קשה לבלוע? אבחון וטיפול בדיספגיה

בליעת מזון נחשבת לרובנו כפעולה מובנת מאליה, אך היא מורכבת מתיאום בין מערכות שרירים ועצבים באזור הפה, הגרון והוושט. פגיעה ביכולת לבלוע עלולה לפגוע באיכות החיים ואף לגרום לסיבוכים מסכני חיים. מהם הגורמים לפגיעה זו? כיצד מאבחנים ומטפלים בעיה?

כתבה פרסומית כתבת חסות
מאת:


תאריך עדכון: 29/12/2014
הכתבה בהשתתפות מימונית של גורם חיצוני
בשיתוף עם ד"ר יקי כהן
מומחה בעל שם עולמי בנושא הפרעות קול ובליעה. מנהל תחום צרידות ומיתרי הקול באינפומד
הצג טלפון מספר מקשר
i

בליעת מזון נחשבת לרובנו כפעולה מובנת מאליה, אך היא מורכבת מתיאום בין מערכות שרירים ועצבים באזור הפה, הגרון והוושט. פגיעה ביכולת לבלוע עלולה לפגוע באיכות החיים ואף לגרום לסיבוכים מסכני חיים. מהם הגורמים לפגיעה זו? כיצד מאבחנים ומטפלים בבעיה?


היכולת לאכול ולבלוע היא צורך קיומי ובסיסי המלווה אותנו מיום היוולדנו. אנו זקוקים למזון על מנת לבנות את שרירי הגוף, לספק אנרגיה למערכות השונות ולאפשר למוח לתפקד בצורה תקינה ויעילה. האכילה מערבת את חוש הטעם והריח, מספקת לאדם מקור הנאה והופכת להיות חלק בלתי נפרד מחיי החברה. תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב הדורש קואורדינציה ותאום בין מערכות ושרירים הנשלטים על ידי מערכת העצבים וכוללים את איברי הפה, הגרון, קופסת הקול והוושט.


אך מה שנראה כמובן מאליו, עשוי להיות אתגר של ממש לאנשים שמערכת הבליעה נפגעה. הפרעת בליעה (דיספגיה) נחשבת לבעיה שכיחה. בארה"ב, לדוגמה, שיעור המאושפזים הסובלים ממנה בבתי החולים יכול להגיע ל-45% מכלל החולים ברגע נתון. סקר של האגודה האמריקנית לשפה דיבור ושמיעה הראה כי בין ששה ל-10 מיליון אמריקנים (2% -3% מכלל האוכלוסייה) לוקים במידה כלשהי בהפרעת בליעה. 


הפרעות בליעה יכולות להיות מולדות או נרכשות והגורמים לה כוללים זקנה, מחלות נירולוגיות שונות (כפרקינסון, אירוע מוחי, ניוון שרירים ועוד), הפרעות מבניות במערכת הבליעה, הקרנות, הפרעות קוגניטיביות, הפרעות התנהגות והפרעות בליעה על רקע נפשי. 


הפרעות הבליעה עלולות לגרום לירידה באספקת מזון לגוף או כניסתו לדרכי הנשימה וכתוצאה מכך עלולים להתפתח תת-תזונה, זיהומים באברי הנשימה, דלקת ריאות ואף מוות. 


על מנת למנוע סיבוכים כתוצאה מהפרעות בליעה יש צורך באבחון מוקדם ככל האפשר (עם הופעת הסימנים הראשונים), על מנת להתחיל טיפול שיאפשר המשך בליעה בטוחה ויעילה.


תהליך הערכת תפקודי בליעה מתחיל בהערכה קלינית של תפקודי בליעה על ידי קלינאית תקשורת. הערכה כוללת מספר שלבים: אנמנזה תוך מתן דגש על שאלות מכוונות לתפקוד מנגנון הבליעה ואיתור סימנים קליניים להפרעת בליעה, בדיקת מבנה, תפקוד ותחושה של אברי הבליעה, בדיקת קול דיבור ובדיקת תפקודי בליעה עם ובלי מזון. בנוסף להערכה הקלינית לעיתים יש צורך בהערכה מקיפה  (FEES) המתבצעת עם סיב אופטי גמיש על ידי רופא אף-אוזן-גרון וקלינאית תקשורת. 


מהי בדיקת FEES?


בדיקת Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing) FEES) הינה בדיקה אנדוסקופית, המתבצעת ללא הרדמה  ומאפשרת התבוננות בתפקודי הגרון ומערכת הבליעה  בזמן אכילה ושתיה. במהלך הבדיקה ניתן לעקוב אחרי תפקוד השרירים המופעלים בזמן תהליך הבליעה. מטרות הבדיקה הן לבחון השפעת טכניקות בליעה מפצות, תנוחות, מרקמי מזון וטיפול התנהגותי על תהליך הבליעה ובנוסף לקבוע את אופן הזנת המטופל וסוגי המזון שיכול לבלוע בצורה בטוחה ויעילה.


במהלך בדיקת FEES  ניתן לבדוק את כל סוגי מרקמי המזון והנוזל בכמויות שונות לפי הצורך. כדי לצפות באופן ברור בתהליך הבליעה ולזהות את גורם ההפרעה מוסיפים צבע מאכל למזון ולנוזל. 


בבדיקה זו ניתן לצפות ביכולת בליעת רוק, כמות ומצבור של רוק ולקבוע את השפעת הטיפול, וכן לצפות ישירות על סימני רפלוקס. כמו כן, ניתן לבצע את הבדיקה ללא הגבלה של זמן ולבדוק השפעת ההתעייפות על הבליעה. יש לציין שבמהלך הבדיקה אין חשיפה לקרינה. ניתן להשתמש ב-FEES כמכשיר טיפולי בשיטת ביופידבק המאפשר למטופל לצפות על השפעת טכניקת הבליעה על הפתולוגיה שאובחנה. במקרים של מטופלים המרותקים למיטה ניתן לבצעה ליד מיטת החולה בעזרת מכשיר נייד ובמהלכה מתקבלת תמונה אמיתית של האיברים הנבדקים. 


עם זאת, חשוב לדעת כי במהלך הבדיקה קיימת אי נוחות בזמן החדרת האנדוסקופ ותזוזתו שעלולה לגרום לרפלקס ההקאה. לא ניתן לבצע את הבדיקה לחולים עם תנועות גוף לא רצוניות. 


כיצד מטפלים בתפקודי בליעה?


לאחר האבחון מומלץ על טיפול התנהגותי בהפרעות בליעה, המתבצע בעיקר על ידי קלינאית תקשורת, ומטרתו שמירה על הזנה יעילה ובטוחה והשנייה רכישת יכולת אכילה תקינה במגבלות מצב המטופל. בנוסף, קיימים ניתוחים והליכים רפואיים שונים המקלים על הפרעות הבליעה. 



הפרעת בליעה

הפרעת בליעה. מופיע בקרב 2-3% מכלל האוכלוסיה


טיפול התנהגותי מתרכז בלמידת תנוחות וטכניקות בליעה, המפצות על התפקוד הלקוי של מערכת הבליעה. כמו כן, המטופל מודרך לגבי שינוי מרקם המזון בהתאם להפרעת הבליעה, לדוגמה: כשקיים קושי בלעיסת מזון מוצק או כששרירי הגרון חלשים והמזון לא מחליק בקלות, מומלץ לעבור למזון במרקם מעוך או דייסתי. בעקבות הפרעות מוטוריות ותחושתיות של אברי הבליעה, הטיפול מתרכז בביצוע תרגילים אורומוטורים וטיפול תחושתי בעזרת גירוי טרמי, שינויי טמפרטורה וטעמים.


חשוב לציין כי הפרעות בליעה ללא מענה טיפולי יכולים להוביל לריבוי ליחה, חום ואף דלקת ראות. לכן ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של הפרעות אלו זאת בכדי למנוע סיבוכים ולקבל מענה טיפולי בהתאם לבעיה. באופן זה לשמור על בריאות הגוף ואיכות החיים של המטופל.


מאת: ד"ר יעל מנור קלינאית תקשורת מומחית להפרעות קול, דיבור ובליעה וד"ר יעקב (יקי) כהן מומחה להפרעות קול ובליעה כירורגיה ראש וצוואר 


עדיין מתלבטים? להתייעצות עם ד"ר יקי כהן השאירו פרטים

שם מלא: טלפון:
קראתי והסכמתי לתקנון שלחו עכשיו >



פורום אף אוזן גרון

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • חיידק פעם שלישית
  • ללי
  • 26/05/2019 17:37
  • שלום וברכה בחודש האחרון יש לי פעם שלישית חיידק טופלתי בהתחלה בראפאפן כעבור כמה ימים ששוב כאב הגרון נתנו לי דאלצין סי שלקחתי יום כי כאב לי מזה הבטן ואז נתנה לי אוגמנטין למשך 7 ימים מה לעשות יש לי משטח חיובי שוב רןפא אמר לי לנסות ביו בליס של סופהרב האם זה יכול לעזור ואם לא מה עוד ניתן לעשות מטריד שישש חיידק ששנמצא. ללא טיפול

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • כאבים בבליעה
  • א.ב.
  • 26/05/2019 13:07
  • שלום רב, ביום שישי בבוקר הרגשתי שהאוכל לא נבלע לי חלק ויש לי תחושה של כאבים בזמן הבליעה. נלכתי לרופא תורן והוא אמר לי לאחר בדיקה שיש לי אודם בלוע והשקדים נפוחים ללא תפליטים. ללא חום. נתן לי אנטיביוטיקה מוקסיווט. 3 פעמים ביום. אין שיפור. גם שאני הולע רוק זה קצת מציק. מה עליי לעשות?

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • תסמונת הסינוס השקט
  • עמית
  • 25/05/2019 22:25
  • היי, אובחנתי לפני מספר שנים לאחר MRI ראש עם תסמונת הסינוס השקט silent sinus syndrome , באותה תקופה הבנתי שהתסמונת לא מסוכנת ולכן אין מה לעשות עם זה ... הבנתי שהתסמונת גורמת לאי סימטריה בפנים וירידה של העין שמעל הסינוס ושיש ניתוח קל יחסית לתקן את הבעיה .. לא מצאתי מידע בעברית על הניתוח ורציתי לדעת אם זה משהו שעושים בישראל? יש מקום שאוכל לקבל עוד מידע על הניתוח לפני קביעת תור אצל רופא? (אני חיילת ולכן תור אצל רופא אזרחי יהיה לי קצת בעייתי ויעלה הרבה כסף אז אני מעדיפה קודם לדעת כמה שיותר) תודה רבה!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

רופאים בתחום
ד"ר אלכסנדר ברודסקי ד"ר אלכסנדר ברודסקי
מטפל במחלות אא"ג , גם בילדים. קרא עוד
מידע וכלים שימושיים

אינפומד בריאות דיגיטלית בע"מ