגיעות נוצרה שם תוך תחושה אמיתית שמצריכה ריכוך ותיקון. אין צורך לחפש אשמים או אחראיים לתחושה, אלא להיות עם הפגיעה ועם הרצון להקל עליה. בידקו אם יש באפשרותכם לעשות זאת כזוג, או שיש צורך בסיוע של מטפל/ת זוגי/ת. בהצלחה!

  • + הוסף תגובה

הצטרפו לאינדקס הרופאים!